באנר מוזאוני חיפה 0308024
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824

עשייה מאהבה ללא תנאי • האגודה למען החייל

מאז ה 10 לאוקטובר האגודה למען החייל באזור חיפה,...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 4 • המנדט הבריטי על פלשתינה

מיהו פלשתינאי? – גרסת המנדט הבריטי באפריל 1920, בועידת סן...

מים שקטים חודרים עמוק • הקשר בין המים לנפש האדם

בעולם הדימויים מים מייצגים את נפש האדם. כמו המים...

סיפורם של קורט וגיטה גייזל, מוותיקי שכונת בת גלים

כמתעדת ומנציחה סיפורי חיים של בני הדור הוותיק, אני מתחקה אחר משעולי חייהן של דמויות ומשפחות, על מנת להעביר את סיפורן לדורות הבאים.   
הפעם בחרתי לתעד את קורותיהם של גיטה וקורט גייזל ז"ל, שהגיעו לשכונת בת גלים בשנת 1947 והתגוררו בה עד פטירתם.  
הכתבה הינה פרי מחקר ושיחות שערכתי בעבר עם גיטה ועם בנה זאבי, ובהווה עם כמה מהחברים. כמו תמיד, מוזמנים להוסיף מזיכרונותיכם בתגובות לכתבה.

קורט (אלכסנדר) גייזל, חלוץ בארץ ישראל

קורט אלכסנדר נולד ב-25.5.1918 בדורטמונד שבגרמניה כבן הזקונים של אידה ומקס גייזל. עם עליית הנאצים בשנת 1933 סולק קורט מבית הספר התיכון בו למד. בשנתיים הקרובות, למד חשמלאות ועבד כשולייה בבית מלאכה לתיקון מכשירי חשמל. אחיו הבכור, הנס, לקה בדלקת קרום המוח ונרצח ע"י הנאצים שכן היווה לתפיסתם נטל על החברה.

קורט החליט לעלות לארץ ישראל ובמרץ 1935 החל הכשרה חקלאית בת חמישה שבועות בגרמניה לקראת העלייה ארצה. בקיץ 1935, בהיותו בן 17, עלה קורט לארץ לבדו במסגרת "עליית הנוער" של הנרייטה סאלד להכשרה חקלאית ב"קיבוץ תל חי-כפר גלעדי" בגליל העליון, שם שהה כשנתיים ועבד ברפת וכרועה כבשים. בארץ קיבל שם עברי, יצחק, אך משפחתו וחבריו המשיכו לכנותו קורט במשך כל חייו.

מתל חי עבר קורט בשנת 1937 לקיבוץ עין שמר להכשרה חקלאית נוספת בת כשישה חודשים והמשכה בנחלת יהודה, שם עבד בפרדס וברפת במשך כמה חודשים.     

קורט גייזל בהכשרה חלוצית בארץ ישראל, 1937 (אלבום פרטי)

קשרים לבית המלוכה הבריטי

כשנה לאחר עליית קורט לארץ, נפטר אביו בגרמניה, ואמו הגישה בקשה להגר לאנגליה, על בסיס קירבה משפחתית (רחוקה) לשושלת המלוכה האנגלית: קשר משפחתי דרך סבה היהודי של ליידי אדווינה מאונטבאטן (בעלה לואיס מאונטבאטן), הוא הדוד של פיליפ, בעלה של המלכה אליזבט (הלורד הוא צאצא של נסיכת יוון).    למרבה המזל, הבקשה אושרה ואידה היגרה עם בנה ארנסט לאנגליה, ובכך ניצלו השניים מציפורני הנאצים.

קורט מתגייס ל"הגנה", לנוטרות ולצבא הבריטי

בשנת 1938, לאחר שרכש הכשרה חקלאית במשך כשלוש שנים, התגייס קורט לארגון "ההגנה" ושירת כנוטר (גפיר) במשטרת היישובים העבריים. במשך כשנה שירת במשטרת המנדט הבריטי בבית דגון, רחובות וחיפה. בתום השירות עבר קורט לחיפה ושכר דירה קטנה בהדר הכרמל ועבד לפרנסתו כחשמלאי.  

