הועדה המקומית אישרה השבוע הצבת מכולות במשטח סמוך לגדת הקישון, רשות נחל הקישון תערער
יוזמה חדשה מאיימת על הרס הגדה הדרומית של נחל הקישון: הקמת משטח מכולות בגודל של 95 דונם.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה אישרה השבוע (22.3) את השימוש במתחם שהוקם סמוך לגדת נחל הקישון לצורך אחסון מכולות. מדובר בשטח ענק של 95 דונם עליו הקימה חברת נמלי ישראל רציפי אחסון למרות התנגדות חריפה מצד רשות נחל הקישון והמשרד להגנת הסביבה.
צפו בהדמיה – פארק מורד נחל קישון ואיום המכולות. אדר' מיכאל לובוביקוב, עבור רשות נחל הקישון:
https://www.youtube.com/watch?v=CSAL4VPR7eQ
נחל הקישון עובר מהלך שימור ושיקום בשנים האחרונות. בראש רשות נחל הקישון עומדת המנכ"לית שרון ניסים. מולה עומדים כוחות רבי עצמה בעלי אינטרסים מנוגדים:
המפעלים המזהמים, אשר להם מוטיבציה להסתיר אירועים ספורדיים של זיהום.
נמל חיפה וחברת נמלי ישראל (חנ"י) אשר מנסים להשתלט לאחרונה על השטחים הפתוחים סביב הנחל. אלה מעוניינים להקצות את השטח לאחסנה של מכולות בקרבת הנמל (עורף תפעולי). בסיבוב הקודם נדחתה בקשת חנ"י לאחסנה של מרבצי אבן על גדות הנחל. כעת התקיים מהלך שבו אישרה הועדה המקומית לתכנון ולבניה "שימוש חורג" המתיר אחסנה של מכולות על גדות הנחל. הועדה המקומית לתכנון ולבניה נשלטת על ידי עיריית חיפה והעומד בראשה, מר יונה יהב.
לכאורה, נוצר מצב שבו עיריית חיפה מסכנת את עתיד פרויקט הקישון בקבלת החלטה זו.
מערכת "חי פה" עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות. אנו ננסה להביא לכאן את כל הידיעות הקשורות וכן פרשנויות.
רשות נחל הקישון סבורה כי הצבת עשרות אלפי המכולות לצד גדות הנחל תגרום לפגיעה קשה, אקולוגית ונופית,
באזור הרגיש ביותר בנחל הקישון, פגיעה בבתי גידול וכן באטרקטיביות שלו לשימושי פנאי.
בחנ"י אומרים – "השטח בבעלותנו":
לטענת חברת נמלי ישראל (חנ"י) המתחם בבעלותה והושקעו בפיתוחו בו 75 מיליון שקל, הוא אינו כלול בתחום שטחים שהוכרזו כחלק מרצועת נחל הקישון ופארק הקישון. חנ"י טענה כי מניעת השימוש במתחם לאחסון מכולות יהווה פגיעה הכלכלית משמעותית בכלכלת העיר ופעילות הנמל, וכעת יאפשר המשטח אחסון 100 אלף מכולות. עוד לטענתה "השטח עמד לא מנוצל".
ברשות נחל הקישון אומרים – "סטייה ניכרת מייעוד השטח":
רשות נחל הקישון לעומתה טוענת כי הטענה שהמתחם בבעלות חנ"י אינה נכונה. כמו כן אחסון מכולות איננו שימוש זמני אלא סטייה ניכרת מייעוד השטח ולכן אין לאשר בקשת שימוש חורג. הרשות גם טוענת שחברת נמלי ישראל מבזה הכרעה שיפוטית בכך שלא קיימה את דרישות ועדת הערר להסיג אחורנית גדר שבנתה ולהשיב את המצב לקדמותו – ואין להעניק צל"ש למי שלא מקיים את החוק.
לטענת רשות נחל הקישון, חנ"י אף לא קיימה החלטות קודמות של הועדה, שדרשה כתנאי הכנה ויישום של תכנית נופית למשטח.
