באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

ארבעה שיאים בנחל הגיבורים – ואחד בדיבורים • אבי אלבאום

נחל הגיבורים הוא וואדי רושמיה. ראש מיא בארמית פרושו...

"היהודי התשיעי" • פרק 2

רומן מתח היסטורי מאת יוסי ברגר תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל...

להיוולד מחדש • ״תודה על החופש לחיות את חיי״

עוד רגע ליל הסדר ואנחנו עם זכר ליציאת מצרים....

"כששמעתי מה קרה לבן שלי, פשוט ישבתי ובכיתי" • אלימות חריגה בבית ספר יסודי בחיפה • ההורים אובדי עצות

(חי פה בבתי הספר) – הורים לתלמידים באחד מבתי הספר היסודיים בכרמל מדווחים לחי פה כי בביה"ס מתרחשים אירועי אלימות חוזרים ונשנים. האירועים החריגים, לדבריהם, החלו כבר בשנת הלימודים הקודמת ונמשכים אל שנת הנוכחית שרק החלה לפני פחות מחודש ימים.
ההורים מספרים שהם נפגשו עם ההנהלה בניסיון לקבל מענה לטענות, אבל לדבריהם המצב לא השתפר ומקרי האלימות נמשכים.


"בית הספר הזה מתעסק כבר שנה עם אלימות קשה", אומרת אחת האימהות, "בין אירועי האלימות שהתמודדנו איתם היה ילד שהוריד את המכנסיים והשתין על ילד אחר וילד שנשך ילד אחר. אחד הילדים חנק ילד. היו אירועים שכמה ילדים התאגדו ביחד והלכו להרביץ לילד אחר מהכיתה או מהשכבה. אני והורים נוספים היינו בשיחה עם המנהלת והמחנכת והעלינו את נושא האלימות כבר בשנה שעברה".

הורידו את המכנסיים לילד מול כל בית הספר

"השנה התחילה כשאחד הילדים הוריד לילד שלי את המכנסיים והתחתונים מול כל בית הספר. המורים אומרים שהם לא ראו את זה. הילד שלי בתגובה נתן לאותו ילד אגרוף בעין. לא דיווחו לי על זה. קיבלתי הודעה לקונית מהמורה, שקרה מקרה לא ראוי שילד עשה לבן שלי ושניהם יענשו. הבן שלי, במקום לגשת לצוות החינוכי, נתן לו אגרוף, ובגלל זה שניהם יענשו.

אני לא נגד ענישה במקרה של אלימות. עצם זה שהאלימות נמשכת במשך שנה בבית הספר ולא מטופלת, ואנחנו מתחילים את שנת הלימודים בעם סיפור כזה ועוד מקרים – כמו כשילד חנק ילד אחר ואין שום מענה בבית הספר, זה לא מתקבל על הדעת. טיפול בצורה של "בואו נעשה בריסטול על אלימות" זה ממש לא מספיק! זה לא המקרה הראשון ולא השני, והיות שהאירועים האלה הולכים ומחמירים והפניות החוזרות שלנו להנהלה לא זוכות לטיפול, אנחנו נאלצים לחפש דרכים אחרות להתמודד עם העניין, כמו פניה למפקחת".

"הייתי צריכה לשמוע מאמא אחרת על מה שקרה לבן שלי"

"יום אחרי האירוע החמור שבו הורידו לבן שלי את הבגדים במסדר, הבן שלי הלך לבית הספר. כששלחתי אותו לבית הספר, לא ידעתי מה קרה יום קודם. הבן שלי לא סיפר לי על מה שקרה. אחת האימהות מהכיתה התקשרה אליי וסיפרה לי ואני אמרתי לה שבכלל לא ידעתי. אם זה היה מקרה בודד, שקרה באופן חריג, אולי הייתי מרפה, אבל כבר למעלה משנה אני מתעסקת עם מה שקורה בכיתה. אני מרגישה שאני אובדת עצות. המפקחת אמרה לי שהיות שהמנהלת מוכנה לטפל בדברים אז הבעיה נמצאת בטיפול בית הספר".