קורט במדי נוטר במשטרת היישובים העבריים עם כובע ה"קולפאק" (אלבום פרטי)

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה קורט בין ראשוני מתנדבי היישוב להתגייס לצבא הבריטי. הוא הוצב בגדוד תותחנים – נ.מ. בו שירת בהגנה על מקומות שונים בארץ ישראל ובעיקר בחיפה. בין חבריו ליחידה היה אברהם יפה (לימים אלוף בצה"ל). במהלך השירות, סייעו קורט וחבריו ליחידה בגניבת ובהברחת נשק מהצבא הבריטי והעברתו לארגון "ההגנה", תחת אפם של הבריטים.

בשלב מסוים נפרסה סוללת הנ.מ של קורט עם תותחיה בשכונת נווה שאנן בחיפה, בתצפית לכיוון ואדי רושמייה ובמקביל הוצבו תותחים גם בנמל חיפה. לימים סיפר קורט בגאווה, שבאחד הלילות במהלך המלחמה, הם הפילו מטוס איטלקי בדרכו להפציץ את חיפה.

תמונה 4 – קורט מקבל אזרחות פלשתינאית, 1939 (אלבום פרטי)

גוסטה (גרטה, גיטה) וולף

גוסטה נולדה ב21.9.1917 בווינה שבאוסטריה לוולף ולבטי ברר. אביה נפטר בגיל צעיר ואימה נותרה לפרנס לבדה ארבעה ילדים קטנים. לא חלף זמן רב, ואחותה נפטרה אך היא.

ביום חורף גשום בשנת 1938, בהיותה בת 21, עלתה גוסטה לארץ בספינת מעפילים ושמה מעתה בפי כל: גיטה. אימה נשארה בווינה עם שני אחיה, ליאו ואייזיק.

באותה שנה בה הגיעה גיטה לארץ, סיים אחיה ליאו לימודי רפואה וביקש לעלות ארצה. הוא ניסה להבריח את הגבול לשווייץ אך נתפס ע"י שומר גרמני. למזלו, נכמרו רחמיו של השומר והוא סיפר לליאו  בחשאי על מקום ממנו יוכל לעבור לבלגיה דרך גרמניה ואכן, בדרך זו הצליח ליאו לעבור והגיע לאנגליה. אשתו, אנה, רופאה אף היא, שהייתה פעילה ציונית, הצליחה לצאת מווינה והצטרפה אליו באנגליה. השניים עברו לארצות הברית ונשארו להתגורר בה, כאשר ליאו משרת כרופא בצבא האמריקאי באירופה.  

אייזיק, אחיה השני, נאסר ע"י הגסטפו בווינה. זמן קצר לאחר שנאסר, נמסר לשוער בבניין מגוריו מכתב הממוען לאייזיק. השוער, שהבין שבמכתב יש סרטיפיקט (אישור עליה לארץ) על שם אייזיק, רץ לבית הסוהר ומסר לו את המכתב. אייזיק הנרגש הגיש את הסרטיפיקט בבית הסוהר וזכה לתגובה משפילה: "ברח, יהודי", נאמר לו, בליווי בעיטה.

בעזרת הסרטיפיקט הנכסף עלה אייזיק לארץ ישראל בספינת מעפילים שנחתה בחופים באזור נתניה. במשך תקופה שהה אייזיק בביתם של קרובי משפחה מצד אימו, בבית עובד ובנס ציונה.

גיטה ואחיה אייזיק (אלבום פרטי)

גיטה עוברת לבית החלוצות בחיפה

באותו זמן, גיטה כבר הייתה בארץ ישראל ושהתה בבית החלוצות בתל אביב, אך לא ידעה שבנה עלה ארצה. באחד הימים, בעודה הולכת ברחוב אלנבי בתל אביב, נתקלה לפתע באקראי באחיה אייזיק הצועד מולה ברחוב…הייתה זו פגישה מרגשת מעין כמוה. גיטה שאפה לצאת ללימודים בבית הספר החקלאי "עיינות", אך הוחלט לשלוח אותה ללמוד קורסי הכשרה בבית החלוצות שברחוב יל"ג בחיפה. שם, בבית החלוצות, הוכשרה ככורכת ספרים, מקצוע בו עבדה במשך תקופה. 

