מזה כמה שנים, יש לי מנהג לרדת לשוק תלפיות ולרחובות הסמוכים, כמו רחוב סירקין ולתעד את הנוף האנושי.
לצד חיבתי לצילום נוף וטבע, יש לי עניין גם בצילום רחוב, שיש בו תמיד תנועה וצבעוניות. וכך יוצאת לחפש את אותו הרגע המכריע, שבו קומפוזיציה ותנועה מתמזגים להרמוניה, ויש משמעות לשבריר שניה שבו מצלמים. את הרעיון הזה הגה אחד מאבות צילום העיתונות המודרני, אנרי קרטייה ברסון, Henri Bresson .
מבע פניהם מספר סיפור
חיפה היא עיר עם מרקם אנושי מגוון, שכולל עדות שונות, שכונות רבות השונות זו מזו, ואנשים, שכאשר פוגשים אותם במרחב הציבורי, לומדים שלכל אחד מהם יש סיפור. רואים זאת גם על פי מבע פניהם.
ברחובות הדר באופן כללי, ובלב הדר בפרט, לצד ארכיטקטורה שבה יש ניגודים בין בניינים ישנים מתפוררים, לבין בניינים משומרים וחדשים, שעל חלק מהקירות החיצוניים יש אמנות גרפיטי, מלווים לעיתים במלל, בשפות שונות, עברית, ערבית רוסית ועוד, ישנו הנוף האנושי המרתק.
אחד מאותם רחובות הוא רחוב סירקין, שמהווה מתחם לשוק תלפיות, מקום שוקק, צבעוני, עם נוף אנושי מגוון. בעבר היה איזור השוק, יחסית מוזנח ובשנים האחרונות שב מתעורר לחיים.
השוק נחנך בשנות ה- 30, בתקופת המנדט הבריטי, ובשנים האחרונות, הופך בין היתר, ליעד קולינרי. נפתחו בו מסעדות, בארים, מאפיות, פיצריות, יש בו חנויות ספרים, חללי תצוגה, מעדניות ובתי קפה, ובסטות, בהם מוכרים פירות וירקות טריים. מתחם השוק, נמצא ברובע הדר, שמהווה מקום מחיה עבור מגוון רחב של אוכלוסיות שונות, ערבים יהודים, הודים, דתיים, ועוד.
דאגה על סף ייאוש
באחד הימים, הגעתי לרחוב סירקין 21, שבו התנהל דיון סוער, בין אנשי עיריית חיפה, לבין עובדי השוק, בנוגע לעתיד המקום.
נראה לי שזה דיון שמתקיים כבר שנים רבות, שמעלה שאלות לגבי עתיד המבנים, השיקום שלהם, האם לשמר את הקיים, אך עתיד השוק לוט בערפל. על פי מבע פניהם של הדוברים, הן של עובדי השוק, והן של עובדי העירייה, אפשר היה לראות שהם מספרים סיפור, של דאגה על סף ייאוש לגבי עתיד המקום, ומצד שני, עם תקווה שהעתיד יביא בכל זאת לשינוי בתפיסה כלפי המתחם של השוק, שמהווה פנינה מעל 70 שנה.
בבניין הגדול, שבסירקין 21, יש עסקים רבים, ביניהם משתלה, חללים לסדנאות, סטודיו לאומנים, ומאפיית "לחם עיניים". שוחחתי מספר דקות, עם הבעלים של המאפיה, שהיה בעברו מהנדס מכונות, ששינה כיוון ופתח מאפייה, והפך לאופה לחם מחמצת, וזה כבר מעל 10 שנים.
וכך עמדתי מהצד, משקיפה על המתרחש במתחם זה, מתעדת באמצעות המצלמה, את הסיפור שמתארות פניהם של הדוברים.
היה נהדר עד אשר נפתחו הסופרמרקטים הגדולים
יש להוסיף, שהשוק פרח והיה נהדר עד אשר נפתחו הסופרמרקטים הגדולים. ואז מספר הדוכנים הופכת, והייתה עזובה גדולה במשך עשרות שנים. לאחרונה עיריית חיפה הנוכחית השקיעה הרבה כספים ומאמץ להחיות את האזור ובכך לתרום להתחדשות הדר הכרמל.
בערים רבות בעולם , כיכר השוק הוא המקום המרכזי ביותר בעיר המרכז את מירב העניין ומהווה איזור מרכזי שוקק חיים מיפגש בלתי אמצעי לכל האוכלוסייה לצורכי בילוי וקניות ,בעיר הממוקמת על צלע הר ,נדרשת יותר השראה כדי לאפשר גישה חופשית לספקים ולקונים בלי לחסום צירי תחבורה חיוניים….בעיר כמו חיפה שבה התכנון האורבני לקוי ביותר , והקשר הטבעי שבין האדם לטבע נגדע הרי לא רק חסמו את המעבר החופשי לחופי הרחצה על ידי כביש החוף גם חסמו את ההגישה לשווקים הפתוחים לצורך הגברת התלות של הציבור המטומטם והאומלל באותם קניונים ורשתות שיווק .
השוק נחנך בחודש אפריל 1940. – זה לא בשנות ה-30.
כאן גבו בפעם הראשונה פרוטקשיין ואף זרקו רימון על איטליז שלא שילם. מעניין לברר מי נעצר כחשוד בזריקות הרימון.
