כשחיפה היתה שער הכניסה הראשי לארץ ישראל

מאת: דניאל וקנין

נתיב הכניסה הראשי לישראל

במדינה כה מרוכזת הכל עובר דרך המרכז, אך טרם קום המדינה, מבחינות רבות המרכז היה חיפה. עם הקמת רכבת העמק והנמל הבריטי, חיפה הפכה לעורק תחבורה ראשי ושימשה נתיב כניסה מרכזי לארץ ישראל. באותם ימים, רבים הם האישים המכובדים והחשובים שבחרו להיכנס לארץ דרך חיפה.

רגעים היסטוריים

כיום, כשרוצים לצאת מהארץ, עולים על הכביש המהיר ונוסעים לכיוון המרכז וכך גם הנכנסים לישראל, נוחתים היישר בשדה התעופה בן גוריון. בימים שלפני קום המדינה וגם מעט לאחר הקמתה, חיפה והנמל שלה היו שער הכניסה המרכזי והעמוס ביותר בישראל, דרכו נכנסו אליה כל המי ומי וסיפקו רגעים היסטוריים לעיר.

הברון רוטשילד

הברון רוטשילד אמנם החל את תמיכתו ביהודים ובהתיישבותם בארץ ממקום מושבו בצרפת, אך בשנת 1887 כבר הגיע לכאן לביקורו הראשון במטרה להתרשם מפועלו ונכנס אז דרך נמל יפו בצורה חשאית. את הביקור השני בארץ עשה הברון בשנת 1893, כשבמהלך שיט פרטי בים התיכון, החליט לסטות מהתכנון המקורי ולהגיע לארץ בצורה בלתי מתוכננת, אז עגן בנמל חיפה, או יותר נכון במזח שהיה קיים בחיפה. היה זה ביקור היסטורי נוסף של רוטשילד כחלק מתמיכתו ופעילותיו לקידום ההתיישבות, ביקור שאף סמן את תחילתה של תקופה בה החלו לפקוד את ישראל אישים חשובים שביקורם כאן היו לחלק מהשינוי שהתחולל בשנים הללו בארץ ישראל ובחיפה באופן מואץ.

ביקור הקיסר וליהלם השני

את המגמה המשיכה כניסה מפוארת במיוחד לישראל: כחלק מהשינויים הגדולים שהתחוללו בעולם באותה התקופה והמרוץ בין המעצמות האימפריאליות, יוצא וילהלם השני, קיסר גרמניה, לביקור היסטורי ובלתי נשכח בארץ ישראל. כיאה לגרמנים הקפדנים, הכול היה מתוכנן ומאורגן עד לפרטי האחרון. חיפה השיגה את יפו בקרב על הבכורה כשבחר הקיסר לעגון בנמל חיפה. יש להניח כי לקהילת הטמפלרים, שכבר שגשגה באזור חיפה וקרבתם אל החוף, הכריעו את הכף בבחירת מקום עגינתו של הקיסר.

המזח

לקראת עגינתו, נבנה מזח חדש שתוכנן על ידי אדריכל המחוז ובן המושבה הגרמנית גוטליב שומאכר. חלקים מהמזח, אגב, עדיין ניתן לראות מחוץ למוזיאון העיר חיפה, כן – במושבה הגרמנית.

מי שהגיע לארץ על מנת לפגוש את הקיסר ולספר לו על הצורך להקמת בית יהודי בארץ ישראל, היה לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל. אמנם הרצל נכנס לארץ ישראל דרך יפו, אבל זיהה בהחלט את הפוטנציאל של חיפה.

מגלים עולם חדש

4 שנים אחרי ביקורו בארץ ישראל, פירסם הרצל את הרומן שלו "אלטנוילנד". ברומן מגיעים שני נוסעים דמיוניים לארץ ישראל ועוגנים ביפו. לאחר ביקור במספר מקומות הם מתאכזבים, וממשיכים במסעם. בביקורם הבא בארץ, הם עוגנים בחיפה ומגלים עולם חדש. העיר שיש בה נמל, והיא המרכז הכלכלי המרכזי והחשוב של היישוב. הרצל זיהה את הכניסה לארץ ומרכזה כחיפה, אבל בספר הוא גם מזהה את חיפה כעיר מעורבת, ליברלית וסבלנית המקבלת כל אדם. 