גיטה וחברותיה סמוך לבית החלוצות (אלבום פרטי)
כרטיס מבקר בספריית האגודה להשתלמות במדע, בית פבזנר, תרצ"ט 1939 (אלבום פרטי)
גיטה (עומדת משמאל) וחברים בטיול בית החלוצות לגליל  (אלבום פרטי)
גיטה (עומדת שלישית משמאל) וחברים בטיול בית החלוצות לגליל (אלבום פרטי)

קורט וגיטה נפגשים

זמן קצר לאחר הגעתי לארץ", סיפרה לי גיטה, "הכרתי את קורט. יצאנו זמן מה עד שהחלטנו להתחתן".

מפעם לפעם נסעה גיטה באוטובוס לבקר את קורט בבסיס בו שירת בנווה שאנן שבחיפה. באחד הימים, בעודה ממתינה בתחנת האוטובוס, התפתחה שיחה נעימה בינה לבין בחורה ג'ינג'ית שהמתינה גם היא בתחנה.

להפתעתן של השתיים, הסתבר ששתיהן בדרכן לאותו מקום – לבקר את בני זוגם המשרתים ביחידת הנ.מ: גיטה את קורט ועליזה – את לאו (אריה) באר. כאשר סיפרו לבני זוגם על קשר הידידות שנוצר ביניהן, התברר שגם קורט ולאו היו מיודדים. כך הפכו גיטה ועליזה לחברות בלב ובנפש ואף עבדו יחד במשרד בעיר התחתית בחיפה. המשפחות שמרו ביניהן על קשר חברי הדוק במשך שנים רבות.

קורט גייזל (אלבום פרטי)
גיטה גייזל לבית ברר (אלבום פרטי)

נישואין על גג הרבנות בחיפה

בשנת 1943, בעודו בשירות בצבא הבריטי, נישאו גיטה וקורט על גג הרבנות בחיפה. "בתחילה גרנו בדירה קטנטנה ברחוב יל"ג בהדר", סיפרה לי, "לא הרחק מבית החלוצות. נהגנו לכנותה "הווילה הקטנה". כמו כולם, גם לנו היו קשיי פרנסה, החיים אז היו קשים".

גיטה וקורט ביום חתונתם (אלבום פרטי)

זמן קצר לאחר נישואיהם נשלח קורט לפורט סעיד במצרים לסדרת אימונים בהגנת נ.מ. ומשם נשלחה היחידה לקפריסין, לשרת בהגנת נ"מ במחנות בפמגוסטה ובשדה התעופה בניקוסיה.

השהות הממושכת של בעליהן רחוק מהבית גרמה לרעיותיהן לעשות מעשה. באחד הימים, נקטו גיטה ושתיים מחברותיה, עליזה באר ורעיית אברהם, ונסעו לקפריסין לבקר את בעליהן בבסיס הצבאי…

מכתב מקורט לגיטה בבית החלוצות, 1943 (אלבום פרטי)

קורט מתגייס לבריגדה ונלחם בחזית הסניו באיטליה

בספטמבר 1944, עם הקמת הבריגדה היהודית, נשלחו קורט וחבריו ליחידה לאימונים במצרים. בדרכם מקפריסין למצרים, עגנה אונייתם בחיפה לפרק זמן קצר. עקב המצב, היה איסור מוחלט לדווח על תנועת האוניות בנמל, אך בזכות קשריהן הטובים של גיטה ועליזה עם דוד הכהן, ששימש כמקשר בין המוסדות היהודיים לצבא הבריטי, עודכנו השתיים בחשאי כי האונייה ועליה בעליהן מתעתדת לעגון בחיפה וכך זכו לראותם לרגע קט.  

קורט גייזל במדי הבריגדה היהודית (אלבום פרטי)
גיטה וקורט גייזל (במדי הבריגדה) עם חברים (אלבום פרטי)
קורט במדי הבריגדה (אלבום פרטי)
מכתב מקורט לגיטה בבית החלוצות, 1944 (אלבום פרטי)

בבורג' אלערב במצרים, עבר קורט תקופת אימונים אינטנסיבית ומיד אחריה יצא עם יחידתו לאיטליה לתקופת אימונים נוספת מדרום לרומא. הוא שובץ לרג'ימנט-גדוד תותחי שדה בפיקודו של קצין יהודי בריטי, אדמונד רוטשילד והשתתף בלחימה כתצפיתן בסוללה 604 שתפקידו לטווח את אש הארטילריה.

