באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

עשייה מאהבה ללא תנאי • האגודה למען החייל

מאז ה 10 לאוקטובר האגודה למען החייל באזור חיפה,...

"היהודי התשיעי" • פרק 2

רומן מתח היסטורי מאת יוסי ברגר תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל...

להיוולד מחדש • ״תודה על החופש לחיות את חיי״

עוד רגע ליל הסדר ואנחנו עם זכר ליציאת מצרים....

המושבה הגרמנית – הפיאצה החסרה • תכנון אורבני • פרשנות

מרוב כבישים לא רואים את היעד

באחד הימים בקיץ הסתובבתי במושבה הגרמנית וראיתי חתן וכלה מצטלמים. הם חיפשו לעצמם פינה על המדרכות הצרות של המושבה הגרמנית, כדי להצטלם על רקע הגנים הבהאים. אחרי כמה דקות של צילומים, הם חזרו לרכב ונסעו.

צילומי חתן וכלה הם המחמאה הגדולה ביותר שמקום יכול לקבל על יופיו, אבל כדי שהם באמת יוכלו להצטלם עם הנוף היה צריך לחסום את הכביש. גם תיירים שבאים לצלם את פלא התבל החיפאי צריכים לעמוד על אי התנועה הקטן בין שני נתיבי הכביש, להצטלם מהר ולרוץ למדרכה.

הפיאצה החסרה - הלימוזינה של החתן והכלה ממשיכים הלאה כי מרוב כביש וחנייה אין איפה לעמוד לצלם (צילום: יונתן גרשון)
הפיאצה החסרה – הלימוזינה של החתן והכלה ממשיכה הלאה כי מרוב כביש וחנייה אין איפה לעמוד לצלם (צילום: יונתן גרשון)
הפיאצה החסרה - המדרכות הצרות של המושבה הגרמנית שמהם בקושי אפשר לחזות בפלא התבל החיפאי (צילום: יונתן גרשון)
הפיאצה החסרה – המדרכות הצרות של המושבה הגרמנית שמהם בקושי אפשר לחזות בפלא התבל החיפאי (צילום: יונתן גרשון)

פעם בשנה התושבים מקבלים חופש תנועה מלא במרחב

ואמנם, לכל עיר יש כבישים מרכזיים שדרכם נוסעים ליעד, אבל לפעמים מרוב החשיבה על הדרך דרסנו את היעד. יש רק פעם אחת ששדרות בן גוריון, השדרה שחוצה את המושבה הגרמנית, הופכת להיות יעד מרכזי וחשוב ב״חג של החגים״, כשמוציאים ממנה את הרכבים ומחזירים אותה לתושבים. בשאר השנה מרוב כבישים לא רואים את היעד.

הפיאצה החסרה - אירוע לציון מאה שנה לקבורת הבאב אפריל 2009. מה קורה כשסוגרים את הכיכר (צילום: אדריכלית נעה שק)
הפיאצה הנעלמת – אירוע לציון מאה שנה לקבורת הבאב אפריל 2009. הרחוב מתמלא חיים כשמוציאים את הרכבים (צילום: אדריכלית נעה שק)

איפה הפיאצה של חיפה?

עיר היא ישות בפני עצמה. לכל ערי אירופה יש כיכר מרכזית, הלב הפועם של העיר שאליו באים התושבים להסתובב ולחוות את העיר. לניו יורק יש את כיכר טיימס, לתל אביב יש את כיכר רבין ודיזינגוף, ללונדון יש את כיכר טרפלגר, לפירנצה את פיאצת הדואומו ולרומא יש כל כך הרבה פיאצות שקשה לבחור מי הכי מרכזית.

הכיכרות המרכזיות בערים, מאופיינות במדרכות ורחבות עצומות להולכי רגל, כאלה המאפשרות לעיר להביע את עצמה. אבל, חלק מהכיכרות האלה לא תמיד היו כל כך מרכזיות.

