(חי פה) – בתיה בראונר, מנהלת בית הספר עירוני א' האגדית, הלכה היום לעולמה (חמישי 27/6/24). הלוויתה תתקיים מחר, שישי 28/6/24 בשעה 11:00, בשער ברוש, בית העלמין חיפה.
בתיה בראונר ז"ל היתה אישיות מוערכת ואהובה ניהלה את בית הספר עירוני א' בין השנים 1997 – 2016 והובילה אותו להישגים ופרסים רבים. בין היתר פרס החינוך הארצי שהוענק במעמד הנשיא שמעון פרס ז"ל ופרס חינוך עירוני שהוענק על ידי ראש העירייה יונה יהב. כמו כן יצרה חיבורים ושיתופים רבים שהובילו את בית הספר ומערכת החינוך להישגים רבים.
בדף הפייסבוק של בית הספר נכתב: "קהילת בית הספר עירוני א' כואבת את פטירתה של בתיה בראונר, המנהלת האגדית ואשת החינוך הדגולה, שניהלה את בית הספר במשך 20 שנה. אלפי התלמידים ומאות העובדים שלמדו ועבדו בעירוני א' בשנות ניהולה של בתיה זכו להכיר מנהלת יחידה במינה שכל תלמיד וכל עובד היו יקרים לליבה".
"קשה לי להאמין שהגיע היום בו אנו נפרדים" מספר ליאור אוזמן, מנהל החטיבה העליונה, ביה"ס העירוני "חוגים" בשיחה לחי פה. למעלה מ-13 שנים חלפו מאז שפגשתי את בתיה לראשונה במשרד בבית הספר עירוני א', שם התראיינתי לתפקיד ראשון במערכת החינוך. התרגשתי מאוד לקראת אותו ראיון בו אפגוש את אשת החינוך המיתולוגית מחיפה, זו שבעמל רב הניעה ותרמה להצלחתם של תלמידים רבים כל כך בשכונת קריית אליעזר וסביבתה.
מהרגע הראשון הרגשתי שאין מדובר בעוד קשר מקצועי בין מנהלת לעובד. החום והאנושיות שלה בלטו באופן יוצא מגדר הרגיל. היא שאלה את מי שתיאם את המפגש בהומור האופייני לה, מתובל במבטא הפולני שהיה לה לסימן היכר: "אני לא מבינה, שלחתם אליי מורה או מנהל?". זו היתה הדרך המיוחדת שלה להחמיא, לפרגן ולייצר ביטחון. כמו עם התלמידים, כך עם הצוות החינוכי וכל מי שהיה בסביבתה.
לא היה זה חינוך רגיל, אלא מסע משותף בו הרגשתי לעיתים שאנו עוסקים בהצלת העולם. כבר בסוף אותה שנה, כשאני עושה את צעדיי הראשונים במערכת, קבעה בנחרצות שזה הזמן להתקדם לתפקיד רכז שכבה והוסיפה במשפט קצר וקולע: "זה יהיה מצוין". מאז זכיתי להיות שותף פעיל בצוות ההנהלה שלה במשך מספר שנים.
במבט לאחור, אני מרגיש שהשלמתי שש שנות לימוד בבית הספר "בתיה בראונר" למצוינות חינוכית ואנושית. גם ברגעים הקשים ביותר, ידעתי שיש לי רוח גבית יציבה, חזקה, תומכת ומעודדת.
כשהגיע הזמן לשחרר, ידעה לעשות זאת. יצאתי לקורס מנהלים בעידודה, עם ברכת דרך חמה ואוהבת. מאז חלפו שבע שנים, בהן לא הפסיקה להקשיב, לתמוך, לייעץ ולסייע, מתוך אהבת החינוך, הבנת חשיבותו לחברה והאמון האישי שנתת בי. אמון שאני אסיר תודה עליו. גם כשלא התייעצתי איתה במישרין, ברגעים של אתגרים מקצועיים שאלתי עצמי: "מה בתיה היתה אומרת? מה בתיה היתה עושה?".
היתה לי הזכות לראות לאורך השנים כיצד מורים רבים ופרחי ניהול בוחרים, בהשראתה, לקחה חלק בתפקידים משמעותיים ומעצבים במערכת החינוך. אפילו לאחר פרישתה, המשיכה לתרום רבות, ליוותה מנהלים חדשים ושימשה מדריכה בתכנית "מרום". בכל מקום אליו הלכתי, התגאיתי לספר על ההיכרות רבת השנים בינינו ועל הקשר המיוחד שנרקם. פעמים רבות התרגשתי כאשר אחרים ביקשו לשתף אותי מי זאת בתיה בראונר עבורם.
אני נפרד מבתיה היקרה היום באהבה גדולה והערכה עמוקה. מודה לה על כל מה שנתת לי ולעוד אנשי חינוך רבים, שזכו לצמוח וללבלב תחת הנהגתה המדהימה. מודה לה שהפכה אותנו, תלמידיה לאורך השנים, לאנשי חינוך שערכי הנתינה, אהבת האדם והצדק החברתי הם נר לרגליהם. אני מבטיח שבתיה תמשיך ללוות אותי בכל צעד שאעשה במערכת החינוך בעתיד. מול כל אתגר מורכב אשאל –
מה בתיה היתה אומרת? מה בתיה היתה עושה?