בראשית חודש מרץ 1945 הגיעו תותחני הבריגדה לחזית הסניו בצפון איטליה. שלוש סוללות התותחנים (604, 605, 606) התמקמו  על ההרים מדרום לנהר, הם השתתפו בקרבות ההגנה על נהר הסניו, בחיפוי הצליחה ובמרדף אחרי הגרמנים, כאשר מולם ממוקמת  דיביזיית צנחנים גרמניים. לאחר הלחימה הקשה, הוענק לכל אחד מחיילי הסוללה מכתב הוקרה ממפקדם. 

"אבא תיאר לי מעט את הלחימה הקשה", סיפר לי זאבי. "הגרמנים טווחו עליהם בו זמנית באש ארטילריה. כתצפיתן, היה עליו להפעיל את חושיו כדי לאתר את עמדותיהם המוסוות ולהפציצן בטרם ייפגעו על ידן. כיצד? בשעת בוקר מוקדמת נהגו החיילים הגרמנים לחמם את קופסאות שימורים על ספרטיט, מעין משטחי מתכת, ואלה העלו עשן דק אותו זיהה אבא. היה זה מידע קריטי לצורך פגיעה בעמדות. באחד הימים, המשיך אבא לספר, יצאתי מהצריפון שלנו ושבריר שנייה לאחר מכן פגע בי פגז גרמני. חיי ניצלו".  

בשלב מסוים עברו כוחות הצבא הבריטי את נהר הסניו והגרמנים נסוגו. יחידות התותחנים הועברו לאזור אודינה בצפון מזרח איטליה, שם הסתיימה המלחמה. משם נשלחו קורט וחבריו להולנד ולבלגיה, שם הוטל עליהם לשמור על שבויים גרמניים ובמקביל סייעו לשורדי המחנות היהודים.  

קורט לקראת סיום תקופת השירות בצבא הבריטי (אלבום פרטי)
גיטה וקורט גייזל (אלבום פרטי)

המלחמה מסתיימת, קורט חוזר לחיפה

בסיום המלחמה, ניצל קורט את שהותו באירופה כדי לברר באמצעות הצלב האדום מה עלה בגורלם של קרובי משפחתו ובגורלה של בטי, אימה של גיטה (שנשלחה מווינה לגטו לודג' ולא שרדה).

במאי 1946, בעקבות הודעת הבריטים על פירוק הבריגדה היהודית, החל שחרור מדורג של החיילים לפי סדר גיוסם. מכיוון שקורט היה בין ראשוני המתגייסים, הוא השתחרר מהשירות בין הראשונים.

לאחר שש שנות שרות אינטנסיביות בצבא הבריטי, חזר קורט ארצה והתאחד עם גיטה אשתו, אותה לא ראה מזה שנים.

במרץ 1947 נולד זאב מנחםאבי בפי חבריו), בנם היחיד של גיטה וקורט.

זאבי גייזל הפעוט, בנם של גיטה וקורט (אלבום פרטי)

"זו הייתה דירת חדר קטנה", סיפר לי זאבי. "היה חם מאוד, אבא ישן בחוץ במרפסת הקטנה. באותו לילה הופצצו בתי הזיקוק. בבוקר, אבא נכנס מהמרפסת כשראשו צהוב כולו. אימא ואני פרצנו בצחוק…"   

לפרנסת המשפחה, עבד קורט בתקופה זו כחשמלאי רכב (אזרח) בבסיס כורדאני הסמוך לחיפה ובמקביל עבר קורס חשמלאות רכב בבית ספר מקצועי ליד הטכניון, בסיומו התקבל לעבודה כחשמלאי בנמל חיפה. לאחר מכן עבד ב"ביזנס דיג'סט".

