באנר קריית ביאליק ותיקים מובייל 140724
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

סיור ברכבלית – הפוטנציאל התיירותי והתחבורתי לעיר חיפה (וההחמצה) ◄ צפו

צפו בכתבה המצולמת שערכתי בסיור שעשיתי ברכבלית ב- 6 במרץ, ערב חג פורים.

(צילום: ירון חנן)

הקמת הרכבלית החלה בשנת 2018, בתקופה בה שר התחבורה היה ישראל כץ וראש העיר היה יונה יהב. תוכנן מסלול לרכבל בין מרכזית המפרץ לעבר המוסדות האקדמיים, הטכניון והאוניברסיטה.

את התרומה של הקו הזה למוסדות האקדמיים יכולתי להבין מיד – הם יחסכו מקומות חנייה רבים, על ידי כך שהסטודנטים והמרצים יוכלו להגיע בדרך מהירה לקמפוסים שעל הכרמל, אבל היה לי ברור שרוב היום הקו הזה יהיה יחסית שומם ועיקר השימוש בו יהיה בשעות הבוקר, כאשר הסטודנטים מגיעים ללימודים ובסוף היום כשהם חוזרים לביתם מחוץ לחיפה.

הרכבלית (צילום: ירון חנן)
הרכבלית (צילום: ירון חנן)

השאלה שחבריי ואני שאלנו את יהב כבר על ההתחלה היתה: "במה זה מועיל לחיפה?"

התשובות שקיבלנו מעולם לא שיכנעו אותנו כי מדובר בפתרון תחבורתי יעיל שישרת את העיר חיפה. גם הצעות שהגיש חבר המועצה מסיעת "הירוקים" דאז, אדר' שמואליק גלבהרט, לתת עדיפות לקו רכבל חליפי שיתחיל ממרכזית חוף הכרמל וימשיך דרך בית חולים כרמל ומשם למרכז חורב ולאוניברסיטה נדחו על הסף על ידי יהב. לקראת סוף כהונתו, הכיר יהב בחשיבותו של קו מאוניברסיטת חיפה ומרכז חורב לחוף הכרמל, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

ההצעה של גלבהרט היתה הגיונית, בעיקר בגלל היתרון התחבורתי של קו רכבל כזה, שללא ספק היה מצליח להיות פעיל באופן מירבי , במשך שעות רבות לאורך היום והערב.
בסופו של דבר הקו שתוכנן מהצ'ק פוסט לאוניברסיטה, נבנה ובאיחור רב נפתח בשנת 2022.

קליש התנגדה לפרויקט

ראש העירייה, עינת קליש-רותם, שהחליפה את יהב באוקטובר 2018, התנגדה לפרויקט, עוד לפני תחילת כהונתה, עת הייתה באופוזיציה העירונית. גם כשכבר היה ברור שאין כל דרך חזרה והפרויקט הוא עובדה מוגמרת והיא "תיאלץ" להשתתף בחנוכת קו הרכבל הזה, היו לה אמירות קשות נגד הפרויקט. על אף זאת, עד לרגע האחרון, בסמוך לחנוכת הרכבלית, המשיכה קליש להתנגד לפרויקט. יחסה של ראש עיריית חיפה לפרויקט הרכבלית נתפס ע"י משרד התחבורה כמפריע, עד כדי כך שהמשרד איים בהליכים משפטיים כנגד העירייה, אך בסופו של דבר הרכבל החל לפעול בתקופתה של קליש.

העובדות התבררו לאחר הפעלת הרכבלית

מיד עם התחלת פעילות הרכבל החדש שכונה "רכבלית", התבררו שתי עובדות, אחת שהיתה ידועה בעצם מראש ואחת שדי הפתיעה רבים.

העובדה הראשונה:
תושבי חיפה לא יכולים ליהנות מהרכבל, כאמצעי תחבורה שיעודד את השארת הרכב הפרטי בבית וישמש כקו מקשר בין שכונות המגורים הסמוכות לבין אמצעי התחבורה הציבורית הרבים שכבר קיימים במרכזית המפרץ. הסיבה לכך היא שאיש בעירייה ובמשרד התחבורה לא טרח להנגיש בצורה נוחה את הרכבלית לשכונות הסמוכות בנווה שאנן, ברמת אלון וסביוני דניה, על אף שהוקמו שתי תחנות ייעודיות למטרה הזו. זו ההחמצה הראשונה של פוטנציאל קיים ובלתי מנוצל שאת התשובות להחמצה הזו צריך לקבל משני ראשי הערים יונה יהב ועינת קליש וכן ממשרד התחבורה.

