תאונת דרכים קטלנית בכניסה הדרומית לחיפה

(חי פה) - גבר נהרג ושלושה אנשים נפצעו בתאונה...

תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

"כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו" • עיריית חיפה, שומעת? • דעה • גילה זמיר

הסיפור המוזר והלא ברור של ניהול החינוך בחיפה

בעיצומו של מאבק על השארת בית הספר היסודי ממלכתי גבריאלי בשכונת נווה פז, התקשר אלי טל אלון, הבעלים של מעון ומרכז החינוך בהוד הכרמל, וביקש ליצור קשר עם גילה מזרחי, יו״ר ועד ההורים של בי״ס גבריאלי. הסיפור של הקיפוח הבוטה והיחס הדורסני של הנהגת עיריית חיפה כלפי ילדי קהילת גבריאלי נגעו לליבו והוא ביקש לדעת איך יוכל לתרום להם.

בין היתר, הציע טל להעניק לילדי כיתות א׳-ב׳ להשתתף במחזור קיץ בקייטנה הפועלת בהוד הכרמל, מקום אותו אני זוכרת מילדותי, כקייטנה איכותית ומיוחדת במינה שהיתה לשם דבר בחיפה. בקיץ 2021, ילדי כיתות א׳-ב׳ מבית ספר גבריאלי בילו בקייטנה ונהנו מאוד.

היה מאוד מרגש להיווכח, שגם במצב שהכי המחיש עד כמה המערכת העירונית אטומה דווקא לילדים מהאזורים המוחלשים, יש בחיפה אנשים טובים שרוצים להעניק ואכפת להם מהקהילה הרחבה.

לאחר תחילת השנה שוחחתי עם גילה מזרחי. היא סיפרה לי שבית הספר פועל, אולם ישנה תחושה כי אין יד מכוונת המובילה אותו למקומות ראויים. מול צילומי היח״צ העירוניים של שיפוץ דוד ילין, אשר עלו בכתבות המפארות את מוסדות החינוך בחיפה, עומד בית ספר גבריאלי בעליבותו והזנחתו.

המבנה המוזנח של ביה"ס גבריאלי בנווה פז (צילום: גילה מזרחי)

הזנחה בכל פינה

״אפילו קיר אחד לא סויד״, אמרה לי גילה. ״הכל מקולף, מוזנח, נבול ושבור, אין תחושת מנהיגות וניווט חינוכי, ובכלל, כל מה שקורה בבית הספר מבחינה פדגוגית ופיזית ובאחריות עיריית חיפה, מעיד על חוסר אכפתיות עמוקה כלפי הילדים שמגיעים לבית הספר. מה אמורים להרגיש הילדים האלו? אלו ערכים זה מחדיר בהם? איזו תחושה אישית זה מעניק להם, כשהעירייה שלהם מתעלמת מהם, רוצה לקחת להם את בית הספר, וכשהוא מוחזר, אז לא מנסים ליצור להם סביבה נעימה ולו אפילו במעט?״.

ואז סיפרה לי גילה על חוג שחמט המתנהל בבית הספר, אליו הגיעו ילדי כיתה א׳-ב׳ ולתדהמת המדריך, גילו בקיאות גבוהה בשחמט. לשאלתו מהיכן הם יודעים שחמט, ענו כי בקייטנה בה שהו בקיץ הם למדו את המשחק והם מאוד אוהבים אותו.

הסיפור מאוד ריגש אותי. סיפרתי אותו לטל אלון והוא אמר לי: ״כן, במהלך שלושת השבועות בקייטנה הם למדו אצלנו, בין היתר, שחמט וגם רובוטיקה״.

חינוך איכותי וערכי תרבות – זו השקעה שכדאי להעניק לילדינו ותיתן להם תחושת משמעות וקהילת השתייכות. מהשקעה כזו נרוויח כולנו.