החג של החגים בחיפה - אלפי אנשים במושבה הגרמנית (צילום: ירון כרמי)
פעם בשנה – החג של החגים בחיפה – אלפי אנשים במושבה הגרמנית (צילום: ירון כרמי)

תכנון כיכרות

כיכר רבין הייתה בעבר מגרש חנייה גדול. כיכר דיזינגוף אמנם הייתה בעבר מרכז "העיר הלבנה" של תל אביב אבל, היא הוגבהה כדי לפנות מקום לתנועת הרכבים, נותקה מהרחוב וכך ירד קרנה. בשנת 2018 נפתחה הכיכר מחדש, במהלך מושקע של עיריית תל אביב, עם חיבור הכיכר למפלס הרחוב, הרחבת המדרכות, אזורי ישיבה ושבילי אופניים. כיום, חזרה כיכר דיזנגוף להיות אחד המרכזים השוקקים ומסמלי העיר. מהלך דומה קרה בפארק המסילה שהפך מחניון לאחד הפארקים היפים בגוש דן.

לפני ואחרי של פארק המסילה בתל אביב (צילום: עיריית תל אביב)
לפני ואחרי של פארק המסילה בתל אביב (צילום: עיריית תל אביב)

בשנת 2009, בצידו השני של הגלובוס, קרה מקרה דומה בניו יורק. בקיץ 2009 אחד הכבישים המרכזיים בכיכר טיימס נחסם זמנית, בגלל ריבוי הפגיעה בהולכי רגל והפך לאזור הליכה ניסויי למשך שנה. ההצלחה של המעבר הזמני הייתה כל כך גדולה, עד שב-2010 הצהיר מייקל בלומברג, ראש העיר דאז, שהעירייה החליטה לחסום את הכביש באופן קבוע והוסיפה 33,500 מ״ר להולכי רגל!
החלק הראשון נפתח בשנת 2014 והושלם סופית ב2016. בעלי העסקים בכיכר טיימס דאגו מאובדן הכנסות, כי חשבו שהכנסות תלויות בכבישים, אבל בסוף הפכו להיות התומכים הכי גדולים של המהלך. מסתבר שכשיש מקום להולכי רגל העסקים ברחוב יהיו מוצלחים יותר.

המדרחוב - כיכר טימס - ניו יורק (צילום: ירון כרמי)
המדרחוב – כיכר טימס – ניו יורק (צילום: ירון כרמי)

גם בחיפה סוגרים כביש פעם בשנה להולכי רגל ב״חג של החגים״ וזה בדיוק שדרות בן גוריון שחוצה את המושבה הגרמנית מתחת לגנים הבהאיים. פתאום לרגע קסום, אחד המקומות היפים בישראל הופך לפיאצה מרהיבה מלאה באנשים שבאים לחגוג את הסובלנות והגיוון החיפאי המיוחד כל כך. איך שמוציאים את הרכבים מהמושבה היא הופכת לנהר אדם, למקום של חיים. אבל למה בעצם שהמושבה לא תהיה שייכת לעיר ולתושביה כל השנה?

החג של החגים בחיפה - המושבה הגרמנית (צילום: ירון כרמי)
החג של החגים בחיפה – המושבה הגרמנית (צילום: ירון כרמי)

פיאצה לתושבים למרגלות הגנים הבהאים שמשקיפים לנמל ולים יכולה להיות אחת הפיאצות היפות באגן הים התיכון. נכון שצריך למצוא פתרון למשאיות אספקה של המסעדות והחנויות ולתושבים באזור, אבל הצליחו בעולם להחזיר אזורים מסובכים יותר לעיר ולהולכי הרגל ע״י חניונים, דרכי גישה ופתרונות יצירתיים. חיפה הקריבה את האזור היפה ביותר שלה על מזבח הרכב הפרטי, אבל עוד לא מאוחר לשנות. המושבה הגרמנית של חיפה פשוט נראת כמו תמונת ״לפני״ של הכיכרות המרכזיות בעולם.

הפיאצה החסרה - תמונת ה״לפני״ של המושבה הגרמנית. מתי יגיע ה״אחרי״? (צילום: יונתן גרשון)
הפיאצה החסרה – תמונת ה״לפני״ של המושבה הגרמנית. מתי יגיע ה״אחרי״? (צילום: יונתן גרשון)

החג של הפקקים

יש מי שיאמר מיד ״אבל מה עם הפקקים האיומים שיש בחג של החגים?! זה רק יחריף אותם עוד יותר!״.

