ד"ר מיכאל הלברטל, מנהל ביה"ח רמב"ם, מסכם שנה • האתגרים והחזון • ראיון מיוחד לחי פה

ד"ר מיכאל הלברטל, בן 60 מונה בחודש פברואר 2019 למנהל בית חולים רמב"ם, אחד מבתי החולים הגדולים בארץ. ד"ר הלברטל החליף את פרופ' רפי ביאר, ששימש כמנהל רמב"ם במשך 14 שנים.

ד"ר הלברטל, ששימש בתפקידי ניהול בכירים בבית החולים והיה ממקימי יחידת טיפול נמרץ לב לילדים. בנוסף, שימש ד"ר הלברטל, כסגן מנהל בית החולים, במשך שבע השנים שקדמו לכניסתו לתפקיד המנכ"ל.

בראיון מיוחד לחי פה מסכם ד"ר הלברטל שנה בתפקיד ומספר על האתגרים, ועל החזון שלו לשנים הקרובות

כיצד אתה מסכם את השנה הראשונה מאז כניסתך לתפקיד ואילו אתגרים עמדו בפניך?

בחודש מרץ 2019 התקיים שינוי בתפקידים: פרופ' ביאר פרש מניהול בית החולים, בתום 14 שנות כהונה כמנכ"ל, עם קדנציה מוצלחת, במסגרתה בית החולים התקדם מאוד בהרבה מאוד מובנים. פרופ' ביאר פרש לפנסיה ואני נבחרתי להחליף אותו.

האתגר המשמעותי ביותר שעמד בפניי, עם כניסתי לתפקיד, היה לבצע את ההחלפה הזאת ללא זעזועים. זכיתי להרבה מאוד עזרה מהנהלת בית החולים והצוותים. המעבר בין הנהלות בית החולים אכן התרחש בצורה חלקה ולכן לא נפגע המומנטום של קידומו המתמשך של בית החולים.

באילו תחומים ניתן לומר כי בית החולים רמב"ם הוא המוביל בארץ?

אני חושב שבית החולים רמב"ם מוביל בהרבה מאוד תחומים. אין ספק שבית החולים רמב"ם הוא מרכז הטראומה הגדול במדינת ישראל, אשר מקבל כרבע מפצועי הטראומה בישראל. מתוך אוכלוסיית פצועי הטראומה, כרבע מהפצועים שמגיעים לבית החולים רמב"ם הם פצועים קשה. רמב״ם הוא מרכז קליני מוביל בתחום. בתחום הטראומה נעשית פה עבודה מאוד טובה ע"י הצוותים: ד"ר האני בחוס, מנהל הטראומה וגילה היימס, המנהלת הסיעודית של בית החולים ותחתיהם כל הצוותים הרפואיים המבצעים עבודה מרשימה.

התחום הנוירולוגי (המטפל גם בשבץ מוחי) עבר שינוי מאוד משמעותי בבית החולים רמב"ם

עוד הוסיף, ד"ר הרבלטל, כי התחום הנוירולוגי, העוסק, בן השאר, בשבץ מוחי, עבר שינוי מאוד משמעותי בשנים האחרונות בעזרת הצוות של המחלקה הנוירולוגית, צוות המיון, וצוות מצנתרי המוח שעשה שינוי מהותי בכל תהליך האבחנה והטיפול המיידי בחולים עם שבץ מוחי. כמו כן ניכרת התקדמות גם בתחום הטיפולים במחלת הפרקינסון.

בשנה וחצי האחרונה היה החלפה של מנהלת המערך האונקולוגי ונכנסה לתפקיד פרופ' אירית בן אהרון, והיא מובילה את המערך בצורה מאוד מרשימה ומפתחת תחומים חדשים. כולם עושים עבודה מרשימה בתנאים מורכבים.

מערכת הבריאות הישראלית כמערכת כוללנית היא מערכת מובילה בעולם

אילו דברים חסרים במערכת הבריאות הציבורית ובמה היא צריכה להשתפר?

מערכת הבריאות הישראלית, כמערכת כוללנית, היא מערכת מובילה בעולם ואת זה ניתן לראות במספר מדדים. אני יודע שהרבה אנשים נוטים להתלונן אבל בסופו של דבר איכות הרפואה שניתנת לאזרח הישראלי היא ברמה מאוד גבוה.

בתחום של הרפואה אין סוף לקידום ולפיתוח. המאבק המשמעותי בימים אלה הוא ללא ספק המאבק במחלת הסרטן, על מנת לשפר את הטיפולים. עד לפני מספר שנים, סיבת התמותה הראשית בישראל הייתה ממחלות לב ולאור כל התהליכים והשיפור והטיפולים החדשניים מחלות הלב איבדו את "בכורתן" והם כיום סיבת המוות השנייה, אחרי מחלת הסרטן.