על אף שהרצל עצמו הגיע לארץ דרך נמל יפו, הוא ככל הנראה הבין את הפוטנציאל בחיפה לפני כולם, ואכן, בסוף שנות ה-20 החלו הבריטים לתכנן נמל עצום לעגינת ספינות גדולות, ומשנת 1933 הפכה חיפה למרכז כלכלי גדול וחשוב, בעיקר עבור הבריטים השולטים בחלקים נרחבים בעולם. העיר משמשת עורק תחבורה והעברת סחורות מהחשובים ביותר.

הסכם פייסל-וייצמן

ממש בחודשים האחרונים לעבודות הבנייה בנמל, בספטמבר 33, נפטר באירופה פייסל, אחד המנהיגים החשובים של העולם הערבי, מי שהיה מלך עירק ולזמן קצר גם מלך סוריה, והיה אחראי על רבות מהתמורות בעולם הערבי שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

ב-1918, כחלק מניסיונו לבסס את מעמדו, חתם פייסל עם חיים ויצמן על הסכם פייסל-ויצמן, בו למעשה הכיר בהצהרת בלפור, וביסס את ההכרה של העולם הערבי בזכויות היהודים בארץ ישראל. בהמשך הדלת המסתובבת של המזרח התיכון הפך למלך סוריה, אבל זמן קצר לאחר מכן גורש והגיע לחיפה בה התיישב בבית הכט.

חיים שנגדעו

כחלק מהסכם פשרה, הפך פייסל למלך עירק וב-1933, במהלך סיור באירופה, נפטר, ככל הנראה מהתקף לב. בדרך המסע של ארונו לעירק, עבר הארון דרך חיפה ועד היום בעיר התחתית בחיפה ישנה אנדרטה על שמו בכיכר שעל שמו. צורת האנדרטה היא כעמוד קטוע, המסמל את חייו שנגדעו ואת המעבר המכובד בחיפה. 

קיסר אתיופיה האגדי

בשנת 1936 היו האיטלקים נחושים לכבוש את אתיופיה ולמחוק את הבושה של כמה הפסדים כואבים על אדמת אפריקה. קיסר אתיופיה האגדי, היילה סלאסה מצליח בימים האחרונים לצאת מאתיופיה. בדרכו לאירופה מגיע הקיסר לארץ ישראל לשבועיים, כאשר גם בכניסתו לארץ וגם בצאתו עבר בנמל חיפה. היתה זו שעה קשה עבור הקיסר האתיופי, אך הביקור והמעבר בחיפה היה אירוע דרמטי והמוני שלא חמק מעיני התקשורת של אותם ימים.

סיום המנדט הבריטי

גם יום הקמת המדינה היה יום היסטורי עבור חיפה והנמל שלה, באותו יום עלה אלן קנינגהם, הנציב העליון הבריטי האחרון בארץ ישראל, על אניית הצי הבריטי ועזב את הארץ, באירוע שסימל את סיום המנדט הבריטי.

סאדאת

ניתן לומר שלאחר קום המדינה חיפה כבר לא הייתה שער הכניסה הראשי לארץ, ואם יש אירוע שעשוי לסמל את השינוי הזה, ניתן להיזכר בביקורו של סאדאת בישראל. את ביקורו הראשון והראשי ערך סאדאת דרך כניסתו לנתב"ג בשנת 1977, בביקורו הבא כאן ב-1979, עגן בנמל חיפה ואף ביקר במסגד המרכזי, לא רחוק מהאנדרטה של פייסל.

תודה ליגאל גרייבר, חבר העמותה לתולדות חיפה, על הסיוע בהכנת הכתבה.