(חי פה בהדר) – לאורך השנים דיברו ראשי העיר של חיפה לעתים תכופות על הזיקה שלהם להדר ועל הרצון לראות את השכונה חוזרת לימיה היפים כאחד המרכזים השוקקים בעיר. בפועל, אמנם התקיימו מפעם לפעם יוזמות שונות כדי להחזיר את ההדר להדר, אך קשה לומר שאלה הביאו לשינוי מהותי בה ונדרשת לשם כך עוד עבודה רבה.
אין ספק כי הפריחה של שוק תלפיות ומבנה השוק עצמו הביאו שינוי מסוים, אך במקביל, נותרו עדיין חלקים רבים בשכונה (שלמעשה היא רובע), שזקוקים ליד אוהבת ומכוונת. שוחחנו עם חברת המועצה ויו״ר דירקטוריון קהילת הדר, עו״ד ענבל בית הלחמי ריבן, על הפעולות שכבר נעשו ועל אלה שעתידות להתבצע בשכונת הדר.
מה היו הצעדים הראשונים שלך כיו"ר דירקטוריון קהילת הדר?
"נכנסנו לתפקיד באפריל ומאז עסקתי בלימוד השכונה ובפעילות המתנ״ס. ביצעתי סיורים, נפגשתי עם תושבים מהשכונה ועם מועצת הדר, שמכירים את בעיות הרובע. מבחינת מתנ"ס הדר, נפגשתי עם בעלי התפקידים ובפרט עם המנכ"ל המצוין, יואב יגול, והתוודעתי לפעילויות, הן כאלה שנעשו בעבר והן שמתוכננות לעתיד, הקרוב והרחוק.
בשלב הראשון עסקנו בנושאים הבוערים ביותר – נושא התקציב השנתי וההתאמות הנדרשות, נושאים הקשורים לחינוך לקראת שנת הלימודים הקרובה (כמו עידוד ההרשמה לגני ילדים ומניעת סגירה שלהם, ובזיקה להחלטה שהתקבלה עוד בתקופת ראשת העיר היוצאת – לביטול הנחות "אוטומטיות" לצהרונים, יצירת פרוצדורה מקלה להרשמה לצהרונים וקבלת הנחות לזכאים, הנגשת מידע לאוכלוסיות מוחלשות ועוד). עבדנו הרבה מול ראש מנהל החינוך בעירייה, אילנה טרוק, וקיבלנו הרבה סיוע מסגני ראש העיר, שרית גולן ויוסי שלום.
מעבר לכך, התקיים מפגש עם מנהלת בית הספר היסודי ליאו-בק ובהמשך לסוגיות שהועלו בו, בוצע סיור באזור בית הספר בהשתתפות גורמי עירייה רלוונטיים, לטובת טיפול בנושאי תחבורה, בטיחות וחנייה. בשכונה מתנהלת פעילות קהילתית רבה שכוללת יוזמות נהדרות, כמו תחרות החצר היפה שהתקיימה לא מזמן ופעילות של כפר הסטודנטים, פעילויות שיש להמשיך ולטפח. נדרשת השקעה בשכונה, לצד שמירה על צביונה. יש בהדר אוכלוסייה שאוהבת את השכונה, רוצה להישאר בה ולא רואה את עצמה מתגוררת באף שכונה מלבדה".
אילו אתגרים עומדים לפניכם בשכונה?
"ניתן לדבר על מספר בעיות מהותיות שעלולות להביא, בין היתר, לעזיבה של תושבים. שכונת הדר נמצאת על פרשת דרכים. ראשית, הנושא של הביטחון האישי. מאוד חשוב להדגיש שבעיית העבריינות קיימת לא רק ברובע הדר. יחד עם זאת, יש בהדר לא מעט ונדליזם ופעילות עבריינית, כגון סחר בסמים, אלימות, בעיקר בשעות הלילה. אף הורה לא רוצה שהילד שלו יצא מהבית ויתקל בסחר בסמים בחדר המדרגות. העובדה שאין תחושת ביטחון אישי היא כמובן בעייתית מאוד ומשפיעה על ההחלטה האם לגדל ילדים בשכונה או לא.
