עברנו בכמה שכונות ותיקות בחיפה, כדי לראות האם הבתים מתוחזקים באופן מניח את הדעת, או אולי הם בכלל על סף התמוטטות. ספוילר: יש מקומות שכדאי לשקול עבורם ביטוח מבנה ותכולה, ויפה שעה אחת קודם…
האם גם לנו זה יכול לקרות?
קריסת הבניין שהתרחשה לפני מספר שבועות בחולון, גרמה לרבים לשאול את עצמם האם גם להם זה עלול לקרות, נראה כי לכל אחד ואחת חלפה המחשבה בראש מאז, עובדה היא שמאז כבר הספיקו להתרחש מספר פינויים של בתים בחיפה והסביבה, בעקבות תלונות דיירים על תזוזות או סדקים במבנה. רבים תוהים מהו הדבר שעלול להביא בניין עד לכדי קריסה. התשובה לכך היא שבדרך כלל, מדובר בשילוב של מספר גורמים.
הגורם הראשון הוא, שבעת הקמת המבנה, מישהו רצה לחסוך בכסף ולא השתמש בכמות הברזל והמלט הנדרשות כדי שהבניין יהיה יציב. יכולות לעבור עשרות שנים ודבר לא יקרה, יכול גם להיות שלעולם לא יתרחש שום נזק, אבל באותה המידה, יכול להיות שבניין לא יהיה יציב ויתחיל לשקוע או לקבל זווית לאחד הכיוונים. פעמים רבות לאחר שבניין מתמוטט, מגלים בדיעבד כי זו היתה הסיבה לכך.
הקרבה לים
בנוסף, בניינים ישנים נוטים להיות מוזנחים יותר, ולא תמיד מתוחזקים כנדרש. הרבה מהמבנים הבלתי יציבים נמצאים בערים הקרובות לים: הקרבה לים מביאה עמה לחות רבה, שאינה מיטיבה עם יסודות המבנה. גם במקרה כזה יכולות לעבור שנים רבות ללא כל נזק, אך מספיק שברזל אחד חדל מלעמוד בעומס, ואנו עלולים למצוא עצמנו בפתחו של אסון.
על פי רוב, בשכונות המבוססות, בכל בניין ישנו ועד בית וישנם דיירים אשר ערים ומעורבים במתרחש בבניין, וכשמתגלה ליקוי כלשהו, יהיה מי שידאג לטפל ולתקן. הוועד יזמין את העירייה ואת הקבלן, וסביר להניח כי הבעיה תיפתר. בשכונות מוחלשות נדמה כי קיים סיכוי גבוה יותר לנזקים בלתי מטופלים. הבניינים ישנים יותר ואולי גם נבנו בחסכנות וכשמתגלים סימנים מקדימים, לא בטוח שיהיה מי שיבחין וידע ויפעל. אם זה כי הדיירים הם קשישים שאינם מרבים לצאת מהבית, או אנשים קשי יום שאינם מתפנים ואינם ערים לכך, אך נציין שמדובר בהכללה גסה בלבד, שכן, הבניין בחולון, למשל, לא היה בשכונה מוחלשת, כך שגם ההכללות הללו הן לאו דווקא מוצדקות וגם בשכונה ממעמד סוציו אקונומי בינוני יכול בניין יום אחד לעמוד על תילו וביום שאחריו פשוט להימחק.
לנו זה עולה יותר
דבר אחד נוסף, חברות הביטוח הן לא מלכ"ריות, הן קיימות למטרות רווח. אנשים יכולים במשך שנים לשלם ביטוח על המבנה והתכולה, וברגע האמת עלולים לקבל מחברת הביטוח כתף קרה. לחברות הביטוח בפוליסה יש לא מעט "אותיות קטנות", למשל, שהן פטורות מתשלום במקרה של אסון טבע או מלחמה, או כל אירוע אחר שלא כדרך הטבע, ואז אנשים מוצאים את עצמם כשהם תלויים במדינה שתכריע אם תיקח על עצמה את עלות הנזק או לא. כמי שביתה ורכושה נשרפו (בשרפה בחיפה ב-2016 מ.י.) והמדינה כן לקחה אחריות אז, חשוב להבין שבמקרים כאלה לא כל הנזק משולם. למשל, אם יש ברשותכם רכוש לא חדש, המדינה תפצה אתכם עפ"י הערך שלו, אבל אתם כנראה תקנו חדש, שמן הסתם יעלה יותר. שלא לדבר על זה שהמדינה משלמת על חלק מהדברים ועל חלקם לא. בקיצור, מי שמתנהל בצורה ישרה מול המדינה, סיכוי טוב שימצא את עצמו עם עוד משכנתא, מן הסתם רובנו.
