בכנס שהתקיים בפאב הסינקופה בחיפה, אותו הפיק איתן פרדו-רוקואס, עלו בזה אחר זה מספר אישי ציבור ונשאו דברים בנוגע לתעשייה המזהמת בחיפה. בשל התזמון, לקראת הבחירות לכנסת, נגעו חלק מהדוברים בקשר שבין המפלגות הרצות לכנסת לבין הפעילות נגד הזיהום. הנה תקציר הדברים שעלו בכנס, על פי סדר הדוברים: איתן פרדו-רוקואס, שרית גולן, ח"כ אכרם חסון, ח"כ יעל כהן-פארן, ארז צדוק, ליהי שחר ואביהו האן.
איתן פרדו-רוקואס:
תודה לפאב הסינקופה אשר אירח אותנו ללא תשלום. מרגש לראות את המתנדבים שעושים עשייה לטובת כולנו במשך שנים. מרגש לראות את כולם בוועדות ובהפגנות. כולנו יכולים לקחת חלק בתהליכים הללו. אני חושב שיותר ויותר חיפאים חייבים להיחשף לתכנים שעולים כאן.
עו"ד שרית גולן – חברת מועצת העיר, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה חיפה: "חולשת הרגולטור"
חולשת החיפאים מול ממשלת ישראל. אנחנו החיפאים נושמים את מה שהמפעלים פולטים לסביבה. חלק מהחומרים מנוטרים וחלקם לא. אנחנו רואים היעדר אכיפה של צו 45, גם כאשר קיימות חריגות בפליטת הבנזן, מסרטן וודאי לאדם. הרגולטור, במקום להפעיל את כוחו, יוצר עוד שימוע לבז"ן.
כאשר נכנסתי לתפקיד, גיליתי שהרגולטור עד היום עסק בהתרת פליטות. אני מתכוונת לשנות את זה. אמרתי למנכ"ל בז"ן כי הקנסות שמטילים עליו הם כל כך קטנים, שהם מאפשרים לו לקבל בונוס כפול בסוף השנה. דו"ח מקינזי מדבר על האפשרות לסגור את בז"ן. אני מקווה שבתקופה הקרובה נוכל ליישם אותו.
ח"כ אכרם חסון (מפלגת כולנו), יו"ר ועדת המשנה של הכנסת להגנת הסביבה, לוחם למען הסביבה:
עסקתי בדברים הקשורים במפרץ חיפה משנת 2003 ועד היום. מצאתי שועדות רבות כתבו דו"ח , אשר התיישנו על המדפים ודבר לא קרה. החלטתי שלא אכין דו"ח , אלא אשמע את כולם, אסייר במפעלים ואגבש את עמדתי, תחילה.
מצאתי שבעוספייה, הנמצאת בגובה 500 מטרים מעל הים, בתוך ענן הזיהום של מפעלי התעשייה, בכל בית שני יש סרטן.
בתחום הקרינה הסלולרית סילקנו מעוספייה את כל המתקנים הגדולים שסירטנו את תושבי השכונות בעוספייה.
כשסיירתי במתקן האמוניה, חזרתי לשר כחלון וסיכמנו שמוציאים את האמוניה מהמפרץ בכל מחיר. כך קרה. הבהרנו לכל תושבי ישראל שחיפה היא עיר שיש להתחשב בה.
לפני שנתיים ראיינה אותי נגה כרמי מאתר חי פה, במלון דן בחיפה, בנושא עתיד המפרץ. בראיון הבטחתי לה, אישית, שאנחנו , מפלגת "כולנו", נכין תכנית סטטוטורית לניקיון מפרץ חיפה.
התכנית הסטטוטורית למפרץ חיפה – 29 בספט׳ 2016 – נגה כרמי ואכרם חסון
לאחר הראיון, חזרתי לשר והזמנו את הדו"ח מחברת מקנזי. לקחתי את וועדת המשנה לסיורים במפעלים. כעת מתגבשת תכנית לניקוי מפרץ חיפה. כמות החולים כאן גבוה מאד, כול ילדים. ראיתי שרופאים מרמב"ם פוחדים להודות בהיקף התחלואה, מכיוון שהם מקבלים תקציבים מטייקונים. אנחנו עצרנו תהליכי הרחבה של בתי הזיקוק.
אני שמח שמנשה שמש אתנו במפלגה והוא גם לוקח על עצמו את הנושא הזה של הטיפול בזיהום. גם שרית גולן מסייעת לנו היום בשטח. הם משקיעים מכספם וממשפחתם. אנחנו אתכם, תושבי חיפה ואנחנו נפעל ונחזיר את הצעירים לחיפה.
