דו"ח שירות התעסוקה שפורסם בתחילת השבוע (יום א' 18/10/20) על מצב האבטלה נוכח הקורונה, לא מבשר טוב
מהדו"ח עולה כי בחודש ספטמבר, בו היתה המדינה תחת סגר, נרשמו 205 אלף דורשי עבודה, פי 3 מאשר בחודש אוגוסט הקודם, אך אם זה מעודד מישהו, נמוך ביחס לשיא של 850 אלף דורשי עבודה בתחילת המשבר בחודש מרץ.
הדו"ח מציג עוד נתונים רבים ביחס למספר המשתלבים בעבודה, שיעור שיא של נשים שנרשמו כדורשות עבודה (62.7%), הערים בהן מספר גבוה של דורשי עבודה (אילת ובית"ר עלית) ועוד פילוחים כאלו ואחרים.
נתונים מעניינים לא פחות היו ביחס לצעירים בישראל. לפי הדו"ח, שיעור הצעירים הנרשמים כדורשי עבודה עד גיל 24, קפץ ל- 20.5%, בעוד בתחילת המגפה בחודש מרץ עמד על 17.1%. בסך הכל, שיעור דורשי העבודה הצעירים עד גיל 34, הגיע בחודש ספטמבר ל 49.5%. במילים אחרות, כמעט חצי מדורשי העבודה / מובטלים, הם צעירים עד גיל 34. נורא!
ואם זה לא מספיק, אז שיעור החזרה שלהם לעבודה הוא נמוך ביחס לקבוצות גיל אחרות.
חרדה לגורל המדינה
כך או אחרת, העובדה שמחצית מהמובטלים הם צעירים, צריכה להדיר שינה מעיני כל אחד שחרד לגורל המדינה.
הצעירים היום הם כוח עבודה חשוב לגלגלי המשק. הם מאיישים משרות רבות בשוק העבודה, בעיקר בתחומי מכירות בחנויות, שירותים, מסעדנות, טיפול בילדים, אבטחה, סיוע למורים וכיוצא באלה. חלקם בשלבי לימודים כלשהם ומנסים לשלב בין העיסוקים, אך צריך לזכור שיש גם הרבה צעירים וצעירות שמלבד תעודת 12 שנות לימוד, אין באמתחתם מה להציג למקומות עבודה, לרבות ניסיון תעסוקתי כלשהו.
לא בכדי הם הנפגעים העיקריים של הסגר שאך הסתיים, ובכלל של משבר קורונה. מרבית הצעירים שנרשמו בלשכות התעסוקה הגיעו מתחומי מכירות בחנויות, סיוע למורים, אבטחה, מלצרות ברמנים וכדומה.
לרוב הוצאו הצעירים הללו לחל"ת, אך גם היו מקרים של מעסיקים רבים, שמצאו הזדמנות לשלוח אותם הביתה באופן סופי.
צריך לחשוב פרקטית
האתגר הגדול שלנו הוא בהחזרת הצעירים הללו לשוק העבודה בהקדם האפשרי. בהינתן שהמצב עלול להימשך עוד מספר חודשים ומי יודע אם סגר נוסף יתרגש עלינו עוד מספר שבועות, צריך לחשוב פרקטית.
לצד סיוע מידי במציאת עבודה זמנית, ככל הנראה, תמיכה רגשית וחיזוק מיומנויות וכישורים, צו השעה הוא הכשרות מקצועיות.
אין במאמר זה להמציא את הגלגל. הכשרות מקצועיות הן שירות שמוכר כמעט לכל מי שעבר בלשכת התעסוקה. אלא שכורח הנסיבות כעת, מחייב שבעתיים את השימוש בפרקטיקה הזו.
צריך לזכור שלא לכולם יש יכולת, זמן וכסף לצאת ללימודים אקדמיים של שלוש שנים. צעירים רבים מחפשים פתרון מהיר יחסית שבשורה התחתונה ייתן עבודה.
התעשייה התקדמה
אני מאמין גדול בהכשרות מקצועיות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף שירות התעסוקה מציעים מגוון של הכשרות וקורסים. ההכשרות נותנות מענה, בטווח קצר יחסית, לרכישת מקצוע והשתלבות מקצועית בתחום הנלמד. זהו פתרון ריאלי לצעירים וצעירות שנפלטו ממעגל העבודה ולרוב אינם בעלי הכשרה / השכלה כלשהי, שיכולים תוך זמן קצר וסביר יחסית לרכוש מקצוע ולעסוק בו.
התעשייה התקדמה וגם תחומי הלימוד ניכרים בה. החל ממחשבים, רובוטיקה וחשמל ועד טיפוח והארחה. אגב, לרוב יש גם מימון מסוים והשתתפות בלימודים.
זהו צו השעה שלנו – הכשרות מקצועיות!!!
זוהי התקווה והבשורה לצעירים והצעירות שאינם בעלי השכלה ורוצים לחזור מהר לשוק העבודה, אך הפעם בהבדל אחד: עם תעודת מקצוע שתעניק להם קצת יותר יציבות במקום העבודה ושכר משודרג יותר.
נתון מפחיד: כמעט 50% מובטלים צעירים
אי אפשר לעבור לסדר היום עם נתון מפחיד של כמעט 50% מובטלים צעירים. זה הזמן לגלות מנהיגות ואחריות ולעודד הכשרות מקצועיות. התעשייה זקוקה לעובדים אלו.
ממשברים אפשר לצמוח
מכאן גם יוצאת הקריאה לצעירים וצעירות. לנצל את המומנטום. ממשברים אפשר גם לצמוח. זה הזמן לעשות בדק בית וחשבון נפש לקריירה המקצועית. לשתף פעולה, לגלות מוטיבציה, רצינות ואחריות וליהנות מההטבות שהמדינה מציעה. ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא פעיל חברתי ועובד סוציאלי בתכנית יתד לצעירים בסיכון, במחלקה לשירותים חברתיים.