באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

בני משפחת סקר בעוספיא יודעים: ביחד ננצח ◄ וידאו

עולם של יופי קלאסי ומלכותי אל ביתם המהודר של בני...

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה • הפרויקט והאלבום

המוזות הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר שתי הנכדות התל...

הפיקטיביים מהשכונות • טור דעה בעקבות ביטול ועדי השכונות בחיפה

כשהגעתי עם בן זוגי לגור בשכונת הדר לפני 34 שנים, היינו הזוג הכי צעיר ברחוב ואפילו בסביבה הקרובה שהלכה והזדקנה. הילדים שחיו בה, עזבו את שכונת ילדותם לחייהם הבוגרים במקום אחר וכאן נותרו ההורים ששכחו את צרכי היומיום של משפחות צעירות.

איכות חיים במקום

דירות רבות היו להשכרה ואוכלוסייה מזדמנת לשנה-שנתיים, לא עסוקה במצב השכונה ולא מגלה אכפתיות ממשית למצבה. לא היה מי שידאג לקדם איכות חיים במקום, ידאג למצב הרחוב, הסביבה לטווח רחוק ויחשוב על הילדים שיחיו כאן. אנו היינו עדיין בסוף תקופת הלימודים שלנו, נטולי ילדים ועם תכניות למשפחה.

קיוויתי שלילדים שלי יהיה מה שלי היה

בלי להבין את כל המשמעויות הסביבתיות, לא הכרנו מושגים כמו: התחדשות עירונית, שיתוף תושבים ואורבניות. זכרתי את הילדות שלי בנווה שאנן של שנות ה-60 וקיוויתי שלילדים שלי יהיה מה שלי היה: גני משחקים, ירוק ליד הבית, סביבה, נקייה ובטוחה ככל האפשר ומוסדות קהילה חינוך.

אמצעי התקשורת שעמדו לרשותי

באותן שנים שבהן הגענו לגור בשכונה, לא היה פקס ולבטח לא אמצעי תקשורת דיגיטליים. טלפון נייח ומכתבים הנשלחים עם בול בדואר היו אמצעי התקשורת שעמדו לרשותי. ראש העירייה שכיהן אז היה אריה גוראל.

רחוב בהדר הכרמל (צילום: ירון כרמי)
רחוב בהדר הכרמל (צילום: ירון כרמי)

אריק ארמוני ז"ל, אדריכל הנוף של עיריית חיפה דאז

התחלתי להתקשר לעירייה ולבדוק מי יענה לי על שאלות. היה אז מישהו שענה לתושבים והפנה אותי לגורמים האחראים. ההיענות הייתה די זריזה. אני זוכרת את הסיור הראשון שערכתי בסביבת מגוריי עם אדריכל הנוף של העירייה דאז, אריק ארמוני ז"ל. הראיתי לו את המפגעים שאיתרתי, את הפוטנציאל שזיהיתי, הסברתי לו את הצרכים שאני צופה ומעריכה, הנדרשים עבור שעות איכות ופנאי לילדים והוא חשב איך לפתור באופן יצירתי ואף הצליח. הפרויקט הכי משמעותי שהוא הקים במקום התרחש תוך שנה וחצי מפגישתנו. בלי נדנודים ובלי הפגנות, אלא לאחר שיחה ובירור ציפיות ואפשרויות.

פעילים תושבי הדר בישיבת מועצת העיר חיפה (צילום: סמר עודה)
פעילים תושבי הדר בישיבת מועצת העיר חיפה (צילום: סמר עודה)

פתרון לתאונות ופגיעות בנפש

בשנת 1992 נבנתה כיכר בצומת הס מונטיפיורי, כיכר אשר במרכזה גינת משחקים קטנה והיא אף פתרה את השטח הפנוי והעצום שהיה בכביש, שאפשר למכוניות לנסוע בהן באופן פרוע שגרם לתאונות ופגיעות בנפש. כיכר זו נפגעה בטיל האחרון במלחמת לבנון השנייה ושוקמה מיד.

השפעת העליה הגדולה מחבר העמים

במהלך השנים מאז, ערכתי אינספור פגישות עם גורמי עירייה כדי לקדם נושאים נוספים עבור סביבת מגוריי. הטכנולוגיה השתנתה, משפחות צעירות הגיעו לשכונה, צעירים וצעירות מצאו לנכון לעבור אליה, העלייה הגדולה מחבר העמים השפיעה על אופייה באופן דרמטי והזריקה לתוכה חיים פעילים וצרכי קהילה.