"פשוט ישבתי ובכיתי"

"בשנה שעברה אמרתי שאם יש שני ילדים שמעורבים באירוע של אלימות, צריך להשעות את שניהם. בהנהלת בית הספר אמרו שזה לא מידתי. אני הייתי שבורה כששמעתי מה שקרה לבן שלי, ישבתי ובכיתי. בבית הספר יש מסדרים אחת לשבוע בימי ראשון בנוכחות כל בית הספר. מאז אותו אירוע כל בוקר, כשהבן שלי קם, הוא אומר לי, שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר".

"אחד הילדים השתין פעמיים על הבן שלי"

אמא נוספת מתארת גם היא מסכת התעללויות. "אחד הילדים בבית הספר השתין פעמיים על הבן שלי. זה קרה פעם אחת במהלך הלימודים ופעם בצהרון. כשזה קרה בלימודים, זה היה בהפסקה ורק החברים שהיו איתו ראו מה קרה. הבן שלי חזר הביתה וסיפר לי. הוא הראה לי את השתן שהתייבש לו על הנעל.
אותו ילד נהג גם לנשוך את הבן שלי. פניתי לפיקוח והגיעה המפקחת לבית הספר, אבל עדיין הנושא לא מטופל, האלימות מצד אותו ילד נמשכת. בשנה שעברה כמה ילדים נעלו את הבן שלי בשירותים והוא היה צריך לזחול מתחת לדלת התא כדי לצאת.

בצהרון בשנה שעברה הבן שלי שבר את היד ואף אחד לא אמר לי. הוא חזר ככה הביתה! ככה הוא המשיך עד סוף הצהרון כשבאתי לאסוף אותו. הבן שלי אוהב את החברים בבית הספר, אוהב כדורגל, נהנה ממה שטוב בבית הספר.

"הזמין עוד ילדים לחנוק ולבעוט בילד שלי"

בשנה שעברה אחד הילדים גם ניסה לעשות חרם על הבן שלי בצהרון. בשבוע הראשון של הלימודים השנה, גם בצהרון, אותו ילד העמיד את התלמידים מכיתות א' ו-ב', חנק את הבן שלי וביקש גם משאר התלמידים לחנוק או לבעוט בבן שלי. נוצר מצב שעוד ילדים ניסו לחנוק ולבעוט בו. הבן שלי כל כך נעלב עד כדי כך שהוא ניסה לברוח מבית הספר.
אני מרגישה שאירועי האלימות לא מספיק מטופלים. אומרים לי שהם מטופלים, אבל אני מרגישה שזה רק לצאת ידי חובה".

משרד החינוך: 'בעקבות תהליכים חינוכיים חל שיפור עקבי'

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי הנהלת בית הספר והצוות החינוכי מקיימים תהליכים חינוכיים שוטפים עם התלמידים (החל מהמחצית השנייה של שנה"ל הקודמת) לקידום אקלים מיטבי כתתי. לפיכך, נבנתה תכנית התערבות חינוכית עם הנוגעים בדבר. כלל ההורים מעודכנים ולוקחים חלק בדיאלוג ואכן ניכר כי חל שיפור עקבי והשותפים מחזקים את דרכו של ביה"ס. יחד עם זאת, מפקחת בית הספר תמשיך לעקוב אחר יישום ההחלטות לקידום המוגנות.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

12 תגובות

  1. לגבי ילדים, האחריות היא של ההורים, מערכת המשפט צריכה להעניש את ההורים ואולי אז תהיה רגיעה.

  2. חינוך מתחיל בבית,ילדיי וילדי חבריי לא היו מגיעים למקום הזה או כזה לעולם!! אתם ההורים נוח לכם להאשים מורים ומחנכים אבל אינכם לוקחים שום אחריות על ילדיכם וחינוכם,האם כל הילדים כאלו? לא!! כי הרוב מחונכים מהבית !!!!

  3. ילד לא יצא תחתם מחונך.