גיטה עבדה במשרד עורכי דין שהתמחה בפיצויים מאוסטריה וגרמניה. "גיטה הייתה אישה טובת לב", מספרת חברתה ויוריקה. היא עזרה בלב חפץ לכל אדם שפנה אליה בבקשת עזרה, תושבי בת גלים ומחוצה לה, ללא תמורה".  

משפחת גייזל עוברת לבת גלים

בשנת 1947 הסתיימה בנייתו של "שיכון הבריגדה" בשכונת בת גלים בחיפה עבור יוצאי הצבא הבריטי וקורט, כמו רבים נוספים, הגיש בקשה לרכישת דירה. משפחת גייזל הייתה בין הזוכים המאושרים – הזכות לרכוש דירה קטנה במתחם. בדירה הקטנה בקומת הקרקע בסמטת קל"ח התגוררה משפחת גייזל עד 1962, אז עברו לדירה גדולה יותר ברחוב השרון.

"אבא היה חובב ים וצלילה ונהג לקחת אותי לים מגיל צעיר", סיפר לי זאבי, "גם כשהגלים היו גבוהים. הוא לימד אותי לחפש צדפים, בעיקר מסוג "פי כושי" מתחת לאבנים ובמערות מתחת למים ופעם נתקעה ידו במערה ובקושי הצליח לחלץ אותה. במשך השנים הוא צבר אוסף מרשים של צדפים מיוחדים".

קורט וזאבי, שיכון הבריגדה, 1948 (אלבום פרטי)
משפחת גייזל ביום בר המצווה של זאבי בפתח הבית (מימין) בשיכון הבריגדה. מימין – אידה, אימו של קורט, לידה – זאבי, גיטה, רוני (בן דודו של זאבי), קורט מאחור.  (אלבום פרטי)
משפחת גייזל, תמונה משפחתית בבר המצווה של זאבי, שיכון הבריגדה, בת גלים (אלבום פרטי)
משפחת גייזל, תמונה משפחתית, שיכון הבריגדה, בת גלים (אלבום פרטי)

מלחמת השחרור, קורט משתתף בקרבות לשחרור חיפה

עם פרוץ מלחמת השחרור התגייס קורט לצה"ל והשתתף בקרבות לשחרור חיפה כתותחן. כאשר הגיעו ה"נפוליאונצ'יקים", תותחי השדה הראשונים, עבר קורט לשרת בסוללה. סוללת הנפוליאונצ'יקים השתתפה בקרבות ברחבי הארץ ממלכיה בצפון עד ים המלח. בין השאר, הפגיזו מביתניה (אלומות) מעל כינרת ובכך בלמו את הפלישה הסורית באיזור דגניה/צמח.

בסיום המלחמה חזר קורט לעבוד ב"ביזנס דיג'סט" במשך ארבע שנים, לאחר מכן עבד בתחום הפרסומות בעיתונים כשנתיים נוספות ובשנת 1955 התמנה כמנהל ייצור בחברת "כימוטרייד" במפרץ חיפה לייצור תמציות בושם, שם עבד עד 1980.

גיטה, טופס הרשמה לקורס קצרנות וכתיבה במכונה, 1945 (אלבום פרטי)
פנקס חיילים משוחררים, קורט גייזל, 1946 (אלבום פרטי)
קורס חשמלאות לחיילים משוחררים, קורט גייזל, 1946-1947 (אלבום פרטי)
מינוי כקצין בהג"א, קורט גייזל, 1963 (אלבום פרטי)
קורט ממונה כקצין כיבוי בחבל בת גלים, 1963 (אלבום פרטי)

גיטה וקורט, לזכרם

קורט שמר על קשר הדוק עם חבריו ליחידה בצבא הבריטי, בהם חברו הטוב, לאו. בשנת 1980 נפטר קורט בביתו מהתקף לב פתאומי.

גיטה האריכה ימים מעל גיל 101. הייתה לי הזכות לפגשה ולשוחח עימה זמן לא רב לפני פטירתה. את יום הולדתה ה-100, חגגה בחיק משפחה וחברים בבית מלון "נוף" בחיפה.  

