(חי פה) – משרד החקלאות הודיע כי יעניק 6000 ש"ח לכל דייג מקצועי, עבור חודשיים בהם חל איסור על הדייג. הדייגים מוחים: "שוללים מאיתנו את זכות הקיום והפרנסה".
כזכור, בחודש מאי האחרון יצאו דייגים ובני משפחותיהם להפגין על תנאי פרנסתם בעקבות איסור הדייג במהלך עונת הרבייה, בין ה-1 במאי וה-30 ביוני, איסור שהחל בשנת 2017 ומתייחס לדייג בים התיכון, שמטרתו הבטחת תהליך רבייה תקין, ללא הפרעה, שיאפשר העמדת דור צאצאים של דגיגים בים התיכון בעונת הרבייה ושמירה על משאב הדגה בישראל.
הדייגים דרשו מהמדינה שבתקופה זו של האיסור, יוענק פיצוי כספי לדייגים שמתפרנסים מדייג, כדי שיוכלו להמשיך לפרנס את משפחותיהם, ואף הסבירו כי על פי מחקרים רבים שנעשו, אין פגיעה או מניעה לדוג בתקופת הרבייה וכי מדינות רבות מאשרות דייג גם בתקופה זו.
כדי לתמוך בציבור הדייגים המקצועיים בשיטות הדיג שנאסרו בתקופות אלו, הודיע משרד החקלאות על מתווה תמיכה, לפנים משורת הדין. במשרד מדגישים כי התמיכה אינה מהווה פיצוי על נזק שנגרם לכאורה לדייגים עקב איסור הדיג, או בהתחייבות למתן תמיכה במקרים או במועדים נוספים. היקף התמיכה לכל דייג מקצועי או בעל רישיון מקצועי לספינת דיג, שיעמוד בתנאים הרשומים בנוהל, יהיה בהתאם לכללים אחידים ויעמוד על סכום של 6,000 ₪. "קיומה של תמיכה זו מדגיש את הצורך בקיום האיסור, על מנת שלהקות ההורים יתרבו בתקופה זו, וכך ציבור הדייגים והצרכנים ייהנו משגשוג של דגים בשנים הבאות", אומרים במשרד.
מאיגוד הדייגים בישראל נמסר לחי פה בתגובה:
"משרד החקלאות כופה על הדייגים בים התיכון, מדי שנה בשנה, איסורי דיג עונתיים (למשך עשרות רבות של ימים רצופים) ללא מתן פיצוי הולם תמורת השבתת פעילותם בתקופות הרבייה והגיוס.
בהתנגדויות על נוהל התמיכה ובעתירה לבג״ץ ביקשנו לגבש נוהל תמיכות שיסדיר את פיצוי הדייגים, בכל שיטות הדיג, לא רק עבור השבתת הדיג בשנה החולפת, אלא אף עבור השבתת הדייג בשנים קודמות, וזאת החל ממועד כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות הדיג בשנת 2017. התנגדותנו לנוהל התמיכה נובעת מכך שנהלי התמיכות שהוצאו בעבר וגם השנה כללו תנאים שרירותיים וגורפים, והעניקו לעומדים בתנאיהם פיצוי זעום, שהיה רחוק מלשקף את אובדן ההכנסה עקב ההשבתה. ביקשנו בהתנגדויות ובג״ץ כי פגמים אלה יסולקו מנוהל התמיכה השנה, כמו גם מנהלי התמיכות שיגובשו מעתה והלאה, אולם המשרד לא נענה ולו לדרישה אחת".
"ההשבתה האגרסיבית והכפויה סותרת בצורה בוטה את הזכות החוקתית לחופש העיסוק, ושוללת אמצעי קיום מציבור הדייגים המקצועיים המבקשים לפרנס את משפחותיהם בכבוד", אמר סמי אלעלי, דובר איגוד הדייגים, ״אנו מבקשים שיהיה נוהל תמיכה ושיפוי קבוע, על מנת שלא נצטרך, כמו שלצערנו קורה, לצאת כל שנה לאותו מאבק למען הפרנסה שלנו. גובה התמיכה לא מבוסס על פי הפגיעה הכלכלית ואובדן ההכנסה. יתרה מכך, ההשבתה מיושמת בשיא עונת הדיג, כשאחריה ישר יש איסור טבעי, כלומר גורמים שמחלישים את הדיג, וזה מתבטא בחודשיים של מים חמים, גלים ומדוזות, תקופה שבה בקושי יש עבודה בדיג״.
