באנר קריית ביאליק ותיקים מובייל 140724

תאונת דרכים קטלנית בכניסה הדרומית לחיפה

(חי פה) - גבר נהרג ושלושה אנשים נפצעו בתאונה...

תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

היהודי התשיעי • פרק 4

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

PowerPoint בעידן הבינה המלאכותית • מדריך מקיף למנהלים ואנשי מקצוע

Microsoft PowerPoint נותר כלי מרכזי בעולם העסקים והאקדמיה, אך...

"עיין ערך: דת" • פרק 11 • זהות יהודית וזהות דמוקרטית • דעה

איך נשמור על זהות יהודית לצד זהות דמוקרטית במדינת ישראל.

"הילדה מתחרפנת מעל חודש בבית, בגלל החלטה חסרת היגיון!" • ההורים בחיפה זועמים

הכוונה היתה טובה, אבל האם יש בה הגיון?
לא כולם חזרו ללימודים בחיפה…

כפי שפורסם בחי פה בסוף חודש דצמבר 2020, עיריית חיפה פנתה לקבינט הקורונה כדי שיאשר את חלוקת חיפה לחבלים, עפ"י אזוריה השונים, כך שצבעי תוכנית רמזור הקורונה תהיה מותאמת לכל אזור בעיר באופן נפרד, התואם את מצב התחלואה בו, וכעת, כשיש חיסון בהישג יד, גם את מצב המתחסנים.

המטרה היתה טובה, על כך אין ויכוח. לכאורה, הסידור הזה נוצר כדי לאפשר יותר חופש פעולה בשכונות בהן רמת התחלואה נמוכה, ובראש ובראשונה, הכוונה לפתיחת מסגרות החינוך. כל הורה בעיר וכמובן בארץ, שחווה סגר קורונה עם ילדים בבית, ללא מפגשים חברתיים או תעסוקה מסודרת, מכיר את הקושי ואת התסכול. הבעיה אף מקבלת תוקף נוסף, כאשר ההורים הם עובדים חיוניים וצריכים ללכת לעבודה.

למען הסר ספק, כשרמת התחלואה מחייבת זאת, מובן שיש להסתגר ולהימנע מפעילויות חינוכיות, אך אם כבר נעשית חלוקה שכזו, שמטרתה היא להקל במקומות שהדבר מתאפשר, לפחות שתהיה מבוססת על היגיון כלשהו ולא תהיה תחושה כי נעשתה באופן שרירותי.

החלוקה לרבעים

אם כן, כחלק מתהליך פתיחת הסגר וחזרה לשגרה, החליטה עיריית חיפה להשתמש בשיטת הרמזור ולחלק את העיר ל-7 חבלים שונים: קריית חיים ושמואל, עיר תחתית, מערב חיפה, רובע הכרמל, רובע הדר, נווה שאנן ומפרץ חיפה.  

כל חלק ייבחן לגופו, יסומן בצבע עפ"י תוכנית הרמזור, ויוחלט לגביו אם מערכת החינוך הכוללת את כיתות א'-ד' והגנים, יכולה להיפתח. הבעיה היא, שחלוקה זו בוצעה על ידי עיריית חיפה בשנות ה-70. מאז העיר השתנה, נוספו שכונות, האוכלוסייה גדלה והחלוקה הנוכחית, בחלקה, לא רלוונטית.

שני מוקדים עיקריים

עיקר הבעיה נמצאת ב-2 מוקדים: הראשון – שכונות נאות פרס ורמת הנשיא, אשר עומדות על אחוז תחלואה נמוך ואחוז חיסונים גבוה, ומשויכות לחבל מערב העיר, יחד עם שכונות כמו קריית אליעזר, בת גלים ושער העלייה, למרות שאלה רחוקות מהן ואינן עומדות עמן כמקשה אחת.

"קחו אחריות, תדאגו לרשות שלכם"

מורן נוף שפרן, תושבת נאות פרס ואמא לשתיים, זועקת: "אנחנו משויכים לשכונות מפה ועד בת גלים, שהקשר ביננו מקרי בהחלט. עזוב את הארנונה בתעריפים השונים. אנחנו שכונה כל כך מבודדת, יש לנו 3 חולים מאומתים, בסך הכל. כולם רוצים שהילדים ישלחו למסגרות ושנוכל לצאת לעבודה, הרבה פה עובדים בהיי-טק, עובדים חיוניים, קשה לנו לחיות ככה. אני מבינה את הרציונל, אבל צריך להתייחס אלינו אחרת. בדרך כלל אני לא מאלה שעושים רעש, אבל חוסר ההיגיון הזה הוציא אותי מדעתי".

מורן נוף שפרן (צילום: אלבום אישי)

שפרן לא הסתפקה ב"לעשות רעש", אלא גם יצרה עצומה שקוראת לריענון המתווה, שחתומים עליה כבר יותר מ-400 איש. "ברשויות אחרות, יש מאמצים לעשות מפגשים לפי תקן של עד 9 אנשים, כולל הגננת. בואו תנסו לעשות משהו, לבוא לקראתנו. תיערכו לזה. אל תתלו את כל התקוות שלכם במשרד החינוך. קחו אחריות, תדאגו לרשות שלכם".

