באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

בני משפחת סקר בעוספיא יודעים: ביחד ננצח ◄ וידאו

עולם של יופי קלאסי ומלכותי אל ביתם המהודר של בני...

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה • הפרויקט והאלבום

המוזות הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר שתי הנכדות התל...

האגודה למלחמה בסרטן למען חולים ומחלימים • אירוע גאלה

ביום ראשון 2/6/24 התקבצו כ 900 א.נשים לאירוע ההתרמה...

מסגד א-זעי’ר בחיפה

בפתח הכניסה לקרית הממשלה, בקצה הדרום- מזרחי של רחוב...

"יש לא-מעט הורים שרוצים להחזיר את הלימודים לתיכון ליאו באק וסומכים על המערכת" • פרשת האסבסט

(חי פה עם ההורים)– לצד הורים לתלמידים בליאו באק שכבר הודיעו שאין בכוונתם להחזיר את ילדיהם ללמוד במבנה התיכון, בשל פרויקט הסרת האסבסט, יש גם קבוצה גדולה של הורים, אשר תומכים בהנהלה ובאנשי המקצוע ומאמינים שבעוד כמה שבועות ובכפוף כמובן לבדיקות תקינות, יהיה ניתן לחזור ללמוד במבנה המשופץ.

"החלוקה להורים ש'דואגים לילדיהם' ולהורים 'אדישים' עושה לנו עוול… מי שעמדתו שונה מעמדת הוועד מושתק ואף מורחק מקבוצות הדיונים", הם אומרים לחי פה.

פועלים על פי החוק

כזכור, בחודשיים האחרונים מסירים מתקרת תיכון ליאו באק אסבסט. בשנת 2011 התקבלה בישראל תקנה לפיה תוך 10 שנים צריך להסיר את האסבסט מכל מבני הציבור. בהנהלת ליאו באק בדקו כיצד יהיה ניתן לבצע את ההסרה בצורה הבטוחה ביותר ודאגו למימון עבור העבודות שעלותם מיליוני שקלים. יש לציין שרבים סבורים שעדיף היה בכלל להשאיר את האסבסט כיוון שהאסבסט הפריך מסוכן מאוד בעיקר כשמסירים אותו. כך או כך, החוק לא השאיר מקום לשיקול דעת או ברירה.

הפגנה נגד פירוק גג האסבסט בליאו בק (צילום: שקד ברויר)
הפגנה נגד פירוק גג האסבסט בליאו בק (צילום: שקד ברויר)

62 משפחות החליטו לעזוב את בית הספר

בשנים האחרונות, ההורים של תלמידי תיכון ליאו באק בודקים שוב ושוב וביסודיות את השלכות הסרת האסבסט על בריאות הילדים, והם חלוקים בדעתם.
62 משפחות בחרו לעזוב את בית הספר ולשלוח את הילדים לבית הספר העירוני הסמוך, או לריאלי. חלק מההורים משאירים את הילדים בליאו באק, אך אומרים בצורה ברורה, שהשנה אין הם מתכוונים להחזיר את הילדים ללמוד במבנה התיכון. שאר ההורים מרגישים כי הם סומכים על הגורמים שאחראים על התהליך ועל הבדיקות ואנשי המקצוע שמפקחים על הבדיקות שנעשות במבנה.

"לא-מעט הורים בעד לחזור למבנה התיכון"

ניב רווח, אבא לשלושה תלמידי ליאו באק, מספר שיש מספר רב של הורים אשר חושבים אחרת מוועד ההורים שמרבה להתבטא בנושא בתקשורת.

הורים אלה, שמביעים עמדה שונה מהעמדה השלטת, למרבה הצער מושתקים ובמקרים מסוימים אף מוצאים מקבוצות הווטסאפ בשל עמדותיהם השונות מעמדת הוועד.

"מדובר בסיבי אסבסט שאיננו רואים בעין וכולם חוששים מזה ובצדק. הבריאות של הילדים שלנו זה הדבר הכי חשוב עבורנו. אף אחד מההורים לא מוכן לקבל החלטה שתסכן את הילדים. הורים שחושבים אחרת מהעמדה השלטת של הועד מתויגים כ"אדישים" או "לא-אכפתיים" וזה עושה לנו עוול, שכן הדבר האחרון שאפשר להגיד עלינו הוא שאנחנו אדישים לבריאות הילדים שלנו. אני באופן אישי שוחחתי עם יותר אנשי מקצוע ובמשך יותר שעות מאשר רוב חברי הועד.
אנחנו, כמו גם מומחי האסבסט הגדולים ביותר בישראל, סבורים שיהיה אפשר לחזור למבנה התיכון אחרי בדיקות שיוכיחו את בטיחות המבנה".

