באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

עשייה מאהבה ללא תנאי • האגודה למען החייל

מאז ה 10 לאוקטובר האגודה למען החייל באזור חיפה,...

"היהודי התשיעי" • פרק 2

רומן מתח היסטורי מאת יוסי ברגר תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 6 • פלשתינים ונאצים

ימים של טרום מלחמה בינתיים, הייתה כבר מלחמת העולם השנייה...

היכל הספורט רוממה • הבית של הכדורסל בחיפה

היכל הספורט רוממה הוא היכל הספורט העירוני של חיפה,...

היהודי התשיעי • פרק 3

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

"בני עמי בגדו בי" • מפגינים מול ביה"ס בחיפה בעת מפגש פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני

"ההשוואה בין כאב על חייל לכאב על מחבל היא מבישה"

כפי שפורסם בחי פה, אמש (א' 14/3/22) התקיים בתיכון אליאנס בחיפה מפגש בין תלמידי שכבה י"א ובין נציגי ארגון "פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני". רבים מחו על קיומו של המפגש, בהם הורים לתלמידים, בני משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהם בפיגועים רצחניים או בהיותם חיילי צה"ל, כשנשלחו להגן על המדינה.

הורי תלמידים הגיעו אמש במהלך המפגש אל בית הספר אליאנס בעמק השמש, כדי למחות על ביקור פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. קצפם של ההורים התעורר לנוכח נתינת הבמה לפורום הנ"ל כדי שירצו מול תלמידי י"א בבית הספר.

אין שוויון באבל

ההורים טענו שליצור שוויון מול אבל יהודי ופלסטיני עושה עוול נוראי לקורבנות היהודיים ובני משפחותיהם. במהלך ההפגנה הניפו הורים וגם תלמידים מביה"ס דגלים ושלטים במטרה להביע את כעסם מהניסיון להשוות בין הכאב היהודי והכאב הפלסטיני. לטענת מפגינים, זוהי פגיעה ורמיסת זכרם של חללי צה"ל ובני משפחותיהם ועמדו על כך כי אין כל דרך להשוות בין מות חייל ישראלי שיצא להגן על מולדתו והשאיר אחריו משפחה אוהבת וכואבת לבין מות מחבל, שנהרג במהלך פעילות מכוונת נגד אוכלוסייה יהודית, שכל מטרתו הרג אזרחים ישראלים חפים מפשע.

יש לציין שעוד טרם הפגנת ההורים, יום לפני קיום המפגש, ובמהלך השבת שקדמה לו, ניסו הורים לתלמידי אליאנס למנוע את קיומו, כשטענו שמדובר בתכנים פוליטיים בעלי אופי בעייתי מאוד ואין לכך מקום בין כותלי בתי הספר. בית הספר דחה את הטענות והסביר להורים שניתנו כל האישורים לכך. בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות לא אפשרו המורים לנהל שיח בנוגע למפגש הצפוי, ובאחת הקבוצות המורה אף חסמה את האפשרות להגיב בקבוצה, בידיעה ברורה שלפחות אחד ההורים מתנגד למפגש נחרצות.

"אני מרגישה שהמדינה שלי בגדה בי"

אחת מהמפגינות שנכחה אמש מול בית הספר היא ויקי קאופמן. קאופמן אמרה לחי פה: "הפגנו ביחד, עשרות תלמידים והורים, בכניסה לבית הספר אליאנס. אנחנו לא מוכנים לקבל בבית הספר אירועים כאלה. חלק מהמורים יצאו אלינו כדי לסלק את הילדים ולא לתת להם להביע את דעתם. המנהלת החרימה את כל הפלאיירים של התלמידים. היא יצאה בעצמה ורצתה לדבר איתם אבל התלמידים סירבו לדבר איתה".

