כלב ים בחיפה בפעם השנייה תוך שבוע!

תצפית שנייה של כלב ים בחיפה בתוך שבוע! ארבעה ימים...
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא

החטופים ישוחררו רק לאחר עליית השמאל לשלטון • דעה אורי לב

לפעמים המציאות טופחת על פני, ואני רואה את האמת…...

מגדל המפרש או מגדל הטיל? • סמל חיפאי

כ-700 מטר מזרחה משער פלמר נמצאת קרית הממשלה ובה...

גן חיפאי בהשפעה ספרדית

מי לא מכיר את גן האם בחיפה? זהו הגן...

להיכל עיריית חיפה בא בחור חדש – ישן

כניסתו של מר יונה יהב ללשכת ראש העיר חיפה...

תערוכת ״בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה״ עוברת מקום

תערוכת הציורים "נוסטלגיה חיפאית - בתי הקולנוע של פעם״ של ד״ר דוד בר און אשר...

ממילאנו לטכניון בחיפה • הסיפור של שרה יאקופטי, קפטנית קבוצת הרוגבי של "חזירי הבר" חיפה

האיטלקיה, שמשחקת כבר עונה רביעית בקבוצת הרוגבי של אגודת מכבי חיפה כרמל, מדברת על הגורל שהביא אותה לחיפה, על המפגש עם הספורט האהוב עליה ועם בן זוגה כיום ועל הרוגבי בישראל והמודעות כלפיו.

שרה יאקופטי (משמאל) במדי הנבחרת הלאומית של ישראל (צילום: Luís Cabelo)
שרה יאקופטי (משמאל) במדי הנבחרת הלאומית של ישראל (צילום: Luís Cabelo)

שרה יאקופטי (27) הגיעה לטכניון די במקרה – במהלך לימודי התואר השני, נרשמה לתכנית בשם "ERASMUS", במסגרתה, הסטודנטים טסים למדינה אחרת לסמסטר בתואר השני. שרה בחרה 3 אופציות שהיו רלוונטיות לתואר שלה בהנדסת חומרים, שוודיה, דנמרק וישראל ובסופו של דבר החליטה ללכת על הטכניון. היא נפגשה עם פרופסור, עימו ערכה את התיזה אותה היה עליה להגיש ובהמשך הציעו לה להמשיך לתואר שלישי בטכניון. שרה מספרת שהתלהבה מישראל ובעיקר מהחיים בחיפה בתקופה הקצרה של הסמסטר והחליטה שיש לה עוד מה לראות וללמוד.

שרה יאקופטי, לומדת תואר שלישי טכניון חיפה (צילום: אלבום אישי)
שרה יאקופטי, לומדת תואר שלישי טכניון חיפה (צילום: אלבום אישי)

במקור, התחילה שרה כאתלטית ואצנית בעיר הולדתה מילאנו, אך בשנה האחרונה בתיכון, הרגישה שמיצתה את התחום לאחר 8 שנים ועשתה הסבה לרוגבי, לאחר שהתאהבה במשחק בעת חופשה בדרום אפריקה, מדינה בה הרוגבי נחשב כספורט הלאומי. שרה ראתה שהרוגבי קיים במדינה בכל מקום, התאהבה במשחק וכשחזרה לאיטליה, החלה לשחק בקבוצת קטנה בעיר מונזה שנמצאת סמוך למילאנו.

שרה הגיעה לתואר השלישי בישראל בשנת 2016, אך לא ציפתה למצוא פה קבוצת רוגבי נשים ועוד במוסד בו היא לומדת. כמובן ששרה הצטרפה מיד בתקופה בה התאמנו בקבוצת הנשים רק 5 בנות, שנאלצו להצטרף לאימונים קבוצת הבנים של "חזירי הבר". משנה לשנה, הצטרפו עוד ועוד שחקניות, עד שהושלם הסגל וכיום הבנות מתחרות בליגה הישראלית לרוגבי נשים בטורנירים שנקראים "שבעיות" (שבע שחקניות בכל קבוצה).

שרה מודעת לכך שבישראל רמת הרוגבי לא גבוהה במיוחד, אך אופטימית לגבי ההמשך:

בהשוואה למדינות שהרוגבי אצלן הוא מסורת וגם חלק מהתרבות במשך יותר ממאה שנה, הרמה פה כמובן נמוכה, עם זאת, השיפור ברמת הליגה נראה לעין שנה אחר שנה ויש פוטנציאל אתלטי בישראל, בהחלט, אני יכולה לראות את הרוגבי בישראל עושה צעדים אדירים קדימה וזה רק בשלוש השנים שאני פה.

שרה, שהצטרפה לקבוצת הנשים עוד בתקופה שהסגל היה דליל, נבחרה לקפטנית הקבוצה על ידי השחקניות שרואות בה שחקנית יעילה, מסורה ומודל לחיקוי לשחקניות צעירות יותר. העמדה של שרה על המגרש היא במרכז השדה, תפקיד שבשפת הכדורגל ניתן להגדירו כ"פליימייקרית", עושה משחק. עוד כשהתאמנה ביחד עם קבוצת הבנים הכירה את בן זוגה כיום עומרי אפק (לא שחקן הכדורגל כמובן), שמשחק בקבוצת הגברים של "חזירי הבר".

קבוצת הנשים של "חזירי הבר" מכבי חיפה ברוגבי (צילום: מכבי חיפה כרמל)

שחרית גולדינג, המאמנת של שרה וקבוצת "חזירי הבר" נשים, סיפרה לחי פה על השחקנית האיטלקייה מקצועית ופרסונלית:

שרה היא ללא ספק אחת השחקניות המוכשרות בארץ כיום. בנוסף ליכולות משחק והנהגה על המגרש, רוח הרוגבי ניכרת בה בכל תחומי החיים. היא תמיד הראשונה לדאוג לכל אחת מהשחקניות, הרבה מעבר לתפקידה כקפטנית. היא נאמנה ואמיצה, חברה אמתית ומהווה דוגמה אישית לכולנו. אני מאמינה שהקבוצה והמועדון נתרם המון מאז שהיא הצטרפה לשורותיו.
שרה יאקופטי

שרה מספרת לחי פה על התרשמותה מחיפה:

חיפה הפתיעה אותי לטובה – הגעתי ממילאנו שהיא עיר תעשיית ודי מזוהמת, לעיר שראיתי בה הרבה ירוק וים מדהים. אני אוהבת את המגוון שקיים בשכונות השונות בעיר, את האוכלוסייה המגוונת של 3 דתות ואנשים מתפוצות שונות, מאוד מסקרן אותי, הסיבה שהתאהבתי בישראל היא בעצם חיפה.

שרה מסכמת ומדברת על תכניותיה לעתיד לאחר שתסיים את התואר בטכניון:

לחי פה ציינה כי היא רוצה לקחת את החבר שלה לאירופה לכמה שנים. הם רוצים בעתיד להתמסד, היות ושרה לא יהודיה נראה כי יצטרכו לבדוק אם יוכלו להינשא בכל זאת פה בישראל ואו שיעשו זאת במדינה אחרת. בכל אופן, את חיפה שרה אינה עוזבת בקרוב.

ולמי שרוצה לראות את שרה וקבוצת הנשים של חזירי הבר משחקות, מוזמן ב – 24/01/2020 לטורניר שיתקיים באצטדיון האתלטיקה ע"ש קרלי קריגר בנווה שאנן חיפה.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

בן סער
בן סער
כתב הספורט בצוות חי פה • הפניית רעיונות לכתבות: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

3 תגובות

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...