יש למשל סטודנטים בכפר הסטודנטים, שמתגוררים בהדר במהלך לימודי התואר שלהם, ואנחנו רוצים להשאיר אותם בהדר גם אחרי שהם מסיימים את התואר, אבל ראינו שבשלב של הקמת משפחה, הם ברובם לא נשארים בהדר, בעיקר בשל היעדר בטחון אישי ובשל מחסור במסגרות חינוכיות איכותיות. יש ברובע בית ספר יסודי ממלכתי אחד ומעט מסגרות שפעילות בשעות אחר הצהריים שיכולות למנוע שוטטות של ילדים ברחובות. עד גיל 6 הרבה מהילדים נמצאים במסגרות פרטיות ולא במסגרת עירונית. בחלק מהמסגרות הפרטיות לא מלמדים את השפה העברית, ואז אנחנו מגיעים למצב שילד שמגיע לכיתה א', כשהוא לא יודע מילה בעברית. זה מצב מאוד בעייתי ואין צורך להסביר מדוע".
אילו מוסדות חינוך קיימים בשכונה?
"כפי שציינתי, בכל הרובע כולו ישנו בית ספר יסודי אחד בלבד, שנמצא בחלקו העליון, כך גם רקבשנים האחרונות נפתחו צהרונים. אין בשכונה מתקני משחקים בכמות מספקת, או מקומות לתעסוקה ומשחק בשעות אחר הצהריים ואין מרכז להורים צעירים. נדרשת מערכת חינוכית איכותית שמותאמת לצרכיה ולמאפייניה של האוכלוסיה המגוונת כאן, שחיה ביחד ובו בזמן מבקשת גם לשמור על הייחודיות שלה. הקמת מערכת שתיתן מענה לצרכים הללו, תבטיח את הישארותם של תושבי השכונה וגם תהווה מוקד משיכה להורים משכונות אחרות. אם למשל יש גני שיח וקיים רצון לפתח או להרחיב את המודל הזה, ניתן, למשל, לייצר גנים שפתיים מותאמים לאוכלוסיות עולים מגוונות יותר, דבר שגם יתמרץ אותן להשתלב במערכת העירונית".
אילו תחומים נוספים זיהיתם שזקוקים לטיפול בשכונה?
"יש צורך בפיתוח עסקים, תרבות ותיירות בהדר. היינו רוצים להחיות מרכזים עסקיים של השכונה. כך למשל, מתקיימים מהלכים לפיתוח מתחם שמתחיל בתיאטרון חיפה וגן בנימין, דרך מדרחוב נורדאו ועד בית הקרנות. במדרחוב נורדאו קיימת התעוררות של עסקים, ובדומה למה שקורה בתלפיות, חשוב שהעירייה לא תישאר מאחור ותיתן רוח גבית למהלכים האלה, באופן שתואם גם את אופי הרובע. אנחנו רוצים שמי שמגיע לתיאטרון, ירצה לבקר ברחובות הסמוכים ויוכל להנות מהעסקים הקיימים, ולא שיראה הצגה ומיד אחריה יכנס לרכב וימשיך הלאה. אני מאמינה שפרויקט כזה צריך להתבצע תוך דיאלוג עם תושבי השכונה".
עולה האפשרות לבצע פינוי-בינוי בשכונה?
"זו סוגייה בעיתית, מכיוון שברובע קיימים הרבה מאוד מבנים לשימור, כך שרק באזורים מסוימים ניתן יהיה לבצע, למשל, בנייה לגובה. כדי לבנות בשכונה בתנאים הקיימים, או אפילו לשפץ מבנים קיימים, יש צורך ביצירת תמריצים. בהקשר זה נעשית עבודת מטה על ידי מינהל הנדסה.
השנה אנחנו גם מתמודדים עם המצב התקציבי המורכב של העירייה והקיצוב הרוחבי שבוצע, לכן האתגר הוא לייצר פרויקטים שאינם מצריכים תקציב משמעותי, או כאלה שייצרו כסף מבלי שתידרש השקעה מרובה. אנו למשל בוחנים כיצד למקסם את השימוש במבנה המדהים ברחוב טבריה 15, כך שניתן יהיה לקייםבו אירועים וחוגים בהיקף נרחב הרבה יותר.