אני חושב שכמערכת בריאות אנחנו צריכים להסתכל על המערכת כמערכת כוללנית ולאו דווקא רק על בית חולים. כלומר, להסתכל על הקהילה ולהסתכל רפואת המניעה, למשל המאבק בהשמנה, למניעת סכרת ויתר לחץ דם.

כיום יש שיתוף בין רמב"ם לכללית על פתיחת המיון הקהילתי. עד כמה הדבר עוזר לבית החולים האם זה הפחית את העומס בבית החולים?

בית חולים רמב"ם הוא מרכז הרפואי של צפון מדינת ישראל ולא רק למטופלים שמגיעים ישירות לבית החולים. שיתופי הפעולה שאנחנו מקיימים עם המבטחים השונים – כללית, מכבי ומאוחדת הם מאוד חשובים לקידום הרפואה בקהילה.

אנחנו חלק ממערך שלם שהמטופלים עוברים דרכו ואנחנו כולנו צריכים לשתף פעולה. באותה מידה אנחנו משתפים פעולה עם בתי חולים שנמצאים באזור שלנו – בית חולים נהריה, זיו ופוריה. אני חושב ששיתופי הפעולה האלה מאוד משמעותיים. הראייה שלנו היא שזה חלק מהתפקיד של בית חולים רמב"ם כ"בית חולים – על" לצפון מדינת ישראל.

איך אתה מתייחס לעומס ומקרי האלימות בחדר המיון?

אין ספק שכל מה שאנחנו רואים זה ביטוי לעומס הקיים בתוך המערכת. מצד שני אנו רואים צוותים של 5,100 עובדים שמגיעים מדי בוקר לעשות טוב, בתנאים מאוד מורכבים מאוד מאתגרים ולעתים עם לא-מעט תסכול.

אני חושב שהמטופלים שלנו צריכים לראות את המאמץ האדיר שנעשה יום-יום על ידי הצוותים הרפואיים. ברור לחלוטין שכל אחד רוצה לקבל את הטיפול המידי והמהיר, בטח כשהוא סובל , אבל מצד שני צריך להבין שהאנשים שנמצאים בחדר מיון, הם לא נשואי הכעס. אנחנו רואים שיש הרבה מתח, הרבה אלימות וזה מאוד מצער, כי בסופו של דבר חשוב ששאנשים יבינו שאם יאפשרו למטפלים מכל הסוגים לטפל ולעבוד בקצב, הם יקבלו טיפול יותר מהר. אין בכלל ספק שהאווירה המתוחה והאלימה משפיעה על פעילות בית החולים.

ברמב"ם יש גם נקודת משטרה בתוך בית החולים. כיצד היא משפיעה על בטחון הצוותים הרפואיים?

התגבור של המשטרה והנוכחות שלה במקום, במרכז ההתרחשויות, הוא מאוד חשוב. יש לי הערכה לשוטרים הנמצאים בתוך בית החולים ובכלל לפיקוד המשטרה שמשתף אותנו בתהליכים האלה. לעתים, ברגע שיש רגע של התלהטות, אנחנו רואים בשוטרים כגורם ממתן. השוטרים מיומנים ותורמים באופן מיידי להרגעת הרוחות. השוטרים תומכים באנשי הצוות שלנו בכל התהליך, גם אם צריך להגיש תלונות.

האם אתם נותנים כלים או סדנאות לצוותים בבית החולים להתמודד עם בעיית האלימות?

ללא ספק. אנחנו גם בודקים את עצמנו ומבצעית תחקירים כדי ללמוד איזה חלק היה לנו בהידרדרות למצב של אלימות. המחלקות שחשופות במיוחד נמצאות בחדרי המיון. הצוותים במחלקות אלה עברו מספר השתלמויות בתחום ולמדו כיצד להגיע להרגעה של סיטואציה ולא הסלמה של סיטואציה. כאשר המצב מידרדר לאלומות, השאיפה שלנו היא לגרום לאנשים לנתק מגע עד להרגעת הרוחות.

היית ממקימי היחידה לטיפול נמרץ לב ילדים. ספר לקוראים על היחידה ובמה היא מובילה

הקמתי את יחידת טיפול נמרץ ילדים יחד עם ד"ר גדי בר יוסף, בסוף שנות השמונים. היום היחידה הולכת וגדלה, עם 15 מיטות בטיפול נמרץ. היחידה פועלת עם צוות רפואי סיעודי רב-מקצועי, ברמה מאוד מאוד גבוהה. היחידה היא "השפיץ" של חוד החנית של הרפואה. הצוות הרפואי מפעיל אמצעים מאוד מתוחכמים כמו מכשיר אקמו (מכונת לב ריאה), אותו אנו מפעילים במגוון מצבים מורכבים וביניהם החלמה מניתוחי לב.
אנחנו שותפים ועוזרים לבתי חולים אחרים בתחום זה. בימים אלה אנו מסייעים לצוות בית החולים פוריה להקים מחלקת טיפול נמרץ ילדים.