האישיות שלה והערכים שלה ימשיכו וישפיעו עוד שנים רבות קדימה. יהי זכרך ברוך.
שדה החינוך איבד אישיות ענקית
עינב יניב שורץ מנהלת מינהל חברה ונוער מחוז חיפה משרד החינוך מסרה לחי פה: "בתיה בראונר ז״ל היתה מנהלת אגדית, אישה מרשימה, אשת חינוך דגולה, מנהיגה ופורצת דרך. היכרתי את בתיה עוד בימים בהם עבדתי בעיריית חיפה, יחד פתחנו לראשונה את מרכז הנוער בתוך בית הספר עירוני א שהיה פורץ דרך ביצירת החיבורים בין הפורמאלי לבלתי פורמאלי. שותפים רבים חברו למיזם הזה שהציל בני נוער רבים.
לא בכדי בית הספר עירוני א זכה בזמן כהונתה בפרס החינוך הארצי. מעבר להיותה אשת חינוך בתיה היתה אישה מצחיקה עם הומור שנון, וקולגה שתמיד ניתן להתייעץ איתה ולקבל עצה טובה ומועילה. בשנים האחרונות מאז פרישתה לא היינו בקשר , מידיי פעם יצא לנו להיפגש ולהיזכר בעבודתנו המשותפת. שדה החינוך איבד אישיות ענקית. יהי זכרה ברוך".
היתה מנהיגה, מורה לחיים ומקור השראה עבור כולנו
אילנה טרוק ראש מנהל החינוך בעיריית חיפה מסרה לחי פה : "היום נפרדנו בכאב מבתיה בראונר המנהלת המיתולוגית של עירוני א. היא היתה מנהיגה, מורה לחיים ומקור השראה עבור כולנו.
בתיה הקדישה עשרות שנים מחייה לחינוך ותחת הנהגתה בית הספר עירוני א הפך למוסד חינוכי מוביל. מקום בו כל תלמיד הרגיש מוערך שייך ואהוב.
תרומתה למערכת החינוך העירונית ולעיר היתה עצומה, היא הובילה יוזמות,יצרה שיתופי פעולה עם הקהילה והיתה מקור השראה לצוות החינוכי.
חזונה והיכולת החינוכית שלה לראות את הפוטנציאל הטמון בכל אחת ואחד הפכו את בית הספר למקום ומקור לצמיחה והתפתחות.
דמותה הערכית, החמה והמחבקת של בתיה תחסר לנו, היא השאירה אחריה אלפי תלמידים ומורשת של אנושיות המלווה אותנו. מינהל החינוך העירוני מרכין ראש וזוכר את בתיה בכבוד הערכה ואהבה. אנו מבקשים לנחם ולחבק את משפחתה ואוהביה. יהי זכרה ברוך".
ידיעה עצובה. הרבה שנים עברו מאז עבדתי מולה כרכזת איזור הצפון בקידום חינוך, יש אנשים שנחרתים בזכרוננו -בתיה היא אחת מהם. תיזכר אצלי תמיד כאשת חינוך,עשייה וחוש הומור .
יהי זכרה ברוך היתה אישה נהדרת איכפתית וגדולה משכמה ומעלה גם בפן המקצועי ובעיקר בן אדם 🥲
הכרתי אישה עם חוכמה וידע ניהולי מדהים, למדתי ממנה הרבה , אישה חכמה מאוד . אבל לפני הכל הכרתי בנאדם , יהיה זכרה ברוך
בתיה "בראונר" מורה לאנגלית בביה"ס התיכון "דרסקי" בעכו תחילה… עבדתי עמה ולצידה… מיוחדת במינה: בלבושה, בזקירות/בזקיפות קומתה, באופן הליכתה, בסגנון דיבורה: הכל בה היה מיוחד…! ואהבה לראות מורות מטופחות בסביבתה, שכן האמינה ב"חינוך" על כל רבדיו…!
יהי זכרה ברך לעד…!!!!!@@
ברוך דיין האמת . בתיה היתה המורה שלי לאנגלית ומנהלת השכבה כאשר למדתי בבי״ס דרסטי בעכו. בתיה היקרה לימדה שם שנים רבות ודמותה הנמרצת, בגדיה היפים ומהודרים, חיוניותה וההומור הדק לא יישכחו מליבי.
יהי זיכרה ברוך .
מנהלת אגדית שגידלה דורות של ילדים מוכשרים.הלוואי שיהיו עוד מנהלים כמוה.אנו ההורים יצרנו קשר מיוחד הכירה את כל ההורים תמיד דברה באדיבות.אבל כבד עבורנו
היא היתה מנהלת התיכון דרסקי בעכו כלמדתי שם91-94