באנר החברה הכלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

היהודי התשיעי • פרק 4

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

PowerPoint בעידן הבינה המלאכותית • מדריך מקיף למנהלים ואנשי מקצוע

Microsoft PowerPoint נותר כלי מרכזי בעולם העסקים והאקדמיה, אך...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

המלון בבת גלים נבנה במהירות הבזק על אף שהוא חוסם את קו החוף

זוהי כתבת המשך לכתבה שפרסמתי לפני כחודשיים בתקופת הבחירות...

השפעות נמל המפרץ על מצב קרקעית מפרץ חיפה | מחקר יוצא לדרך

המשרד להגנת הסביבה יוזם מחקרים בתחום הסביבה הימית כדי לספק ידע מדעי, שיהווה בסיס לקביעת מדיניות. בין המחקרים שיתוקצבו על ידי המשרד, יהיו גם מחקרים שקשורים בחיפה ובראשם חקר ההשפעות של נמל המפרץ על קרקעית מפרץ חיפה. בראש המחקר יעמוד ד"ר גדעון טיבור, מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה.

מילוי חול - נסיגת החול בחוף קריית חיים בחיפה (צילום: מוטי מנדלסון)
מילוי חול – נסיגת החול בחוף קריית חיים בחיפה (צילום: מוטי מנדלסון)

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לחי פה:

לשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, יוזמים ומתניעים מחקרים בתחום הסביבה הימית, שיספקו מידע וידע הנחוצים לשמירה על הסביבה בחופים ובים. בקול קורא למחקרים שפרסם המשרד להגנת הסביבה זכו מספר גופים להוביל ארבעה מחקרים שיבוצעו בהיקף כולל של כ-900 אלף שקל.

המחקרים שזכו במימון המשרד להגנת הסביבה:

  1. מצב הקרקעית ושינויים בקו החוף בדרום מפרץ חיפה בעקבות הרחבת נמל המפרץ – ד"ר גדעון טיבור, חיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל):
    במסגרת בניית נמל המפרץ מתרחשים שינויים נרחבים באזור החופי במפרץ, שכוללים ייבוש שטח וגריעת חול בשטח נרחב. שינויים אלה בעלי פוטנציאל להפרה משמעותית של תהליכים בקרקעית הים, שעלולים להשפיע על המערכת האקולוגית במפרץ. המחקר יספק תמונה עדכנית על מצב הקרקעית ושינויים בקו החוף בסמוך לנמל, שהושפעו ישירות מעבודות התשתית שנערכו בו בשנים האחרונות. התובנות ממחקר זה צפויות לסייע בקבלת החלטות על פעולות עתידיות ובקבלת הערכה של ההשפעה של הרחבת הנמל על מבנים וחופים סמוכים.
  2. מקורות פסולת הפלסטיק הימית בחופי ישראל – ד"ר גליה פסטרנק:
    מטרת המחקר היא לזהות את סוג הפסולת אשר מוצאת את דרכה לחופי הים התיכון ומפרץ אילת ואת מקורה, כדי לצמצם את היקף הזיהום. מדובר בסקר שיאתר את מקורות הפלסטיק, שאף יקבע אילו אחוזים מהפסולת מקורם ממקור ימי או מדינות סביבנו, ואילו אחוזים מגיעים ממקור יבשתי מקומי לרבות נחלים. הסקר יסייע לרשויות המקומיות לנהל באופן נכון את הטיפול בפסולת בחופיהן ולצמצם את הגעתה לחוף הים, וכן יסייע למשרד בגיבוש כלי מדיניות לנושא ניקיון החופים.
  3. הבנת יכולות פירוק קונדנסט על-ידי חיידקים ימיים בתנאי מזרח הים התיכון כאמצעי לטיוב וייעול הטיפול באירוע דליפה – ד"ר מקסים רובין בלום וד"ר איל רהב, חיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל):
    בעקבות צמיחת תעשיית הגז הטבעי בישראל, תוך כדי פיתוח מאגרים חדשים ובניית תשתיות, יעלה נפחם של דלקים המופקים והמשונעים מול חופי ישראל, ולפיכך תעלה ההסתברות לשפך בים. המחקר המוצע יתמקד בתוצר הנוזלי העיקרי של תעשיית הגז הטבעי בישראל, הקונדנסט. מטרות המחקר הן לסקור את ההשפעות האקוטיות וארוכות הטווח של זיהום קונדסט ואופן הטיפול בו על הסביבה הימית תוך התמקדות באוכלוסיית החיידקים בים התיכון, שלהם תפקיד מרכזי הן במארג המזון והן בפירוק הידרוקרבונים בים. בהתבסס על מידע זה, המחקר יבחן מספר טיפולים העשויים להביא לצמצום הנזק הנגרם והאצת הטיפול בו. תוצאות פרויקט זה ישמשו כבסיס להערכות סיכונים ודרכי התמודדות עם דליפות עתידיות.
  4. הכתם הצהוב בחוף אפולוניה – פרופ' יהודה בניהו מאוניברסיטת תל-אביב:
    בחוף אפולוניה מתרחשת נביעה של מי תהום מזוהמים, שמקורם במפעל תע"ש הסמוך שפעל שם עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, היוצרים כתם צהוב. המחקר נועד להשיג ממצאים חד-משמעיים לגבי טיבו של המפגע הסביבתי, והוא יבחן לראשונה את ההשפעה הביולוגית (מאפיינים של חברות החי) לעומת אזור ביקורת. ממצאי המחקר יסייעו בקביעת פרמטרים לניטור מצב המערכת הימית לפני ולאחר שיקום האתר וכן בגיבוש המלצות לנקיטת פעולות יזומות למניעת המשך הזיהום ושיקום המערכת האקולוגית.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל מסרה לחי פה:

"העלייה בפעילות הכלכלית האינטנסיבית בים התיכון בעשור האחרון הביאה את המשרד לפעול באופן ממוקד לשמירה על הסביבה החופית ועל הסביבה הימית – אל מול תנופת הפיתוח וניצול המשאבים. על-מנת ליצור מדיניות מבוססת מדע, המשרד מקדם מחקרים במספר תחומים ואוסף מידע נדרש לצורך השמירה על בריאות הציבור והסביבה"

השרה גילה גמליאל (צילום: ציביה קצמן, לעמ)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

ירון כרמי
ירון כרמי
הפניית רעיונות לכתבות במייל - [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

תגובה 1

  1. כל הכבוד לשרה.
    ניתן ללמוד ממחקרים דומים בחו"ל..
    שישקיעו במחקר איך לשאוב את הבוצה והגועל שעכשיו קשה לו לצאת בגלל התוספת הפיזית של הנמל החדש.
    שיחוקקו חוק אגרסיבי יותר נגד המפעלים הפטרוכימייים ששופכים בוצה לקישון או שיעיפו אותם מחיפה, סוף סוף.
    שיעמיקו את החוף ויאריכו את שדה התעופה המסכן של חיפה.
    שיעמיקו את החוף ויבנו בתי מלון מרינה ופעילות ימית כיאה לעיר חוף ב2021..
    שיביאו את איילת שקד שתלמד אותם איך מזיזים דברים.
    יש מלא מה לעשות ומשחקים בלסמן וי על נושאים בהם המסקנה ברורה וידועה.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...