שחמט מועדון מכבי חיפה כרמל (צילום: עומר מוזר)
שחמט מועדון מכבי חיפה כרמל (צילום: עומר מוזר)

אמונה בילדים עושה הבדל גדול

בעיני, זה מאותם הדברים הקטנים אך המשמעותיים, היכולים לייצר הבדל עמוק בין ילדים וילדות, שהאחראים לשלומם וחינוכם הופכים אותם לחיילים אפורים במערכת שלה, לבין הנהגה המשקיעה בילדים מתוך אמונה שמגיע להם, שהם יכולים וראויים לכל מה שילד בשכונה אחרת – נוחה ומועדפת, יכול לקבל. הדבר צריך להיעשות מתוך ידיעה שככה בונים קהילה עירונית שתחוש שייכות למקום בו היא גדלה וגם תרצה להיות חלק בונה ומצמיח בה, בעצמה.

ילד שהמערכת רואה אותו כחשוב ובעל ערך

אחד מהמרצים שהרצו בפנינו בתכנית מנדל למנהיגות חברתית, היה הפילוסוף ד״ר שמעון אזולאי.

אזולאי סיפר לנו את הסיפור האישי שלו: הוא גדל במשפחה של 5 ילדים בשכונת מצוקה בחדרה, יתום מאב, אמא אנאלפבתית ומשפחה קשת יום. את ילדי השכונה הסלילו לבתי ספר מקצועיים, בהם הכשירו אותם להיות עובדי פס הייצור של התעשיות השונות. לו עצמו היה ברור שאין לו שום קשר למקום וללימודים, והוא חיפש לעצמו מקור אחר לעניין. במקרה היה שם מורה שאהב פילוסופיה, שמעון הוקסם מהנושא ופנה לחפש בו את עתידו, במנותק ובשונה מהמערכת שהכתיבה עתיד צר ואחיד. 

הסיפור מזכיר מאוד את הסיפור של סידרת נטפליקס: The Queen’s Gambit, אודות הילדה שהוכנסה בעל כורחה לפנימייה מדכאת ועלובה. איש האחזקה רואה את מצוקתה ומלמד אותה לשחק שמחט. היא מגלה בעצמה כישרון ייחודי וגם אהבה למשחק, ולימים היא הופכת אלופה בינלאומית.

ד״ר שמעון אזולאי הוא מרצה מעניין ומבוקש המעורב בבניית ועיצוב מדיניות של מערכות חינוך. הנושא עליו הוא מדבר רבות הוא הצורך בתחושת משמעות והשתייכות כגורם מחולל שינוי דרמטי בתפקודו של האדם. כששומעים את סיפורו האישי מבינים כמה פילוסופיה מחוברת לחיים עצמם: כאשר ילד חש שהמערכת רואה אותו כחשוב ובעל ערך, מעניקה לו מרחב נעים, תוכן מאתגר וכלים לממש את כישוריו, הוא חש בעל משמעות והדבר מקרין על תפיסתו העצמית, על שאיפותיו ועל תפקודו החברתי.

חינוך ומתן חשיבות לילדים – זה לא חדש, אז למה עיריית חיפה לא פועלת בהתאם גם בבית הספר גבריאלי?

כשיש קהילת השתייכות המייצרת לכידות ותמיכה הדדית, הרי שזה מעצים פי כמה וכמה את סיכויי הילדים והילדות ללכת במסלול חיובי התורם להם ולחברה כולה. ככה בונים מחויבות וקשר למקום, לאנשים ולעיר כולה ומכך אפשר רק לשגשג.

תפיסות אלו מתכתבות את אמירתו של הרב שלמה קרליבך: ״כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו״. את תפיסותיו החינוכיות של יאנוש קורצ׳ק, המחנך הדגול שעל בסיס משנתו החינוכית נכתבה אמנת הילדים של האו״ם. בספר משלי כ״ג כתוב: ״חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה״. אין חדש תחת השמש, אז למה ההנהגה של חיפה לא פועלת בהתאם?

כיצד הנהגת עיריית חיפה מסוגלת לגזול בית ספר שכונתי של ילדים שזקוקים לו ובעצם לומר: ״אתם לא מעניינים אותנו. אתם רק סטטיסטים ונתונים יבשים חסרי חשיבות במשחק שאנו משחקים״.