אבישי לרנר, תושב נאות פרס ואב לשניים (1,5) אומר: "התחושה היא, שכשההחלטות היו ברמה הארצית, שילמנו בסגר בגלל ערים אחרות, וכרגע, נאות פרס משלמת ברמה המוניציפלית, בגלל שכונות אחרות. בגלל החלטה בירוקרטית שרירותית, הילדים שלנו נשארים בבית. אם החלוקה השרירותית הזו הייתה מחברת אותנו עם רמת אשכול, לדוגמה, אז מוסדות החינוך פה היו נפתחים. אחרי סגרים כל כך ארוכים, אנחנו רוצים לחזור לאי קטן של נורמליות, וכשבשכונה שלנו רמת התחלואה כ"כ נמוכה ורמת המתחסנים גבוהה, אין סיבה שלא".

אבישי ומרב לרנר עם הילדים, מדגימים עבודה בזמן סגר (אלבום פרטי)
אבישי ומרב לרנר עם הילדים • מדגימים עבודה מהבית בזמן סגר (אלבום פרטי)

"הילדה מתחרפנת"

גם אולגה טליאנר, תושבת שער העלייה ואמא לילדה בת 7, מצביעה על חוסר ההיגיון. "בית ספר ליאו-בק, שנמצא ברחוב דרך צרפת 90, פתוח, אבל בית הספר של הילדה שלי, בית ספר רמות, ברחוב דרך צרפת 85, כמה מספרים משם, סגור. הילדה שלי, כמו כולם, כבר יושבת למעלה מחודש בבית ומתחרפנת".

אולגה טליאנר (צילום: אלבום אישי)

המוקד הבעייתי השני, נמצא ברובע נווה שאנן, שכולל בתוכו, משום מה, גם את השכונות רמות ספיר, רמת חן, רמת אלון ורמז, בהם אחוז התחלואה נמוך, אך בגלל השייכות לנווה שאנן, שמאכלסת לא מעט חרדים, נצבע הרובע באדום וגנים בשכונת רמות ספיר, נשארו סגורים.

האחים הגדולים הולכים לביה"ס כשהגן של הקטנים – סגור!

מליסה טוביאס, תושבת שכונת רמות ספיר ואמא לשתי בנות הנמצאות בגן השכונתי, משחררת את התסכול: "אתמול הודיעו שבתי ספר פיכמן והבונים נפתחים, ומי הולך לשם? תושבי רמות ספיר ורמז. גם גן אדמונית, שנמצא בתוך בית ספר הבונים, נפתח. אבל מה? הגנים ברמות ספיר סגורים. הילדים שהולכים לאותם בתי הספר הפתוחים, הם האחים של אלה שנשארים בבית. מה ההיגיון? התקשרתי לעירייה וביקשתי הסבר על הדבר, אמרו לי שהקב"טים של השכונות ישבו לעשות הערכת מצב והסבירו שבגלל השיוך לנווה שאנן הכתומה, אנחנו גם צריכים להיות סגורים".

ברמות רמז יש לימודים וברמות ספיר אין!

נווה שאנן מחולקת לתתי רבעים – נווה שאנן הוותיקה וזו החדשה, הכוללת את מרכז זיו, רמת אלון, קריית הטכניון, רמות ספיר, רמת חן ורמות רמז.

"רמות רמז יחד עם רמות ספיר, אז איך יכול להיות שיש לימודים ברמות רמז וברמות ספיר אין? אם פתחתם שני בתי ספר, שיש שם הרבה יותר ילדים מאשר בגנים, איך ייתכן שהאחים הקטנים לא יכולים ללכת לגן? אני לא מבינה את זה. הגננות עצמן מוכנות לפתוח, רק צריך שהעירייה תיתן את האישור".

מפת השכונות וצבעי הרמזור שלהן


תגובת עיריית חיפה:

עיריית חיפה פנתה ל"מגן ישראל" בניהולו של פרופ' אש בבקשה לאפשר גמישות באישור לימודים:
בבקשה שהועברה ביוזמת ראש העיר עינת קליש רותם, מוסבר כי חיפה חולקה כעיר גדולה לשבע גזרות ב"המלצת מגן ישראל", במטרה לבודד אזורים ברשות גדולה כחיפה, במידה ורמת התחלואה בהם גוברת.

חיתוך צבעי הרמזור לצרכי לימודים, גזר השבוע את מצב העיר חיפה ביום שני בערב (8/2/21), עפ"י התחלואה שהייתה קיימת ביום זה בכל אחת משבע הגזרות העירוניות.
הצבע ניתן לכל חבל בנפרד על פי היחס שבין מספר החולים למספר התושבים. עובדה זו יוצרת מצב בו התושבים בשכונות "ירוקות" הנמצאות בחבל כתום, אינם יכולים לשלוח את הילדים אל בית הספר והגנים בשל צבע החבל בו הם מתגוררים.

בעיה נוספת המתעוררת כתוצאה מהחלוקה לחבלים גדולים, היא שקבוצות אוכלוסייה גדולות שהתחסנו אינן נהנות מיתרון זה בשל מגוון המגזרים בכל חבל נתון.

