באנר קרטיית אתא
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה • הפרויקט והאלבום

המוזות הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר שתי הנכדות התל...

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

בני משפחת סקר בעוספיא יודעים: ביחד ננצח ◄ וידאו

עולם של יופי קלאסי ומלכותי אל ביתם המהודר של בני...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

מאות השתתפו בצעדת השרמוטות 2019 בחיפה • סיקור נרחב וראיונות וידאו

מאות משתתפות ומשתתפים צעדו היום (שישי, 21/6/19) ברחובות הדר בצעדת השרמוטות בחיפה. קיימו עצרת זיכרון לכל הנשים שנרצחו בשנים האחרונות הניפו שלטים עליהם נכתב בין היתר "תרבות האונס הורגת אותנו", "לא, זה לא", "בכל שנה 84,000 נשים מותקפות 560 גברים מורשעים דורשות צדק עכשיו"
וקראו קריאות של: "אל תגידו בני טובים על אנסים ומטרידים", "הגוף שלי הוא רק שלי", "לא, זה לא. זה לא, זה לא, זה לא".
הצעדה הסתיימה בגן הזיכרון שם נשאו נאומים מספר משתתפות.

אביה בבא חזן, ממארגנות הצעדה מספרת לחי פה על ההחלטה לקיים את הצעדה בהדר ולא במרכז הכרמל כפי שהיה נהוג בשנים קודמות: "החלטנו השנה לקיים את הצעדה איפה שאנחנו חיות, איפה שאנחנו מרגישות לא בטוחות. אני לא מרגישה שנשים צריכות ללכת למקומות עשירים יותר בשביל להרגיש בטוחות במרחב הציבורי, אנחנו צריכות להרגיש בטוחות במרחב הציבורי איפה שאנחנו חיות ובזה התמקדנו להביא את "ההדרניקיות" את הנשים שחיות פה שירגישו פעם ראשונה במרחב הציבורי בטוחות אחת ליד השנייה".

אביה בבא חזן בראיון לחי פה

הדר ישראל ממארגנות הצעדה בראיון לי פה: "צעדת השרמוטות החיפאית נועדה להעלות מודעות לאזור הציבורי בו אנחנו הנשים לא מרגישות בטוחות. כתושבת הדר, אני הולכת ברחוב בלילה ואני לא מרגישה בטוחה במרחב הציבורי שלי. בטחון אישי הוא צורך בסיסי, לכל אדם, אז מעבר לזה שאנחנו מוטרדות ומציקים לנו ומתייחסים אלינו כאובייקט מיני אנחנו לא מרגישות בטוחות במרחב הציבורי שלנו. לכן החלטנו השנה לצעוד בשכונה שלנו – הדר הכרמל (בעבר היה המצעד במרכז הכרמל). אנו דורשות תוספת תאורה ברחובות ושוטרים שיסתובבו ברחובות ויעלו את הבטחון האישי. בהדר קיימות קהילות מגוונות. צעדה זו משלבת נשים ערביות ויהודיות, כי נשים נפגעות מכל הסוגים מכל המגזרים ובכל מקום. זה הזמן שלנו שאנחנו דורשות את הביטחון הזה.

יערה אבני, ממארגנות הצעדה סיפרה בנאום בגן הזיכרון על הבושה והאשמה בכל פעם שהוטרדה מינית בתור ילדה ומתבגרת: "הייתי בטוחה שזה קרה באשמתי כי זה מה שלימדו אותי כל חיי. אל תצאי מאוחר בלילה, אל תלבשי חשוף, אף אחד לא לימד אותי מה לעשות כשהפוגע הוא מכר בן זוג או קרוב משפחה – אדם שאת סומכת עליו. כולם סיפרו לי על הזאב הרע שמתחבא ביער אבל אף אחד לא דיבר על זה שמעל 80% מהפגיעות המיניות הן על ידי אדם מוכר לנפגעת.
"שרמוטה" הם קראו לי כששכבתי עם מישהו בניסיון לאחות את הפצע שנותר בי. "שרמוטה" הם קראו לי כשסירבתי למגע מיני והפשיטו אותי מכבודי. המילה "שרמוטה" כואבת, היא מזכירה לנו, הנשים, את הפגיעות הבלתי נסבלת של נשים ומיניותן בחברה הפטריארכלית. מתוך הכאב הזה נוצר כאן שיח חדש שמסרב לקבל פגיעות והדרות מיניות כדרכו של עולם. הם נתנו לי את השם הזה, אני בוחרת להשתמש בו כדי למחות ולזעוק על המצב הקיים, אז "השרמוטה" לא שותקת יותר אתם לא תקראו לי "שרמוטה" כדי להשתמש במיניות שלי כנגדי.
המיניות שלי היא לא ענייניכם והמילה "שרמוטה" כבר לא מפחידה אותי. הבושה והאשמה שהרגשתי עם השנים והצעדות שהשתתפתי בהן התפוגגו ונעלמו. "השרמוטה" הזאת צועדת עם אלפי שרמוטות אחרות וצועקות ביחד בכל הכוח "די נמאס תאשימו את האנס". וכשאנחנו עומדות יחד, בנות כל הגילאים, אנחנו נותנות כוח לכל נערה שנחשבת לשרמוטה של השכבה לכל חיילת שקוראים לה "המזרון הפלוגתי" לכל אחת ואחת שהעזו להשתמש במיניות שלה כדי לדכא אותה ולשלוט בה".