כמיהה לעוגן חינוכי בהדר הכרמל

בית הספר בסמ"ת – רחוב מסדה – חיפה (צילום – ירון כרמי)

התחדשות עירונית בהדר מצריכה עוגני חינוך חדשים והשקעה בקהילה

ברובע הדר, המתפרש מבית התעשייה בסוף רחוב הרצל עד שדרות הציונות, מרחוב קיבוץ גלויות עד רחוב גולומב, שאוכלוסייתו היא בסדר גודל של נשר וטירת כרמל ביחד, יש בית ספר יסודי ממלכתי ציבורי אחד בלבד! ליאובק גולומב – בית ספר יסודי ממלכתי ציבורי. לצדו יש גם בית ספר פרטי בשכר לימוד יקר – ריאלי, ובית ספר ערבי – חיוואר, מוכר שאינו רשמי.

בעבר היה בהדר בית הספר הפתוח שגדל ועבר לנו״ש, אולם היווה במשך שנים כבית ספר שכונתי נוסף ברחוב בית״ר, אשר גם משך אליו אוכלוסייה מרחבי העיר.

התכנית להריסה ובינוי לצורך שינוי יעוד של בית הספר בסמ"ת

בימים אלו עומד לדיון מבנה הנמצא במגרש גדול מאוד בלב הדר, בין רחובות מסדה, בלפור, גן קסל ומוזיאון המדעטק. זהו המבנה של בית ספר בסמ"ת אשר הוקם בשנת 1928 והיה בית הספר המדעי הטכנולוגי הראשון בארץ – מוסד מפואר ממנו יצאו אלפי תלמידות ותלמידים. רובם היו לאחר מכן תלמידי הטכניון והפקולטות להנדסה ותכנון ערים. הוא נסגר בשנת 2007 בגלל בעיות תקציביות וגם בגלל ירידת העניין בחינוך למקצועות הטכנולוגיים. 

תכנית עיריית חיפה למבנה החדש במקום בית הספר בסמ"ת ברחוב מסדה בהדר הכרמל
תכנית עיריית חיפה למבנה החדש במקום בית הספר בסמ"ת ברחוב מסדה בהדר הכרמל
תכנית עיריית חיפה למבנה החדש במקום בית הספר בסמ"ת ברחוב מסדה בהדר הכרמל
תכנית עיריית חיפה למבנה החדש במקום בית הספר בסמ"ת ברחוב מסדה בהדר הכרמל

החלטות על חינוך וקהילה הן החלטה פרטית וסודית של ראש העירייה, ואינן נחלת הציבור שחייו מושפעים מכך?

בהחלטה עצמאית וללא שיתוף ציבור, החליטה ראש העיר עינת קליש רותם, יחד עם מי שהייתה חברת סיעתה וחברת מועצת העיר נעמה לזימי, להפוך את המקום לשני מעונות יום ומרכז צעירים. אלה פונקציות הנדרשות בהדר, אולם השאלה אם כל הגודל העצום של המקום צריך לשרת דווקא ורק פונקציות כאלו? האם לא ניתן לבנות את המעונות במקום אחר ולהקדיש את המקום לעוד בית ספר יסודי ממלכתי ציבורי ומוסדות קהילה, כולל מרכז הצעירים?

שאלה נוספת היא: מי הילדים שיגיעו למעונות? אילו משפחות יגיעו להדר, אם לילדים אין אופק של בתי ספר בשכונתם ואין השקעה במוסדות קהילה? לאילו גנים ובתי ספר ילכו בהמשך דרכם הילדים הללו לאחר תקופת המעון? כבר היום ליאובק-גולומב, בית הספר החילוני ממלכתי יסודי היחיד בכל רובע הדר, עמוס, והורים רבים אינם רואים בו כתובת. הורים פונים לבתי ספר אחרים ברחבי העיר, לפעמים תוך שינוי פיקטיבי של כתובת הילדים. 

סגירת גני ילדים

בחי פה עלתה במאי 21 הידיעה על כוונת העירייה לסגור את גני אלון ותאנה שהם הגנים הממלכתיים עירונים היחידים בסביבה, למורת רוחם של ההורים. גני עירייה שהם הדור הבא של בית הספר. במצב הנוכחי, נהרסים עוגני משיכה קהילתיים להדר. כך מתפוררת הקהילה, כך אין חיי שכונה, כך לא בונים רובע שכולם אומרים שהוא לב העיר ההיסטורי וחייב התחדשות עירונית.