גיטה עם עליזה באר, חברתה הטובה (אלבום פרטי)
גיטה רוקדת. צייר: זאב גייזל (אלבום פרטי).
יעל הורוביץ בראיון עם גיטה גייזל בת ה-101 (אלבום פרטי)

שלומית, בתם של עליזה ואריה באר, מספרת שמאז היכרות האבות בצבא הבריטי, שמרו המשפחות על קשר של חברות הדוקה. את גיטה מתארת שלומית כאישה נדיבה ואצילת נפש שהייתה אהובה עליה מאוד.

זיזי, בתו של מרדכי שמש, ששירת גם הוא בצבא הבריטי, מספרת:

"גרנו דלת מול דלת בסמטת קל"ח בשיכון הבריגדה, משפחה מזרחית ומשפחה ייקית, מיזוג תרבויות ומנהגים, זה היה מעניין. הייתה לנו שכנות מדהימה.

אימא וגיטה שהיו בקשר מצוין, נהגו לכנות אחת את השנייה בשם המשפחה: "שלום גב' גייזל", "שלום גב' שמש…" יום אחד הן קיבלו החלטה משותפת, לנטוש את המנהג ולעבור לשמות פרטיים. אך זה לא החזיק מים. כמה ימים לאחר מכן הן חזרו למנהג הקודם…

בשנות החמישים, קורט עבד בתחום תמציות ריח ובשמים, הוא יצא לעבודתו מוקדם בבוקר, מניד בראשו לשלום, בקשיחות מה. בשובו מהעבודה בשעות הצהריים, אימא הייתה משתיקה אותנו: "שקט, קורט ישן…" בשעות אחר הצהרים הוא נהג לקרוא ספרים ולצלול בים. מהצלילות הביא צדפים יפים.

גיטה הייתה אישה מקסימה, עדינה. באותה תקופה היא עבדה במשרד עורכי דין ברחוב הרצל בהדר, בטיפול במיצוי זכויות של ניצולי שואה לפיצויים וכן בתרגום מגרמנית. בעבודות התרגום המשיכה עד גיל מאוד מבוגר.  

בילדותי, חליתי לא מעט. גיטה נהגה לקנות לי עוגה טעימה בקונדיטוריה "העוגה" הסמוכה למקום עבודתה ומזמינה אותי להצטרף אליה ואל אימא לשיחות נשים ליד השולחן. זיכרון נעים".

דוב פז, חבר ילדות של זאבי, גם הוא בנו של חייל הבריגדה שהתגורר בשכנות, זוכר שגיטה וקורט נהגו לשוחח ביניהם בגרמנית ומתאר את גיטה כאישה לבבית וחייכנית.

ויוריקה פגשה את גיטה לפני כשלושה עשורים ומאז היו בקשר הדוק. " כאשר היכרנו, גיטה סיפרה לי על עבודתה במשרד עורכי הדין. כאשר חזרה הביתה מהעבודה, רבים מתושבי השכונה ומחוצה לה היו פונים אליה בבקשה עזרה באופן אישי והיא עזרה לכולם מכל הלב וללא תמורה. היא הייתה אישה חמודה ואהובה על כולם, אהבה לעזור לאנשים".  

 

יהי זכרם של גיטה וקורט ברוך!

***

מעונינים לתעד את סיפורכם בספר או בכתבה? כיתבו לי במייל את עיקריו (בכותרות) ונבחן התאמתו.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

יעל הורוביץ
יעל הורוביץ
יעל הורוביץ, מתעדת סיפורי חיים והנצחה של בני הדור הוותיק, מפיקה ספרים ותערוכות היסטוריות למשפחות, לארגונים ולחברות. צילום ותיעוד. ייעוץ וסדנאות לכתיבת סיפורי חיים בקבוצות קטנות. ליצירת קשר עם יעל הורוביץ, "משעולי חיים": 050-3266760 | [email protected] לכל הכתבות של יעל הורוביץ

כתבות קשורות לנושא זה

30 תגובות

  1. הכרתי את זאב בשנת 80/79 .הוא הצטרף אלי לדירה שכורה בתל אביב. שנינו הינו מהנדסים אווירונאוטים כך שמצאנו מייד שפה משותפת. מאז ועד היום הינו חברים. כל אחד במסלול החיים שלו. לצערי הרב הוא נפטר לפני יום כיפור.