שכונת שער העלייה
תושבים פנו בשבועות האחרונים למערכת חי פה, ודיווחו על הזנחה קשה ברחוב החיננית, בו נמצא גם בית הספר חופית, ובבתים נוספים בסביבה. צילמתי את הבתים, שנראים מבחוץ במצב בינוני מאוד. הכול מתקלף, אם כי גינות הכניסה לבניינים דווקא סבירות למראה. בכל מקרה, אין ספק שהיה כדאי שהרחובות הללו יעברו מתיחת פנים רצינית.
מה שהכי לא נתפס בעיני, הוא שהבניינים האלה נמצאים במרחק הליכה קצרה מהים, ומה אפשר לבקש יותר, מלשמוע את הגלים בבוקר מהמיטה? את הפער בין הבונוס הזה לבין חזות הרחוב, כמעט לא ניתן להכיל.
ההסבר לכך טמון בשם השכונה. כשהמדינה הוקמה וגלי עליה גדולים הגיעו לארץ, נבנו הבתים במטרה לקלוט את העולים החדשים הרבים, על כן – "שער העלייה".
"לדפוק על שולחנות"
בספרו האחרון של אלי עמיר מתוארת המעברה, שבה התחילו העולים החדשים את שהותם בארץ ישראל, ומי שנשאר בחיפה, עבר לאחת משכונות החוף. השכונה באמת נראית מתאימה לעולים חדשים, שעוד לא למדו "לדפוק על שולחנות" ולדרוש יותר. הרבה בניינים גבוהים ובתוכם משפחות נורמטיביות, לצד מקרים לא פשוטים. זה לא דבר נדיר לשבת בדירה שלך ולשמוע צעקות מהדירה למטה או למעלה, לא נדיר שאין ועד בית ואין אור בחדר המדרגות. זה כמובן לא אומר שהבניין עלול להתמוטט, אבל זה כן מראה את ההזנחה.
שכונת נווה דוד
קודם כל, נווה דוד היא שכונה שמחכה כבר 20 שנה להתחדשות עירונית. כשיגיע היום, התושבים יגורו ברבי קומות, בדירות חדשות במרחק קטן מהים. בשעה 18:00 הם יצאו למרפסות וישתו קפה השקיעה… זה לוקח כל כך הרבה שנים, שכבר לא ברור אם הם אלה שישתו א הקפה הזה, או יורשיהם, אבל מישהו מהם כנראה, יזכה לעשות זאת.
השכנה החדשה – רמת הנשיא
הייתי כתבת נדל"ן גם כשנבנתה השכונה הצמודה לנווה דוד – רמת הנשיא. חשבתי אז שלא תהיה זו שכונה מוצלחת, אבל טעיתי מאוד.
אני עדיין זוכרת איך התושבים החדשים ברמת הנשיא רצו להקים גדר כדי שלא לראות את הבתים הישנים של נווה דוד. רמת הנשיא היא דוגמה לכל מה שיכול להיות בשכונת נווה דוד ולא בעוד הרבה שנים. עוגנים חזקים של בתי ספר – חופית ובסמ"ת החדש כבר יש להם, עכשיו רק נשאר לחכות למנופים ולקבלנים. בתי הספר האלה מראים מה מנהלים עם חזון יכולים לעשות לבית ספר. להפוך את חופית לחצי גן חיות ולמרכז לכל השכונה, זה על גבול הגאונות בעיניי.
ובינתיים, הבתים בנווה דוד נראים כמו הדבר הכי מוזנח שאפשר לדמיין.