ההכרזה על סגירת הגנים היא למורת רוחם וכעסם של ההורים שייוותרו ללא מענה לילדיהם. גני עירייה מהווים את בית הגידול של הדור הבא ההולך לבית הספר בשכונה. במצב בו לא מייצרים אופציות חינוכיות, נהרסים עוגני משיכה קהילתיים להדר, המשפחות הצעירות עוזבות ולילדים הנותרים שהולכים לשכונות אחרות אין עם מי לבנות חיי חברה בשכונתם.
כך מתפוררת הקהילה, כך אין חיי שכונה, כך לא בונים רובע שכולם אומרים שהוא לב העיר ההיסטורי וחייב התחדשות עירונית.


מרחק הליכה לריכוז החרדי בהדר ישנה מציאות אחרת, בה פועלים עשרות בתי ספר סמוכים אחד לשני. מרחק נסיעה קצר לשכונות אחרות, מחדדים את העובדה כי ברכס הכרמל ושכונותיו, בנווה שאנן והשכונות החדשות, יש מבחר רחב של בתי ספר או מתוכננים כאלו, כמו גם מתנ"סים ומבני קהילה, מרחבי משחקים וספורט, והתחושה שם היא שונה לחלוטין. היד הקפוצה בנושא בתי ספר ומוסדות חינוך ממלכתיים כללים שמור במיוחד להדר. תכנית האב לחינוך בהדר חידדה זאת בבירור.

הדר הכרמל (צילום: מרום בן-אריה)
הדר הכרמל (צילום: מרום בן-אריה)

מהן כוונותיה של עיריית חיפה כלפי הדר וכלפי שכונות שלוקחים להן את בתי הספר?

עיריית חיפה עורכת פרוגרמה להדר, אולם היא אינה גלויה לציבור ובקשות להציגה לציבור נענות בסירוב ובהתחמקות. תכנית האב לחינוך בהדר עסוקה בזיהוי עכשווי של צרכים, חסרת כל חזון ואסטרטגיה לרובע כדי לחדשו ולקדמו. המדיניות הנראית לעין לא מובנת ונראית כמו קידום אינטרסים פוליטיים צרים של ראש עיריית חיפה.

ילדי הדר, כמו ילדי גבריאלי, ילדי בית ספר דגניה וילדי בתי הספר הערביים-ציבוריים בחיפה, הם ילדים אשר ההנהגה העירונית אינה סופרת אותם. 

שלילת בתי ספר מילדים בשכונתם ואי הקמת בית ספר יסודי ממלכתי ציבורי נוסף בהדר, הוא הכרזה על שכונות אלו ועל הדר כמקום לא ראוי לבני אדם המחפשים חיי קהילה נורמטיבים ודוחף להרס צביונה ועתידה של חיפה.

(הצעות לתרומות של תוכן חינוכי, תרבותי ולשיפוץ בית הספר גבריאלי, יתקבלו בברכה)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

גילה לבני-זמיר
גילה לבני-זמיר
מרכזת חממת חיפה לחקר דתות - באוניברסיטת חיפה. בוגרת תכנית מנדל למנהיגות חברתית בצפון. מרצה ומובילה סיורים בנושא: קהילה בונה התחדשות עירונית. תושבת הדר. מובילה ושותפה במאבקים חברתיים חיפאיים. [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

6 תגובות

  1. תודה גילה על תגובתך. המצב בהדר מזעזע, ולתחושתי אין אוזן קשובה בהנהגת העיר. אני מקווה שהמהלכים האחרונים של ״אופוזיציית השינוי״ יביאו לשינוי במהרה, לפני שכבר יהיה מאוחר מדי.