    • שלום משה,
      תודה ששיתפת.
      ראה בבקשה את המסר ששלחתי לך במייל.
      יעל

  2. לקרוא ולבכות על הדור שבנה את הארץ. אנשים צנועים. עוזרים לנזקקים. אוהבים את מולדתם העתיקה- חדשה בלב ובנפש. תרבות, אצילות, נימוסים ונדיבות. כאלו היו הורי. כאלו היו הדודים שלי מראשוני אחוזה. כך היו הדודים שלי מראשוני יקנעם. מסורים למדינה שבנו, ומעולם לא לקחו ממנה פרוטה שלא בצדק
    האם עבור גועל הנפש, הגנבים והצבועים, הרמאים והשקרנים, בין שהם אשכנזים או ספרדים, מניחים או לא מניחים תפילין כל בקר
    כדאי היה להקריב כה הרבה על המדינה שנולדנו לתוכה?

  3. תחקיר מעניין ומרתק. עבוך יפה. סיפורו של דור החלוצים. השכלתי. תודה. מציע לציין בפתיח שמדובר בפלוגה 604 בחיל התותחנים המלכותי. זאת לעל מנת שלא ישתמע כי שירת בפלוגה 604 בחיל החפרים, שהסיפור שלה שונה לגמרי. יישר כח!!!

    • שלום יוסף,
      תודה על ההבהרה וגם על המחמאות…
      שנה טובה!

    • בריאה שנייה הספור והערכיה מרשימים אף יותר!!!! נהיניתי לקרוא שוב את קורותיהם של קורט וגיטה. אוסיף שסביר שקורט התכייס בתחילה דרכו לסוללת תותחני חוף קלה מס' 14 (או 15 או 17) 14th Caust Reg., RA. לפלוגת תותחנים 604 ברגימנט היהודי בצבא הבריטי מס' 200, הוא הוצב בשנת 1945 איטליה 604Bty., 200 Jewish Field Regt., R.A. בהצלחה בתחקיר ופרסום סיפורי משפחה שאלה.

  4. דור חלוצים שיצא מתוך השטייטלים והפוגרומים והשנאה והשמד באירופה ובמדינות ערב
    חבל רק שנכדיו של אותו דור חוזרים על הטעויות ומתעופפים חזרה לאותן מדינות שמד ושנאת יהודים
    ושם הם כבר מתחפשים ללא-יהודים, תחילה בהכחשה בגלל "המצב" ואחרכך כבר התבוללות גמורה.

    • מכבדת את זכותך להביע את דעתך,
      אך צר לי, אין לה כל קשר לכתבה זו, שנועדה להוקיר את המשפחה ולספר את קורותיה.
      חבל שבחרת כך.

  5. קראתי בעיון רב את הסיפור אודות מש' גייזל ז"ל שהתגוררה בשכונת בת גלים, ואני רק יכול להוסיף ולומר שהתיעוד הכה מיוחד אודות דרך חייהם של גיטה וקורט גייזל ריתקה אותי ועד למאוד.
    באותם רגעים התחלתי להרגיש כעס על עצמי בכך שלא יצא לי לשבת עם הוריי ז"ל ולהוציא מפיהם את סיפור חייהם.
    אני בטוח שזו הייתה אחת השגיאות הגדולות שלי בחיי, משום שתיעוד קורות המשפחה הינו אחד מאותם דברים שהם צו השעה לכל אחד מאיתנו לבצע, מתוך שמירה על המורשת ולזכרם של אהובנו שהלכו לעולמם, כאשר מאחוריהם סיפורי חיים כה מרתקים וכה מיוחדים.
    ליעל אני יכול לומר שאפו על הכתבה הנהדרת הזאת על זוג כה מיוחד שזכרם ישאר לעד.

    • עוזי יקר,
      ראשית תודותיי על המחמאות המרגשות.
      תחושת ההחמצה, לצערי, מלווה רבים מאתנו.
      בעבר לא סיפרו מספיק (אם בכלל) ולא שאלנו (כי פחות היה מקובל לשאול).
      אני שומעת זאת מרבות מהמשפחות שפונות אליי כדי שאתעד את סיפורן, וגם לי עצמי פערי ידע גדולים על שורשי משפחתי.
      המעט שאנו יכולים כיום הוא לתעד את מה שאנו זוכרים/יודעים/שמענו, ולהעביר זאת לצאצאינו.
      אף אחד כבר לא יעשה זאת בדור הבא.

