באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

גלגוליו של בית חולים כרמל בחיפה

בית החולים ״כרמל״, השני בגודלו בחיפה, ממוקם ברחוב מיכל...

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

באושר ועושר? • על זוגיות שנייה ופרק ב'

האגדות שגדלנו עליהן מבטיחות אהבה לנצח, אושר ועושר. מסתבר...

 סרטני השייט הכחול והשייט הנודד – פולשים ותיקים וגם מנקים את קרקעית הים

(חי פה בחופים) – סרטני השייט הכחול והשייט הנודד מצויים באזורנו כבר שנים רבות. מעבר ליופיים, ובניגוד מוחלט למדוזות המזיקות, יש בהם גם תועלת, בהיותם ה"מנקים" של הים.


לאחר שהבאנו לכם סיפורי פולשים ומהגרים מזיקים, כמו המדוזה החוטית הידועה לשימצה הגורמת לנזקים נרחבים, הזהרון הארסי, והדיאדמה הים-סופית, זו עם הקוצים הארוכים שהגיעה אלינו מאילת – הפעם נכיר לכם כמה מהגרים שהגיעו אלינו גם מ-ים סוף וגם מהאוקיינוס האטלנטי, יצורים יפיפיים אודותיהם עוד לא דיברנו, הנסתרים למדי מן העין.

שייט כחול פולש מהאטלנטי (צילום: מוטי מנדלסון)

הנודד והכחול

הכירו את הסרטנים שפלשו לכאן לפני שנים רבות, אפילו לפני 70 שנים, כך עפ"י הדיווחים. אלה הם השייט הנודד והשייט הכחול, הנחשבים בעיני הדייגים לסרטנים תוקפניים למדי ולבעלי אמצעי הגנה אגרסיביים.

שייט כחול (צילום: מוטי מנדלסון)

התרבו מאוד

כפי שצוין, סרטנים אלו הם מינים פולשים, שהגיעו גם מים סוף וגם מהאוקיינוס האטלנטי, כאשר בתצפיות שנערכו בשנה האחרונה, דווח על התרבות משמעותית במספרם באזורנו.
בחיפה הם קיימים במספר מקומות, במפרץ חיפה, באזור חוף מרידיאן ומקומות נוספים בעלי סדימנט חולי.

שייט נודד שפלש מ-ים סוף (צילום: מוטי מנדלסון)

מזיקים לרשתות

הדייגים מתלוננים על כך שהסרטנים הללו גורמים נזקים לרשתות הדיג וגם כי הם צריכים להישמר מפני צבתותיהם האימתניות.

!peace man (צילום: מוטי מנדלסון)

בנהרות ובנחלים

השייט הכחול גדל בשפכי נהרות או בנחלים וידוע בתפוצתו בנחל הקישון, ממערב לבתי הזיקוק ובבריכת הצנחנים, שם הוא ניצוד רבות על ידי עובדים זרים ממדינות המזרח הרחוק, הידועות בתזונה המבוססת רבות על מאכלי ים.

שייט כחול בתנועת איום (צילום: מוטי מנדלסון)

פחות מומלץ

על אף שהיהדות אוסרת על אכילת סרטנים, ישנם רבים שמאוד מחבבים את טעמם. מיותר לציין שלא הייתי ממליץ כלל וכלל לאכול סרטנים מנחל הקישון, על אף שמצב מי הנחל כעת טוב מבעבר.

מעבר לכך, יש לדעת שלמערכת האקולוגית סרטנים אלו תורמים לא מעט בכך שהם אוכלים כמעט כל דבר שבהישג צבתותיהם ובכך מנקים את הים מנבלות ושיירי מזון אנושי.

שייט בצילום תקריב (צילום: מוטי מנדלסון)

איטליה 1945

בכל מקרה, השייט הכחול נמצא בישראל כבר שנים רבות. הוא הגיע לאיטליה עוד בשנת 1945 עם ספינות אמריקניות שעגנו בה, משם פלשו לישראל ונמצאים בסביבות הנמל ובנחל הקישון.
השייט הנודד, לעומתו, פלש מים סוף לישראל והגיע גם עד לתוניסיה.

שייט נודד שפלש מ-ים סוף (צילום: מוטי מנדלסון)

תלישת הצבתות

כדי להימנע מצביטות לא נעימות בלשון המעטה, הדייגים תולשים את צבתות הסרטנים, גם כדי להימנע מנזק לרשתות.

צביטה של שייט כחול (צילום: מוטי מנדלסון)

ניצבטתם? לא לזוז!

רק להשכלה כללית, אם במקרה חטפתם צביטה, אל לכם לנסות לשחרר את הצבת, שכן כל תנועה שתעשו בניסיון להשתחרר רק תגרום לסרטן להדק את אחיזתו. אי התנגדות וחוסר תנועה הם שיגרמו לו להרפותה.

שייט כחול פולש מהאטלנטי (צילום: מוטי מנדלסון)

מתחדשים באיברים

אצל בעלי חיים מסוימים, בהם הסרטנים, ישנה תופעה הקרויה "אוטוטומיה" – ניתוק האיבר – במקרה זה הצבת, אך אל דאגה, אם ראיתם סרטן חסר צבתות, דעו שיש להם "רגנרציה" – תכונת חידוש איברים ובקרוב הדבר יסתדר. אם אתם סקרנים לראות זאת בעיניכם, אפשר לראותם, גם אם אתם מחוץ למים ומתבוננים לתוכם, בבריכת הצנחנים הישנה, מול בית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה.