העובדה השנייה:
מה שהפתיע רבים הוא הביקוש העצום של אזרחים מכל המדינה להגיע ולנסוע ברכבלית בעיקר בימי ששי וחול המועד. עיקר הביקושים נובע מסיבה תיירותית גרידא. אלפים הגיעו, בימי ששי וכן בימי "בין המצרים" וכמובן בחול המועד פסח וסוכות. ניתן להבין זאת כי הנסיעה בקו הזה היא אטרקציה בפני עצמה. ניתן ליהנות מהנסיעה ומהתצפית המרהיבה על מפרץ חיפה לאורך המסלול וכמובן במרומי הר הכרמל. העלייה להר השתלבה היטב עם האטרקציות שכבר קיימות שם:  מצפור האוניברסיטה, מוזיאון הכט המדהים, פארק החי בר, חורשת הארבעים ועוד, כולם במרחק הליכה סביר במזג אוויר טוב.  בהמשך הצטרפו לנסיעה ברכבלית גם קבוצות של תיירים מחו"ל שהחלו להגיע לאחר שגבולות המדינה נפתחו בסיום מגיפת הקורונה.

פוטנציאל תיירותי ותקלה תחבורתית

בעצם לא היתה אמורה להיות שום הפתעה בתופעה הזו.
הרי הביקוש התיירותי לאטרקציה מהסוג הזה כבר היה ידוע הן מפרויקטים אחרים של רכבל, שאמנם כוונו מראש לתיירות כמו: ראש הנקרה, צוק מנרה, החרמון, רכבל בת גלים ומצדה, אשר רובם מושכים תיירות רבה לפחות חלק מהשנה ומניבים הכנסות למפעילי אטרקציות בקירבת כל רכבל כזה.

בכל העולם יש די והותר דוגמאות להצלחה תיירותית של קווי רכבל שעולים לראש הר אשר ממנו נשקף נוף יפה ולרוב מפתחים באותן מדינות, בקרבת רכבל כזה, מקומות בילוי ופנאי נוספים אשר מניבים הכנסות נוספות.

למרות זאת, המתכננים של הרכבלית לא היטיבו לנצל את קו הרכבל הזה, גם לצרכי תיירות שמניבה הכנסות ומציגה עוד אטרקציות בתשלום ביחד עם עסקי פנאי ובילוי לכל המשפחה ,כאשר הרכבל מהווה קו תחבורתי ותיירותי מושך שממנף אותם בקלות.

תיירות ומוסדות אקדמיים

אילו תוכננו אטרקציות לאורך קו הרכבלית, הרי שגם המוסדות האקדמיים ובראשם אוניברסיטת חיפה יכלו להרוויח מכך.

כיום כל האטרקציות למטיילים באזור האוניברסיטה הן בחינם וטוב שכך, אך לצידן ניתן היה לפתח בקלות עוד בתי קפה ומסעדות, מתקני הפעלה מושכים לילדים ולמשפחה, סיורים מודרכים בתשלום באזור וכן מיצגים, מוזיאונים נוספים שיציגו את הישגי האוניברסיטה וכנ"ל גם בטכניון, בתחומי ההתמחות האקדמיים שלהם.

למי זה טוב שתהיה תיירות לאורך הקו?

כל מוסד אקדמי כזה יכול היה לגבות תשלום סביר מהעסקים שיפתחו בתחומו ולהכניס הכנסות נוספות, העירייה היתה מרוויחה את תשלומי הארנונה של העסקים האלה והמדינה היתה מרוויחה עוד הכנסות ממיסים. גם הציבור היה מרוויח אתר תיירותי עשיר בחוויות והנאה וכך גם תיירים מחו"ל ישמחו להגיע לשם בכמויות גדולות. פשוט רווח גדול לכולם.

הרכבלית והשפעתה על הביקורים במוזיאון הכט – צפו בראיון עם שונית מרמלשטיין – מנהלת מוזיאון הכט באונ' חיפה

(צילום: ירון חנן)

פתיחת הרכבלית בשבת

שרת התחבורה הקודמת, מרב מיכאלי, עסקה בסוגיית פתיחת קו הרכבלית בשבתות וחגים לתיירות פנים וחוץ ולבסוף זה לא קרה למרות שהקו החדש לא כלול במסגרת הסטטוס-קוו עם החרדים.