קידום שינויים נדרשים בכוחות עצמי

ראשי עירייה התחלפו, אולם הצרכים נשארו בסיסיים כמו שקהילה מתחדשת צריכה. לא ידעתי אם בכלל יש ועד השכונה. ממילא זה לא נראה לי חשוב, כי בינתיים הצלחתי לקדם שינויים נדרשים בכוחות עצמי. מה שעניין אותי הוא לפתור את הבעיות הקיימות. ראיתי כיצד פעילותי הולכת והופכת אפקטיבית לשמחת התושבים – אף אחד לא שאל אם נבחרתי או מוניתי העיקר התוצאות.

הרצון להיראות ולהישמע - הפגנה של תושבי הדר מול בית העירייה בתקופת שלטונו של יהב - 3/3/2015 (צילום: ירון כרמי)
הרצון להיראות ולהישמע – הפגנה של תושבי הדר מול בית העירייה בתקופת שלטונו של יהב – 3/3/2015 (צילום: ירון כרמי)

פעילות אקטיביסטית עירונית

במהלך השנים הצלחתי לגרום לחידוש ושיקום גן המשחקים במונטיפיורי, מדרגות שפינוזה, לתבוע ולקבל ניקיון תכוף יותר של הרחוב, לבלום את תנועת משאיות האספקה של בית החולים בשעות הלילה והמנוחה, לכפות על בית החולים התנהלות נורמטיבית בנושאי פינוי אשפה ומפגעים אחרים, לזכות בתמיכת חברי מועצת עיר שהעבירו הוראות שהוחלטו במועצת העירייה לגבי חניה המעדיפה את תושבי הרחוב, לזכות בשנה האחרונה בהתחדשות הוליסטית ברחוב בו אני גרה וגינונו באופן ששינה את חזותו מקצה לקצה-כחלק מתכנית עבודה שקידמה כבר מועצת הדר הוולונטרית (שלא מונתה על ידי אף גורם) ולהרחיב את פעילותי לפעילות אקטיביסטית עירונית.

הנודניקית השכונתית

כבר סיפרתי שהגעתי לגור כאן לפני 34 שנים והתהליכים באזור שלי לקחו שנים רבות אבל הניבו פירות מוצלחים. צריך המון סבלנות, עקשנות והתמדה נחושה, ידעתי שסומנתי כנודניקית השכונתית, אבל אותי עניינו התוצאות בסופו של יום ולא מה יאמרו עלי במשרדי העירייה. 

אופק לשינוי והתחדשות עירונית

מאז עברו שנים רבות. ילדי כבר בגרו והם זוכרים את השכונה כשכונה נחמדה שהיה כיף לגדול בה, לכן הם גם בחרו להמשיך לחיות בה בבגרותם וגם לפעול עבורה. המקום הלך והתעצב כשכונה המושכת אליה משפחות חדשות, צעירים וצעירות המגיעים אליה גם מחוץ לעיר ויש אופק לשינוי והתחדשות עירונית הקורית ממקום אותנטי.

אהבה ורצון להפוך את אזורי מגורנו למקום טוב יותר

במקביל קמו עוד פעילים ופעילות וחברנו יחד, כדי לשנות את המקום לטובה. כולנו עושים את הפעילות הזו בהתנדבות, באכפתיות. מתוך חיבור למקום, לשכונה, לעיר, מתוך אהבה ורצון להפוך את אזורי מגורנו למקום טוב יותר ולקדם את העיר. במשך כל שנות פעילותנו חווינו מאבקים קשים ונחושים אבל סופו של דבר זכינו לאוזן קשבת.

תיאום מסונכרן של סדר עדיפויות

בהדר הצלחנו להפוך את הסרבנות של יונה יהב לשיתוף פעולה מבורך כשברור שאנו יודעים מה נכון ועדיף עבורנו כמי שגרים במקום ועמנו מתווים את תכנית העבודה לשנה הקרובה תוך תיאום מסונכרן של סדר העדיפויות.

ד"ר לאדריכלות ומומחית להתחדשות עירונית

בשנת 2010, הכרתי  מישהי שהציגה עצמה כד"ר לאדריכלות ומומחית להתחדשות עירונית וכתבה ברשת חברתית בפורום קהילת חיפה. "שמי עינת ואני רוצה להפוך את חיפה למקום הכי מדהים כמו שמגיע לה להיות", אמרה לי. יצאנו אז שתינו לדרך רצופה מאבקים ופעילות שאותה יזמנו ונטלנו את זכות הייצוג על עצמנו.

ללא תמורה וללא גבול

אף אחד לא מינה אותנו ואף אחד לא הסמיך אותנו בשום כתב מינוי פורמלי. הכל היה מרצון טוב ונכונות להקדיש את זמננו וכוחותינו, ללא תמורה וללא גבול עבור עתיד העיר חיפה. וכן, גם סימנו את ראשות העירייה כיעד עבור עינת.