  2. גילה יקרה, תודה על המאמר המעמיק. יש לי הערה לגבי הטענות שעולות שוב ושוב במאמרים לגבי אפליה בין שכונות הכרמל לשכונות אחרות בחיפה. כתושבת הכרמל המערבי, אני חושבת שמשפט זה הינו מיותר ומייצר פילוג בין התושבים שלא לצורך. המצב בחינוך בכל שכונות העיר בכי רע.
    אנו זוכים להזנחה בכל תחום החינוך בעיר, העירייה איננה יוזמת דבר, וגם מה שנעשה הוא למעשה מימוש תוכניות מקדנציה קודמת שיהב לא הספיק (הכוונה לביהס דויד ילין)
    גם בכרמל הצרפתי, שכונה ותיקה וטובה לכל הדעות נעשה מחדל מתמשך ושערורייתי בכל הנוגע לטיפול באסבסט בליאובק, הרחבה והכניסה לגנים ברחוב הרקפות נראית כמו מזבלה , החלטות הזויות להפוך את ביהס היסודי לחטיבת ביניים ברמת הנשיא, ועוד ועוד.
    כך שלדעתי במקום שנזרוק חול אחד על השני עלינו כתושבים להתאחד ולהביע את מחאתנו כלפי העירייה ומחלקותיה שלא עושים את עבודתם בכל אזורי העיר.

    • נעה יקרה, חלילה מלהיות נגד ולעומתית. המאמר שלי מחדד את הקיפוח המתמדך בהדר וחוסר החזון למקום. המצב בחינוך בחיפה בכללותו הוא גרוע ולוקה בחוסר לזון, הבנה מהי קהילה בריאה ומתקדמת ומוליך אותנו לדרדור כולל.
      המצב בהדר הוא חירום כי לידיעתי הפרוגרמה החשאית שקליש מובילה, שלא נחשפת לציבור, מייצגת אינטרס פוליטי צר ונזק בלתי הפיך להדר. לכן הדגש הוא על הדר.
      בכל מקרה, מגוון בתי הספר ברכס הכרמל וסביבתו הוא מגוון יותר מאשר בית בפר יסודי ממלכתי אחד ברובע של למעלה מ-40 אלףתושבים אליו רוצים להביא משפחות צעירות ויצירתיות שתמנפנה אותו.

  3. כתבה מדהימה. פרופ אדיר כהן ופרופ יוסף שורץ בנו באוני חיפה מערכת חינוך מדהימה בשנות ה70
    והיה לי הזכות לעבוד מול שניהם שני האריות הללו .
    ומאז פטירת יוסף בשנת 1987
    החלו להחדיר תרופות ממכרות .והריטלין הקונצרטות והדפלפט החלו להיות הפתרון החינוכי המועדף על מערכות גדולות ודורסניות .
    מעלה הכרמל בית הספר בו למדתי ביסדי
    נמכר ללא הסבר
    והחלה להתברר מגמה של חיסול הדר
    חיסול אוכלוסיות מוחלשות
    וניהול העיר על ידי אגרסיות פראיות ופרטיות של ראשי העיר חיפה ללא תשתית חינוכית אנושית
    אין למעשה שום תוכנית להדר
    גדלתי ברחוב עבאס והציונות .
    האיזור כולו מוזנח ברמות על .
    אין שום הסבר לניהול הכושל הזה

  4. טור מצוין ושובר לב! ראש העיר דיברה כל כך הרבה על חשיבותו של תכנון כולל ואסטראגי ואפילו החלה לערוך תכנית אב לחינוך עליה אנחנו רק שומעים ולא רואים. איך יכול להיות שמקודמות תכניות מקומיות ללא שום תכנון כולל? ללא שיתוף ציבור? ללא הבנה על משמעות השינוי לשכונה כולה. זה פשוט לא מנהל תקין! השאלות שעולות בטור הן מהותיות. אסור לאפשר שינויים נקודתיים עד שתאושר תכנית האב לחינוך! זאת פשוט גניבת דעת!!

    ההתנהלות המצערת הזאת גם קיימת בחינוך הלא פורמלי בהדר עת פגעה ראש העיר במתנס ברחוב בצלאל בלי שום חשיבה על משמעות המהלך לרובע כולו.

    אני ממש מקווה שתכנית האב לחינוך תתייחס גם לחינוך הבלתי פורמלי אחרת מה הועילו פוליטיקאים בתקנתם?