קליש, אשר הקואליציה שלה נשענת על החרדים, סירבה להפעלה בשבת. היו שפנו למיכאלי וטענו כי בקו הרכבלית טמון פוטנציאל תיירותי רב, בעיקר בסופי שבוע וחגים, אך למרות זאת, השרה לשעבר מיכאלי ויתרה על כך, בעיקר מסיבות פוליטיות ומוטעות וזהו ויתור היסטורי על הזדמנות שאולי כבר לא תשוב. אגב , מוזיאון הכט באוניברסיטה פתוח בשבתות וחגים לציבור.

ומה אומרים נתוני הנסיעה בפועל?

פרסום נתוני הנסיעה ברכבלית בשבעת החודשים הראשונים להפעלתה (עומר כרמון – "דה מרקר" 30 בינואר 2023) הראה כי נסעו בה רק 5000 נוסעים, בעוד שהרכבלית יכולה לשנע 2400 נוסעים בכל יום! הפער הזה בין הפוטנציאל לניצול בפועל זועק לשמים.  הנה הוכחה נוספת לכך שבינתיים כפרויקט תחבורתי הקו הזה רחוק מלהצדיק את עצמו מבחינה כלכלית.
אם נוסיף לכך את אי-הפעלתו של הרכבל בשבתות וחגים, למרות הביקוש התיירותי הרב, נראה בעליל שעדיין ממשיכות להתקבל בעירייה ובמשרדי הממשלה הרלבנטיים החלטות מוטעות ביחס לניצול היעיל של הפרויקט המוחמץ הזה.  

מומלץ לצפות בסרטון המצורף שממחיש את הפוטנציאל הרב שהוחמץ בפרויקט "הרכבלית" ואת הראיון עם מנהלת ואוצרת מוזיאון הכט גב' שמרית מרמלשטיין שמתארת את הפוטנציאל המוכח בחיבור בין הרכבלית לאטרקציה כמו מוזיאון הכט ועוד מקומות פנאי ובילוי בסביבתו.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

ירון חנן
ירון חנןhttps://yaronhanan-cecr.co.il/
חבר מועצת העיר לשעבר מסיעת "הירוקים" • מומחה לניהול סיכונים ומצבי חירום

כתבות קשורות לנושא זה

22 תגובות

    • בצדק. צריך לפרק אותה, לא יעילה לשום דבר, מסוכן בחורף (כל סמסטר חורף מופסקת עשרות פעמים) ותכניס את חיפה לגרעונות של מליוני שקלים מדי שנה. רכבלית מטופשת במדינה מתוקנת היו מעמידים לדין ופותחים בועדת בדיקה מי הרויח מהשטות הזו ולמה נבנתה כש-3 סקרים הראו חוסר כדאיות וחוסר צורך בה.

  1. תיקון טעות: הרכבלית מסוגלת להסיע 2400 נוסעים בשעה. לר ביום

  2. בחופשות של הילדים מגיעים הרבה מהמגזר הדתי הם לא שומרי ניקיון זורקים אשפה וחיתולים מלוכלכים מזהמים את הגינות בבינים הסמוכים לרכבלית
    כל הסביבה מלוכלכת בחגים ובחופשות אין מספיק פחי אשפה

  3. קבלו תיקון לנתונים: תחזית "יפה-נוף" עמדה על 27 אלף נוסעי רכבלית ביום. בפועל יש רק… 4600 נוסעים ביום! 17%!!
    והגרוע מכל עוד לפנינו, כי בקרוב יחשפו גם עלויות התיפעול והתחזוקה, בייחס להכנסה הזעירה… אבל האישים שחזו ויזמו, אישרו וביצעו, כבר יהיו במקום אחר, לעיתים בתפקיד בכיר יותר. השאלה היא מי יפיקו את הלקח לעתיד.
    בדנמרק חקרו אלפי מייזמים גדולים של תשתית בעולם, שחרגו בהרבה מתחזיות התקציב, לוח הזמנים, או כשלו בתיפקודם. הלקח היה שאין להטיל את הכנת התחזיות, על הגוף שיזם את הפרוייקט, או אמור גם לבצע אותו, כי הוא נגוע בניגוד עניינים. לכן תחזיותיו יהיו נגועות באופטימיות יתר, ומבקריו שיציגו תחזיות יותר מציאותיות, יושמצו כמתנכלי הפיתוח ואויבי המשילות.

