המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (שני 08/07/19) להערות הציבור את תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה שביצע עבורו ד"ר אלי שטרן, מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים. ממצאי הסקר מצביעים על כך שבמצב הנוכחי, ככל שמדובר בתקריות תפעוליות, לא קיים באזור המפרץ סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות.
אזור מפרץ חיפה כולל למעלה מ-60 מפעלי תעשייה המבצעים פעילויות ותהליכים רבים שבהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים. אזור תעשייה זה מצוי בתחומי מטרופולין עמוס ובקרבה לאוכלוסייה. נוכח ריכוז זה של פעילות תעשייתית, החליט המשרד להגנת הסביבה לקדם סקר סיכונים מצרפי לחומרים מסוכנים, שיעריך את הסיכון המצרפי הנשקף לאוכלוסייה המצויה בקרבת המפעלים, על מנת להפחית סיכוני חומרים מסוכנים במפרץ. הכנת הסקר אף עוגנה בהחלטת ממשלה בנושא ומעדכנת סקר שנעשה לפני 20 שנה על-ידי חברת TNO ההולנדית. שלב א' של הסקר התייחס לתקריות תפעוליות חמורות במפעלים ובמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים ובחן למעלה מ-1,500 מקורות סיכון.
בהתאם להתחייבות המשרד בפני הממשלה, לפרסם את שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי, הסקר מוצג היום להערות הציבור, שאותן ניתן לשלוח לאימייל [email protected] עד 8 באוגוסט 2019.
לאחר קבלת ושקילת הערות הציבור והגורמים הרלוונטיים ושקילתן, המשרד יפרסם את תוצאות הסקר הסופיות. השלב הבא של הסקר, שלב ב', יתמקד בתקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה עוינת – חבלנית או מלחמתית.
תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים:
מתוצאות שלב א' של הסקר שהוגש למשרד על ידי ד"ר אלי שטרן עולה, כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים הנהוגים במדינות מערב אירופה, דוגמת הולנד ואנגליה.
בשלב א' של הסקר נבחנו מספר רב של תרחישי תקריות חמורות העלולים להתרחש, בהסתברויות נמוכות, במהלך פעילות תפעולית שגרתית לרבות דליפות, שריפות ופיצוצים בחומרים רעילים, דליקים ונפיצים בעת אחסון או פעולות ייצור.
ד"ר שטרן, ביצע את הסקר על פי מתודולוגיה מקובלת במדינות ה-OECD (מערב אירופה, ארה"ב, אוסטרליה) לביצוע סקרי סיכונים הסתברותיים, וערך אינטגרציה של הסקרים המפעליים בהתבסס על מיטב הידע והניסיון המקצועיים שנצברו בעולם בתחומי הערכות סיכונים למתקני חומרים מסוכנים בכלל, ובתחומי הערכות סיכונים מצרפיות בפרט.
כאמור, הסקר נעשה בהתייחס ל"ערכי קצה" מחמירים יותר מהמקובל בעולם, בעוד שבעולם מקובל לבחון את הסיכון לאוכלוסייה לפי מדדי תמותה ודאית (כלומר: מקרי מוות כתוצאה מתקריות), הסקר בחר להתמקד בערכים מחמירים יותר של חשיפה המצויים מתחת לערכי המדדים הללו (הסתברויות נמוכות יותר לתמותה ולנזקים בריאותיים), במטרה לתת הגנה טובה יותר לציבור.
הרחבה – מתודולוגיה ודרך פעולה:
סיכון הוא מושג הסתברותי, המשקף את סיכוייו של אדם המצוי בנקודה כלשהי במרחב, להיפגע כתוצאה מאירוע חומרים מסוכנים. מובן, שאדם המתגורר דרך קבע או אף מצוי זמנית באזור, עלול להיות חשוף לסיכון מצרפי (מצטבר) שמקורו ביותר ממתקן חומרים מסוכנים אחד או ממפעל בודד. תוצאות הסקר כוללות הצגה הסתברותית של הסיכונים המצטברים לאדם בכל נקודה באזור, ממכלול מתקני החומרים המסוכנים שתקריות בהם עלולות להשפיע עליו.