במהלך 2021 תפתח מחלקה לשיקום ילדים

מה לגבי תכניות הבנייה במתחם בית החולים רמב"ם?

• אנחנו ממשיכים לקדם את פיתוח התשתיות בבית החולים. החניון במתחם הקמפוס המערבי, שזה הקמפוס החדש של בית החולים, למעשה הושלם ולשמחתנו עשינו בו, עד כה, רק תרגילי מלחמה. הוא מתוחזק ומוכן בכל רגע נתון לקריאה. החניון הממוגן הוא מתקן אסטרטגי של מדינת ישראל, שיכול לתת מענה רחב במצבי חירום.
• בתוך הקמפוס נמצא גם את בית החולים רות רפפורט, שעובד במתכונת מלאה ואנחנו כבר עוסקים בתהליכים להוסיף עוד קומה וחצי כדי שיהיה שיקום ילדים.
• שיקום ילדים: יש טעם לפגם שילדים שזקוקים לשיקום למעשה מקו רעננה צפונה אין מקום לשיקום ילדים וזה מצער מאוד. אני מקווה שבמהלך 2021 תפתח ברמב"ם מחלקה לשיקום ילדים. אנחנו נפתח את השירות, לפני כן, בצורה אמבולטורית.
• טיפול בחולי הסרטן: במתחם קיים בניין האונקולוגיה ע"ש יוסף פישמן, יש להשלים בו קומה וחצי. בעדיפות שלנו נמצא כעת תחום הקרינה ותחום הרפואה המשלימה. אנחנו בפערי תקציב בפרויקט הזה ואנחנו עובדים על זה.
• בניית בניין הלב: השלמנו לאחרונה את בניית מעטפת בניין הלב, על שם אייל עופר, ואנחנו עוברים כעת לשלב בינוי המבנה הפנימי של הבניין ומתחילים לעבוד על הקומות. יש כמה תורמים מאוד מעניינים שמעורבבים בתוך התהליך הזה ואני מאוד מקווה שבמהלך 2020 נתחיל לעבוד על הקומות הפנימיות.
• בניין המחקר הרפואי על שם הלמסלי: בימים אלה אנו משלמים את השלד של עשרים הקומות ומתחילים את המעטפת של הבניין. הבניין יכלול בתוכו 6 מחלקות קליניות, מכון גסטרו, רפואת עיניים ומקצועות רפואת שיניים. שאר הקומות יהיו משולבות עם מכון המחקר רמב"ם, הטכניון – הפקולטה לרפואה והפקולטה להנדסה, אוניברסיטת חיפה, וכן הקצאת מקומות לסטארטאפים הפועלים בתחומים של חדשנות רפואית.
  בבניין ע"ש הלמסלי – החוקר, המדען והקלינאי יתחברו יחד לפתרונות כדי לקדם את הרפואה.
• פנימית ח': מחלקה זו הייתה בשבע השנים האחרונות בקומת מינוס אחד והיא עברה למקום ראוי.
• מתחם חדש לטיפול נמרץ: אנחנו מתכננים יחידת טיפול נמרץ פנימית חדשה, כי היחידה היום קיימת במקום שהוא לא ראוי.
• פנימית א': אנחנו משפצים בימים אלה גם את פנימית א'.

האם ה – MRI וה-PET CT יתווספו בקרוב למכשירים הקיימים כבר בבית החולים?

התהליך מאושר ע"י משרד הבריאות. עברנו תהליך מכרז בשני הנושאים האלה, מתוך מטרה שבשנת 2020 שני המתקנים החדשים האלה ייכנסו לבית החולים. עם כניסתם, יהיו לנו ברמב"ם שלושה מכשירי MRI ושני מכשירי PET-CT.

אנחנו בשיאה של עונת השפעת איזה המלצות אתה יכול לתת לקוראי חי פה?

אין ספק שצריך להתחסן. זוהי אמירה ברורה של משרד הבריאות. בכל העולם אומרים שהחיסון בפירוש מונע תחלואה קשה ולטעמי הנושא לא נתון לדיון בכלל.

מה אתה מאחל לשנה החדשה?

אני מאחל לכולם בריאות, הגשמה ואושר והרבה מאוד סבלנות. אנחנו פה כדי לממש את המנדט שלנו ולקדם את הרפואה, הן בתחום הטיפול המיידי והן בתחומי החדשנות, למען הבריאות של תושבי צפון מדינת ישראל.