    • זה ממוצע של השנה הראשונה עם המספרים הגבוהים כתיירות זולה בחגים. בפועל המספר פחות מ-3000 לימי לימודים רגילים.
      אכן עסק ביש

  4. להבדיל אלף אלפי הבדלות .
    אתם יודעים שיש לנו מוח שיש לו ביקוש רב בכל העולם ?!
    ומה אנחנו עושים איתו כאן בארץ "המובתחת" שלנו ?!
    מחדלים על גבי מחדלים , קומבינות , תככים , מזימות , והמון יצור מצליח של שינאת חינם .

  5. רכבל הצ'ק-פוסט – טעות שאפשר עדיין למנוע. מאמר שלי מ-2011!
    הרכבל מהצ'ק-פוסט לטכניון ולאוניברסיטה, אולי אקזוטי להצגה, פחות רלוונטי לתחבורה.
    סקר מיקדמי של חב' "יפה-נוף" ב-95, צפה 1233 נוסעים בשעה. בטכניון הרימו גבה, הרימו סקר שלהם, והגיעו רק לכ-450 נוסעים בשעה. בעיר למודת מחדלים כחיפה, אין מקום על צווארה לעוד אבן ריחיים כלכלית. עדיף לבצע את הרעיון, החיובי כשלעצמו, במקום אחר, כחיבור חיוני, דחוף, וכלכלי! בין רכס הכרמל למישור החוף.
    אולם "יפה-נוף" לא התרשמה מהסקר הנוסף, והזמינה סקר עוד יותר נוסף. לא עפ"י מודל מקצועי מקובל על מומחים, אלא כ"משאל-עם" החביב על פוליטיקאים: אם יהיה רכבל, האם תשתמשו בו? נשאלו הנשאלים. אם יהיה – למה לא? ענו העונים,
    והתוצאה תאמה להפליא את ציפיות המזמינים: 5 מיליון נוסעים בשנה! עם מספר כזה אפשר "ללכת למכולת", קרי, לעיריה ולמשרד התחבורה.
    אולם כל בעל מכולת אמיתי, שפנקס בידו ובדל עפרון מעל אזנו, היה מבין מיד: 5 מיליון בשנה, הרי הם 17 אלף ביום, מדי יום! כאשר בשנת 2025 יהיו בשני הקמפוסים יחד, לכל היותר 50 אלף איש, ורק שליש מהם תושבי צפון ומזרח חיפה.
    בניכוי שוכני מעונות, והנוסעים באוטובוס, ברכב פרטי, ובמינהרות – כמה ישארו לרכבל? והרי גם הסטודנט הכי עייף מסיים להתעורר עד 9 בבוקר, ולמהר אל קמפוסו. מה יהיה על הרכבל ומערכותיו עתירות השרות והתיפעול, ביתר שעות היממה,
    וביתר ימי החגים, והשבתות, וחופשות הסימסטר? מערכת אלקטרו-מכנית חייבת בתחזוקה גם כאשר הקרוניות מיטלטלות באפס מעשה ונוסעים, מה שיקרה במרבית הזמן, עם תג מחיר גבוה כל הזמן.
    מסקנה בלתי נמנעת: כן לרכבל! אבל במערב העיר!

  6. צפיתי בכתבה המרתקת כאילו אני בתוך הקרונית
    חנן מעביר מידע בחסד עליון ועל כך שאפו ענק.
    טרם ניסיתי נסיעה ברכבלית בעיקר כי מובילה
    לשום מקום. בבגרותי חלף עת הלימודים (רבעון אחרון..)
    אכן הרכבלית שאיננה מופעלת בשבתות ומועדים,
    הוקמה במשאבים יקרים בוזבזו לשוא. פיל לבן.
    אולי בתכנון חוזר ניתן יהיה להשמיש לתועלת הציבור
    והרשות העירונית.

    • היה קו 99 וקוי אקספרס מעולים
      תשאלי מהנדסי תחבורה למה מבטלים כל קו יעיל וטוב??

  7. בדיוק בגלל זה פתחנו עצומה להפעלתה בשבת, בנוסף למספר הצעות נהדרות!

  8. ניתן להשתמש ברכבלית על מנת להגיע ללב המפרץ שם יש מרכז רפואי גדול. ומרכז עיסקי בתי קולנוע.ותחנת רכבת. אולי כדי לעשות לזה יותר פירסום
    חבל באמת שהוא לא מופעל בשבתות ובחגים כמו יתר האוטובוסים בחיפה.