רצפטור ציבורי הוא שימוש או ייעוד המשמש לשהיית אוכלוסייה, כולל מגורים, מסחר קמעונאי, משרדים משרתי קהל, מקומות בילוי ועוד – אזורים שבהם קיימת שהייה אינטנסיבית של אוכלוסיה בשטחים ציבוריים פתוחים. מתקני התעשייה אינם נכללים בהגדרה זו.
הערכת הסיכון המצטבר, הייתה כרוכה בביצוע תהליך מורכב שביצועו אינו שכיח בעולם.
הסקר כלל מספר שלבים:
- קביעת המתודולוגיה: בהתבסס על המקובל בעולם בנושא זה (למעט החמרה שננקטה עבור ערך הקצה להגנה על האוכלוסייה).
- איסוף נתונים אודות פעילות המפעלים: לצורך קבלת מרב הנתונים אודות התהליכים והחומרים המסוכנים וניתוחם. הליך זה כלל פעילות מול מעל 60 מפעלים לרבות ביצוע סקרים פרטניים למאות מתקנים המכילים למעלה מ-1,500 מוקדי סיכון.
- הערכות הסיכונים: בהתאם למתודולוגיה ועל בסיס הנתונים.
- ביצוע אינטגרציה – לקביעת הסיכונים המצרפיים בכל נקודה במרחב.
- מתן המלצות.
לאורך שלוש השנים האחרונות עסק המשרד בביצוע כל השלבים האמורים, לרבות היוועצות בפורום שבו חברים נציגי רשויות מקומיות, מגזר שלישי, תעשייה וגורמי ממשלה. פורום ההתייעצות התכנס שלוש פעמים בתחילת שלבי הסקר. במפגשים אלו הוצגו המתודולוגיה, שיטות איסוף הנתונים ואופן הביצוע המתוכנן של האינטגרציה.
במהלך התקופה שעברה מאז קיום המפגשים, בשנתיים האחרונות, המשרד השקיע זמן ומשאבים משמעותיים מאוד באיסוף הנתונים ואימותם, לרבות ביקורים חוזרים של ארבע החברות המייעצות למשרד בכלל המפעלים, על-מנת לוודא כי הנתונים בבסיס הסקר מאומתים ומשקפים נאמנה את המצב.
בנוסף, נערכו מספר רב של מפגשים של המשרד ושל ד"ר אלי שטרן, עם הנוגעים בדבר לצורך הפיכת האינטגרציה של הסקרים הפרטניים לכדי מפת סיכונים כוללת. שלב אימות וטיוב הנתונים ארך זמן רב מהתחזית המקורית של המשרד, שאף עדכן את הממשלה על העיכוב בלוחות הזמנים.
לאחר שלב קבלת הערות הציבור, מתכוון המשרד לפעול לכך שככל שיאותרו אזורים בהם הסיכון יהיה בלתי קביל, יידרשו המפעלים הגורמים לכך לבצע צעדי הפחתה מהירים. בנוסף, באזורים שבהם ימצאו עומסי סיכון גבוהים יחסית, גם אם לא בלתי קבילים, יידרשו המפעלים הגורמים לכך להתחיל תהליך של ניהול והפחתת סיכונים לפי המתודולוגיה האירופית. בניתוח ראשוני של תוצאות סקר הסיכונים המצרפי אותרו ארבעה מפעלים המסתמנים כגורמים עומסי סיכון גבוהים יחסית (הגם שכאמור, עומסי סיכון אלו אין משמעותם סיכונים בלתי קבילים לרצפטורים ציבוריים קיימים). המפעלים הם: דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן) וגדות מזרח.
"כמה מפתיע ומטריד כי למרות חומרת הדוח שורת הסיכום המופיע במצגת של המשרד להגנת הסביבה היא כי״אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל"
ד"ר רויטל גולדשמיד, מנהלת מרכז מחקר סביבתי חיפה מסרה בתגובה לחי פה:
סקר הסיכונים במפרץ חיפה מעיד מעל לכל ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מידית לסכנה הנוכחת בה חיים תושבי מפרץ חיפה, כל בר דעת הקורא סקר זה מבין את הדחיפות והבהילות של יישומה המידי של התכנית להרחקת התעשיות המסוכנות והמזהמות ממרכז בירת הצפון-חיפה. הסקר מתייחס ל-1500 מוקדי סיכון ומעיד על כמות והיקפי חומרים מסוכנים חסרי תקדים במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם כולו (סעיף 10.1). כמה מפתיע ומטריד כי למרות חומרת הדוח שורת הסיכום המופיע במצגת של המשרד להגנת הסביבה היא כי "אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל".