״הדרישות שלנו ברורות ומוצדקות והן; שינוי תנאי הסף לקבלת התמיכה, ביטול תנאי אי ביצוע עבירה על פקודת הדיג 18 חודשים לפני פרסום הנוהל, זהו תנאי המטיל עונש כפול על הדייג ומחריף את העוול, שיהיה פיצוי על פי מדרג, פיצוי בעלי סירות בסכום גבוה מפועל כמובן, שכן עליו מוטלות הוצאות רכישת הסירה, רשתות וציוד, רישיונות ובטוחים, תחזוקה וכו', בנוסף לפיצוי רטרואקטיבי על כל השנים שלא נתנו פיצויים.״
אלעלי הוסיף כי מאז הותקנו התקנות בסוף שנת 2016 הדייגים סובלים מפגיעה כלכלית קשה. אחריותו וחובתו של משרד החקלאות לנהל ממשק דיג בר קיימא, אולם במקום זה שוללים מאתנו את זכות הקיום והפרנסה. זהו אמצעי ענישה המצטרף להגבלות הרבות בענף הדיג, שמטרתן העיקרית היא לעקור את הדייגים ולחסל את המורשת".
המקרה כאן הוא מקרה קלאסי של תחרות בין זכויות: מחד טוענים בצדק הדייגים לפגיעה בפרנסתם באמצעים רגולטוריים מה שמגביל את חופש העיסוק ועומד בסתירה לחוק יסוד חופש העיסוק. מאידך לא מדובר בזכות שלא ניתן לפגוע בה באמצעות חוקים אחרים ובלבד שפגיעתם תהיה מידתית, תשיג את המטרה שלשמה הותקנה התקנה או חוקק החוק ותהיה בפגיעה הנמוכה ביותר שאפשר.
כך לדוגמה הזכות לחופש התנועה הינה זכות חוקתית היונקת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אולם חוק המעצרים םגועי בזכות זאת.
במקרה שלפנינו: מדובר בדייגים מקצועיים שהם מבינים כי נניח שלא תהיה התערבות רגולטורית ולא תהיה הגבלה של הדייג בתקופת הרביה, במקרה כזה, יתכן כי בתקופה הקרובה של אי האיסור הדייגים יהנו מהכנסה נאה אולם בתוך תקופה קצרה הדגה תלך ותתמעט עד כדי הכחדתה ואז יבואו אותם הדייגים שפרנסתם לאורך זמן ארוך ויבקשו ]יצוי כי הרגולטור לא מצא לנכגון לטפל "בכשל השוק" . כל בכל שטח חקלאי, מסחרי שבו אנשים עוסקים ישנם תקופות של גאות ותקופות של שפל, ח=למשל חלקאים בישראל שמגדלים פירות וירקות שאותם רוצים למכור במרכולים שמקפידים על כשרות יודעים כי בכל שבע שנים קימת שנת שמיטה יודעים כי עליהם להפריש מעשר מכל יבול יודעים כי עליהם להשאיר את פאת השדה ששם נותרים "עודפים" לכל מי שרוצה לקחת אותם. כך למשל יודעים החקלאים כי יתכן מצב של בצורת גשמים ובעונות של יובש מחירי המים יעלו. ומכיוון שלפחות בעניין הדייג מדובר במחזורים ידועים מראש בין חודש מאי לסוף חודש יוני יכולים אותם בעלי המקצוע בתחום הדגה להכין עצמם מראש למש לעסוק בחקלאות ימית של דגי בריכה יותר מדגי ים או מוצרים אחרים. מתן פיצוי מקסימלי יעודד מחד את אותם הגורמים גם לעלות מחיר וגם לא לחפש אלטנטיביות. מאידך התקנות הללו באים לשפור על פרנסתם של הדייגים ודורתיהם הבאים ובאים לאזן את הפגיעה בציבור עם הדגה תעלם מחופי ישראל. הכותב הנו עורך דין.
הוגן אם היו משלמים להם לפי ממוצע דווחי המעמ.
כמה כסף אתה חושב שדייג מכניס בשנה?
אתה חי בעבר הרחוק.
פעם דייג היה יכול להתפרנס בכבוד לקנות דירה לגדל ילדים.
אחרי הרפורמה שנעשתה ב 2017 ,יותר ממחצית הדייגים בים התיכון לא מגיע לתקרית הדיווח למע"מ משמע פחות ממחזור של 100000 שח בשנה.
החודשיים בקירוב של איסור הדייג ,חל בשיא העונה שבה הדייג מכניס את רוב הכנסתו השנתית.
דומה הדבר שיאסרו על המלונות באילת לעבוד ביולי אוגוסט ויפצו אותם לפי הכנסות של ינואר פברואר.