(חי פה) – החודש (נובמבר 22) צוינו 12 שנים לאסון שהתרחש בבז"ן, בו נהרגו סאמח אל חאג' בן ה-18, ג'ורג' זעאתרה בן 31, ותאמר מרג'יה בן 33, כתוצאה מדליפת גז שאירעה בשל תקלה במערכת הגז של לפיד בתי הזיקוק.
בנובמבר 2010 נערך שיפוץ רחב היקף בבתי הזיקוק, במהלכו הושבתו כמעט כל המתקנים. שלושת ההרוגים עבדו במתקן האקולוגיה בו מתבצעים הפרדה ומחזור של גזים ונוזלים. הם היו אמורים להחליף שסתום בלפיד הישן, אך מיד עם תחילת העבודות פרץ קיטור מהצינור. הם המתינו להפסקת הדליפה וחזרו לעבוד על פי הנחיית המפקחים על העבודה שהיו במקום. אולם שוב פרץ גז מהצינור ואחד מהעובדים חש ברע והתמוטט. לאחר שהתאושש ופונה למרפאה התפתח ויכוח בין אחד ההרוגים לבין המפקחים על העבודה (חמישה במספר) שלאחר מכן אף הוגש נגדם כתב אישום.
על פי כתב האישום, המפקחים דרשו מהעובדים להמשיך ולבצע את העבודה, למרות שלא בדקו את נסיבות פריצת הגז. שני עובדים, תאמר ז"ל ועובד נוסף – עאוני, עלו על הפיגום והמשיכו לבצע את העבודות, אלא שדקות ספורות לאחר מכן שוב פרץ זרם גז. עאוני התעלף ונפל ותאמר התחיל להתנדנד והתמוטט במקום. חבריו, ביניהם ג'ורג' ז"ל, שנהג במלגזה והיה עם מסכה, כזו שאינה מיועדת להגנה מפני שאיפת גז, עלה לסייע בהורדת תאמר יחד עם עובדים נוספים מהצוות של תאמר, שעלו על מנת לסייע בהורדתו מהפיגום ללא אמצעי הגנה מתאימים ונפגעו משאיפת גז. גם אנשי מד"א ואנשי ביטחון של המפעל שהגיעו לסייע חשו ברע כתוצאה משאיפת הגז.
בחודש מרץ 2017 נגזרו שישה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי לחצי שנה על אבי שקד, מנהל שיפוץ בבתי זיקוק שבחיפה, זאת במסגרת הסדר טיעון. המשפחות פוצו על ידי המדינה בסכום של יותר מעשרה מיליון שקלים. המשפט של ארבעת המפקחים הנוספים המעורבים בפרשה עדיין מתנהל, משום שלא הודו במסגרת הסדר טיעון. שקד התנצל על התקרית ואמר כי הוא משתתף בצער המשפחות.
האם הופקו לקחים מאז האסון? אם כן, מה הם?
האם אירוע מעין זה עלול לגרום להשלכות רחבות יותר במקרה שידלוף אל מחוץ למתחם?
"לקחי האסון הופקו והנהלים עודכנו בהתאם"
מקבוצת בז"ן נמסר לחי פה:
״קבוצת בז"ן מצרה על מותם הטרגי, השבוע לפני 12 שנה, של שלושה עובדי קבלן חיצוני ועל פציעתו של עובד קבלן חיצוני נוסף במהלך מתן שירותים בחצר בית הזיקוק. החברה תמכה בזמן אמת ובמהלך תקופה לאחר מכן, במשפחות הנפגעים. לקחי האסון הופקו ובהתאם עודכנו נהלי העבודה הרלוונטיים. קבוצת בז"ן עומדת בתקני העבודה המחמירים ביותר לבטיחות העובדים ונותני השירותים וסביבת עבודתם ומחויבת לסביבת עבודה בטוחה ולבריאותם ורווחתם של העובדים של קבוצת בזן והקבלנים החיצוניים".
כיצד נערכים?
מערכת חי פה פנתה לתחנת חיפה במערך הכבאות במחוז חוף, על מנת ללמוד על האופן בו הוא ערוך לטיפול באירוע חומרים מסוכנים. אותו אירוע מצער אומנם היה אירוע נקודתי והתרחש בתוך המתחם, אך תמיד ישנו החשש כי קיימת סכנה להתרחבות אירוע כזה, כשמדובר בחומרים מסוכנים.