"מומחים אומרים שכבר עכשיו אפשר לחזור למבנה"

"יש מומחים שאומרים שגם הבדיקות הנוכחיות מראות שאפשר אכלוס של המבנה, שכן רובן המכריע של הבדיקות כבר כעת הוא מעבר לתקן, כלומר גם המצב הנוכחי הוא יותר טוב מהתקן.", אומר ניב רווח, "אני פחות לוחמני מההורים שדורשים מבנה חלופי לשנה או שנתיים או לכל החיים, כי אני דיברתי הרבה מאוד שעות עם יורם ורגה, מפקח הפרויקט ואני סומך עליו באופן אישי ב-100% שהוא לא ייקח החלטה שתסכן את הבריאות של הילדים שלנו.

שוחחתי גם עם שמשון לרמן מאוניברסיטת באר שבע, שנחשב למומחה האקדמי מספר אחד בישראל בנושא חלקיקי האסבסט. הוא אמר לי בצורה הכי ברורה, שכבר בבדיקות האחרונות שהוא ראה, הוא היה מכניס את הילדים והנכדים שלו לבית הספר. הלוואי והוא היה מתראיין באותם ערוצי תקשורת שבהם הוועד מביע את עמדותיו הנחרצות בנושא וכל זאת כאשר המתראיינת מטעם הוועד אינה אשת מקצוע בתחום האסבסט. בין לקבל את עמדותיה ובין לקבל את עמדת המומחים, שאיתם שוחחתי – אני בוחר במומחים.

סיבה נוספת, שבגללה אני אופטימי, היא שניתן יהיה חזור לבית הספר בעוד מספר חודשים בעוד שאנחנו נמצאים כעת לפני השיפוץ. במהלך השיפוץ ינקטו עוד מספר צעדים שאמורים לשפר את בטיחות המבנה ואת סכנת האסבסט שקיימת או לא קיימת בו נכון לרגע זה.

ראשית, יבנו תקרת גבס מתחת לאזורים שמהם גורד האסבסט. המשמעות היא שגם אם יש זיהום פעיל (וכרגע ככל הנראה כבר אין כי הוא הוסר ונאטם), הוא ממילא לא יוכל להפיץ את עצמו בגלל תקרת הגבס. בנוסף, כל הקירות בכיתות יצבעו שוב בצבע אקרילי והצבע האקרילי אמור לכלוא את סיבי האסבסט אם הם קיימים חס וחלילה על הקירות.

"הורים שלא מיישרים קו מוצאים את עצמם מחוץ לקבוצות"

ניב רווח מוסיף: "את קבוצות הווטסאפ של ההורים מנהלים נציגי ועד שעמדתם בנושא ידועה. כאשר אנשים אחרים מביעים דעות שונות הם נתפסים כ"משתפי פעולה" וככאלה שפועלים נגד ההורים והילדים.

יש גם תופעה של השתקת קבוצות כדי לחסום דיונים ודעות ואני באופן אישי גם נחסמתי מקבוצה כי העזתי לשאול לגבי זהות מומחה מסוים שחברת ועד לא מוכנה לחשוף את זהותו. הרי הדעת נותנת שאם הועד רוצה להתקשר בחוזה עם מומחה מסוים, יש לספק פרטים אודותיו מבעוד מועד כדי לאפשר להורים להביע את דעתם על הבחירה בו, לטוב ולרע. מדובר בבית ספר ענק והרבה הורים מתחומי מומחיות שונים יכולים ומעוניינים להביע דעה. ברור שיש הורים שאינם בועד אך תרומתם לנושא ספציפי יכולה להיות גבוהה בהרבה מתרומת אנשי ועד אחרים. זה לכאורה עניין של מה בכך אך זו דוגמה טובה לשיטות ההשתקה של מי שעמדתם אינה כעמדת הועד.

חוסר אמון והטחת האשמות

"אני לאורך יותר מעשור שבמהלכו הילדים שלי בבתי ספר, מאמין שוועד הורים טוב הוא ועד שפועל למען הילדים ובמקביל למען בית הספר ובשיתוף ועזרה לגורמים המקצועיים. חלק מההתבטאויות של ועד ההורים הנוכחי ואנשים מטעמו יש בהן כדי להביע חוסר אמון כמעט מוחלט בבית הספר ובגורמים המקצועיים.

אחרי הישיבה המשותפת בעיריית חיפה ביום ראשון האחרון, יורם ורגה מפקח הפרויקט רצה לעזוב את הפרויקט, שכן בישיבה הוטחו בו האשמות לפיהן "הועלמו" בדיקות לא תקינות. גישה כזו מול גורמי מקצוע לא משרתת את ההורים.