מחיקת דף הוועדים מאתר העירייה

לכן, היה זה מפתיע ומכעיס לשמוע את הדברים שאמרה ד"ר עינת קליש רותם, בישיבת מועצת העיר האחרונה: "וועדי השכונות הם פיקטיביים ואף אחד לא הסמיך אותם" לתזכורת: דרכה של קליש רותם לתפקידה כראש העירייה של חיפה נסללה באותה פעילות אקטיביסטית ולא פורמלית. אף אחד לא הסמיך אותה לכלום והיא נטלה לידיה את הזכות לומר דברים בהיותה אזרחית אכפתית. כמו פעילי ופעילות השכונות והמאבקים בעיר, כמו חברי ועדי השכונות שהופיעו שנים בדף הוועדים באתר העירייה, אותו מחקה קליש רותם למחרת אותה ישיבת מועצה.

עינת קליש רותם בעת קמפיין שיקוע הרכבת "ים לא חומה" - כנס בקסטרא - ינואר 2013 (צילום - ירון כרמי)
עינת קליש רותם בעת קמפיין שיקוע הרכבת "ים לא חומה" – כנס בקסטרא – ינואר 2013 (צילום – ירון כרמי)

נציגת סיעתה של ראש העיר, נעמה לזימי, מסרה לכלי התקשורת: "אנחנו רוצים להתחיל לבחון מודל חיפאי שיבוסס על השיטות שנהוגות היום בהרבה ערים גדולות, כמו ירושלים, תל אביב והרצליה, שבנו מודלים מסונכרנים גם עם גורמי קהילה, גם עם פעילים של השכונה וגם עם גורמים בעירייה, שבעצם מתכננים את כל הצרכים בשכונה לטובת הציבור."

לא פיקציה אלא מציאות אמתית

היא לא צריכה ללכת רחוק, רק לזכור מהיכן היא הגיעה, הכל היה כאן כל הזמן והוא לא פיקציה אלא מציאות אמתית של תושבים ותושבות אכפתיים שהיא רק יכולה להתברך בהם ובפעילותם. אם רק תשכיל להתחיל להידבר בכבוד עם התושבים ועם מי שהתנדבו לשפר את איכות החיים בשכונתם עבור כולם, ללא בקשת תמורה. כל מה שהם רוצים זה שהעירייה תעבוד עימם למען השכונה שלהם. המטבע נמצא מתחת לפנס, כל מה שהיא צריכה זה להרים אותו.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

גילה לבני-זמיר
גילה לבני-זמיר
מרכזת חממת חיפה לחקר דתות - באוניברסיטת חיפה. בוגרת תכנית מנדל למנהיגות חברתית בצפון. מרצה ומובילה סיורים בנושא: קהילה בונה התחדשות עירונית. תושבת הדר. מובילה ושותפה במאבקים חברתיים חיפאיים. [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

7 תגובות

  1. התלונות כלפי ראש העיר לא מבוססות. ראש העיר אמרה שיש 2 ועדים רשמיים, השאר לא רשמיים. אם עד היום פעלה הכותבת למען השכונה באופן לא רשמי מה מונע ממנה להמשיך לפעול באופן לא רשמי?!
    דבר נוסף שנאמר בכתבה הוא שראש העיר לא מדווחת לתושבים מה היא עושה. זה שקר כיוון שכל הישיבות מועברות לידיעת הציבור. מה שראש העיר כן ביטלה זה את התשלומים המופקעים ליחצנים שיעשו לה יחסי ציבור כמו שעשו לראשי עיר קודמים. זה חיסכון בכספי הציבור. ואני מודה לה על כך כי היא הורידה סוף סוף את הארנונה ולא המשיכה להעלות ארנונה כמו שנעשה עד לתקופתה.
    מה הועדים רוצים?? אם הם היו בהתנדבות והם רוצים להמשיך ולקדם דברים זה נהדר. כנראה שאם הם לא מקבלים תקציב ואישורים מיידיים לכל גחמותיהם הם מתרגזים…

    • אם המשכת להקשיב לדבריה היא אמרה שנגמרו הימים שמי שצועק יותר חזק מקבל את רצונותיו. מה שלחלוטין לא נכון. אפשר לחשוב שמדובר ברצונות פרטיים לטובת מי שצועק. מי שצעקו כמו למשל: מועצת הדר ותושבי השכונה, צעקו ממצוקתם לנוכח מציאות החיים שלהם והם הצליחו לערער ולמוטט את חומת הסרבנות של יונה יהב בזמנו ולהפוך את המצב לעבודה משותפת בה שופצו רחובות הלל, בן יהודה, חלק מהס ומונטיפיורי, שוקמו וחודשו גני משחקים ומרחבים לטובת הציבור והפוקוס על הדר השתנה לחלוטין. מסתבר שכל זה פיקטיבי בעיני ראש העירייה הנוכחית ובגדר צעקות בלבד.