איך זה ייתכן?
עבדתי במשך שנה בנווה דוד והייתי הולכת לפעמים מהעבודה לשופרסל ברמת הנשיא, מסתכלת מסביבי, המומה בכל פעם מחדש מההזנחה הלא נתפסת. מצאתי את עצמי שואלת שוב ושוב, האם זה אמיתי שככה נראה בית בחיפה… אני חושבת, שאנחנו כתושבי העיר, מחויבים לעזור למי שביתו מוזנח בצורה כה קיצונית, אפילו אם נשתמש בכסף עירוני לשדרוג בית פרטי.
כל זה לא אומר שהבתים על סף קריסה. הם ישנים מאוד, מוזנחים מאוד, לא עושים חשק להיכנס פנימה, אבל האם היסודות חזקים או לא? אין לדעת. בכל מקרה, אם בית שנראה ככה יתמוטט, זו לא תהיה הפתעה ענקית. נוכל לשאול את עצמנו איך זה לא קרה קודם, ואיפה אנחנו היינו כשאנשים גרו בבתים שבורים ומוזנחים במרחק מטר מאתנו.
מה יבוא קודם?
בשכונת נווה דוד, כמו בהרבה שכונות מוחלשות, גרים לא מעט צעירים שמאמינים בפוטנציאל של השכונה. אחת מהן גדלה בשכונה כילדה וחזרה אליה עם המשפחה שהקימה. מספר שתיים של ראש העיר עינת קליש רותם בבחירות הקודמות, טלי משולם איטח, שמשמשת כתובת עבור הרבה תושבים ומסייעת רבות. זה עדיין רחוק ממה שקורה בבת גלים ובהדר, אבל זו התחלה. הבנייה החדשה בשכונה, הקירבה לכביש החוף, האוויר הטוב והים הקרוב, עשויים להביא לכאן הרבה צעירים כשתתחיל בנייה חדשה. השאלה מה יקרה קודם – בניין ישן יתמוטט או התחדשות עירונית…
העיר התחתית
העיר התחתית היא אחת השכונות הוותיקות בחיפה, אם לא הוותיקה ביותר (התחרות היא בינה לבין עין הים), ומצויות בה יחידות דיור מלפני 100 שנה ויותר. יש בתים שהשנים ניכרות עליהם בברור, לצדם בנייה חדשה, שנבנתה תוך שמירה על הסגנון האסתטי של הבנייה הישנה, במכוון.
העיר התחתית עברה מתיחת פנים בעלות של מיליונים רבים והפכה מהחצר האחורית, המוזנחת והחשוכה של העיר, למקום בילוי אטרקטיבי לחיפאים ולאנשים מחוץ לחיפה. מבחינה תחבורתית יש במקום כרמלית שמחברת את העיר התחתית להדר ולמרכז הכרמל. ישנה תחנת הרכבת, שמחברת את העיר התחתית לשאר המדינה, מטרונית ואוטובוסים, ועל אף כל אלה, החיפאים לא נותנים אמון בתחב"צ ובשבילם יש חניה ענקית – חלקה בתשלום וחלקה בחינם, ברחוב הנמל.
היינו כחולמים
על ההצלחה הזו חתומים בעיקר שני אנשים: ראש העיר הקודם יונה יהב וצחי טרנו. אם פעם, כחיפאית, הייתי באה לעיר התחתית רק ביום כיפור כדי לקנות קסטות וידאו מהימאים ברחוב יפו או ברחוב העצמאות, היום מי שיוצא מהבית ומחפש מסעדה טובה או פאב, יתלבט בין ציר מוריה לעיר התחתית. היינו כחולמים.
השיא של העיר התחתית, ללא ספק, הוא השוק הטורקי. פעם היו במקום גם הופעות, כשהעירייה עוד הציעה שעשועים ובילויים, וכל השוק הטורקי היה מתמלא אנשים שמחים.
היום כבר אין שעשועים, אבל השוק הטורקי עדיין הוא דוגמה למה אפשר להשיג עם חזון, כסף ויותר עובדים שהם חיפאים אמיתיים, ולא יועצים שיובאו מתל אביב, לכאורה.