  4. אין חדש גם אני כילדה חוותי אלימות וגם שני הבנים שלי חוו אלימות בבית הספר, אחד פגיעה מבעיטה לאשכים ששנים הינו במעקב, המנהלת לעולם לא התענינה מה שלום הבן. לבן השני דחפו מקל למכנס מאחורי גבו, דיווחתי למחנכת וביקשתי להפגש עם היועצת החינוכית לדווח על אלימות בכיתה ואיזה תשובה קיבלתי, שאולי אקח את הבן לפסיכולוג, לילד הורידו מכנסיים והבן שלי צריך פסיכולוג ????
    מאותו מפגש הבנתי שבבית בספר אין לי הבנה וכתובת לעזרה. מזלו של הבן שהתגבר על התקרית אני ממש עד היום המומה מהחוצפה של בית הספר.

    • הילד שלך עבר אירוע מאד לא נעים ולא יזיק לו לקבל כמה כלים להתמודדות מפסיכולוג.
      פסיכולוג זה לא עונש לילד שלך.
      גם הילדים האלימים צריכים פסיכולוג.
      כולם בסיפור הזה צריכים קצת כלים.

  5. לצערי אין שום חדש תחת השמש. מערכת החינוך לא השכילה ליצור סביבה נטולת אלימות בבתי הספר. אלימות תמיד הייתה , גם לפני 40 שנה כשאני הייתי תלמידה. צריך לשים מצלמות ולדאוג לאנשי אבטחה שימנעו מקרי אלימות כאלה בתוך בית הספר ובסביבתו. רק ככה אולי אפשר יהיה למגר את האלימות השטת. ילד שמתנהג באלימות כזאת כנראה חווה אלימות דומה גם בבית שלו כלפיו או כלפי מי מבני משפחתו. ועד ההורים חזק גם יכול להשפיע וליצור לחץ על ההנהלה לייצר סביבה בטוחה לילדים.

  6. אינני יודעת באיזה בי"ס מדובר אולם לפני 4 שנים שבי"ס חוגים שכן ברח' יאיר כץ ראיתי מספר פעמים במו עיני אלימות בחצר בי"ס. התקשרתי והמזכירה אמרה שהנושא יטופל. באחת הפעמים לא התעצלתי, צילמתי את המתרחש ושלחתי להנהלה. התשובה הממה אותי. נאמר לי שצילום הנעשה בשטח ביה"ס הינו עבירה על החוק ואם אפרסם זאת יתבעו אותי לדין. לא רציתי להתעסק עם בתי משפט ולא נותר לי אלא לברך בני משפחתי לא שם ולספר רק בחוג מכרים בלי חשיפת התמונות. אינני עוברת שם היום ואינני יודעת מה קורה. למיטב ידיעתי בי"ס דוד ילין עבר לשם ומקווה שאין אלימות.

  7. לדעתי מי שניהל לא נכון מנהלת בית הספר. היתה צריכה מיד לקרוא מיד לישיבה לשיחה למורי הכיתות של אותם הילדים שנפגעו. כל הורי הילדים שהיו מעורבים . היועצת של בית הספר .פלוס הןרי הילדים . ממש שיחה ולהחחיטמאיך לשתף לשיחה את כל התלמידים . להסביר להם שמעשיהם אסורה. הילד שהוריד מכנסיים מאוד לא מקובל ואבור לחלוטין וכל מי שעוד. ידעו אותו מהכיתה הילד יענש. . פשוט שיחות בימי שישי עם כל הכיתה מה תחושותיהם . אסור שמעשים אלה יחזרו . הילד קטין ואי אפשר לפתוח תיק אבל מגיל מאוחר 16 יפתחו להם תיקים. ולכן הם צריכים לדעת שמעשיהם אסורה. גם שהורי הילדים יסבירו שאבוא שיעשו זאת שוב אסורה!

  8. חמור בעיניי שלא מפרסמים את שם בית הספר…זכות ההורים לדעת… מעשה חמור שעל ההורים לשקול אם ילדם יישאר במסגרת המסווה הזו או לא… יותר מראוי ואף מתבקש לפרסם את שם בית הספר

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...