מפגינים מול בית הספר אליאנס בעת קיום מפגש פורום המשפחות השכולות עם תלמידים (באדיבות רן כרמי בוזגלו)

"זו חוצפה לתת למשפחות מחבלים לדבר עם תלמידים"

קאופמן ממשיכה: "התלמידים ישבו ושרו בצורה מאוד מרגשת. אנחנו הגענו בערך בשעה 12. היה מאוד לא נעים לראות את המורים מנסים לשכנע את התלמידים לא לקחת חלק בהפגנה. אני רציתי לדבר עם מנכ"לית בית הספר, אבל לא הסכימו לתת לי לדבר איתה. ניסיתי לדבר עם העירייה כדי להבין איך יש אישור לדבר כזה, אבל לא הצלחתי להגיע למישהו שייתן לי תשובות. אני מאוד מאוכזבת מהתנהלות בית הספר, זו חוצפה להביא משפחות מחבלים לדבר עם תלמידים. איך ילדים ואנשים ששכלו את ילדיהם צריכים להרגיש מול דבר כזה? זה פשוט מזעזע".

זה קורה בכמה בתי ספר, משרד החינוך מאשר להביא מחבלים ולשטוף את הראש לתלמידים. צר לי מאוד על זה. זה פשוט מחריד באיזה עולם אנחנו משאירים את הילדים והנכדים שלנו. ברחתי ממדינה כמו מרוקו והגעתי למצב שהייתי חוזרת לשם בשמחה. לפחות שם אני יודעת שהם לא בני עמי. היום זה בני עמי שבוגדים בי".

"מתמודד עם האובדן שנים ארוכות"

האח השכול אלי דבי, שהקים את העמותה "לנצח אחי" למען אחים שכולים ולזכרו של אחיו צדוק, שנהרג בהיותו חייל צה"ל, אמר לחי פה: "ברגע שהבנתי איזה מפגש עומד להיות בבית הספר אליאנס, נכנסתי מיד לרכב והגעתי לבית הספר. היו שם כבר כמה נשים שהניפו דגלי ישראל והפגינו. חשוב להבין שאני מתמודד עם האובדן של אחי שנים ארוכות, והרעיון שמישהו משווה בין הכאב שלי ושל הוריי ובין הכאב של פלסטינים שאיבדו את הבן שלהם במהומות או בפיגועים, זה מאוד קשה עבורי וודאי לא לגיטימי. תלמידי כיתה י"א נמצאים בשלב רגיש בחייהם, הם עומדים לפני גיוס, ואני חושב שזה מאוד לא נכון שהם ישמעו הרצאה כזו".

אלי דבי בחזית בית הספר השש שנתי אליאנס (אלבום פרטי)

"גם אותי הרחיקו"

דבי מוסיף: "בעיניי זה ממש מבייש. הבנתי שלפני שהגעתי היו חבר'ה שהיו שם והפגינו והרחיקו אותם. הייתי מצפה לנוכחות הרבה יותר גדולה של מפגינים. אני מניח שזה בגלל שלא ידענו מראש מה עומד להיות, ורוב האנשים נמצאים בעבודה בשעות הבוקר. היו שם מאבטח ומנהל חטיבת הביניים שעמדו בחוץ והרחיקו את מי שהתקרב. גם אותי הרחיקו".

"זו תופעה שרצה בהרבה בתי ספר, גם במרכז. כבר התרעתי בעבר בפני שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון", אומר דבי. "הייתי אתמול אצל ראש מנהל החינוך אילנה טרוק, שאמרה לי שאין לה מה לעשות, זה חלק מתוכנית הלימוד והכתובת היא משרד החינוך, אליאנס גם לא שייך לעירייה".

מפגינים מול בית הספר אליאנס בעת קיום מפגש פורום המשפחות השכולות עם תלמידים (באדיבות רן כרמי בוזגלו)

תלמידים סירבו להיכנס

במהלך המפגש בין התלמידים לחברי הפורום היו תלמידים רבים שסירבו להיכנס. במהלך השבוע שקדם למפגש הטעון נערכו מפגשים ושיחות הכנה לתלמידים, כדי שיבינו לקראת מה הם הולכים. חלק מהם, כאמור, בחרו שלא לקחת בו חלק.

על אף שחיפה נחשבת לעיר של דו קיום ומתגוררים בה בני שלוש הדתות, יהודים, מוסלמים ונוצרים, נראה שלא לכל דבר מגלים סובלנות. רבים התקשו לקבל את ההשוואה בין חייל צה"ל, שנהרג כשיצא להגן על המדינה לבין פלסטיני שיצא לטבוח ולפגע מתוך כוונה לפגוע באזרחים חפים מפשע.