בימים אלו אמור להתחיל פרויקט נרחב לשיפוץ השלוחה של מתנ"ס הדר ברחוב השילוח, וכן החלו העבודות לביצוע מרכז קלור, שיכלול מעונות וגני ילדים ומרכז לילדים ונוער שיופעל על ידי קהילת הדר".
מה החזון שלך להדר?
"הדר הוא רובע הכולל כ-40 אלף תושבים בלב ליבה של העיר חיפה. צריך להחזיר את הדר ללב הדיון הציבורי בחיפה ושקברניטי העיר יעניקו לרובע תשומת לב מיוחדת. נדרשת פעולה בכל המישורים כדי שהדר תתרומם ותשגשג. ישנן פעולות מידיות שניתן לבצע כדי לשפר את איכות החיים, לצד תוכניות ארוכות טווח שצריך ליישם. זו שכונה עם קסם ופוטנציאל ואני מאמינה שאם הדר תפרח תהיה לכך השפעה על כל העיר. כילדה ביליתי הרבה שעות בהדר ויש לי הרבה זכרונות משמעותיים מהתקופה הזאת. השאיפה היא להביא את הדר למקומות האלה נראית כרגע רחוקה, אבל זו לא משימה בלתי אפשרית".
יש גופים נוספים שפועלים יחד איתכם?
"אני מקיימת קשר עם גורמים רבים בעירייה וגם עם תאגידים עירוניים אחרים. אני חברה בדירקטוריונים, הן של תיאטרון חיפה והן של הרשות לקליטת עלייה. קיים ממשק בין התאגידים והפעילויות שלהם לרובע הדר והאוכלוסייה המתגוררת בו וצריך לייצר יוזמות משותפות לטובת תושבי הדר.
אני עומדת בקשר עם סגני ראש העיר, בפרט עם שרית גולן שטיינברג, שמאוד מחויבת להדר ורואה את הפוטנציאל שבה. אני בקשר גם עם רישוי עסקים, עם צחי טרנו שמשמש כיום כמנהל פרויקטים תחת מנכ"ל העירייה ויש הרבה מאוד נכונות ורעיונות. אנחנו פועלים גם בכל הקשור לביטחון האישי, באמצעות העוסקים בנושא בעיריית חיפה וגם דרך פגישות ישירות עם גורמי משטרה ושיטור בנוגע לבעיות הספציפיות של הדר. בכל הנוגע לפשיעה, ברור גם שכשהתנועה תחזור לרחובות, זה ידחוק את הפשיעה החוצה. לכן הטיפול בכל הנושאים צריך להיעשות במשולב. אנו גם מקיימים שיתופי פעולה עם אנשי מט"י חיפה, שמראים רצון ונכונות רבה לסייע בפיתוח עסקי ותיירותי בהדר".
שיקומו של שוק תלפיות
"מבנה שוק תלפיות נמצא בשנים האחרונות בשיפוץ. עד כה שוקמה קומת הכניסה של המבנה, כשרק לאחרונה עברו הסוחרים מקומה 1- לקומת הכניסה המשופצת, על מנת שיהיה ניתן להתחיל בשיפוץ קומה 1-. למעשה הקהל הרחב יכול להיכנס למבנה ולראות בעצמו את תחילת השיקום. השאיפה היא שכשהמבנה כולו יהיה משוקם ומשופץ, לקוחות יוכלו להיכנס וליהנות מחוויית קנייה הרבה יותר נעימה ומזמינה, דבר שימשוך קהל קונים רחב יותר לשוק תלפיות, ובכלל, לשכונה כולה".
מאות מבנים בהדר נכנסו לרשימת השימור
מ"מ וסגן ראש העיר חיפה ויו"ר ועדת השימור, אביהו האן, מאמין אף הוא שיש לפתח את הדר, זאת לצד שמירה על ייחודה. בישיבת ועדת השימור בראשותו הוכנסו 253 מבנים בשכונה לרשימת השימור של העיר חיפה. "זו בשורה חשובה לעיר ששומרת על הערכים האדריכליים וההיסטוריים החשובים שלה", אמר האן. "אני מבקש להודות לצוות המקצועי של מחלקת השימור ולאדריכלים שעסקו במלאכה. מדובר בסקר של שני אזורים בשכונת הדר, שהוכן ע"י האדריכלים אמיר פרוינדליך ורותי ליברטי".
