(חי פה) – טקס האזכרה השנתי והמרשים לציון האירוע שסיים 400 שנה של שלטון טורקי, נערך הבוקר (חמישי, 22.9.2022) בחיפה, הטקס היה גם לזכרו של מייג'ור טאקור דאלאפת, מי שהיה מפקדה של "יחידת העילית של חיל הפרשים ההודים", שנודע בצבא הודו בכינוי "גיבור חיפה", ונחשב לאחת הדמויות ההרואיות בהיסטוריה ההודית, לאחר נפילתו בקרב בו הסתער בראש יחידת הפרשים הרכובה על סוסים, על עמדות הצבא העותומאני שהשיבו בירי אש כבדה על הפרשים.
זוכרים את גיבור חיפה ההודי – 104 שנה אחרי ◄ צפו
בית הקברות הצבאי הבריטי
האזכרה התקיימה בבית הקברות הצבאי הבריטי בו נערך טקס הזיכרון לחיילים ההודים (הצמוד לבית הקברות הבריטי של חללי מלחמת העולם הראשונה). למי שלא יודע, "בית העלמין הצבאי הבריטי" נמצא ברחוב יפו 148 שבין מסעדות השווארמה לצומת דולפין בעיר התחתית, הטקס היה לזכרם של החללים האמיצים, משחררי העיר חיפה בו קבורים חיילים אשר השתתפו בקרבות בחיפה.
2 מפקדים הודים השתתפו בקרב וקיבלו את העיטור של "גיבור חיפה". כבר למעלה מ-10 שנים מתקיים טקס מרשים זה ברוב הדר צבאי, במעמד שגריר הודו בישראל מר סנג'יב סינגלה, קציני צבא נספחי צבאות המדינות השונות המשרתים בארץ וקצינים המייצגים את צה״ל, נציגי העמותה לתולדות חיפה ואורחים רבים אחרים.
היתה זאת מורשת היסטורית אדירה שנשכחה מן הזיכרון הלאומי, לפני 104 שנה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התקיים במפרץ חיפה קרב הרואי, כשכוח גדול של פרשים הודים אמיצים הסתער בחניתות ורובים על עמדות התותחים הטורקיות המבוצרות היטב והכניע אותן, העיר חיפה השתחררה מעול הכיבוש הטורקי.
בכניסה לבית הקברות הועמדו שולחנות עמוסים בכיבוד כשבחלקו הרב גם כיבוד מסורתי וייחודי מהמטבח ההודי. רחבת אנדרטת הזיכרון התמלאה בסוף הטקס בעשרות זרי פרחים שהניחו הקצינים והנספחים הצבאיים של המדינות השונות וגופים אחרים וקושטה בדגלי הלאום, של חיפה והמדינות הודו וישראל.
טקס רב רושם וכבוד – אזכרה לגיבור חיפה ההודי ◄ צפו
בתוך כך, יש לציין כי לפני כ-14 שנים נודע לאנשי העמותה לתולדות חיפה כי בדלהי שבהודו נערך כל שנה, ביום ה-23 בחודש ספטמבר, טקס אזכרה צבאי לזכרו של “גיבור חיפה” (כך הוא מכונה בשפה ההודית). עיריית חיפה פנתה לשגרירות ההודית והציעה לערוך טקס אזכרה צבאי בבית הקברות הצבאי הבריטי ברחוב יפו שבחיפה, שם קבורים כל החיילים הבריטיים שנהרגו בקרב על שחרור חיפה. בנספחות הצבאית ובשגרירות הודו התרגשו ונענו מיד לפניה ומאז נערך טקס צבאי ומסורתי בכל שנה בתאריך הקרוב ביותר שניתן, לתאריך נפילתו של "גיבור חיפה", יש לציין כי טקס מסורתי וצבאי זה נערך מידיי שנה בשנה בתאריך 23 לספטמבר. השנה, בגלל שהתאריך נפל ביום שישי, הוקדם הטקס ביום אחד, טקס זה מאורגן ע"י שגרירות הודו בישראל ועיריית חיפה.
החשיבות המיוחסת בהודו לזכר החיילים ההודים ומפקדם שנפלו בקרב על שחרור חיפה, באה לידי ביטוי גם בשדרה המרכזית בניו דלהי שבהודו, שנקראה ע"ש העיר חיפה. בביקור ההיסטורי אותו ערך ראש ממשלת הודו נהנדרה מודי לפני כ-5 שנים בחיפה, במהלכו הסיר יחד עם ראש ממשלת ישראל לשעבר בנימין נתניהו ורה"ע לשעבר יונה יהב, את הלוט המספר על גבורת החיילים ההודים ומפקדם בקרב ההיסטורי.
באזכרה הבוקר, לדוכן הנואמים עלה הנספח הצבאי ההודי קפטן הנזל סיקווירה, שניהל את הטקס ביד רמה ובחן רב כשראשון הדוברים באירוע היה שגריר הודו בישראל מר סנג'יב סינגלה, שציין בדבריו את הכבוד של החברה ההודית ואת התגייסות בני כל הדתות בהודו למען השלום בעולם וציין כי חיילים הינדים, מוסלמים ונוצרים, לחמו אלה לצד אלה במלחמות העולם ונקברו במקומות רבים בארץ. כמו כן הודה שגריר הודו למדינת ישראל והעיר חיפה על הקשר היפה והפורה בין שתי המדינות.