  5. הייתי בטוח שהחלפת יונה יהב תחזיר את ההדר ותביא את הגאולה להדר ולגאולה.
    מדוע? כי יהב ייזכר כגדול מהרסיה של הדר הכרמל, אשר סגר לא פחות מ-4 בתי ספר בשכונה בכהונתו, ושיכן בה מאות גורמים עוינים בדירות שמשרד הבטחון קנה בזול מקשישי. אפילו את זה שלו, ליד בית ילדותו ברחוב הלל – בית ספר מעלה הכרמל. ראשית עשה הכל לסגור אותו – הפיכתו לדו לשוני, שינוי אזורי רישום – כדי לטעון שאין מספיק נרשמים, ואז עמד הבניין שומם אלא שכמובן פה נרקם הסכם סודי למסור אותו לידי הבהאים.
    לכל בית ספר חילוני ממלכתי שנסגר בהדר נלווה סיפור שלם מדוע "בלית ברירה" נסגר. גם מנהל ההנדסה של העירייה עצמו יושב על חורבות בית ספר ברחוב ביאליק. וגם מבני תרבות אחרים מאכלסים שלדים ריקים שנותרו מבתי ספר שהוחרבו.
    כך סולקה אוכלוסייתה המקורית החזקה של שכונת הדר, והוחלפה באוכלוסיה מבוגרת, או במערכת חינוך פרטית שנותרה כאופציה כמעט בלעדית בשכונה. כדי לדאוג שדורות צעירים לא חלילה יחשבו אפילו לגור בשכונה כמו יוצרים וסטודנטים דאג יהב לכבות את האור גם לכל מוסדות התרבות: בתי קולנוע, מרתף 10, הסיטי הול, מדרחוב נורדאו והתאטרון העירוני – כולם סבלו מנסיונות סגירה והכחדה. עלה התאנה היה מתנ"ס הדר, שדעך גם הוא ופוצל בין מגזרים כדי שחלילה לא יהיה גורם מאחד בשכונה. מתנס לחרדים, לחילונים, לרוסים, לערבים. שיטת הפרד ומשול קלאסית ששירתה אותו היטב 15 שנה בשלטון.
    בהכחדת החינוך והתרבות העירייה הורסת שכונה עד היסוד. על החתום: יונה יהב.
    בסוג של אירוניה מהולה בצביעות החליט אריאל ווטרמן, מהנדס העיר שחתום על כמעט כל מחדל עירוני מאז כניסתו כפודל מהנהן לכל גחמות אדונו, למתג את הדר, שימו לב לגיחוך, בתור: "השכונה המארחת של חיפה".
    לא שכונה היסטורית, לא שכונה מתחדשת, לא מצוינות בהנדסה סביב הטכניון. לא, השכונה המארחת. עם 2 בתי מלון קטנים ורחובות שנסגרים ב-7 בערב ופשיעה שגאתה עוד בתקופת יהב במתחמי יל"ג השומר וסירקין – הדר אירחה בעיקר ניידות משטרה ואליהן לאור אובדת העשתונות הוסיף יהב ניידות שיטור עירוני. אחרי שהורסים את החינוך הכסף ייזרק על שיטור.
    חיסול בסמ"ת הוא המסמר בארון המתים של הדר, המרחיב את הנזק להדר עליון. אם סביבה זו עוד שמרה על אוכלוסיה חזקה של משפחות שנהנו מבית ספר במרחק הליכה, הלכו לדאגו לסלק את פלח המשפחות הצעירות מסביבת מסדה, הילל וארלוזורוב. כשיהיה מיעוט נרשמים ללאו בק בגולומב, יוכלו גם את בניין זה למסור לבהאים, או להפוך למשרדי עירייה.
    כפי שמדינת ישראל החליטה שחיפה תהיה פח הזבל לתשתיות מזהמות –
    ככה עיריית חיפה החליטה שהדר תהיה פח הזבל לאוכלוסיות מוחלשות.
    בית ספר גבריאלי מרחיב את החלטה זו גם לנוה פז ונוה יוסף. גם בהן המטרות העירוניות דומות. נסיון לחסל אוכלוסיות חזקות ומסירת המתחמים לידיים פרטיות / חרדיות כאתנן קואליציוני.
    מתבייש בקליש וציוני. היינו בטוחים בעלונים שחילקו שהן יפסיקו את הרס הדר והחינוך בחיפה. הן רק מקדמות אותו לאחור.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...