עוד מוסיף האן: "המבנים הוגדרו עפ"י רמות שימור שונות והוכנסו לרשימה. מדובר באירוע משמעותי ביותר לשמירת הערכים האדריכליים וההיסטוריים של העיר, מתוך הבנת המשמעות שלהם, כדי למשוך תיירות ותביא גם להרחבת הכלכלה. בין המטרות עומד הצורך לשמר את ההיסטוריה ובמקביל לייצר ודאות תכנוניתעבור ייזמים וקבלנים, שידעו לגבי כל מבנה ומבנה מהי רמת השימור שלו, ובהתאם, יוכלו לתכנן את מבחינת ההיבטים התכנוניים של אותו המבנה".
האן מבקש להדגיש את גודל הבשורה עבור תושבי חיפה: "זהו סקר ראשון מתוך 6 סקרים נוספים שאנו צפויים לאשר בחודשים הקרובים, שיהוו פלטפורמה להמשך הדרך ולהכנת תכנית שימור עבור אזורים שונים בעיר חיפה".
חשוב לשמור על שימור מבנים
אבל לא בכל מחיר
מה שמשאיר את השכונה במצבה הבלתי נסבל
זה עודף בניינים לשימור ,
למי זה עוזר שמפחדים להסתובב שם?
הכול מזוהם, פשיעה סמים וזונות
אבל יש מבנים לשימור🤦🏻♂️
חייבים חשיבה מחוץ לקופסה יצירתית
הבטחת ראש העיר, יונה יהב, היתה מכדי שיבחרו בו , לשמר את שכונת הדר, אני גר ברחוב השומר, וכול יום מלחמות עים העירייה, עים זה על ניקיון השכונה, ואים זה פינוי הזבל, ופסולת, זה יום יום מלחמות עים מוקד, העירייה, , יונה היקר, הבטחתה תקיים,תושבי שכונת הדר בחרו בך כי הם מאמינים בך, אל תאכזב.
שתצליחו בשיקום גם אם זה יקח זמן , רק זיכרונות יפים יש לנו מאז לגביי הדר הכרמל והשיטוט בו
השינוי הדמוגרפי זו גולת הכותרת
תקראו לילד בשמו
בוודאי ראיתם את הסקר שפורסם היום עם כל מדדי הפשיעה בכל השכונות בערים הגדולות בישראל ובכולן מובילה הדר – כל סוגי הפשיעה וכמות מקרי הרצח.
ראש עיר עם טיפת אחריות חייב להכריז על מצב חירום בהדר, לדרוש תוספת כוחות שיטור בשכונה, להוציא גם את עובדי העירייה מהמשרדים לפטרל ולהגביר תחושת בטחון בהדר במקום לתת להם יום "עבודה מהבית" להסתגר בבתים.
הדר חייבת להתנתקות מגורמי הפשיעה שקנו בה דירות (או קיבלו ממשרד הבטחון שלנו..)
ולחזור להיות מוקד החיים העבריים בחיפה – והמילים האלו מקפלות בתוכן הרבה מאד דברים שצריך להחזיר אל הדר כמו מוסדות חינוך עוד בתי ספר, טיפוח תרבות וספריות, טיפוח דור צעיר שיירצה להישאר בשכונה, הוצאה של באסטות, טיפול בהומלסים בבניינים ריקים והריסת מבנים שמהווים מטרד. הוצאת כלי רכב פרטיים לטובת תחבורה ציבורית טובה יותר ומדרכות רחבות. תאורה טובה יותר בלילה של רחובות ומצלמות.
ועוד ועוד.
השימור אמנם חשוב, אבל העירייה לא מסייעת בשיפוץ מבנים. האוכלוסיה בהדר דלת אמצעים, השימור מייקר שיפוץ של בניינים ובמקרים רבים גורם לביטול שיפוץ של בניינים. העירייה לא תורמת בכלום, רק מקשה. הזנחה פושעת והעירייה מעודדת זאת. עולם הפוך. אנשים בערייה לא מבינים לשם מה נבחרו. ישראבלוף במלוא אדרו.