חדש וישן
בעיר התחתית התחילה גם מסורת מרוץ המדרגות, שהתקיים בכל שנה אחרי פסח. 1000 מדרגות או 1500, למי שמוסיף את 20 קומותיו של מלון פנורמה (פעם בקומה ה-20 מישהי שאלה אותי, איך בונים מלון כזה בלי מעליות) ו-3 ק"מ מהעיר התחתית, הנקודה הכי נמוכה בעיר ועד לנקודה הכי גבוהה.
תלמידים מבתי ספר, קשישים, אנשים מחוץ לחיפה ומתוך חיפה, כולם רצו ביחד ונהנו מהעיר. לצערנו , גם זה כבר היסטוריה.
הבתים בעיר התחתית ישנים מאוד, כשחלקם הגדול הוקם טרם קום המדינה. גם העיר התחתית וגם ואדי סאליב נבנו לפני 1948. במלחמת השחרור תושבים ערבים ברחו מחיפה והשאירו מאחוריהם דירות ריקות. זה היה מאוד נוח לניצולי השואה, שהגיעו למדינה החדשה ונכנסו לדירות המוכנות.
שכונות חדשות על הרכס
עם השנים מי שהצליח התקדם לדירה (והפעם בתשלום) בשכונת הדר, שהייתה בשנות ה-60 הדבר הכי חם בעיר, ובשנות ה-70 תושבים רבים התקדמו לנווה שאנן. בשנות ה-80 נבנה מרכז פנורמה ואחריו מרכז חורב ועוד שכונות צצו על הרכס.
האם הבתים הישנים בעיר התחתית בסכנת קריסה? רק אם תהיה פנייה לעירייה ותלונות דיירים נוכל אולי לדעת, רגע לפני, את רמת יציבותם של הבתים. בינתיים, כשמסתכלים מבחוץ, נראים הבתים במצב טוב יותר מאלה שבנווה דוד, מורדות נווה שאנן, שער עלייה וחלקים משפרינצק. אבל כזכור, צריך רק ברזל אחד שיפסיק לעמוד במתח, כדי שבניין יפול…
קריית חיים, שפרינצק, אליעזר ועוד, חייבים לעשות הפינוי בינוי הגדול בתולדות המדינה
ומה בקשר לקרית אליעזר?הבתים ישנים מאוד,סדוקים,ורובם שקעו,עשו שכונה חדשה באמצע,ומסביב הכול ישן ומוזנח,כבר שנים מדובר על פינוי בינוי,וכלום לא זז.
אם הרכבת הולכת להוסיף שתי מסילות, גדרות ועמודים בגובה 5 מטר כל כמה מטרים לאורך כל המסילה, זה ישפיע ישירות על כדאיות פינוי בינוי וביקוש לגור ברחובות כמו יואב ואבנר או בבת גלים ברחובות הקרובים למסילות. אני לא מבין למה העירייה לא נלחמת על השיקוע. לא לאשר שום חישמול עד שיתחילו עבודות שיקוע או מינהור דרך ההר.
זה ברור שזה לא יקרה. זה ברור ששוב העיר הזאת הולכת לאכול אותה וזה יראה כמו שכונות שסביבן בנו גדר חישמול אחת גדולה. קומות 2-3 גם יאבדו חלק מנוף הים.
כתבה מעניינת ורצינית. מה בקשר לשיכוני הרכבת בקרית אליעזר?? ( רחוב יואב, אבנר וכו'…)
תודה.
הקבלנים מצאו להם מכרה זהב – עכשיו דרך הפחדות של בעלי הדירות. נכון יש בארץ אלפי בניינים מסוכנים. ובכל העולם. גם בפלורידה קרס בניין. וזאת לא תופעה חדשה. האם צריך לפחד ממנה בהיסטריה היזומה מטעם גורמים אינטרסנטיים?
התשובה היא לא.
קודם כל, בעלי הבניינים יכולים בהחלט לפעול לתיקון סדקים ושברים בבטון ולא כל שבר קטן אומר שמחר הבניין מתפרק. צריך לזכור שבמרכז מתנהלות עבודות תשתיות לרכבת הקלה שיוצרות רעד חזק ולכן אנחנו צפויים אולי לעוד מקרים.