אגב, גם המורים בעצמם אמרו לוועד "מספיק, אתם שופכים את התינוק עם המים!" מה שאנחנו שומעים מהמורים זה שהם רוצים לחזור וללמד בתיכון כשזה יהיה אפשרי. ממה שאני יודע, אף אחד מהנהלת בית הספר לא אמר למורים לא להגיד את דעתם ואין גם סיכוי שדבר כזה יקרה".

להנמיך את הלהבות

רווח מוסיף: "כואב לי לראות את התוצאה של הפעילות של חלק מההורים שמבחינתם לא חוזרים בשום מקרה למבנה התיכון בשנה הקרובה ולא חשוב מה יראו הבדיקות. אני מבין את החרדות והן מוצדקות. כאשר אנו חרדים מדבר מה כדאי ללמוד ולחקור ולדבר עם אנשי מקצוע וזה מסייע בהפחתת החרדה. זה מה שאני עשיתי ועושה. השיח שמתנהל כרגע בין ההורים הוא שיח בין מחנות וזה מאוד חבל. בעיניי יש גם פגיעה קשה בבית הספר ובשנת הלימודים של הילדים ואני בטוח שרוב ההורים, משני צידי המתרס, היו מעדיפים להנמיך את גובה הלהבות"

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

15 תגובות

  1. איך אפשר לסמוך על עיררית חעץיפה אם בנושא פחות מסובך חזירי הבר הם מגלים אוזלת יד משוואת.

  2. "מוועד ההורים שמרבה להתבטא בנושא בתקשורת." איזה תקשורת מסקרת את פרשת האסבסט בליאו בק כמו שצריך מלבד הכתבה העלובה בערוץ 11? בעוד עשור יזכרו לתת במה לילדים המסכנים שיאלצו להקריב את בריאותם למען פוליטיקה

  3. רב ההורים (ואני בינהם) מאמינים בחינוך של לאו-בק, אבל דווקא הצהירו שהם לא יחזירו את הילדים למבנה בית הספר. הסיבה שלא שומעים את ההורים שתומכים בבית הספר- היא שחוץ מאותו ניב, והורה/שניים נוספים – אין קולות שתומכים.
    אין גם שום השתקות או הוצאה מקבוצות וואטסאפ.
    – רב מי שנשאר בבית הספר (אחרי לפחות 105 בקשות העברה של תלמידים שסיפרו לנו עליהן) – מבקש מבנה חלופי לשנה – כדי שהמבנה יתאוורר ולא יהיה לחץ לסיים את העבודות.
    והכתבות המוזמנות האלו – גורמות לנו להתחיל לפקפק ביושרה של ההנהלה.

  4. ניב רווח לחלוטין לא מייצג את דעת ההורים כולם! הוא מייצג את עצמו ודעתו בלבד!!!
    בלאובק פורקו 45 טון אסבסט פריך כחול. כן,כחול! אסבסט כחול הוכח כמסרטן ביותר. אפילו נשימה של סיב אחד יכולה לגרום לנזק לריאה לאסבסטוזיס ולסרטן ריאות. התוצאות של הניסוי ,מתקבלות בין 20-40 שנה מהחשיפה. יצויין גם שבזמן פירוק האסבסט ויצירת אבק האסבסט, שכמובן התפזר לכל עבר, ילדי החטיבה הסמוכה למדו,וגם ילדי ביהס היסודי למדו -עם חלונות פתוחים!.!!!! ואנחנו אמורים לסמוך על הנהלת לאובק?????
    תעשו לי טובה. הורים, תסמכו רק על עצמכם ולא על שום גוף אחר. רק אתם יודעים מה טוב לילדכם.כשיש ספק-אין ספק.

  5. עירית חיפה חייבת להגיע להסכם עם הנהלת בית הספר ליאו בק בחיפה. שבת שלום

  6. יורם ורגה אכן עושה עבודת קודש בפיקוח ומשדר אמינות גבוהה. אבל בישראל אין תקן לחשיפה לאסבסט, התקן האירופי המקובל בישראל קובע שרמה של פחות מ-600 סיבים למ"ק אוויר היא בטוחה, והמדידות הן בכלל משהו סטטיסטי, כלומר כשמכשירים מראים 0 ההנחה היא שיש פחות מ-100 סיבים. רוצים את הסטטיסטיקות של כמה ילדים יחלו בסרטן ריאות ואסבסטוזיס כתוצאה מהרמות ה"בטוחות" האלו? אתם לא רוצים שהילד שלכם יפול בסטטיסטיקה הזו.

  7. תודה על כתבה שראה עוד צד!
    תודה ניב שהשמעת את קולנו
    אנחנו נחזור למבנה ונחזור לשיגרה סומכים על המערכת כולה!
    גם כעת המבנה נקי !