הטענה הבסיסית שנשמעת בפורום הישראלי-פלסטיני היא ש"שכול הוא שכול הוא שכול", ואבלם של הורים על מות ילדיהם הוא זהה ללא קשר לנסיבות ולמניע, הכאב הוא אותו כאב. לטענת חברי הפורום היא שאם נוכל להבין את הכאב של הצד השני, נקדם את הסיכוי שהיחסים בין הצדדים ישתפרו בתקווה לצמצם את ההרוגים משני הצדדים ואת כאב המשפחות.

אחת מהיוזמות היותר הידועות של הפורום הזה, שהקימה עליה מתנגדים רבים במהלך השנים האחרונות, היא קיום יום זיכרון משותף למשפחות שני הצדדים, שמטרתו, שוב, לקרב ולהנכיח את השוויון והזהות באבל המכעיס רבים שאיבדו את יקיריהם במערכות ישראל ובפעולות האיבה.

ממשרד החינוך מחוז חיפה נמסר כי תכנית "פורום המשפחות השכולות" נמצאת במאגר התוכניות שאושרו על ידי משרד החינוך. הנהלת בית הספר והצוות החינוכי קיימו עם התלמידים מפגשי הכנה לקראת השיח שיתקיים עם הפורום. את המפגש מלווים הנהלת ביה"ס, הרכזת החברתית והמחנכים.

לצד מפגש זה, הדגישו במשרד החינוך, בית הספר מקיים מפגשים רבים ונוספים עם מגוון רחב של אישים המייצגים את קשת העמדות של החברה הישראלית.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

17 תגובות

  1. לא יודע איך נוצרה ונקלטה האשמת השווא שאלה "משפחות מחבלים". כלומר, ברור שיש מתנגדים שירצו שזה מה שייתפס, אבל מצער שרבים מקבלים זאת בלי לבדוק.
    כחבר "פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני לשלום ולפיוס", אני אומר לכם שהבאים לדבר איתנו אינם "משפחות מחבלים". הייתכן שילדה בת 10 שנורתה על ידי חייל צה"ל היא מחבלת? הייתכן שתינוק בן חודשיים שנפגע מגז מדמיע ולא קיבל טיפול רפואי ומת- הוא מחבל? הגיוני שקשיש שלא יכול היה להגיע לבית חולים בגלל מחסום צבאי ומת מהתקף לב על יד המחסום הוא מחבל? אלה המשפחות שבאות לדבר איתנו על שלום, פיוס והכרה הדדית. הם בוחרים בדרך קשה זו ולא בדרך של לראות אותנו כאותם אויבים/חיילים שבגללם, ישירות או בעקיפין, מתו יקיריהם. אז גם אנו בוחרים בדרך הקשה והפחות מתבקשת לראות בהם בני אדם ולא בהכרח אויבים, ולפעול יחד לשינוי המצב.

    • את האנשים האלו לא מעניינות העובדות(אחרת הם היו טורחים לברר אותן) , הם יוצאים להפגין ולהביע את מורת רוחם כי פורומים כמו זה מפריעים להם לחיות באשליה שלהם שהם הטובים ומי שלא יהודי הם הרעים , כדי להבין שהעולם הוא לא שחור ולבן , אלא מאוד אפור ושכולנו בני אדם צריך אומץ , שלאנשים האלו אין.
      הלוואי שמתישהו הפחד הזה מהאמת יפסיק לשתק אותנו

  2. תזכורת
    —-
    דניאל מנצ'ל ז"ל, נהרגה ב-31.03.2002, בפיגוע תופת במסעדת "מצה" בחיפה, במהלך ארוחת צהריים שגרתית והיא בת 22 במותה. מחבל-מתאבד פוצץ את חומר הנפץ שנשא על גופו. הוא רצח 15 איש חפים מפשע ופצע רבים.

  3. שלום , איזה שם חויבי אהל אתה לא!! אתה לא מתבייש מתו אנשים עבור המולדת ניתלו . כי מדינת היהודים חשובה להם. אתה יכול להתבייש שא
    ה יוצר על אנשי ההגנה ואצל. אני בגיל המדינה . משפחתי עברה המון וסבתי נרצחה , השכן
    הערבי רצח אותה. אתה לא יודע את ההסטוריה ישראל כי אתה יוצא כל מי שנלחם למען הקמת המולדת. אתה כפוי טובה ואקמיהיר בירורתלך תבור באיזה ארץ ערבית או במערב אירופה. כי אתה. מתייפיף על חשבון המתים
    אתה רק מכה . אנשים כמוך מק מן לא אבחר יתנו. כי אין תה. גד מדינת היהודים
    משפחה שלי משנת 1800. גם תגיד לי שאין ל י זכות להלחם!!!