יערה אבני בצעדת השרמוטות

נסרין שחאדה אחת הנואמות בצעת השרמוטות: "אנחנו משתתפים בצעדה כדי להגיד מסר מאוד פשוט "נמאס לנו אנחנו לא שותקות יותר", נגמרו הזמנים בהם גברים יכלו לעשות מה שבא להם, מבלי לקחת אחריות. נגמרו הזמנים נשים שהותקפו נאלצו להתחבא ולפחד, בעיקר נגמרו הזמנים בהם המשטרה והממשלה יכלו להזניח אותנו, להתעלם מאתנו ולהפקיר אותנו.
הגענו היום, נשים צעירות ומבוגרות ערביות יהודיות לצעוק בקול אחד אנחנו נשים לאלימות הזאת סוף. אני מגיעה לכאן היום, אחרי שבוע של רגשות מעורבים שבוע שבו זכתה דלאל דאוד לחופש, אחרי 18 שנה בכלא, כאשר הפשע היחיד שלה היה שלא יכלה לסבול את האלימות והתקיפות מצד בעלה ואחרי שהגישה 26 תלונות במשטרה, שלא זכו לטיפול וכל פעם המשטרה שהייתה אמורה להגן עליה החזירה אותה לבעלה המתעלל ובסוף היא הגנה על עצמה ועל ילדיה ושילמה בחופש שלה. השבוע היא סוף סוף זכתה לטיפה של צדק.
אבל השבוע הזה הוא שבוע בו ילדה קטנה בת 7 תמימה וחפה מפשע נאנסה. במקום לדאוג לילדה ולדאוג לכל הילדות וכל הנערות וכל הנשים שכבר מזמן זועקות את כאבן היו מי שניצלו את המקרה הנוראי הזה כדי להסית להפיץ גזענות וללבות שנאה. בידיים שלנו מצוי הכוח להילחם באלימות המגדרית שמשתוללת נגד כולנו ערביות ויהודיות. השבוע נזכרו בנו פתאום, עכשיו כי זה מתאים לאינטרס הפוליטי שלהם ומחר הם ישכחו אותנו שוב אבל אנחנו לא נשכח ולא נשתוק יותר".

נסרין שחאדה בצעדת השרמוטות

צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
צעדת השרמוטות חיפה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

סמר עודה - כרנתינג'י
סמר עודה - כרנתינג'י
עיתונאית בצוות הכתבים של האתר חי פה • כתבת מוניציפלית, פלילים, סביבה ובריאות צרו קשר עם סמר באימייל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

7 תגובות

  1. גברים חרמנים יש בכל מקום ובכל רגע
    המטרה של ההפגנה היא לייצג ולחזק את הנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

  2. שרמוטה זה חרא של תירץ לאונס,
    כדאי שתבדוק את עצמך עם זאת התגובה שבחרת לכתוב פה.

  3. לא מאמינה כשאני קוראת את התגובות מעליי.
    עצוב לי שככה נשים מגיבות שכל הצעדה הזו מטרתה לזעזע את הציבור (הגברי בעיקר) ולהבין שלא צריך להתייחס לנשים כאל חפץ מיני שמותר לעשות בו כרצונם.
    זה נועד לזעזע את הציבור על כך שכל יומיים נרצחת אישה, על זה שביום יש כל כך הרבה הטרדות מיניות על ילדות ונשים, על כך שצריך להתעורר ולטפל באלימות שיש כלפי נשים במקומות עבודה, במקומות ציבוריים ואיפה לא?!
    זה לא פוסח על אף מגזר ודת. זה נמצא סביבנו בכל מקום ובכל רגע.
    במקום להגיד שמארגנות המחאה הם חולות נפש, תגידו תודה שבזכותם יש הכרה לכל המצב הזה שצריך להיות תמיד על סדר היום ורק צריך לפעול בו כדי למגר את התופעה.

    הדר ישראל ואביה גאה בכן שאתן מייצגות את סבלן של נשים רבות. המשיכו בעשייה.

  4. איך שאתן מתלבשות ואתן מגדירות את עצמיכן שרמוטות אז מה הבעיה עם איך שגברים מתייחסים אליכם שאתן מזמינות את זה שרמוטות.

  5. צעדה מיותרת כמה גברים חרמנים היו שם וכמה פרחות אולי 120 איש מיתוכם 50 מקבלות כסף.
    ביזיון אחד גדול

  6. אביה בבא חזן תדאגי למחוק את ריסוס הסיסמאות על המצעד מחניות ברחוב החלוץ

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...