לעיריית חיפה קיימת אפשרות להחמיר את החלטות הממשלה בתת שכונות אדומות, אך אין בסמכותה להקל על שכונות ירוקות הנמצאות כאמור בחבלים כתומים או אדומים.

לאור כל אלה מבקשת העירייה אישור לניהול גמיש במערכת החינוך, כך שתוכל לפתוח בתי ספר על פי מצב התחלואה בשכונה ולא על פי חיתוך מצב שרירותי, בהתאם ליום אחד בשבוע והשתייכות לחבל גדול שאינו משפיע על שכונה ספציפית

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

עומר מוזר
עומר מוזר
עומר מוזר כתב חי פה

כתבות קשורות לנושא זה

5 תגובות

  1. אין ספק תוכנית "רובעים" ברמזור כמו גם במדדים סטטיסטיים אחרים נועד להסתיר ולהסוות את בעיית השכונות המגזריות הצבועונות באדום בוהק ומה לעשות מדובר במגזר החרדי-דתי והמגזר הערבי אבל אתם יודעים לא נעים להגיד ויזנ'יץ וגאולה אדומות עם פי 3 תחלואה אז נקרא לזה הדר מזרח או נכניס את זה כרובע שלם של שכונות שיסבלו בגלל אחרות.
    נכון אין לזה סוף כל שכונה רוצה להיות משוייכת כרגע לאלו שפתוחות. ככה מבינים בכל הארץ עד כמה תוכנית הרמזור אבסורדית וטיפשית. מה קורה אם הילדים הולכים אחד לבית ספר בשכונה אדומה שסגור ואחת בשכונה ירוקה שפתוח? מה קורה אם בשכונה אדומה 20 מורים חולי קורונה שמלמדים בבית ספר בשכונה ירוקה, שפתוח?
    אתם מבינים שכל התוכנית הזו הביאה לנו סגר שני, שלישי, ויהיו רביעי וחמישי.
    מאד פשוט היה צריך לומר אין אדום אין ירוק אין כתום ואין צהוב. שכונה עם תחלואה גבוהה תבודד לשבוע, בעוצר מלא, לא יוצאים מהבתים, בודקים בניין בניין, בית בית, מוציאים את החולים ופותחים אותה. אז היינו היום עם עשירית מכמות הנדבקים והחולים. אבל ראש הממשלה, ראשי הערים, חלשלושים.. פוחדים… נכנעים למגזרים שלא רוצים "סטיגמות".
    כל פעם שהחרדים היו בעוצר בסגר הראשון, דרעי וליצמן צרחו על סטיגמות והפצת דעות קדומות וכליאת החרדים. במקום לעודד את השיטה כדי לחלץ את המגזר שלהם מתחלואה עצומה ומאות הלוויות הם עסקו בהשחרת צה"ל והמשטרה שסגרו את השכונות ואת הערים האדומות. ככה פתחו הכל מוקדם מדי ומיידית החלה שוב מהן הדבקה המונית. ויחד עם מסיבות חתונות הפגנות טיסות בכל המגזרים, הגענו לאחד המקומות הגרועים בעולם בהדבקה לנפש גם עם הרמזור המטופש, שכולם דרסו אותו ו"נסעו באדום" ללמוד לעבוד ולחגוג.
    שוב יש רק כלי אחד ברור:
    עוצר על שכונות עם תחלואה גבוהה והתפשטות מהירה וחריגה.
    עוצר על שכונות עם הלוויות המונים וחתונות המונים, קנסות ובדיקות בית בית
    עוצר לשבוע על כל מוקד התפרצות וסגירתו עד לסיום חקירה אפידמיולוגית
    ומניעת כניסה של מורים ועובדים שלא התחסנו למקומות עבודה

  2. מה כולם מתולננים?צריך לפתוח בהדרגה הכל אין מה לעשות..מה את מעדיפה שהילדה תידבק במוטציה שפוגעת בילדים או שהיא תהיה בריאה וקרובה אליכם הורים.?ילה רק תלונות יש פה לחיפאים האלה..תתמודדו ותפסיקו להיות פלצנים ותצביעו למח"ל בראשות ביבי המלך.אל תהיו טיפשים

  3. גם ביהס אלון ברמת אלון לא נפתח משום שהוא מקושר משום מה לנוה שאנן ואילו ביהס פיכמן שנמצא ברמות רמז כן פתוח
    .פשוט..חלם….מצב הזוי ולא הגיוני

  4. תודה רבה לחי-פה על הכתבה החשובה הזו. אכן החלוקה השרירותית היא ממש מעשה עיוולת!!!!
    אני מקוה שהגנים ברמות ספיר יפתחו מידית ונכדי המתוקים יוכלו לפגוש את חבריהם בגן.

  5. הגברת קליש, אנא קחי אחריות. את מכירה היטב את כל השכונות בעיר, את בתי הספר, בדקי היכן ישתחלואה שמסכנת ותאשרי פתיחה או סגירה. תפעילי הגיון. אל תהי חותמת גומי של מי שאיני מכיר את חיפה של 2021.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...