  4. כבר הוכחנו לעולם שיהודי ישראל גזענים
    מתביישת בישראלים שהפגינו ובתגובות
    בושה לחשוב שיש דם ששווה יותר
    האם מי שכתב כאן זוכר את האצל לחי פיבועים שעשו טרוריסטים היו.אבל יהודים.
    לכו ללמוד הסטוריה.
    האם כל המתים הפלסטינים הם טרוריסטים
    האם הגבר בן ה80 פלוס שמת כמו כלב וחיילים אשמים במותו הוא מחבל?
    תתביישו.

  5. השוואה מטורפת בין נופלי צה"ל ובין מחבלים מפגעים. שמאל הזוי ובזוי. בושה וחרפה.

  6. ויקי קאופמן. ממש לא קולטת איך התחברת למישפחות פלסתיניות שהם משפחות שכול אבל הן לא משפחות שכול . איזה מלחמה יצאו הילדים שלהם נלחמו נהרגו ההיפך הם יצאו לעשות פיגועים. אז איך החלטת לסלוח להם
    אשר ילדיהם יצאו לשחוט ולהרוג . את משווה איך הילד של הפלסתיניות והם תדאי לך אז אמרו שהבן שלהם נקרא שהיד. אני א מרץ שאת אישה נאיבית מעדיפה להיות איתן
    והם לא שינו את עמדתן המטרה להרוג יהודים כי הם נגד מדינת היהודים.
    והבן שלך הלך לשרת בצבא לשמור על המולדת . כל כך מוזר איך שאת מתנהגת וגם יצאת נגדנו כי מי שיצא נגדך מופתע מהבחירה שלך ..אני בסיום א מר לך שהמשפחה שלי גם עברה פיגוע. השכן שלה רצח אותה. בפורעות תרצ"ו. תסתכלי היה במאי פרעות בחיפה וכל ערים מעורבים. איך את ממשיכה להאמין. תקלטי טוב הערבים ימשיכו לעשות פיגועים . כי אמרו זאת וממשיכי לחלום למדינת פלסתין. ואת עיקר מחבקת את אותן אמהות שמעודדים את ילדיהם לרצוח
    וזה נורא!!! שאת לא רואה בעיניים מי הם. בנך היה זועק אם היה לי. איך משתפת פעולה עם אמהות מחבלים

    . אם אשמה ממשלה. ממש לא. כי מה שאתם עושים אל חני לכי לד להפגין. תתעוררי הם לא משרתים בצבא כי נגד המדינה

  7. להגיד שזאת חוצפה ובושה וחרפה, רק יקטין את הזעם.
    מה עם מחבלים מתאבדים, כמו בקו 37 בחיפה, או במסעדות מצה ומקסים?
    אבל הוא אבל הוא אבל?
    משפחות הערבים מעודדות אותם להיות שהידים ומאוד גאות בהם, שלא לדבר על המשכורות השמנות שהם מקבלים כל חודש לאחר הפיגועים במשך כל ימי חייהן, ומדינת ישראל מאפשרת את זה ללא כל בעיה.

  8. זה מביש ומקומם!!!! "עד מתי רשעים יעלוזו"…
    בושה ותעודת עניות לביה"ס.
    צריך להוציא חוק נגד ארגונים כאלה ואסור שהם יהיו בתיה"ס. צריך שיידעו על כך מראש כדי שיבואו המונים למחות על התופעה המצמררת…
    תסתכלו בלבן של העיניים לחיילים שנפלו כדי להגן על מדינתנו ועל כל כך הרבה נפגעי פעולות איבה וטרור רק בגלל שאנחנו יהודים בישראל ובעולם…ילדים נשים זקנים וצעירים. גדולה מאיר אמרה וצדקה: כשהערבים יאהבו את ילדיהם כמו שאנחנו את ילדינו, אז יהיה שלום