בסה"כ צריך להמשיך התחדשות עירונית, בלי היסטריה ובלי פאניקה שבה הקבלנים מקווים לשכנע את כולם לתת להם אחוזי בנייה שעלולים לייצר בנייני סלאמס ברחובות צרים וצפופים שאליהם יתקשו להגיע גורמי כיבוי אש והצלה, וזה מסכן את חייכם אפילו יותר. כולנו ראינו את הג'ונגל בחביבה רייך וכבר היו כתבות רבות על הבלאגן.
צריך לבטל את אופציית תמא 38/1 של תוספות מעל מבנה קיים כי כמו אלפי מהנדסים אמרתי שזה רק מעמיס ומסכן את הבניין ואין דבר כזה לאפר בקוסמטיקה ולתת יסודות חיצוניים בחגורה שיבטיחו יציבות של בניין ישן מאד. לא קיים טריק כזה.
דבר שני צריך לבטל גם תמא 38/2 של הריסה ובנייה לכל בניין שמצבו בסדר והיוזמה היחידה היא של רווח יזמי גבוה ולא באמת קיים צורך אמיתי להרוס. יש דוגמאות רבות בחיפה.
העירייה צריכה לקחת יוזמה ולעשות רשימה של מבנים מסוכנים באמת ולא בכאילו שיהוו מאגר בנייה לקבלנים וגם בהם להבטיח שהבנייה החדשה לא תייצר מטרדים ובעיות קשות עוד יותר בעתיד.
לדוגמא, בנייה ברחובות קיימים של פי 4-5 מהאוכלוסיה שהם תוכננו במקור לאכלס יוצרת בעיות אדירות על תשתיות ניקוז, מייצרת בעיית פינוי אשפה, מייצרת פקקים בשעות העומס, מחסור במבני חינוך לכל הגילאים, בעיות של צל על דודי שמש בבניינים אחרים, בעיות של מנהרות רוח, קושי בפינוי במקרה של ארוע שמחייב פינוי מהיר, סכנה של חיפוי בניינים שמתפרק
מקומות רבות (בנייינים רבים בארץ כבר מתקינים רשתות וגגון מוגנים מעל הכניסות).
בניין חדש לא מבטיח שאין בו תקלות ובעיות לא פחות מסוכנות מבניינים ישנים (פשוט כרגע זה לא אייטם בתקשורת).
תתנהלו מול קבלנים בזהירות רבה, תעמדו על הזכויות שלכם, תבדקו שבסביבת הבנייה החדשה יש מספיק גני משחקים לילדים, מספיק שטחי גינות ופארקים למקרה שצריך פינוי מיידי לשטח פתוח.
אם הבניין שלכם נבנה בשנות ה-60-90 וחלפו 30 שנה, אל תמתינו לעיריות. תזמינו מהנדס מוסמך לבדיקה מקיפה של היסודות. במרוצת השנים יוצרים שינויים בבניין כמו תוספת מרפסות, הורדת קירות פנים, הדבקה של מרצפות על קיימות שיוצרים עומס קבוע על יסודות המבנים שצריך לקחת בחשבון ולראות שאין שקיעה או כשל במבנה.
כתבה לא מקצועית שעלולה לגרום לפחדים מיותרים ולא מוצדקים בקרב דיירי הבתים.
הכותבת משתמשת בביטויים "עממיים" מהמכולת על "חסכון בכסף, במלט וברזל בהקמת הבניינים". הכותבת מציינת בכך את הגורם הראשון לקריסה צפויה של המבנים. קביעה מופרכת ושגויה!!
בהיעדר ידע והבנה מינימלית בתחום, למה לכתוב כתבה ברמה ירודה ולהבהיל את התושבים החושבים שמאחורי הכתבה עומדת מומחית ברמה גבוהה עם השכלה הנדסית בתחום הבניה.
הזכרת הקריסה של הבניין בחולון כתלויה ב"חסכון" בחומרים בעת בניית המבנה מעידה על חוסר הבנה בסיסית בסיבות ובנסיבות קריסתו.