ח"כ יעל כהן פארן – לוחמת סביבתית, מפלגת העבודה, ממקימי מגמה ירוקה
בכל שנות המאבקים שקימתי, הבנתי שיש גבול להיקף ההשפעה שלך מבחוץ. הצלחתי להכנס לכנסת דרך התנועה הירוקה, יחד עם המחנה הציוני, בתנועה של ציפי לבני. הפעם נכנסתי במקום ה-16, לרשימת העבודה. היה זה חשוב לאבי גבאי לצרף אותו במקום משוריין, מכיוון שהוא מכיר בחשיבות הנושא לתנועה ולתושבי ישראל.
הבעיה הסביבתית הקשה בישראל נמצאת כאן במפרץ. זו בעיה בריאותית, בטיחותית ובטחונית. הגשתי הצעה לתכנית חרום להבראת מפרץ חיפה. שרית הזכירה את חולשת הרגולטור. אני נאבקתי בתקנות המאפשרות לפלוט בנזן. חוק אוויר נקי הוא חוק מצויין, אבל הפרטים הקטנים נקבעים בסוף ע"י הרגולטור – המשרד להגנת הסביבה. לצערי, המשרד להגנת הסביבה בא לקראת המפעלים כל הזמן ומאפשר להם מרווח פעולה מסוכן.
המאבק באנטנות הסלולריות ובקרינה: תושבים בחיפה משקיעים מכספם הפרטי במאבק נחוש, בהובלת איריס בנדר. לא ייתכן שאזרחים נזנחים לבצע את העבודה בעצמם. כאשר פועלים יחד, עם התושבים.
לקראת הבחירות יש התעוררות מופלאה, כאשר כל המפלגות פתאום נזכרות באיכות הסביבה, אנרגיות מתחדשות ועוד. אני רואה בזה הצלחה אדירה ובתוכה גם הצלחה שלי, לעורר את המודעות לנושא בכנסת.
ארז צדוק – מתמודד לכנסת (הבית היהודי), מנכ"ל קרנות אביב
אני משקיע בחברות בבורסה, אבל אני משקיע אך ורק בחברות המתייחסות בהוגנות לעובדים, לספקים ולסביבה. הרציונל הוא שחברות המתנהגות בהוגנות במשך שנים הן חברות אשר משגשגות לאורך שנים. ים מחקרים רבים שמראים זאת. היות שכך, הפכתי לאחד המתנגדים העיקריים למתווה הגז.
כאשר בחנו את ההשקעה בבז"ן אמרתי לשותפיי שאני לא משקיע בבז"ן, מכיוון שבז"ן היא חברה לא הוגנת. הזמינו אותי לסיור שם. גיליתי שמסובבים אותי, בלשון המעטה. הצעתי להם שיממנו מישהו מהארגונים הירוקים שיפקח על תחנות הניטור. אמרו לי "בסדר". הזמנתי אותם לתכנית רדיו, כדי לשמוע את ההסכמה בשידור. הלכתי הביתה והחלטתי לחקור את מה שקורה שם. גיליתי שקרים על שקרים. הם מצפצפים על החוק.
בשנים האחרונות התפטרו שם מנכ"לים. הסבה לזה היא שבשנה הראשונה הם מקבלים קנסות, בשנה השנייה שימוע ובשנה השלישית כלא. לכן הם מתפטרים בשנה השנייה.
אני אומר לכולם: אל תשקיעו בחברות לא הוגנות. זה לא נורמלי. משלמים כסף למי שמסרטן אתכם.
מניית בז"ן מפגרת אחרי השוק במשך שנים רבות. הסיבה לכך היא שחברות כאלה שאינן הוגנות, תמיד מפגרות אחרי השוק. זה קורה בגלל שמי שפוגע בסביבה, פוגע גם בספקים, במשקיעים ובשוק שלו.
אנחנו בבית היהודי הקמנו פורום שעוסק באיכות סביבה.
כעת נשמעו מהקהל קריאות כי הבית היהודי אינו פעיל בתחום הזה… לא הוא ולא בוחריו, אשר נעדרים דרך קבע מהפגנות ומפעילויות הקשורות באיכות סביבה.
התורה תומכת באיכות סביבה. זה לא אמור להיות נושא של שמאל וימין. זהו יעד שאני אקדם אותו בתקופה הקרובה.