לשכונה יש פוטנציאל אבל הוא רחוק מלהתממש. דרושה פה עבודת שיקום יסודית והשקעת תקציבים משמעותית אפילו יותר.
אחד הדברים שיותר קשים לי כאמא בהדר זה התשתיות. לא מעט מהרחובות פה לא מתאימים בכלל להליכה עם עגלות !! ואלה שכן איכשהו נחסמים עם מכוניות בגלל מצוקת החנייה הבלתי נתפסת ברובע הדר!! כך שהליכה בפשוטה למעון הפכה למסכנת חיים כי צריך לרדת לכביש עשרות פעמים בדרך.
מעבר לזה יש מחסור קיצוני במעונות יום, המעונות של התמ"ת באיזור מיועדים לאוכלוסיה הדתית- חרדית וזה גורר מצוקה משמעותית. שאר המעונות הפרטים כמו שנכתב אכן לדוברי רוסית ואם אתה סתם רוצה מסגרת חילונית נורמלית דוברת עברית לא תמצא! וכמובן גינות!! יש גינה לחרדים בארלוזרוב, גינה לגרעין בגן בנימין, גינה לבני דודים מול העירייה וגינה לנרקומנים במסדה! שגם היא לא נגישה אם מגיעים מהדר עליון. חוויה לא פשוטה לחפש גינה פה להורה הישראלי.
למעשה הדבר הטוב היחיד שקרה פה זה הקמת המרכז לגיל הרך במתנס ירושלים. וגם ראוי לציין לשבח את גרעין הדר להדר וטבריה 15 שאיכשהו תורמים לתחושה שמישהו רואה אותך למרות כל המסביב..
אנחנו כבר לא נישאר פה לגדל את ילדנו.. בעיקר כי עייפנו בתנאים לא תנאים, אבל אם אתם רוצים לשמר את אוכלוסיית ההורים הצעירים בשכונה ממליצה להתחיל בדברים האלה..
Haifa Theatrer
צילמתם את השלט הקיים בפניה מבלפור לפבזנר. אבל אף מילה על הכתובת…
לפני שעירית חיפה מתחילה לתכנן שתלמד קרוא וכתוב…
תותחית
את אותם הצהרות, אמונות ותקוות קראתי לפני חמש עשרה שנים וגם לפני עשרים שנים. מאז המצב בהדר רק הדרדר, כמות הנרקומנים שיש כאן היא חסרת תקדים. מאיפה הם מגיעים כולם?
בדיוק, הבטחות ריקות. עירייה אנמית.
ועדיין בחרו בזקן הכושל
הייחוד והיופי של הדר וחיפה של פעם לדעתי היה שכל מגזר ידע את שכונתו ואת הקהילה שלו והיה דו קיום וסטטוס קוו מכבד בין כלל התושבים והשכונות.
בעידן שרק הכסף מדבר וכל אחד קונה או שוכר איפה שמתחשק לו בלי להתחשב בשיוך המגזרי אז המקומיים חוששים וחלקם עוזבים שלא לומר בורחים וככה משנה לשנה האיזור מדרדר.
הסגן של גוראל הבטיח שתוך 90 יום אין חזירים
כתבה ארוכה..על כלום.עץ פרא הם לא באים לכרות ולסלק אז ישפכו כסף לחינם..על הדר??? חחחחחחחחחח
יש דברים טובים בהדר. בעיקר באזורים מסוימים. למשל רמת תאורה גבוהה.
באזור הנביאים , הרצל עמוס,יואל שמריהו לוין. תאורת יום בלילה.
לדעתי רמת שיטור גבוהה ביותר.
מקרי הפשיעה שמתפרסמים ברובם מתבצעים בינם לבין עצמם.
הדר בטוחה יותר מרוב חלקי הארץ מבחינת הסיכוי לאירוע בטחוני . בודאי יותר מהקירות או ממישור החוף, כפר סבא או השרון.
ויש עוד.