רשות נחל הקישון מתכוונת להגיש ערר נגד החלטת הועדה המקומית.
מנהלת רשות נחל הקישון, שרון נסים, מסרה לחי פה:
"לאור הסתייגות של שני חברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, ההחלטה הסופית תועלה בפני
מליאת מועצת העיר חיפה. רשות נחל הקישון תמתין להחלטת המליאה ותשקול המשך צעדיה לרבות ערכאות. חברת נמלי ישראל נוקטת בשיטת הסלאמי, דונם ועוד דונם. חנ"י לא המתינה לאישור תוכנית פארק הקישון עפ"י תמ"א 13/ב/1 לנמלי חיפה והיא משתלטת על השטח ובכך מופעל לחץ על הוועדה המקומית להגמיש את תנאיה, הנחה שלדאבונה של רשות הנחל מתבררת כנכונה".
200 פרופסורים ואנשי אקדמיה בכירים, הצטרפו למאבק על
שמירת נחל קישון וסביבתו
אנשי האקדמיה חתמו על עצומה הקוראת לשר האוצר, שר הפנים, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הבינוי והשיכון (הממונה על מנהל מקרקעי ישראל) לשמור על קרקעות מורד נחל קישון כשטח פתוח לציבור, לעשות צדק חברתי ולשמור על זכויות הציבור והדורות הבאים.
עוד באותו עניין:
בקשה לכתיבת מכתבים למען הקישון. יימסרו במרוכז לשרי הממשלה
חוקרים בכירים מכל האוניברסיטאות בארץ הצטרפו למאבק אותו מובילים רשות נחל הקישון והארגונים הסביבתיים: חיים וסביבה- ארגון הגג, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, שתי"ל, חרדים לסביבה הקואליציה לבריאות הציבור.
העצומה קוראת לשרים לתמוך בדרישה לשמור על סביבת מורד נחל קישון, משאב טבע נדיר וריאה ירוקה במפרץ חיפה המתועש ולפתח פארק לרווחת כלל הציבור ולהתנגד להסכם העברת זכויות בקרקעות מפרץ חיפה לאורך מורד נחל קישון, מרשות המדינה, מנהל מקרקעי ישראל, לידי חברת נמלי ישראל (חנ"י).
שטח המריבה, ממזרח לפארק הקישון – שטח ההתפתחות הטבעית של הפארק:
בעצומה ציין כי עתיד מורד נחל קישון, כשטח טבעי, מאוים על ידי הסכם החכירה לחנ"י. אנשי האקדמיה יצאו בקריאה להשאיר את ההכרעה על הזכויות בקרקע עד להחלטות של מוסדות התכנון על ייעוד ושימושי הקרקע במפרץ חיפה ולאפשר קבלת החלטות שקולות המתחשבות גם בצרכי הדורות הבאים.
לשטחים שחנ"י דורשת לצורך הקמת עורף נמל ושטחי מכולות, יש חלופות במרחב, בעוד לנחל קישון וסביבתו אין תחליף.
לדברי שרון נסים, מנכ"לית רשות נחל הקישון: "הושקעו בשנים האחרונות משאבים רבים בשיקום הנחל וסביבתו ויש למנוע הפיכתו למחסן מכולות. המערכת האקולוגית בקישון משתקמת בעקבות פעילות רשות נחל הקישון והמשרד להגנת הסביבה ויש לשמור על זכותו של הציבור ליהנות מפירות השיקום."
לדברי אלה אלכסנדרי, מנהלת פעילות החברה להגנת הטבע בחיפה: "שמחה על הצטרפות אנשי אקדמיה בכירים לקריאה לשמור על הקישון כשטח ירוק ופתוח. החברה להגנת הטבע תמשיך ותילחם על שמירת משאבי הטבע כנכס ציבורי היום ולדורות הבאים."