ממערך הכבאות וההצלה, הגוף המופקד על כיבוי דליקות ומניעתן, חילוץ, הצלה וטיפול באירועי חומרים מסוכנים לשם הצלת חיים, נמסר לחי פה כי המערך מתאים עצמו לאתגרי העתיד, מעניק מענה מהיר, אפקטיבי ומקצועי ומקדם סביבה בטיחותית ותרבות המגנה מסכנות האש. במסגרת כך, אומרים במערך, מעניקה תחנת חיפה מענה מקצועי לאירועי חומרים מסוכנים באזור, הן בשינוע והן במפעלים והמוסדות הנמצאים בגזרת התחנה, זאת תוך הפעלת חמישה שלבים שונים:
ביקורות תקופתיות, תרגול והפקת לקחים
בשלב הראשון (שלב ההכנות) מתבצעות ביקורות תקופתיות ומוצגות דרישות שונות לבטיחות ואמצעים אצל המפעלים על פי חוק ותקנות, מבוצע איסוף מידע אודות חומרים בשטחי התחנה ודרכי הטיפול בהם, בשלב זה מבצעים לוחמי האש תרגילים, אימונים וסיורים במוקדי סיכון שונים. באימונים ובתרגילים לומדים מאירועי עבר, מפיקים לקחים שעלו בהם ומיישמים בשטח.
תגובה ראשונית
בשלב השני (שלב התגובה המיידית) מזניקים כוחות תגובה ראשוניים, תוך דיווח לגורמים חבירים מחוזות ותחנות שכנים, אוספים ומעבדים נתונים מההודעה בשטח לצורך גיבוש תמונת מצב והבנת האירוע, הערכות לקבלת פיקוד על האירוע ובעיקר על הפעולות המתבצעות במוקד, הערכות צוותי ניטור לבדיקת הסכנות העלולות להשפיע על הציבור תוך כדי הערכת סיכונים דינמית והעברת המלצות מקצועיות למפקד האירוע משטרת ישראל.
היערכות בשטח והתאמות
בשלב השלישי (שלב המענה הראשוני) – בשלב זה נערכים הכוחות בשטח לפעולות ראשוניות להלכת המוקד, התמגנות הצוותים במיגון מתאים לפי סוג האירוע וסוג החומרים המעורבים, הכנת אמצעי ניטור והתחלת פעילות ניטור ראשוניות, הכנת ערכות אטימה או אמצעים ייעודיים אחרים הנותנים מענה לאירוע, הכנת מקלחות שטיפה לצוותים היוצאים, פריסת מערכות פיקוד ושליטה ועזרי מטה לצורך פיקוד על צוותים ממגונים הנכנסים לשטח החם, פריסת אוהלי הפשטה והקמת תחנות שטיפה – בלמ"ס – לצוותים ולנפגעים, ביצוע הערכת סיכונים ראשונית על ידי קצין הערכת הסיכונים והמלצות ראשוניות למפקד האירוע משטרת ישראל.
חילוץ, הצלה, התנהגות תושבים, צמצום השפעה
השלב הרביעי (שלב המענה המשלים) זה השלב בו הצוותים כבר פועלים, ביצוע פעולות חילוץ להצלת חיים, כיבוי אש, והכלת המוקד, גיבוש תמונת מצב לאור הערכת המצב בשטח, המלצות ישירות למשטרת ישראל על התנהגות תושבים הסתגרות או פינוי לפי הסכנה והצורך יועברו על ידי קצין הערכת הסיכונים, ביצוע פעולות מול המוקד לשם הכלת החומר וצמצום השפעתו על הסביבה.
סיום, שיקום והפקת לקחים
שלב אחרון – שלב חמישי (שלב השיקום) זה השלב בו מסתיימות הפעולות במוקד ומתחילים בשלב החזרה לשגרה. בהתאם להערכת הסיכונים והניטור ימליץ קצין הערכת הסיכונים על סיום האירוע כמובן בהתייעצות עם מפקד כוחות הכיבוי, שטיפת צוותים היוצאים מהמוקד ובאו במגע עם החומר, שטיפת אמצעים מזוהמים, אריזה ואטימה בטיחותית לאמצעים נגועים, איסוף ממצאים לטובת תחקיר וחקירת מקרה, ביצוע תחקירים והפקת לקחים והפצת הדו"ח לנציבות כבאות וצלה לשם למידה ארגונית מקיפה, בעת פינוי מכלית ילווה צוות כיבוי את המכלית האוספת עד הגעה למפעל או לאתרי פסולת רעילה".
מתחנת חיפה מבקשים להעביר מסר מרגיע לתושבי חיפה והסביבה:
"אתם ראויים ויכולים להיות רגועים ובטוחים שלוחמי האש בעיר יודעים לתת מענה נדרש לאירוע בתחום החומרים המסוכנים בצורה הטובה והמקצועית ביותר. אנו ממשיכים כל העת להשתפר, להתאמן, לתרגל, ללמוד ולהכיר טוב יותר את ההתמודדות עם האתגרים אותם השטח מציב. יחד עם זאת, אין להתעלם מכמות המפעלים, המוסדות והחומרים המסוכנים הנמצאים במרחב במתארים השונים".