טוב הייתה עושה הכתבת לו התייעצה עם מומחה בתחום הבניה בטרם פרסמה כתבה רדודה על קריסת מבנים.
הכתבת ממליצה על עשיית ביטוח לדירות, בזמן שלא קיים כיסוי ביטוחי לקריסת מבנה כתוצאה מבלאי או גיל המבנה, או גורם אחר פרט לרעידת אדמה.
הכתבת טועה ומטעה וחבל שכך.
כתבה טובה. הכותבת אינה מתיימרת … כמוך להיות בעלת ידע של מהנדס, זו כתבה תיאורית שמנסה להביא ידע ומידע להדיוטות שעד היום התעלמו מהנושא. לי מפריעה עובדה אחת שלא צויינה והיא שעירייה בתיאבונה להגדלת מיסי ארנונה. נוהגת פשע במתן היתרי בניה למגדלי ממדים ושלל מרפסות תלויות שנוספים לבניינים בני 60-70 שנה וזאת ללא כל דרישה חד משמעית לחיזוק מקדים של המבנה בכללותו. כולם יודעים כי בניינים אלו לא יכולים להחזיק את התוספות הללו ובמרביתם נוצרים מפגעים שונים שמסכנים את הבניינים ודייריהם. . זו רשלנות פושעת מצד העירייה.
איזה יופי שיפצו את המרכז המסחרי בנווה דוד מהמם חנויות חדשות תענוג, אבל מישהו בדק את הבתים מול המרכז הלכלוך, טינופת, איך שהבתים נראים הרוסים, סדקים מבחוץ מבפנים נזילות בחורף לבתים אבל למי איכפת? מחכים לפינוי בינוי עוד 20 או 30 שנה, והלכלוך חוגג מסביב, העיקר דיבורים כמו חול ואנחנו גרים באיזור הכי דוחה שיש אבל זה סבבה נחכה עד האסון הבא..ואז יגידן הנה עוד בניין קרס.!
90% מבנייני המגורים בחיפה מועדים להרס עצמי לאחר 50/60שנות בניין בלאי חומרי הבניין שמהם מורכבים רוב בנייני חיפה,פג-תוקפם וחוסנם סר ונעלם מזה שנים רבות,ראו תגובה זו כאזהרה ויפה שעה/יום שבוע קודם,במחילה מהבנתכם אולם איני רואה שותפים לדעתי וזה מעציב
חיפה חיפה עיר ים יץיד ד"ר בר111
לכן על מהנדס העיר חיפה לבדוק את כל הבניינים בעיר חיפה.תמיד אמרתי שלא יקרה כמו שקרה בעיר חולון חס וחלילה. שבת שלום.יופי של כתבה מיכל ירון. מחי פה ,האתר של חיפה.
לעומת זאת יש בעיר התחתית מבנים מאבן טובים וחזקים נטושים שאטמו אותם במקום לשפץ ולהשמיש למגורים כמו ברי קבוץ גלויות 130 ובנין קםה ישראל.
העתיד של חיפה הינה השכונות שבמישור ולא בשיפועי חיפה ובמידרונות אין כמו מישור הנמצא בשכונות החוף ויסלחו לי החזירים שלא באים לבקר כאן
בהתחלת רחוב זלמן שניאור בבתים הישנים זו סכנת נפשות.
לצד הרעש הדול מבניית מגדלים חדשים הבתים הישנים סובלים מ – סדקים עמוקים ברזלים חלודים מבצבצים מהקירות המתפוררים רטיבות בקירות וחומות נופלות או מקבלות בטן (על סף קריסה). זאת מבלי להזכיר את החזירים על 4 ועל ה2.
בעלי הדירות ברחו משם ומשכירים לכל מי שלא מבין ואפילו מקטינים או מחלקים את הדירות.
3 חדרים ב2000 שקל כך שאין פלא שהשכונה מתמלאת במסכנים.
עצוב
חבל שלא הרחקת גם לקריית חיים. אצלנו יש מבני רכבת מול הים וגם רחוקים מהים שהוקמו לפני עשרות שנים .