הטקס הגיע לשיאו כשמשמר כבוד קטן וצבעוני, עשה את דרכו לעבר האנדרטה, נעמד בשתי שורות, ערך סדרת תרגילי סדר והצדעה שליוו את שתי דקות הדומיה ואת נגינת ההימנונים של הודו וישראל. בזמן זה קהל האורחים עמד על רגליו ואנשי הצבאות השונים הצדיעו. בטקס נטלה חלק גם יחידה מצבא הודו אשר דיגלה את נישקה, יחידה המשרתת במעבר הגבול בין ישראל עם סוריה ליד קונטרה.
עוד במהלך הטקס, היה מצעד ארוך של עשרות נספחים צבאיים, שהניחו זרים. רוב הזרים הונחו ליד האנדרטה המרכזית – ההינדית, אבל גם לא נפקד חלקה של אנדרטה משנית בחלקה אחורית של בית הקברות – של חיילים הודים מוסלמיים שנפלו בקרבות בצבא הוד מלכותה בחיפה. חלקות ההודים בקבר אחד נקבר אפרם של 29 החיילים ההודים של צבא הוד-מלכותה שלאחר מותם נשרפו גוויותיהם, בהתאם למנהג ההינדי. חלק מחיילים אלו לקחו חלק בכיבוש חיפה. בחלקה אחרת קבורים בקבר אחים אחד כל החיילים ההודים המוסלמים, בסך הכל קבורים בחלקה ההודית 49 חיילים.
בטקס האזכרה נכחו רבים מאנשי השגרירות ההודית בישראל, לצד נספחים צבאיים רבים מהמדינות הזרות השונות, בהם: קוריאה, ויאטנאם, יפן, נורבגיה, צ'ילה, אוסטרליה, אנגליה, צרפת, איטליה, ברזיל, קנדה, בולגריה, גרמניה, יוון רומניה ועוד, וכן ראש העירייה עינת קליש, אשר יכלו לחזות במפגן זיכרון לחללים ההודים, שנפלו בניסיון להשתלט על עמדות הטורקים בכידונים ובחרבות ואפרם פוזר באחד הנהרות בארץ מולדתם.
סיפורו של הקרב הוא כשלפני 104 שנים (23/9/1918) כבש הצבא הבריטי את חיפה במלחמת העולם הראשונה, מידי הטורקים. את הכיבוש ביצעה חטיבת הפרשים ההודית ה-15 של הצבא הבריטי ולוחמיה הפכו לסמל גבורה הודי. בעקבות דיווח מוטעה על פינוי הכוחות העותומאנים, ב-22/9/1918 ניסו הבריטים לכבוש את בלד א-שייח’ (זהו אז האיזור של תל חנן ולמעשה העיר נשר כיום), אך הם נכשלו. בעקבות הכישלון, הורה הפיקוד הבריטי על חטיבת הפרשים ההודית ה-15 לכבוש את חיפה ולמחרת. ב-23/9/1918, עם שחר, פתחו הפרשים ההודים במתקפה על העיר חיפה. 2 גדודי פרשים של החטיבה לקחו חלק בקרב: גדוד הרומחים ג’ודפור וגדוד הרומחים מייסור. בסיוע של יחידת מקלעים בריטית, סיירים וסוללת תותחים ולאחר שעות של קרב, הצליחו הכוחות לכבוש את העיר בשעות הצהריים.
הכוחות ההודים של גדוד ג’ודפור לחמו באומץ רב וספגו אש מתותחים ומקלעים עותומאניים. מפקד הגדוד, רס”ן טאקור דלפט סינג, הוביל את ההסתערות אך נפגע בקרב ונהרג. את מקומו מילא סרן באהדור אמאן סינג ג’ודהה שהוביל לכיבוש העיר. גדוד ג’ודפור ספג 6 הרוגים (כולל המג”ד), 34 פצועים וכ-60 סוסים הרוגים. לאחר מותו, קיבל טאקור את התואר “גיבור חיפה” על אומץ ליבו וגבורתו. ב-1924 נחנכה בניו דלהי בירת הודו אנדרטת “טין מורטי” (שלוש הדמויות) ועליה חקוקים שמות כל החיילים ההודים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. בכל שנה ב-23 בספטמבר מציין הצבא ההודי את “יום החייל ההודי”, לזכר הקרב לשחרור העיר חיפה.
הקרב לשחרור חיפה הפך להיות אבן יסוד במסורת הצבאית ההודית, סיפור גבורה של ממש. החל מ-2010, עת נחשף סיפור זה, מידיי שנה מקיימת שגרירות הודו בישראל טקס זיכרון לזכר החיילים ההודים שנפלו בקרב. הטקס נערך בחלקה ההודית בבית העלמין הצבאי הבריטי בקריית אליעזר, ומשתתפים בו חיילים הודיים, נספחים צבאיים וקהל רב.
חבל שלא מפרסמים מספיק מבעוד מועד את תאריך ושעת קיום הטקס .
כתושב העיר שגדל בצמידות לבית העלמין הזה הייתי רוצה להיות נוכח בו .
אני בטוח שגם אחרים שלא קשורים נוסטלגית כמוני למקום היו רוצים להיות נוכחים בטקס הזכרון המעניין הזה.
תיקון טעות: בית העלמין צמוד לקרית אליהו ולא קרית אליעזר.
אנחנו חייבים להם שחרורו את חיפה. לא נלחמו למען מדינתם.
יהי זכר החיילים ההודים ברוך.צריך לזכור ולהזכיר כדי שכולם ידעו.
מרתק.וכמה חשוב להזכיר.תודה