בהמשך לדוח מבקר המדינה המטיל ספק בשיקול הדעת של המשרד להגנת הסביבה אנו תוהים- מליון איש חיים כאן בסכנה מול 3370 חומרים מסוכנים ומעל 1500 מוקדי סיכון המסכנים את תושבי הקריות ומורדות הכרמל לכיוון צפון. (סעיפים 10.1, 7.4) אני לא חושבת שמדינת ישראל ערוכה בכלל להתמודד עם אלפי הנפגעים הפוטנציאלים מתרחיש דומינו בשל פיצוץ או שריפה.
לא ברור איך אשכול תעשיות ותחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה מוכנים לקחת על אחריותם עיוות כל כך גדול בין מסקנות דוח סיכונים לבין שורת הסיכום אשר לראייתנו, מנותקת לחלוטין מהמציאות. בהעדר רגולטור נוכח ועל פי עקרון הזהירות המונעת, אנו דורשים מממשלת ישראל לקחת אחריות ולהעלות להחלטת ממשלה את תכנית מפרץ החדשנות לפינוי המפעלים המסוכנים והרעילים מלב העיר. את הערותינו המפורטות לסעיפי סקר הסיכונים אנו נלמד לעומק ונגיב בהמשך בזמן הניתן לתגובות הציבור.
ארגון מגמה ירוקה מסר לחי פה בתגובה:
העובדה שנדרש סקר סיכונים מיוחד לחומרים מסוכנים במפרץ חיפה מלמדת על המציאות הלא-נורמלית שבה נתון מפרץ חיפה: אלפי חומרים מסוכנים בקרבה רבה לאוכלוסייה צפופה ולרצפטורים ציבוריים. הסקר טרם בחן מקרי רעידות אדמה, מלחמה ושינוע. על מנת שתמונת המצב תהיה מלאה על המשרד להאיץ את בדיקת תרחישי החומרים המסוכנים עבור רעידות אדמה, מצבי מלחמה ושינוע חומרים ולזכור את התרעתו של מבקר המדינה, בדוח מיוחד מיולי 2018, מפני פגיעה באוכלוסייה שבקרבת המפעלים המטפלים בחומ"ס (חומרים מסוכנים) בעת אירוע של רעידת אדמה חזקה. אנו לומדים את ממצאי הדוח וקוראים לציבור להצטרף אלינו ואל ארגוני הסביבה בהגשת הערות על הדוח. נשוב ונצא בקריאה לנבחרי הציבור כולם ובמיוחד לממשלה העתידית להתעשת ולהציב את תכנית עמק החדשנות של רשות מקרקעי ישראל לעתיד מפרץ חיפה בראש סדר העדיפויות.
רוית שטוסל, מרכזת 'הקואליציה לבריאות הציבור' וקהילת 'מנקים את מפרץ חיפה' מסרה לחי פה:
מברכים על התחלת סקירת הסיכונים המצרפיים במפרץ חיפה ורוצים להדגיש כי זוהי רק ההתחלה. נבדקו חשיפות אנשים באירועים תפעוליים רגעיים בלבד ולהם נעשתה הסתברות מצרפית. עדיין לא נבחנו אירועי שינוע חומ"ס (לא בכבישים ולא בצנרות תת קרקעיות), לא תקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה, לא מלחמה, לא פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) וכו'.
נושא אקוטי זה כביכול אמור להיבחן בשלב הבא אך כרגע אין לו כל לוח זמנים משוער. המדהים הוא שכבר כעת, באזורי ארבעת המפעלים שהוצגו כאזורים הקרובים לסיכון בלתי קביל, התרחשו בשנים האחרונות אירועים מסוכנים ביותר של דליפות ושריפות (בז'"ן, דור, גדיב וגדות). המסמך עומד להערות הציבור מהיום ועד ה-8.8. אנחנו מתכוונים להעמיק בו ולהעביר הערותינו וקוראים לציבור הרחב להצטרף.
יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה שרית גולן מסרה לחי פה בתגובה:
סקר הסיכונים מהתעשיות והנמל קובע כי היקף וכמויות חומרים מסוכנים במפרץ חיפה הם חסרי תקדים במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם כולו. יש לזכור כי מדובר בסקר חלקי שלא עוסק בבעיות משמעותיות הנמצאות באזור – סיכון בשימוע חומרים מסוכנים ומצבי חירום חיצוניים כגון מלחמה – מצבים מהם אנו תושבי מפרץ חיפה סובלים אחריהם פעם אחר פעם . לא מדובר בבעיות בתאוריה בלבד, שינוע חומס בכבישים גרם ללא מעט תאונות, המצב רק ילך ויחריף עם פתיחת נמל המפרץ. רעידת אדמה היא אירוע שידוע לכולנו שיהיה והסקר מראש מתעלם ממנה, הסקר גם לא מתייחס למצבי מלחמה וטרור וגם זה היה כאן כבר והמחבר גם מודיע מראש כי הוא איננו מתייחס לבעיות בצנרות שלגביהן למדנו לפני חודש בלבד מה תקלה אחת מסוגלת לעשות .
לכל אלו המחבר טוען שתייחסו בסקר הבא ואנו מקווים שלא יהיו אירועים משמעותיים בזמן שהמשרד להגנת הסביבה יושב וכותב סקרים.
"הכותב מנתח במקצועיות את הנתונים ומדבר על סטטיסטיקות והסתברויות אולם כפי שהמחבר עצמו טוען באירוע עשוי להיות "אפקט דומינו" ולדעת האיגוד גם אם הסיכוי קטן הרי שמדובר יהיה באסון נוראי ואין לתת אפילו לא סיכוי קטנטן לאירוע כזה. מעבר לניתוחים המקצועיים קובע המחבר :" ניתן לראות כי עיקר שטחי המגורים של אוכלוסיה אזרחית העשויים להיות מושפעים במידה זו או אחרת מתקריות חמורות, מצויים בקריות )החלק הצפון מזרחי של מפה וכמובן בחיפה עצמה" וכאשר אנו מדברים על ארועים חמורים כאלו צריכה לעמוד מולנו האמירה : "כשיש ספק, אין ספק " ולפעול לפי עקרון הזהירות המונעת. הדוח רק מחזק את הצורך בטיפול מיידי במפרץ חיפה, להתחיל לפעול להעברת המפעלים מכאן ובינתיים להקטין את כמויות החומ"ס וגם אם הם פחות ממה שמותר למפעלים להחזיק הרי שצריך להקטין את הכמויות ולתת יעדים להקטנה מידי שנה עד סגירתם של המפעלים והרחקת הסיכון מאזור המגורים של תושבי האזור".
חבר מועצת העיר מסיעת הירוקים מוטי בליצבלאו מסר לחי פה בתגובה:
הקושי בסקר כאשר מוזכרים עשרות מפעלים אלפי חומרים מסוכנים , שהוא עוסק בהסתברות אם וכאשר יקרה תקרית חמורה. רעידות אדמה שריפות , שיטפון. אין הסקר מתייחס לאירועים של פליטות שבשגרה וכן אין הוא מתייחס לאירועים המוגדרים כדטרמיניסטיים, כלומר התחשבות באירוע שיקרה עכשיו ולא סטטיסטית. ברור שלא ניתן להשלים עם המצב הקיים, בפרט שדוח מבקר המדינה הצביעה על כשלים חמורים של הרגולטורים בפיקוח על המפעלים. מה עוד צריך לקרות כדי שממשלה תבין שכמיליון תושבים נמצאים בסכנה מתמדת , ורק נס מונע מאיתנו אסון רב נפגעים. אנחנו לא צריכים עוד דוח סטטיסטי כזה או אחר, אנחנו צריכים מניעה מוחלטת של פליטות מזהמים וטיפול הוליסטי של המפרץ, הדוחות הללו אין מרפאים לא מחלות סרטן ולא מחלות נשימה.