כתבה ב-YNET בנושא:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921967,00.html" onclick="window.open(this.href);return false;
אנשי אקדמיה נגד הצבת 100,000 מכולות בקישון
שר המדע והטכנולוגיה ברשות נחל הקישון
שר המדע והטכנולוגיה, חה"כ הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ', בביקורו בנחל הקישון הביע את מחויבותו לשיקום הנחל ולפיתוח האזור לרווחת הציבור.
לאחרונה, ביקר השר דניאל הרשקוביץ' ברשות נחל הקישון יחד עם המטה הבכיר ויועציו למשרד, ציון ירום, יוסי דולינסקי ואשר ליטבק. במסגרת הביקור הציגו מנכ"לית רשות נחל הקישון, שרון ניסים ויו"ר ההנהלה, דוד טטרסקי, את פעילות הרשות לטובת שיקום הנחל ואת העובדות אודות המגוון הביולוגי המצוי בו, כשלאחריו התקיים שייט לאורך הנחל.
השר בדבריו הדגיש את חשיבות משאבי הטבע במדינת ישראל במיוחד כאשר מדובר בנחל איתן כדוגמת הקישון שהוא משאב טבע אקולוגי, תיירותי ומהווה ריאה ירוקה.
בעניין הקונפליקטים בין שימור הנחל לבין תכניות חברת נמלי ישראל ועיריית חיפה להקמת שטחי אחסון מכולות בצמוד לנחל, ציין השר הרשקוביץ' "כשמדברים על מכולות, מאחר ואינן צריכות דווקא את אזורי הקינון של הצבים והציפורים, ההיגיון אומר שקל למצוא פתרונות ללא פגיעה בטבע". עוד הוסיף כי "כיום המדע רגיש מאוד לפגיעה בטבע ומודע למורכבות הקיימת."
השר הביע את תמיכתו הגורפת בעבודת שיקום ובפיתוח האזור "עד כמה שהדבר תלוי בי ויגיע לענייני חקיקה, אני מחויב לקישון."
לדברי מנכ"לית רשות נחל הקישון, שרון נסים "רשות נחל הקישון מעלה בכל הזדמנות את הצורך והחשיבות בשימור גדות נחל קישון לטובת הציבור ואני שמחה כי שרי הממשלה מתגייסים לטובת מטרה חשובה זו".
צילום: גיל גוטמן, רשות נחל הקישון
כתבה טובה על הקישון, של זמן חיפה
http://www.youtube.com/watch?v=9xxKK1z9TtM
http://www.youtube.com/watch?v=cmhNX9uek0s
אירוע המגוון הביולוגי בנחל קישון
האו"ם הכריז על שנת 2010 כשנת המגוון הביולוגי העולמית. בסימן זה קיימה השבוע (15.6.2010) רשות נחל הקישון, אירוע בו הוצגה והודגשה חשיבות בתי הגידול ומגוון המינים המצויים כבר כיום בנחל קישון המשתקם, הודות להליכי השיקום והשימור אותם מבצעת רשות נחל הקישון בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.
באירוע שהתקיים בפארק הקישון בסמוך למעגן הדייג, במעמד השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, נכחו אנשי אקדמיה מהטכניון, מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת ת"א, חברי ארגונים ירוקים, אזרחיים וחברתיים, אנשי תעשייה ובעלי תפקידים במשרדי הממשלה ונציגים בכירים של הרשויות המקומיות באזור, לרבות ראש העיר נשר, מר דוד עמר, ראש המועצה האזורית זבולון, מר דב ישורון, ראש העיר קרית ים, מר שמואל סיסו ועוד.
האירוע נפתח בסיור רגלי מודרך לאורך גדות הנחל ונמשך בכנס מקצועי. רבים מהנוכחים באירוע הביעו את הפתעתם נוכח שלל הציפורים ובע"ח שנראו בסיור שנערך למוזמנים בטרם ההתכנסות.