      גם מי שירצו להמשיך להתנדב צריכים כתובת למימוש וקידום היעדים בעירייה עצמה, אם יש סירוב להתייחס לאותם מתנדבים ומתנדבות אז מה בדיוק הם צריכים לעשות לדעתך? מה את היית עושה ומעניין מה עשית עד היום לטובת הציבור בהתנדבות?
      הורידה את הארנונה? נו באמת. את יחצנית אפילו לא מוצלחת.

      לתקנך, יחסי ציבור לא חייבים לשרת את ראש העיר להנאתו העצמית. יש מה שנקרא דוברות, ושם מעבירים לידיעת הציבור מה עומד להתרחש ועונים על שאלות התקשורת המתעניינת בחיפה, לשאלות התושבים ועוד. לא כולם חייבים להתייצב מול מסכי המחשבים בשעת קיום מועצת העיר ולקוות שהיום יעבירו בשידור חי ולשמוע תשובות לועגות לשאלות חשובות. תושבי חיפה צריכים לקבל תשובות לכל שאלותיהם, לא בחסד אלא בזכות בסיסית ומי שלא מבין זאת כנראה לא מבין דבר וחצי דבר בניהול שלטון דמוקרטי במדינה מערבית נאורה.

  2. משום מה ועם כל מה שכתבת מתקבל הרושם שכתיבתך מושפעת מאי צירופך לצוות הנהלת העיר ויש לך בטן מלאה ותיסכול עמוק מחוסר היחס כלפייך .
    כפי שאת מתארת בכתבה ואם השכונה נמצאת במצב אנוש יש לך חלק ולו קטן בזה אז עדיף שתשבי על הגדר ותתני לאנשי מקצוע לטפל במה שאחרים לא הצליחו ב 3 עשורים ויותר .

    • מאיפה לך הקביעה הזו? כי היא חסרת קשר למציאות. היא אפילו מגוחכת לאור מה שקורה כעת ואיני יודעת מי רוצה להיות חלק מזה. מכירה יותר כאלו שלא יודעים מה לעשות עם עצמם כי הם שם ומבינים איזה מציאות הזויה מתקיימת בממשל החדש.

      אתה כנראה כל כך חדור רצון להכפיש את עמדתי כך שהתעלמת בכלל מהעניין עצמו: א.נשים מתנדבים ואכפתיים הופכי לפתע "פיקטיביים" כי אף אחד לא מינה אותם. מי מינה אותה עד שנבחרה למועצת העיר? היא עצמה. זה לא פיקטיבי?

      מעבר לכך, בכוחותי הדלים והקטנים הצלחתי להזיז מציאות ברחוב בו אני גרה ולהשפיע על רדיוס רחב יותר. רחב מאוד אפילו כולל השינוי השלטוני. מעולם לא התיימרתי ממקומי הקטן שקרוי היום גם פיקטיבי, לשנות את כל השכונה. זו לא עבודתי. אני כן חלק ממועצת הדר שהצליחה לעשות המון למען השכונה וכעת גם היא קרויה פיקטיבית. לצערי מי שבעלת הכוח הגדול היום בעירייה, עלולה להיות הנזק הגדול של השכונה שלנו.

  3. דברים חשובים ומאירים. כדאי לוודא שגם ראש העיר נחשפת לכתבה. אולי תיזכר…..ולגופו של עניין: עושה רושם שראש העיר מתעקשת ללמוד בדרך הקשה את מה שאפשר וראוי ללמוד מספרי ההיסטוריה בדרך הפשוטה והכל כך מובנת מאליה: תושבי העיר אינם אויביה והיא לא חייבת להתנגח איתם. אנחנו כאן כי אנחנו אוהבים את חיפה ורוצים בפריחתה. אסטרטגיה של win-win לעולם תהיה טובה יותר ממה שמתרחש כעת. חבל שיש מי שלא מבין את זה…

  4. גם אני כמו רבים לא בחרתי בקלישאה לתפקיד ראש העיר. היא הבטיחה הבטחות רבות ואת רובן כמובן "שכחה" עם היבחרה לתפקיד הנכסף. היא גם שמה לה כמדיניות לעכב פרויקטים על מנת "לבחון אותם מחדש". היא החליטה , מסיבות השמורות עמה שלא להתראיין לכלי התקשורת ובוודאי שלא לתת דין וחשבון לציבור הבוחרים שבזכותו היא נבחרה. היא שוכחת, שכמו שהציבור בחר בה הוא יכול גם להפיל אותה ובבחירות הבאות היא תחזור להיות אדריכלית
    מן השורה. עוד לא מאוחר מידי לתקן את דרכייך ויפה שעה אחת קודם.

  5. קראתי בעיון את כתבתה של גילה לבני זמיר תוך הזדהות מוחלטת עימה.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...