שייט כחול (צילום: מוטי מנדלסון)
שייט כחול פולש מהאטלנטי (צילום: מוטי מנדלסון)

מצע חולי

את השייט הנודד אפשר למצוא יחסית בקלות מול הצד הצפוני של מלון לאונרדו, על המצע החולי.

פחות מומלץ – צביטה של שייט כחול (צילום: מוטי מנדלסון)

עובדי תברואה ימיים

לסיכום, בניגוד למדוזות שפלשו אלינו ואין בהן כל תועלת והן אפילו מזיקות מאוד, אם בכך שנוכחותן פוגעת בתיירות הפנים והחוץ, אם זה בנזק שהן גורמות לדגה בשלביה הצעירים, או בפגיעה שלהן בציוד ימי כמו מנועים ומשאבות, אפשר לומר שחלק מהפולשים לים התיכון ולחופי ישראל יכולים דווקא להועיל לנו מאוד. את הסרטנים האלה ניתן לאכול ולשווק למסעדות תיירים, או פשוט להנות מכך שהם מנקים אחרינו ובעצם משמשים כעובדי התברואה של הסדימנט הימי.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

7 תגובות

  1. שלום אחד שמבין
    הבריכה הינה בריכת אימונים ליחידות צהליות לפני הרבה שנים.
    היא נמצאת מול הטכני של חיל האוויר בצד המערבי לכביש ובצמוד לנחל.

  2. מוטי שלום,
    היכן נמצאת "בריכת הצנחנים הישנה" שליד הטכני ??
    מעולם לא שמעתי עליה…

  3. כל אורבנולוג מתחיל, יספר לכם שעיר תמיד תבנה סביב הנהר שחוצה אותה או לצידו. ורצוי ליד השפך לים (קהיר, אלכסנדריה, פריז לונדון, ניו יורק, ברלין וכל ערי הדנובה ועוד ועוד. אין טעם אפילו להביא דוגמאות). זה דבר אופייני ממש ככלל אצבע.
    אלא שאזור שפך הקישון תוכנן בראשונה ע"י הבריטים בתחילת המאה הקודמת. אלה היו אדישים להתפתחות חיפה והקריות על צרכיהן האורבניים. ורק התייחסו אל בעיות השעה, קרי: בתי זיקוק חברת חשמל וכיו"ב מפעלים מזהמים, פשוט אסון. וכך הפך נחל קישון לאזור תעשייתי מפלצתי. בתי הזקוק וחברת חשמל ועוד מפעלים מזהמים התמקמו בפלאטו (מישור) המקיף את שפך הקישון, והשאר זו היסטוריה עגומה של זהום טוטאלי וחלוקת חיפה רבתי (כולל הקריות) לשתי ערים נפרדות. שפך הקישון צריך היה להיות הסיטי (מע"ר- מרכז עסקים ראשי) של חיפה רבתי. בקצור כשל תכנוני אורבני צורב שנבע בעיקר מאדישות הבריטיים, שתרו אחרי פתרון נוח לבעיות השעה בתחילת המאה הקודמת, אך כשל לחלוטין בהמשך. ועל כך משלמים אנו וצאצאינו.

  4. מוטי, אני אוהב את הכתבות שלך ונהנה מאוד לקרוא אותן.

  5. גדול הקישון יכלו להיות טיילות עם עשרות מסעדות ומקומות בילוי, מדרכות נעימות עם עצים גדולים שנותנים צל ובשלכת הסתיו עליהם נושרים על מימיו, מנורות מסוגננות נדלקות ומהטיילות יוצאות סמטאות ציוריות בהן אנשים עובדים וגרים, שבילי אופניים והליכה מובילים מטיילות הירקון אל תוך העיר והמשכו הופך לפארק ריאה ירוקה טבעית עם בתי גידול. לאורך גדותיו עוגנות סירות קטנות וגונדולות.
    אבל לחנ"י יש תוכניות אחרות, והן כבר אושרו: מבני לוגיסטיקה 30 מטר גובה לקלוט פסולת סינית לאחסון אינסופי. סין מצאה את פח הזבל האולטימטיבי לעודפי היצור והכימיקלים שלה – מפרץ חיפה, בו היא שולטת כעת בנמל שלם ל-25 שנים ועוד הארכה של 25 לאחר מכן. והנה, כבר מכינים לה, על חשבון המשאב המיוחד והנדיר של נחל גדול העובר במרכז עיר גדולה, פארק משלה: פארק לוגיסטי, מבני ענק, שיאכסנו את הפסולת הסינית ההמונית.
    תושבי חיפה – אדישים. באים למעגנה לכמה שעות ברכב, חלילה לא בתחבורה ציבורית שגם ככה אין למקום. באים לראות את כל מה שיכל היה להיות. 'היה פה פוטנציאל ענק' הם יגידו לעצמם במכונית בדרך הביתה לכרמל. זה סיפורה וגורלה של חיפה.
    במקום מסעדות המגישות סרטנים בגדת הקישון – קבלנו סרטן מהמפעלים בגדת הקישון..
    בתי הזיקוק המסרטנים כבר היטו את הנחל, וחנ"י תדאג לסיים את ההתעללות בו במוצאו. לקשט אותו בקירות 30 מטר גובה שיחסמו את המראה שלו מהכרמל. תענוג של תכנון עירוני.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...