באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

החיים לצד נרקיסיסט

אגדה יוונית עתיקה מספרת על נרקיסוס, גבר נאה במיוחד...

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

"שברים ותקוות" – על ספרה של רבקה גיל-שפילברג

״שירים הם כמו מעקה״, כתבה המשוררת הפולניה ויסלבה שימבורסקה, כלת פרס נובל, ״מעקה המאפשר לנעזר בו לראות את מבוך חייו בדרך המטיבה עמו״. זוהי גם הרגשתה של המשוררת רבקה גיל-שפילברג לגבי השירים שהיא כותבת – הם מהווים עבורה מעקה רוחני – נפשי העוזר לה להתמודד עם התנודות בחייה.

היא נעזרת גם במעקה נוסף – מקל הנחיה, שכן היא כבדת ראיה, מפאת מחלה גנטית הגורמת לאובדן ראייה הדרגתי, בינתיים ללא פתרון, אך עם תקוות. מעקה זה עוזר לה להתנהל במבוך הרחובות והמדרכות שבעולם האורבני סביבי. למצב זה מוקדש שיר "רחוב" בספר ביכוריה של רבקה ״שברים ותקוות״.

רחוב

עוֹבֶרֶת בָּרְחוֹב בּוֹ תָּמִיד עָבַרְתִּי,
הַאִם שׁוּב אֶתָּקֵל בַּבּוֹרוֹת
אוֹתָם אִישׁ לֹא תִּקֵּן?
לְפָנַי הָלַךְ אִישׁ עִם תַּרְמִיל,
הַאִם גַּם הוּא נִתְקַל בְּמִכְשׁוֹלֵי הַדֶּרֶךְ?
הַאִם גַּם בִּי יֵשׁ בּוֹרוֹת
אוֹתָם אִישׁ לֹא תִּקֵּן,
כְּמוֹ בָּרְחוֹב בּוֹ אֲנִי תָּמִיד עוֹבֶרֶת?

רבקה גיל-שפילברג היא ילידת חיפה, עובדת סוציאלית בגמלאות, שטיפלה בילדים ובנוער במסגרות רפואיות שונות. לאחת מהמטופלות העוורות שלה, שנפטרה, הקדישה את השיר ״נקטפה״.

נִקְטְפָה

עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת,
לֹא רוֹאוֹת אַךְ מִסְתַּכְּלוֹת.
לֹא רוֹאוֹת אַךְ מְבִינוֹת.
עֵינַיִם כֵּהוֹת, אַךְ מְאִירוֹת.
תַּרְמִיל עַל הַגַּב,
מַקֵּל מְפַלֵּס דֶּרֶךְ בַּיָּד.
כָּךְ צָעֲדָה בִּמְסִלּוֹת הַחַיִּים.
נְשָׁמָה גְּדוֹלָה בְּגוּף כָּלֶה,
נְשָׁמָה אוֹהֶבֶת
בְּיָדַיִם מוּשָׁטוֹת
לִנְתִינָה וְקַבָּלָה.

הַמַּלְאָכִים בִּקְּשׁוּהָ בְּטֶרֶם עֵת.
הִתְנַגְּדָה, לֹא הִסְכִּימָה.
צְעִירָה תָּמִיד תִּהְיֶה,
עִם חִיּוּךְ,
מְבָרֵךְ, גַּם שׁוֹאֵל,

קריאה הייתה תמיד חביבה על רבקה, בזכות אביה נחום שפילברג, שדאג לספריה גדולה בבתם בשכונת הפועלים בקריית אליעזר. יום אחד לפני מספר שנים פרץ מעיין המילים. השיר הראשון, שכתבה, היה לזכרה של שירה בנקי שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים בשם: ״זה אסור״.

זה אסור

נַעֲרָה תַּמָּה, סֶרֶט בִּשְׂעָרָהּ,
בָּרְחוֹב פָּסְעָה בְּמִצְעַד הַגַּאֲוָה
בִּירוּשָׁלַיִם הַבִּירָה.
יַד זָדוֹן חָרְשָׁה לָהּ רָעָה,
סַכִּין בָּהּ פָּגְעָה,
בָּרְחוֹב נָפְלָה.
נַעֲרָה תַּמָּה, סֶרֶט בִּשְׂעָרָהּ,
עַל אַהֲבָה חָלְמָה,
רֹעַ אֶת חֲלוֹמָהּ קָטַע.
מִי יְפָרֵשׁ אֶת חֲלוֹמָהּ?
מִי יְמַמֵּשׁ אֶת אַהֲבָתָהּ?
בַּמִּצְעָד חָסְרָה נַעֲרָה,
אוֹהֲבִים לְזָכְרָהּ.

בהמשך הגיעו עוד שירים. ספרה הראשון, "שברים ותקוות" יצא לאור בהוצאת "אחוזה-חיפה", בהפקתי, בעריכת חגית בת-אליעזר.

המוזה שלה

נוהגים לשאול את הכותבים מה מניע את כתיבתם, ומהי אותה מוזה השורה על הכותבים. רבקה אומרת, שמניע לכתיבתה יכול להיות אירוע אישי, לאומי, מצוקה ותקווה, בעקבותיהם מגיעות המילים ומבקשות לצאת אל אוויר העולם ואל המקלדת. היא מוסיפה, שחשוב לה, שהמילים ייצאו מהלב ויעוררו בקורא מחשבה, עניין ורגש. היא אוהבת את שיריה של רחל המשוררת מאוד.

גורל אנשי העט

לשאלתי, מה יהיה גורל אנשי העט, המכחול והתווים בעידן הטכנולוגי החדש, זה של הבינה המלאכותית, רבקה גיל-שפילברג עונה בתקווה גדולה, שלרוח האדם ולרגש שלו תמיד יהיה מקום.

רבקה גיל (צילום: אלבום אישי)
רבקה גיל (צילום: אלבום אישי)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

נפתלי בלבן
נפתלי בלבן
סופר ומשורר, מזכיר אגודת הסופרים בחיפה והצפון, לשעבר איש הייטק ומנהל בית מילר בחיפה

כתבות קשורות לנושא זה

5 תגובות

  1. ריקי, אישיות מקסימה, טובת לב וחכמה. מטפלת רגישה, מקצועית, ונעימה. מדריכת סטודנטים לעבודה סוציאלית במיומנויות ויוזמות יוצאות דופן. כל הכישורים והמאפיינים המיוחדים שלה באים לידי ביטוי בשירים הנוגעים ללב שריקי כותבת. למזלי הטוב עבדתי עם ריקי שנים רבות בטיפול בילדים ובני נוער במרכז בריאות הילד בקריות, וההתוודאות וקריאת שיריה הם הפתעה ומתנה שריקי ממשיכה להעניק לנו לאחר פרישתה לגמלאות, תודה רבה רבה ריקי על השירים המרגשים. מחכה לעוד

  2. יפה מאד ריקי. כל הכבוד. יש מי שדואג לך וזה טוב. הנה, עכשיו שאת בעתון החיפאי, יותר אנשים יתוודעו אליך ואל שיריך. בהצלחה עם ספרך השני.

  3. למען הדיוק: הכתבה הנ"ל נכתבה ברובה על ידי המשוררת רבקה גיל-שפילברג. ואני (נפתלי בלבן-אוברהנד), ערכתי את הכתבה.
    היה לי כיף לעבוד עם רבקה גיל, היא מאוד אינטליגנטית ורגישה למצוקתו של האחר.
    בקרוב (לקראת סוף השנה האזרחית) יראה אור ספר נוסף שלה.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...