ראש העיר והקואליציה שלו עסוקים מסיבות אנטישמיות לקבור את הדר
מפני שגרים במקום אוכלוסייה מהצבע אלו נכון. לכן רצוי וצריך לשמור אותם בקופסאות שימור
החרדים מפריעים לקידום הדר. בששי בערב ושבת זורקים אבנים על רכבים שמגיעים לסביבת התיאטרון העירוני.
עוד אחת שבאה לדבר ותכלס אין כלום בשטח!!
לא מכירים אותה בשכונה החא מדברת רק עם חברים שלה …
הדר תחתון מוזנח ולא בטוח שהעורכת דין יוצאת מהמשרד הממוזג להביא שינוי להדר תחתון
ככה לא יקרה כלום בהדר וחבל
חשוב מאוד לגבי שכונת הדר בחיפה.
ההזנחה רבת השנים של הדר הפכה אותה לחצר האחורית של העיר. שיקום השוק, לא משנה את התמונה העגומה. השכונה נצבת השנה במקום הראשון בארץ במקרי הגניבות מהבתים.
נמאס לשמוע את הקשקשנים המספרים סיפורים על פעילויות כאלה ואחרות לשיקום השכונה.
צריך להפשיל שרוולים ולפעול ברצינות. למפות את הרחובות ולהוביל פרוייקטים של פינוי בינוי באופן מסיבי ונרחב. כל בניין שגילו מעל 80 שנה צריך להיכלל בפינוי בינוי.
התחלה טובה אבל אין פטרון להדר בלי התחדשות עירונית. חלק גדול מהמבנים נבנו בשנות ה-30 ללא תשתיות שמתאימות למאה ה-21 וללא ממ"דים. ולא ניתן לחדש אותם בגלל הגדרות השימור. ברעידת אדמה או מלחמה כל המבנים יקרסו, העיקר שהם מוגדרים לשימור. כדאי לקיים שימור מבנים בשכונה מוחלשת באופן שבו אנשים יוכלו לגור בשכונה דורש להביא כסף כדי לאפשר את שיכום המבנים והתאמתם, סתם להחליט על עוד מבנים לשימור יביא להרס של השכונה ושל המבנים לשימור.
בנוסף יש סעיה עם שינוי האופן של סיבסוד הצהרונים.
יקח 40 שנה לפחות
לנסות להציל את הדר
לאחר החורבן העזובה
חוסר ההבנה לחשיבות
עורק ראשי תוסס ברחובות
הרצל נביאים חלוץ שהיה
רחוב נורדאו שהיה מדרחוב מדהים .
לכשלון אין אבא
להצלחה אבות רבים .
צריך להפנות את השאלה למי שגרם לשקיעתה.
הייתה תוכנית בתקופת מצנע עם גד זאבי, לבנות ברמת הדר מבנה חדש עבור ביה"ס יסודי במקום ביה"ס דוד ילין ברחוב מגידו ועבור ביה"ס חוגים – בית ספר – חטיבת ביניים+תיכון במקום ביה"ס חוגים ברחוב יאיר כץ, להעביר את תיאטרון העירוני והספריה העירונית מרחוב פבזנר לרמת הדר. בתמורה, גד זאבי יבנה בנייני מגורים ברחוב מגידו דבר שקורה בפועל, יבנה בנייני מגורים ברחוב יאיר כץ, יקבל את השטח שמתפנה ברחוב פבזנר. בפועל, נבנה ברמת הדר מבנה חדש – בית ספר – עבור ביה"ס חוגים בלבד, חטיבת ביניים+תיכון במקום ביה"ס חוגים ברחוב יאיר כץ. ביה"ס דוד ילין עבר למבנה הישן של חוגים ברח' יאיר כץ. תיאטרון העירוני והספריה העירונית נשארו ברחוב פבזנר. היו תוכניות…היו זמנים…
שניהם גרמו להדרדרות הדר מצנע נתן יד לחבלן זאבי לבנות את המפלצת בטון הגרנד קניון ולהרוס את נחל רושמיה ובעקבות כך והקמת מפלצת עזריאלי התרוקנו כל החנויות ובנוסף לכך בנו את מסלולי המטרונית אין כמעט חניות ומי שיכול לא מגיע להדר או רק עובר בה. שלא לדבר על חיסול ענף מוניות השירות שגם גרם לכך.