את האירוע פתחה מנכ"ל רשות נחל הקישון, הגב' שרון נסים שהדגישה את חשיבות שימור רצועת הנחל כריאה הירוקה האחרונה במפרץ חיפה. אחריה נשאו דברים יו"ר הנהלת הרשות ד"ר דוד טטרסקי ומנכ"ל חיים וסביבה, מר נאור ירושלמי.
השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, נשא דברים והדגיש את חשיבות שיקום נחל קישון וכן הביע תמיכתו בהגנה על איזור מורד הנחל ושימורו כאזור פתוח לציבור, תוך הקפדה על שיקום המערכת האקולוגית העשירה הנמצאת בו.
לדברי השר ארדן "נחל קישון הוא המקרה הקיצוני ביותר בנחלי ישראל שכן נחשף באופן בוטה לזיהום תעשייתי ורעיל ולכן אני כשר להגנת הסביבה והמשרד להגנת הסביבה רואים בו את האתגר הסביבתי החשוב והמרכזי ביותר בשיקום הנחלים כי הוא היכולת שלנו להמחיש לציבור הרחב איך ניתן להפוך בחשיבה נכונה מפגע סביבתי למשאב לטובת הציבור הרחב".
בהקשר לפיתוח פארק נחל קישון לטובת הציבור החיפאי, אל מול תוכניות פיתוח עורף הנמל בשטחים הצמודים לתוואי הנחל, אמר השר כי "האיום הכי גדול על נחל קישון הם לא אותם המזהמים ההיסטוריים כי בהם אנחנו יכולים לטפל. היום האיום האמיתי על הקישון בא מהמקום הבלתי צפוי שאפשר לדמיין, הועדה המקומית חיפה ועיריית חיפה…"
הערת העורך צפו בהצבעה השנויה במחלוקת בוועדה המקומית
רגע ההצבעה – הקואליציה מרימה יש כאיש אחד. תמונות
השר הביע תקוותו כי המחלוקות ייושבו לטובת באמרו כי "אסור לעשות את הטעות הכל כך נוראית ולהרוס את הסיכוי היחיד שיש אולי לפתח את הנחל ופארק בר קיימא שייתן לציבור הזדמנות לשוב וליהנות מהנחל. זאת תהיה טעות בלתי הפיכה שלא ניתן לתקן אותה, אבל בסוף ההיגיון והשכל ינצחו".
שיאו המדעי של הערב היה בהרצאתו של פרופ' אביטל גזית, זוכה פרס השר להגנת הסביבה למצויינות סביבתית לשנת 2010, פרס בו זכה על עבודתו החלוצית במחקר ובשיקום נחלי ישראל. פרופ' גזית המלווה את רשות נחל הקישון שנים רבות כיועץ אקולוגי, סיפר על חשיבות המגוון הביולוגי לרווחתו של האדם והדגיש את הצורך בשימור "הפנינה של הקישון" היא שלוחת האפנדיקס, המהווה את השריד למלחת הקישון ההיסטורית ומצוייה תחת לחץ פיתוח שטחי עורף הנמל, אותם מתכננת חברת נמלי ישראל.
גזית הציג בהרצאתו את התקדמות שיקום הנחל בהיבטים של מגוון המינים המתפתח לאורך השנים ובריאות הנחל אשר הייתה בעבר גרועה ביותר בכל חלקיו וכיום בחלקים מסויימים של הקישון, אף טובה מזו הנמדדת ברוב נחלי החוף בישראל.
האירוע החגיגי מציין את התנופה בפעילות רשות הנחל בתקופה האחרונה. הישגי השיקום מוצגים בדוחות השוטפים באתר האינטרנט של הרשות וזמינים לכל דורש ומתעניין.
רשות נחל הקישון נאבקת בערכאות שונות כנגד מימוש האיומים על המרחב הציבורי הפתוח, כדי לשמור על משאב הטבע הנדיר והייחודי למען הציבור בחיפה ובאיזור המפרץ.
הרשות מזמינה את הציבור הרחב להגיע לנחל, לטייל ולנפוש לאורך גדותיו.