אמנם יש אמת בדברים, אלא שהבעיה בחיפה בכלל ובעיר התחתית בפרט היא הקושי ללכת בה ברגל. בזמן שבתל אביב (לפחות לפני עידן הקורקינטים) נעים לשוטט מפלורנטין בדרום ועד פארק הירקון במדרכות רחבות ונעימות, בחיפה בקושי אפשר ללכת משכונת בת גלים למושבה הגרמנית כי המדרכה לא רציפה. לכן, כולם נדחקים עם הרכבים לתוך אותו שטח קטן במקום לחנות בחניונים ולשוטט מעט ברגל או בתחב״צ. במילים אחרות, את הפקקים פותרים ע״י נגישות להולכי רגלף תחבורה ציבורית וחניניום מסביב ולא ע״י עוד כבישים.

הפיאצה החסרה - הדרך מרחוב יפו למושבה הגרמנית, רחוב שלא נעים לשוטט בו (צילום: יונתן גרשון)
הפיאצה החסרה – הדרך מרחוב יפו למושבה הגרמנית, קטע רחוב שלא נעים לשוטט בו (צילום: יונתן גרשון)

ברצלונה זה לא רק נמל, זה גם פיאצות ועירוניות טובה

השבוע התבשרנו שעסקת הרכישה של נמל חיפה כמעט הושלמה ותכנית ״חזית הים העירונית״ של חיפה תצא לדרך. התכנית תפתח לציבור את אזור הנמל מדגון עד לבית החולים רמב״ם לבתי קפה, מסעדות ובילוי. התכנית גם מכונה ״תכנית ברצלונה״, אבל כדי להיות ברצלונה לא מספיק רק נמל שפתוח לציבור, צריך גם פיאצה מרכזית ויפה שאליה יכולו ללכת כל התיירים שבאים במקום לעלות ישר על רכבת לתל אביב.

החזית הימית של ברצלונה - מטב מקצה המזח לכיוון לב העיר ולרחוב הרמבלא (צילום: ירון כרמי)
החזית הימית של ברצלונה – מטב מקצה המזח לכיוון לב העיר ולרחוב הרמבלא (צילום: ירון כרמי)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

יונתן גרשון
יונתן גרשון
Data Scientist בחברת סייבר • רכז עמותת "ישראל בשביל האופניים" בחיפה מייל ליונתן: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

13 תגובות

  1. בשדרות בן גוריון נבנו מדרכות רחבות במיוחד.
    אולם העיריה העדיפה להשכירן לבעלי העסקים לאורך הרחוב בכדי לקבל כמה גרושים לקופה המדולדלת של העיריה.

  2. פנסיונרים מליונרים מגיעים למושבה רק עם הג'יפ. אם יסגרו את הכביש איך יגיעו? הם לא ילכו מעל 100 מטר ברגל ובאוטובוס כף רגלם לא תדרוך. משמע כל פיאצה בחיפה תכשל בלי חניונים מתחת לג'יפיונרים מהכרמל. הוד מעלתם בימי שישי בבוקר יוצרים פקקים מחורב עד הכרמל הצרפתי כי הליכה ברגל זה רק אם הם יורדים עם הג'יפ או הקאדילק לחוף הים. הם יעלו על הפיצה עם הג'יפ, אם לא היה גדר בבהאים היו נכנסים דוך לתוך הגנים עם הג'יפ פנימה.

  3. כל הערים שנתנו פה דוגמאות עליהם הן שטוחות. מה שמאפשר בנייה קלה של רחבות גדולות.
    חיפה, היא 80 אחוז הר. לכן אין הרבה מקום בין הים והנמל לבין ההר לבנות פיאצות כמו ברומא עם כל הכבוד.
    והמושבה הגרמנית זה אחד המקומות היחידים בחיפה שהערבים יכולים להתלהב מהאגזוז לחץ שלהם ולנסוע 20 קמ"ש הלוך חזור ברחוב ולשרוף 150 שקל דלק.
    אם ניקח את זה מהם אז מה יהיה ?? ילכו למקומות אחרים לעשות את התחביב האינטליגנטי הזה…. וזה ממש ממש לא רצוי

  4. רעיון מצויין, לחיפה יש פוטנציאל מדהים.
    רק להעיף את התושבים הממורמרים והכל יצליח.
    עם מרבית התושבים הנוכחיים, תקבלו הפגנות ושנאה על כל דבר.
    היחידים שמנצלים זאת לטובתם, הם העסקנים, השונאים שלנו והפוליטיקאים.