    • שלום חנה. יותר פרסום ממה שהיה בשנה האחרונה לא יכול להיות. הרכבל אכן מגיע למרכזית המפרץ והקניון לידה. הבעיה שעבור רוב שכונות חיפה לא קיימת הצדקה לנסוע עד לקמפוס האוניברסיטה באוטובוס כדי להחליף ולרדת ברכבל וכנל בתחנת הטכניון. הרכבל אינו עירוני אלא אוניברסיטאי בלבד ולכן לא ברור מדוע הקמפוסים לא מימנו לעצמם רכבל. שאלתי תושבת רמת דניה הסמוכה אם הייתה משתמשת ברכבל לו התחנה שלו הייתה באמצע השכונה תשובתה הייתה לא. שאלתי תושב דניה א' אם נסע ברכבל כמי שעובד בשד' ההסתדרות תשובתו לא – יש לו מקום חניה בעבודה וזה יותר נוח ולא מעונין בלילה בחושך להיתקע עם רכבל.
      בקיצור זה לא נתפס נוח, לא אמין, לא מהיר, ולא בשכונות.
      זה רק כמה מהנדסים ביפה נוף וחבריהם הקבלנים שגזרו קופון שמן מאד מהדבר הזה וזה שווה תחקיר עומק עיתונאי.

  9. נכון מאוד, כל מילה נכונה. מזמן כתבתי ואמרתי שהרכבלית מגיעה משום מקום לשום מקום.
    הנגישות אליה קשה. אין כמעט מקומות חנייה.
    לא עוצרת בשכונות הרבות בסביבתה.
    חבל על הזמן, המיליונים על בנייתה ועל המיליונים על הפעלתה.

  10. לגבי חיבור נוה שאנן לרכבל לדעתי אין לכך יותר מדי חשיבות בשינוי היקף השימוש הדליל – יביא עוד כמה עשרות משתמשים. אוטובוס נתצ דורי לנו"ש או דרך המנהרות יותר מהיר ונוח מהרכבל

    • פרויקט מגלומני. אמצעי תחבורה שמגיע בעיקר לאוניברסיטה וטכניון מיועד בהגדרה לאוכלוסיה ספציפית שלא לומדת כל השנה במוסדות האלה. היה נכון ליזום תחנה במרכז חורב למשל.

  11. הרכבל נכשל – לא בקטן, בענק. יפה נוף ידעו היטב שאין ביקוש כי ערכו 3 סקרי ביקוש שונים ובכולם תוצאה דומה. סטודנטים שעובדים במת"ם באים ברכב בכל מקרה. הרכבל יכול להסיע 2400 מדי שעה. בפועל בימי לימודים אפילו לא מסיע מספר כזה משך כל היום. הרכבל אטרקציה חד פעמית – מה הכוונה? פעם אחת עשית, זהו. זה לא אתר סקי שמדי שנה תגיע להשתמש ברכבל לעלות לאיזו פסגה כדי לעשות סקי או להגיע לרזורט. משפחה חרדית עולה לרכבל פעם אחת ומיצינו.

    גל הביקוש התיירותי נבע מהיותו דבר חדש. אנו אוהבים אטרציות חדשות, וממשיכים לרוב הלאה לבאות בתור. לכן סביר שגם השימוש התיירותי בו יפחת מאד מול נתוני שנתו הראשונה – נפתח באפריל 2022. יהיה פיק שימוש נוסף בחגים – המביא לרוב תיירות פנים המכונה 'תיירות אוטובוסים' או 'תיירי רכב' ותרומתם לכלכלה העירונית טובה אבל לא גבוהה, גם ולכן השימוש התיירותי הקטן לא מכפר על נתוני שימוש דלים בכל ימות השנה.

    העובדה שיהיה בית קפה בתחנת אמצע לא תגרום למישהו להגיע לרכבל לחוות בית קפה. מי שמגיע למוזיאון הכט ולמצפור האוניברסיטה לאו דווקא עושה זאת ברכבל צריך לזכור שרבים מהתיירים בישראל מסתובבים באוטובוסים ורכב שכור ולא מעוניינים ברכבל הזה. הרכבל גם סגור בגלל רוחות ימים רבים וסבל מתקלות שהרתיעו נוסעים.

    מציע למכור את הקרוניות שלו וכך להחזיר עלויות. לתכנן נת"צ אוטובוסים בכביש דורי לטכניון ונתצ מהחניון העליון בטכניון אל האוניברסיטה. אוטובוס מוריד בניגוד לרכבל בפיזדנאבי את הסטודנטים ליד הפקולטות ולכן חוסך הליכה של רבע שעה ולכן אמצעי מועדף. את תחנות הרכבל להסב לתחנות כיבוי והצלה בחירום או בתי קפה בקמפוסים.
    אין שום הצדקה כלכלית ותחבורתית לרכבל האומלל.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...