  8. אני מזועזעת בעיקר מחי פה על שפרסמתם כתבה בלי לבדוק על איזה אדם מדובר ובאמת אם "הרבה הורים " חושבים כך.
    מיכל, הכל בשביל שתהיה כתבה? בכל מחיר? ואם אגיד שרוב ההורים רוצים לצבוע לידיהם את השיער לורוד? את והאחראים עליך לא יבדקו קודם את אמיתות דברי?
    תבדקו תחילה איזה מחיר שילמו ילדי התיכון בגלל הצעקות שהקים והשקרים שהפיץ בישיבה מול ראשת העיר שאליה נכנס במרמה!

  9. אם יש ספק ומציינים שיש סיבים לא צריך לקחת שום סיכון.
    צריך לדאוג למקום חליפי לתקופה של שנה עד שהכל יתנקה וכל הבלגן הזה יירגע.
    יש תקציב או אין תקציב לעירייה … מקום כזה או אחר… ושוב דיונים ושוב דיבורים… ושוב חוזרים לאותה הנקודה… כל הזמן דנים על אותו דבר בכל הפגישות…
    הבריאות של ילדינו חשובה מכל!
    שידאגו, למקום חליפי לשנה ובנתיים שינקו וידפצו ויבדקו וכו וכו..
    כל העניין הזה הרס לנו ההורים את הבריאות מרוב דאגות והחששות… לילדים שלנו.

    • אשרי המאמין בבדיקות יזומות לגילוי נזקי אסבסט, מי אמר לכם שהבדיקות תקניות לפי התקן, ולא מבוצעות באופן כזה, שלא תגלו הפגמים ליקויים באסבט, רק כדי למשוך ההורים לתת לילדיהם ללמוד באתר אסבסט.

      אסבסט גורם פרקינסון ועוד נזקים רבים, מי לוקח סיכון שבעוד 20 שנה יגידו לו, הזהרנו אך הקשבת למומחים , שסיפרו לך סיפורים להשקיט החשדנות .. את מי תתבע בעוד 20 שנה על נזקי אבסבט מחלוץ שינבעו משם?

  10. מיכל גרובר הכתבת היקרה וקוראים נכבדים, מספר עובדות:
    הוזכרה בכתבה מספר פעמים המילה תקן בנושא פרוייקט פינוי האסבסט.
    מדוע שמשון לרמן שנחשב כס' 1 בארץ בנושא, כפי שכתוב בכתבה, לא מציין בהגינותו המקצועית שבארץ אין תקן כלשהו בנושא האסבסט, בטח לא לפרוייקט פירוק אסבסט ובוודאי שלא תקן למבוגרים ותקן לחוד לילדים.
    עם כל הצער, יש אימוץ של המשרד לאיכות הסביבה שמאמץ עיקרון מנחה של 600 סיבים וללא כל התחשבות לא מסביר ממה המספר נובע. האם זה תקן מחמיר אירופאי, האם זה תקן מקל ממדינה כלשהי? האם הם מוכנים לחיות עם 600 סיבים למ"ק אצלם במשרד, או לילדים שלהם בחדר השינה, מקום שבו הילד נחשף לזמן ממושך לחומר?
    בנוסף האם הנושא שעלה כבר לפני כעשר שנים לא נתן מספיק זמן לחיפוש פתרון ומענה איכלוס ופתרון פדגוגי ע"י כלל הגורמים כגון משרד החינוך, משרד איכות נסביבה, העיריה ועוד?
    הילדים שלנו אינם נפקר ולא ניסוי שנגלה את תוצאותיו בעוד 30 שנה.
    כל הורה דואג לילדיו ומקבל החלטה נכונה לעצמו, ולא צריך לבקרו על כך. יש לכד את אחר ואת החלטותיו, כל עוד אלו אינן פוגעות בנו או כופות עלינו משהו בניגוד לרצוננו.
    ירצו – ימשיכו בליאו בק, ירצו – ילמדו במקום אחר.
    חבל שהגופים האחריים אינם מגלים אמפטיה ולא מסייעם לכולם בצורה טובה בנושא רגיש ומורכב כל כך ולא מסייעים בהכלה ובהבנה לכווולם: העוזבים וגם הנשארים.
    בהצלחה לכולנו, בריאות ושבת שלום.

  11. "אם יש ספק, אין ספק"
    לא הייתי לוקח סיכון.
    לא יעזור לי אח"כ להגיד "אבל ההוא אמר שזה בטוח..".

  12. "רוב ההורים בעד להחזיר"…..
    איזו עברית שגויה .
    כיתבו בעברית יפה למען השם !!!

  13. כתבה שלא מוסיפה דבר על 5 כתבות אחרות בשבועיים האחרונים באותו נושא
    מספיק לפמפם את זה, בעירייה לא מתרגשים מכמה הורים עם שלטים וכתבים עם אינטרס אישי

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...