  5. פיאצה בשדרות בן גוריון? רק צריך חזון . פלופורמה מורמת בגובה 10 מטר מעל צומת יפו/שד בן גוריון ומסלול סיבובי מונגש לעליה מפינות הצומת – יאפשר הקמת פיאצה נהדרת , כולל ספסלי ישיבה ואפשרויות לצפייה דרומה ולמעלה ההר. רק מעט דמיון וכשרון וגיוס הון תמורת שלט – ויש פתרון…

    • שימו לב- לא מינהור ולא בטיח – ככר מלאכותית מעל צומת יפו/שד בן גוריון , באויר מעל…

  6. צריך שחלק מהכביש שמול הגנים הבהאים יעבור במנהרה ואז יתקבל כיכר יפה מלמעלה.

    • אתה רוצה חזרה על הטעויות של כיכר דיזנגוף וכיכר אתרים בחיפה? מינהור רכב לא עובד ולא מייצר כיכר מעליו.

  7. יונתן היי. המושבה הגרמנית בחיפה מאוד מרשימה. חג חנוכה שמח ושבוע טוב.

  8. עכשיו בוא נדבר בשפת תכנון: יש לחיפה בעיה, יש רק 3 צירי אורך מרכזיים שמקשרים אל הכרמל בכל מזרח חיפה עד אחרי קרית הממשלה: האחד שד' רוטשילד בקרית אליעזר. השני שד' בן גוריון במושבה. והשלישי שד' הציונות. זה אומר שבהכרח לא ניתן לוותר על שד' בן גוריון כציר מקשר ומכאן פקקי הענק בכל פעם שנסגר. מה דרוש? בהתחדשות עירונית בקרית אליהו, סלילת כביש יצחק שדה כתחליף לשד' בן גוריון. סגירת שד' בן גוריון לכלי רכב, למעט רחוב הגפן העליון. בנייה חדשה בעירוב שימושים לגובה לאורך שדרות יצחק שדה החדשות.

  9. אני לא יודע אם קליש אדריכלית, או אדריכלית נוף, דבר אחד בטוח מהרגע שנכנסה ללשכת ראש העיר זנחה לחלוטין את נושא התחבורה הציבורית בחיפה, זנחה את חוגי הבית בהם הבטיחה לעודד הליכה ואופניים, החלה לעסוק בטובת הרכב הפרטי: א. "20 דקות זוז" מעודד הגעה ברכב. ב. קשקשה על תוכנית להוספת מגרשי חניה בשכונות (איפה?) ג. הרסה מדרכות כדי לתת חניה – ע"ע שד' הציונות, בזיון טוטאלי. ד. לא אוכפת חניה פרועה בתוך הכבישים ועל מדרכות עד כדי חסימת כבישים (שד' הציונות-הרצליה, סטלה מאריס..) ה. ממשיכה את האספלטיאדה והצרת מדרכות לטובת רכב פרטי.
    זה אסון מוחלט. לחיפה יש כיכרות למשל כיכר פלומר – משמשת חניון רכבת. כיכר זיו – הפכה לצומת עם מדרכות צרות ומגרש חניה. כיכר אורנים – מגרש חניה. כיכר היכל רוממה – רובה מגרש חניה.. וכך הלאה.

  10. כיף של כתבה !
    ובתור אדריכלית נוף שמתפקדת כראשת העיר הייתי מצפה ממנה לצאת קצת מהקופסא. או בכלל לצאת קצת לרחובות ולראות את האנשים.
    זה רעיון נפלא. חיפה צריכה דאון טאון מלא אנשים. מלא פעילויות. מלא מדרחובים.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...