ליהי שחר, דוקטורנטית בטכניון בעיין חלקיקים ונשימה, מגמה ירוקה – נציגת ארגוני הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
תכנית הרחבת בז"ן עברה 1500 התנגדויות וגם לאחר שאושרה בוועדות ארציות הצלחנו יחד להחזיר אותה לשולחן הדיונים, בזכות ההתנגדויות וההפגנות. הצלחנו יחד לרתום את ראשי הערים להילחם בתכנית בז"ן. וועדות הערר לא הכירו התנגדות כזאת. גם ההרחבה של 44 דונם הגיעה שוב לבית המשפט העליון ואנחנו כעת נלחמים בה.
דו"ח מקינזי מסביר כי אנחנו, אזרחי ישראל, משלמים יותר כאשר התעשייה הפטרוכימית קיימת כאן. המומחים מסבירים כי כל שרשרת המוצרים יהיו זולים יותר לתושבי ישראל אם יקנו אותם ולא ייצרו אותם כאן. העולם נגמל מדלקים פוסיליים ועובר לאנרגיות מתחדשות.
היום מונחות 4 תכניות בוועדות התכנון, שיבטיחו את קיום התעשייה הפטרוכימית: תחנות כוח של 340 מגהוואט, תכנית קרקעות הצפון (חוות מיכלי דלק עצומה, העתקת תשתיות קצא"א, נמל דלקים.
אסור לנו לתת לתכניות האלה לצאת אל הפועל, קל וחומר כאשר דו"ח מקינזי מונח על שולחן הממשלה.
אני קוראת לכם לקחת חלק במאבק ולהיות חלק משינוי היסטורי של פני מפרץ חיפה.
אביהו האן, יו"ר הירוקים של חיפה
אני מאחל הצלחה לשלושת המועמדים החשובים שדיברו כאן לפניי – יעל, ארז ואכרם.
סיימנו לא מזמן מערכת בחירות וזכינו לאהבה רבה מהציבור החיפאי. זאת אהבה בצורת קולות שאומרים: "מה שאתם עושים זה נכון"
למרות זאת, משהו שאנחנו עושים הוא לא נכון, מכיוון שאני מכיר 80 אחוז מאלה שיושבים כאן, כלומר שלא רואים פנים חדשות.
התובנה שלי אומרת: כדי לשנות את חיפה, חייבים לבצע שינוי שלטוני במדינת ישראל. יש להחליף את הימין בקבוצה שפויה שייצר את השינוי שחיפה רוצה ומשוועת לו. כשאני מסתכל ברטרוספקטיבה, אני רואה ששום דבר משמעותי לא קרה. אפילו הרחבת בז"ן אושרה (הגדלה של 5%). אני רואה איך בז"ן מזהמים פה ללא הפסקה ומעל לכל תקן.
החלטתי לעשות מעשה ולהביא לכאן קבוצה חדשה המהווה אלטרנטיבה שלטונית חדשה – בוגי יעלון, גבי אשכנזי ובני גנץ, שאני מאמין שיחולו כאן שינוי. השינוי כאן פשוט: בז"ן חייב להיסגר, כנקודת מוצא. לא תכנית לאומית כזאת או אחרת שתייצר לנו עוד רגולציה.
עומדת כאן ראש העיר ואומרת שתטפל ברגולציה ועוד רגולציה ועוד רגולציה. אין ברירה, אלא לסגור את בתי הזיקוק. זה כמו לרקוד טנגו עם הסטן – צעד קדימה ושני צעדים אחורה.
דו"ח מקינזי נותן את המתווה הנכון. צריך ללכת במתווה הזה וליצור את השינוי הבא: מכוניות חשמליות, אנרגיות מתחדשות וחיים כן לחיפאים.
כשאני רואה את קליש, ראש העיר, עוצרת את תכנית הרחבת פארק הקישון, אני אומר שאת זה צריך לשנות.
בנושא האנטנות הסלולריות צריך לשנות: כל אחד כאן חוטף ככל יכולתו. השבוע חתמה ראש העיר על היתר לבית יולס. מבנה המוקף בבתי ילדים. אני חושב לעצמי… גם בזה צריך להיאבק?
אלפי עצים נכרתים ברחבי ישראל וגם בחיפה. נכרתים כאן עצים בני 60 שנה ויותר. אני מנהל מאבק סזיפי כדי לשמר כל עץ ואני אומר לחבריי בוועדה לתכנון ובנייה: "תפסיקו את זה".
אני עומד להילחם למען כל המסרים האלה