צילומים כמו פעם פעם בשבועון LIFE האמריקני,
תודה על הכתבה המיוחדת המתארת מצוקות קשות לפתרון.
הופכת? הופחת!
האיזור של השוק איזור מת מוכה פשע וונדליזם זוהמה וליכלוך אין תיקווה למקום בלי טיפול שורש וכנל בכל איזור הדרה כל פשע בערב ממש מפחיד להסתובב שם הכל עלימות סמים וליכלוך
ממה שאני יודעת, הבטחות ניתנו לרוב והמצב של השוק גרוע ביותר. ישר כח לכל היזמים שהפיחו רוח חיים בסירקין. ראש העיר הבא חייב לא לדבר, אלא לעשות ולהרים את כל האיזור למקום שהוא יכול להיות וכולנו נרויח מזה. ממליצה מאד לעקוב אחר המועמדת לראשות העיר: שרית גולן שטיינברג שהיא בעלת יכולות פנומנליות ומאחוריה בעיקר עשייה מוכחת בשלל תחומים. בעוד כולם מדברים – היא עושה וחייבים לתת לה את כל הכוחות שאפשר. חיפה זקוקה לה.
השוק וסביבבתו היה חייב להיות הלב של חיפה קליש מפספסת בגדול!
חבל חבל חבל
השוק מוזנח מלוכלך ומעלה ריח של ביוב ואשפה שלא מפונה בזמן, אין חניה, המדרכות שבורות, המחירים גבוהים מבסופר, המבנים לא שופצו מרגע בנייתם ובערב כשנפתחות המסעדות והברים במקום שהמקום יראה טוב עם מקומות ישיבה נעימים תאורה נורמלית ואווירה של בילוי מקבלים האנשים כיסאות שולחנות על המדרכה העקומה והצפופה, מעבר של משאית זבל בשעה לא נורמלית (22:00) שעוסקת על הראש שלך בזמן שאתה מנסה לשבת ולאכול ובעיקר אין אווירה של בילוי במקום. תודה לך עריית חיפה על שנים של הזנחה שם ובעוד מקומות בעיר. לכו ללמוד מעריית ירושלים איך עושים זאת, שוק מחנה יהודה מפוצץ בכמויות של אנשים כל יום, מהבוקר ועד הלילה, מתושבי העיר ועד לתיירים מחול.
השוק שמורת טבע בלב רחובות הדר המוזנחים.
בקדנציה הראשונה עינת דאגה לשיפוץ מבנה השוק היסטורי, כי אלה שלפניה לא ספרו את הדר.
כמו כן, יצרה את התנאים לפיתוח עסקים ומקומות בילוי.
בואו בימי חמישי ושישי לבלות ותראו שהתקווה כבר כאן!
שוק תלפיות מרשים. שבת שלום
כחיפאית בת 85.
נולדתי בחיפה בבית חולים בתר ברחוב פבזנר. גרנו ברחוב בצלאל 10 מול בית ספר גאולה.אמי הלכה ברגל לבית חולים. מי היה נוסע במונית ובאוטובוס רק אם זה מרחק גדול. כולם הלכו ברגל.
כשנישאתי עברנו לגור באחוזה. לא היה כביש. דרך עפר עד רחוב חורב. יורדים בנעלי בית בחורב מחליפים לנעלים. דירת שני חדרים והול מואר. פסגת החלומות של כל משפחה. שם נולדו שלושת ילדי.
כל יום שלישי יורדים לשוק באוטובוס עם סלים. וחוזרים באוטובוס וסוחבים את הסלים הביתה. מעניין כמה נשים צעירות היו מיכנות לחיות את החיים שלנו אז.
השוק היה מרכז החיים של כל משפחה. כולם ירדו לקנות בשוק.
רחוב סירקין היה הומה וכולנו היינו שמחים ומרוצים.
מרגש
לגמרי!
תמר תודה רבה על תגובתך ומילותייך
עיריית חיפה הנוכחית לא השקיעה שום כספים רבים ושום מאמץ. לא לשוק ולא להדר בכללותה. הדבר היחיד שהם מתבקשים זה לתחזק ניקיון ותשתיות ולא להפריע. גם בזה הם לא מצליחים לעמוד.
סברניה דהיינו ריטה, תודה רבה לך על הכתבה המעניינת ותמונות הנהדרות! עשית לי את היום.
אילו והיו סוף-סוף מסיימים עם הפרויקט ועושים שיפוצים של השוק! שוק ובכלל הדר היה מקום נפלאה בשנות ה-60 – 70. עם קולנוע וכו' אנשים מהקריות היו באים להדר לבלות שם. הדר היה לב של הדר וכרגע ללב של חיפה יש התקף לב רציני… :,(
הדר, אל תוותר! מאמינה בך! ♡
לגמרי!
עינת ראש העיר שמה את השוק וסביבתו במקום גבוה ברשימת העדיפויות העירוניות, וכנגד כל הסיכויים אכן רואים לאט לאט חזרה של קונים ובליינים לאזור!
זה לא קשור אליה והיא לא עושה כלום. הדר לא מעניינת אותה אלא אם מדובר ביח״צ. הכל קורה ביוזמת התושבים ובעלי.ות העסקים.
אפילו שיפוץ של מבנה של 40 מ״ר בגן בנימין היא לא מצליחה לסיים בחלוף 8 חודשים והסיום טרם נראה באופק
עינת קליש אחת ולתמיד