    • תגובה ליהודית. את יודעת מה שקורה באוקריאנה מלחמה עם הרוסים. הם לא האמינו שרוסיה תכנס בהם ותפגע בבתי חולים. לחבל
      בהכל. זוכרים שאמריקה הודיעו כי הרוסים מתכוננים לחדור לאוקריאנה הם לא מאמינים ששאלו אותם. בטענה הם חלק מאיתנו.
      אחרי הכניסה הרוסית
      קיבלו שוק. לא התכוננו. לכן היה להם קשה להתארגן. התארגנו בהגנה במאוחר . רק בגלל לאחר שחדרו לארצם. רק אז נתחיל להכין שקי הגנה. נגד כל הפצצות. עזבו את ביתם בלי מסמכים. זה אומר שאסור להאמין. ככה את, אתם רוצים להאמין שלא יקרה. נכון כיף לחיות בתוך בלון ומתנתקת מהמציאות כי זה לא יקרה.
      עכשיו העיר אותך, אותכם. הם לא השתנו. הם מחכים להודעות מתנועה איסלמית מתי לצאת להפגנות וזה אומר שלהרוס ולחבל במכוניות ,לשרוף ולפגוע בכל מי שנתקלים
      בעיר חיפה . יצאת לראות מה קרה לעיר הגדולה אחרי פרעות מאי. לאורך רח 'העצמאות את מסביב לכל הרחוב ת מלא אבנים וכל חלונות מרוסקות
      שברו מלא חלונות אבנים על חנויות. על כל משרדי ממשלה.
      כל דבר מסמל את סמלי המדינה. אסור לנו לחלום. ולהאמין בהם. אותם אמהות שמסתובבות איתכן הם אמרו שילדיהם שהידים כאשר שאלו אותם עליהם גאות
      בשהידים. תראי הם לא מפסיקים להאמין שארצנו לא תיהיה מדינת הציונים היא מדינה פלסתין. אני מאמינה שהשמאל נחמד אליהם את והם לא שאלו אותם למה. פגעו. עוד עיר שיש המון שויון. למה. אנשים שנפגעו מהם היה אחד. נכה שהתעללו בו. למחו
      שקר. ולהמשיך לחיות ולא להיות ערים
      אין ברירה כל הזמן ארצות ערחדרו נגדנו ואנחנו ניצחנו אותם. אבל ערביי ישראל לא מפסיקים להאמין שכאן פלסתין. אף מתחתנים עם בנו.ת עזה במיוחד עם הבדואים ואנחנו אשמים שהבאנו אותם נגדנו הן האמהות מעזה . לזכור, הבדואים הם שעזרו לנו בהקמת המדינה. אנחנו מטומטמים חשבנו שנאשר להם להתחתן איתן
      והם גרמו לכל המהומות ברהט רק בגלל שחשבנו שלא יקרה וזה
      קרה והתוצאה גרוע מכל. או ה לציין שהערבים כל הזמן מאמינים שהם יתרבו אז מבחינת דמוגרפים יעלו עלינו. ולא נוכל עליהם. הם יפנו לבג"צ למשל בירושלים יום אחד יהיה ערבי ראש העיר וכך יכול להיות בחיפה. אנשים כמוך עוד חולמות
      העולם רע ולא נכון לחלום.

  9. יש הבדל עצום בין סובלנות לדת ( לשלוש דתות ואם צריך לאלף דתות) לבין צידוד במודע לטרור…אני לגמרי מכבד את שכני כאן בחיפה, לא משנה אמונתם. אבל בשנייה שהם מביעים הזדהות עם טרור כנגד מדינת ישראל…שם נגמרת הסובלנות שלי.

    • העולם נאכל חרב??? גם אני יתומה מאב שנרצח ע"י פלסטיניים.ברור שהמשפחות השכולות הפלסטיניות שבפורום,אינן מטיפות לטרור ולהרג.
      אם לא נחנך את ילדנו לסובלנות ,לאחווה ולשלום אמיתי שבו מקבלים גם את הצד השני, הטרור ימשך ויתעצם!. נקמה ושנאה היא הורגת!

  10. לו הייתי יודעת בהקדם על קיום ההפגנה הייתי מצטרפת עם תמונה של גיא כפרי.
    לא יכולה לסלוח לרצח חפים מפשע כשהופכים משפחות של מחבלים למשפחות שכולות!
    בושה וכלימה.
    מתהפכת לי הבטן.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...