  6. כתבה מרגשת ומרתקת המתארת באופן יוצא דופן את קורותיהם של משפחת גייזל ז"ל דור הולך ונכחד דור שנלחם הקים ובנה את מדינת ישראל. גם הוריי זל בני דור זה. נוסטלגיה במיטבה קראתי בשקיקה. עבודתך חשובה למען הדורות הבאים. ישר כוח. תודה.

  7. כתבה מאלפת קראתי אותה בשקיקה ואני חושב שאפשר היה לכתוב ספר על המשפחה הזו
    הצגת המאורעות והצילומים הנילווים מלכת מחשבת שאפו ענק ליעל
    מחכה ליום בו ייכתב הספר

    • תודה רבה רבה דני!
      הסיפור המרתק בצירוף החומר שליקטתי בהחלט יכול להוות ספר נהדר.

  8. יעל יקרה. ארגת ספור חיים נפלא להנצחת משפחה ציונית נפלאה במלאכת מחשבת יוצאת דופן. יישר כח.

    • תודה רבה, מאיר יקר,
      נעים לקרוא את המילים החמות,
      ממשיכה במלוא המרץ בשליחות התיעוד החשובה.

  9. גם אני הכרתי את משפ גייזל שגרה ברח קל"ח 9 קומה ראשונה.משפחה חמה ואהובה. אנחנו גרנו ברח קל"ח 11 קומה ראשונה , אמי וגב גייזל היו ידידות טובות.
    גם אבי שרת בבריגה. הכרתי את זאבי.
    איתן מילצינסקי( מרום).

  10. היסטוריה חובקת עולם בסיפור קצר, יפה ומעניין.
    תודה יעל

  11. כתבה נפלאה! מושקעת, מפורטת, מרתקת. משקפת את חייו של דור שהולך ונעלם, למרבה הצער.
    תרומתם הרבה והשקטה של ה"ייקים" לתקומת המדינה שמוצנעת ברובה- אנשים שעשו ולא דיברו.
    רואים שהכותבת לא רק אוהבת את מלאכתה אלא גם את האנשים שהיא מספרת לנו עליהם.
    תודה לך יעל, שאת מוצאת לנו את הסיפורים המרגשים האלה בכל פעם מחדש.

    • תודות מכל הלב, יעלי, ריגשת אותי מאוד במילותייך החמות!
      שמחה שהצלחתי לשקף את אהבתי לדור המיוחד הזה,
      כל כך חשוב לספר את סיפורם ולהנחילו לדורות הבאים…

  12. יעל
    זכיתי להכיר דרך הכתבה שפרסמת תיעוד מעמיק ומלמד על הזוג המיוחד בתקופה המאתגרת טרום הקמת המדינה ולאחריה .
    עבודתך מרשימה אותי בכל פעם מחדש.
    יישר כוח.
    מינה

    • מינה יקרה,
      מילותייך המרגשות מחזקות את תחושת השליחות בעשייה החשובה הזו.
      תודותיי מכל הלב

  13. כתבה מרגשת, למדתי ממנה על משפחת זאבי חברי מילדות.
    עשית תחקיר מעולה לכבוד משפחת גייזל, תודה גדולה לך.

    • דובי יקר, רב תודות!
      בני דור נדיר ומיוחד שהולכים ונעלמים וחשוב להנציח את סיפורם.
      שמחה על הזכות.

  14. וואו, כמה שאת יסודית, פשוט מדהים.
    הקפת את סיפור חייהם בצורה מדהימה.
    מיהו אותו מנחם? האם זהו שמו המעוברת של קורט?

    • גיל יקר, המון תודה על המילים החמות!
      לשאלתך, שם שני נהוג בדרך כלל להינתן על שמו של קרוב משפחה אהוב, אני מניחה שכך גם במקרה זה.
      לקורט ניתן בארץ שם עברי, יצחק, אך המשפחה והחברים המשיכו לכנותו בשמו מבית, קורט.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...