באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

כנסיית סטלה מאריס – כוכב הים מחיפה • צפו

כנסיית סטלה מאריס – "גבירתנו מהר הכרמל"

הפעם נבקר בשכונה בחיפה בה נמצאת הכנסייה – "סטלה מאריס" ("Stella Maris", היינו "כוכב הים" בלטינית) – שזהו אחד מכינויה של מרים-מריה, אם ישוע, אשר כאן, בהקשר זה, מוצגת כמגוננת על יורדי ים, מלחים ודייגים.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

טיפת הים

ישנם הסבורים שהשם הוא שיבוש של הביטוי "סטילה מריה", כלומר "טיפת הים" או "טיפת מרים", שכן על פי המסורת הכרמליתית מרים וישוע עברו במקום.

כנסיית סטלה מאריס • צפו


הגירוש מהכרמל

המסדר הכרמליתי נוסד על הר הכרמל לאחר מסע הצלב השלישי ב-1192, בידי נזירים שחיו במערות בנחל שיח בהשראת אליהו הנביא. המסדר הזה שגשג והתרחב משם לכל רחבי אירופה. אך מיד לאחר כיבוש עכו הצלבנית בידי הממלוכים בשנת 1291, גורשו הנזירים מן הכרמל.

הכנסייה "סטלה מאריס" מוקדשת ל"גבירתנו של הר הכרמל" וצורתה כשל צלב יווני.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

חגיגות השיבה לכרמל

קירות הכנסייה מכוסים בלוחות שיש שהותקנו בה ב-1931, לרגל חגיגות 300 שנה לשובם של הכרמליתים אל הכרמל.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

מערת אלישע

האזור הקדוש והאפסיס בכנסייה נמצאים ממש מעל מערה אשר נודעה בימי הביניים בשם "מערת אלישע", וזאת כדי להבדילה ממערת אליהו שלמרגלות ההר. אולם, המסורת הכרמליתית מייחסת את שתיהן לאליהו הנביא. במערה עצמה נראה מזבח ועליו ממוקם פסלו של  אליהו.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

ממש בלב מרכז האפסיס שמעל המערה, ניצב פסל המדונה והילד.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, חששו הנזירים מהתנכלות המוסלמים לפסל מיוחד זה, ולכן הוא הוחבא באחד מבתי העיר.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

החזרת הפסל

לאחר כיבוש חיפה על ידי הבריטים הוחזר הפסל למקומו, ומאז, בכל יום ראשון, השני שלאחר חג הפסחא, נערכת תהלוכה שבה נישא העתק הפסל מכנסיית המשפחה הקדושה בעיר לכנסיית המנזר, וזאת לציון החזרת הפסל.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

בסורג אשר תוחם את האזור הקדוש קבועות נורות קטנות המייצגות את המקומות בעולם בהם ישנה נוכחות ופעילות כרמליתית.

תהלוכת "גבירתנו מרים" מיום – 25/4/2010 (צילום: רחלי אורבך)
תהלוכת "גבירתנו מרים" מיום – 25/4/2010 (צילום: רחלי אורבך)

כיפת הכנסייה

לכשנפנה מבטנו למעל – נראה את כיפת הכנסייה אשר צוירה בשנים 1926-1928 בידי הנזיר האמן לואיג'י פוג'י.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

הכיפה מחולקת לשמונה פלחים:

  1. אליהו הנביא עולה בסערה השמיימה ומשליך את גלימתו לעבר אלישע
  2. דוד המלך פורט בנבל
  3. נביאים
  4. קדושים כרמליתים
  5. ביקור המשפחה הקדושה בכרמל.
כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

ארבעה קדושים

בארבע פינות הכיפה נראה את ארבעת האוונגליונים לצד האטריבוטים שלהם, ובבסיס הכיפה מופיעים פסוקים בכתב מוזהב הקשורים להר הכרמל. כמו כן, בארבע פינות הכנסייה קבועים תבליטים על ארבעה לוחות. תבליטים אלו מתייחסים לארבעה קדושים שהינם בני המסדר הכרמליטי:

  1. תרסה מאווילה – נזירה ממוצא יהודי שחיhתה כנוצרייה.
  2. יוחנן מהצלב – וברקע הר שאליו מובילות מספר דרכים
  3. אדית שטיין – יהודייה ודוקטור לפילוסופיה שחיתה בגרמניה.
  4. מרים בוארדי – שהייתה נזירה לבנונית. (מעיין מרים בכפר אעבלין קרוי על שמה) וידועה בכינוי "פרח המזרח".
כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

הלב הקדוש

לכשיוצאים מן הכנסייה, במורד השביל אשר מוליך אל מערת אליהו, נראית קפלת הלב הקדוש. קפלה זו נבנתה מתוך כוונה לשמש טחנת רוח וזאת מכספי תרומות של עולה רגל מאלזאס, כאשר המטרה הייתה לעסוק בטחינת קמח למען העדה. אך אבוי, טחנת רוח זו מעולם לא הופעלה…  אולם היא כן שימשה להתבודדות רוחנית של הנזירים.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

תצפית ואהבה

כיום משמשת הקפלה המיוחדת הזו כנקודת תצפית מרהיבה של האזור וגם כאתר התכנסות מקסים לאנשים אהובים.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: רחלי אורבך)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

רחלי אורבך
רחלי אורבך
עוסקת בחינוך מיוחד, אומנות ומוסיקה. מתנדבת במועדוני חרשים. עוסקת בציור ובהאזנה מודרכת למוסיקה קלסית.

כתבות קשורות לנושא זה

8 תגובות

  1. תודה רחלי!
    שולח פוסט מצוין זה לחברי איתם נטייל במקום עוד חודש!
    כדאי להוסיף צילום של פרח הכרמלית, שצורתו כצלב הכרמליתי, וכמה מילים על המסדר

  2. איזה יופי של כתבה רחלי, ללמוד ולהעשיר אתונו לאלו שיושבים עמנו בארץ זאת ברכה , מקווה שנבין שיש עוד דתות בארץ חוץ מהיהדות… ואנחנו נכבד כל אחת ואחת .
    קראתי שיש ביקוש לסקור בתי כנסת בטוחה שיש מישהו בחיפה שמתמחה בתחום ויכול לתרום מהידע שלנו
    לך רחלי כל ה כבוד מחכה להמשך

  3. כל הכבוד לך רחלי אורבך על הדיווח המרשים.שבת שלום ומבורכת.

  4. יפה מאד רחלי, נהניתי מההסברים המענינים, הצילומים וכמובן המוזיקה של בוקסטהודה

    יישר כח!

  5. האם יסוקרו גם בתי כנסת או רק כנסיות?
    נכון, במדינת היהודים אין שום השקעה בבתי הכנסת.
    תיירים מובאים לכנסיות ומנזרים, לבתי כנסת אינם נכנסים.
    אין מרכז תרבות יהודי, פשוט אין. איסלמי ונוצרי יש. יהודי אין. במדינת היהודים
    האמת, שיהודים כאן שונאים את הדת שלהם ולכן גם את מבני הדת של עצמם
    הם מתפללים בקראוונים ומרתפים מעופשים. זה במדינת היהודים.. נזכיר לעצמנו.

    • אל תגיע ותישאר בבית הכנסת, היא לא שם בשבילך ולא לתיירים.
      הכנסיות מתוחזקות על ידי הקהילה הנוצרית ולא המדינה. תיירים מגיעים משום שהם בחרו בכך.
      אולי כשתיגמל מצרות עין ותצר מהבועה האומללה שבה אתה חי, תוכל גם לתרום לבית הכנסת שאליו אתה מקפיד ללכת כדי שיראה יותר טוב, במקום לקבץ נדבות בתגובות.

    • צרות עין.
      אנחנו חוסכים מעצמנו ומילדנו בשביל לשרוד ולטפל במקומות האמונה שלנו. שקל אחד לא מקבלים מהמדינה, להבדיל, שהמדינה ממנת לכם את בתי הכנסת, הרבנות, הרבנים , החגים, ועוד ועוד…בלי שום אגורה למלח ארץ הקודש, הנוצרים.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...