באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

עשייה מאהבה ללא תנאי • האגודה למען החייל

מאז ה 10 לאוקטובר האגודה למען החייל באזור חיפה,...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 4 • המנדט הבריטי על פלשתינה

מיהו פלשתינאי? – גרסת המנדט הבריטי באפריל 1920, בועידת סן...

מים שקטים חודרים עמוק • הקשר בין המים לנפש האדם

בעולם הדימויים מים מייצגים את נפש האדם. כמו המים...

זעקת המשפחות | חג שני בלי לפגוש את ההורים בבתי האבות

"חוסר אחריות של הצוות וההנהלה"

משפחות רבות מודאגות ומתוסכלות בעקבות אי יכולתן לפגוש את יקיריהם בבתי האבות מזה חודשים. המשפחות טוענות כי מאז פרוץ הנגיף במדינה והתפרצותו בבתי האבות הוא הועבר מהמטפלים ואנשי הצוות למטופלים ולא מבני משפחה לצוותים ולמטופלים. על כן יש כעס רב.

יש לציין כי התפרצות הקורונה בבתי האבות הנה קשה, מהירה וקטלנית יותר שכן מדובר באוכלוסייה פגיעה וחולה יותר. נכון להיום, בכל בתי האבות, הנגיף הועבר מאנשי הצוות למטופלים.

ר' (שמה שמור במערכת) תושבת חיפה שאביה מאושפז בבית אבות בעיר שבו התפרץ הנגיף יותר מפעם משתפת בתחושות שעוברות על משפחתה ועל משפחות נוספות שסובלות מהריחוק שנכפה עליהם בגין המגפה

אבא שלי נמצא בבית אבות מזה כשנתיים לאחר שעבר התקף דמנציה קשה, איבד את היכולת לדבר והפך לסיעודי. עד לפני התפרצות הקורונה היינו מאוד מרוצים מהטיפול באבא שלי, מיחס הצוותים והמטפלים, אמא ביקרה אותו כל יום ואנחנו הילדים והנכדים פעם – פעמיים בשבוע. תמיד היה נקי ומסודר ואם ראינו סימן או משהו תמיד היינו שואלים ומקבלים תשובות.

מאז התפרץ הנגיף בארץ החלו מגבלות הביקור שאינן מוצדקות. הטענה היתה שיש חשש שקרובי המשפחה יעבירו את הנגיף למטופלים אבל נכון להיום כל ההדבקויות שהיו בבתי האבות בין אם באזור חיפה או בכלל הארץ היו כתוצאה מהצוותים המטפלים. רוב המבקרים הם גם אנשים מבוגרים ששומרים על עצמם, כמובן שאנחנו לא מדברים על הנכדים. מה שקרה בעצם הוא שבהתחלה הגבילו אותנו שרק בן משפחה אחד מבקר פעם בשבוע וכשיש התפרצות בבית אבות אז אפילו לביקור הזה אנחנו לא זוכים.

אנחנו חשים תסכול ומאוד מודאגים כי אנחנו מצפים מהצוותים ובמיוחד מהמטפלים להיות יותר אחראים. אנחנו מדברים על תקופות ממושכות וארוכות שלא פגשנו את היקרים לנו. יש הרעה במצב המנטלי של אבא כי הוא רגיל לפגוש את אמא כל יום בנוסף לאמא שגם היא אישה מבוגרת וכולנו יודעים את ההשלכות השליליות של הבדידות על המבוגרים. יש גם מחקרים שמוכיחים זאת.

שוב אני מדגישה כי אנחנו זועמים וכועסים שמונעים מאיתנו להגיע לביקור ובסוף מי שמעביר את הקורונה לתוך בית האבות הן הצוותים והעובדים. כל פעם עובד אחר

אנחנו לא מדברים על עובדי ניקיון או טבחים דווקא העובדים הכי קרובים פיזית למטופלים המרפא בעיסוק מרפא בדיבור אנשים שאנחנו מצפים מהם שבתקופה כזו גם ישמרו על המטופלים שלהם ושישמרו על עצמם למענם.
אילוסטרציה – shutterstock

לחייב את הצוותים לשמור בקפידה יתרה

אנחנו דורשים מהנהלת בתי האבות לעשות צעדים קיצוניים ולדרוש מהצוותים ולחייב אותם שאם הם רוצים לשמור על מקום עבודתם שידאגו לשמור על עצמם בקפידה יתרה וכן על ההנחיות. אם מישהו הפר את ההנחיות השתתף באירוע או פגש אנשים שלא על פי ההנחיות עליו להודיע למקום העבודה ושלא יגיע בכלל על מנת לא לסכן את המטופלים.

אנחנו גם דורשים מהצוותים לקחת אחריות לשמור על עצמם על המשפחות שלהם וגם על המטופלים שהם אמורים להיות כמו הילדים שלהם.

ועכשיו כשגם בחג שני אנחנו לא ניפגש עם היקרים שלנו בחג אחרי תקופת בדידות וניתוק ארוכה התחושות הן קשות. אנחנו מבקשים שייתנו לנו לפגוש את קרובי המשפחות שלנו לפי ההנחיות במקום פתוח כי אנחנו רוצים לראות אותם, לראות שהכל בסדר איתם כי מרוק קשה לדעת מה בדיוק עובר עליהם.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

סמר עודה - כרנתינג'י
סמר עודה - כרנתינג'י
עיתונאית בצוות הכתבים של האתר חי פה • כתבת מוניציפלית, פלילים, סביבה ובריאות צרו קשר עם סמר באימייל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

6 תגובות

  1. בס"ד
    חלצו אותם משם! מהר! ויפה שעה אחת קודם! להציל את ההורים מבתי האבות ולקחתם הביתה!
    גם מבתי החולים. פשוט להתרחק ממחנות המוות הללו. לדרוש במקרי חירום צוות הצלה הביתה!
    את אבי היו רוצחים בבית החולים נהריה לולא הברחנו אותו משם הביתה על אפם ועל חמתם ובניגוד לדעתם. מצבו הרבה יותר טוב מאשר של חולי פרקינסון אחרים כי הוא לא נוגע הכדורים של הצוררים.

  2. צודקים, צריך להפגין נגד הקורונה ולבקש ממנה לעזוב.
    כמו כן, כדאי להביא רובוטים במקום העובדים והרופאים.
    הקורונה היא מגיפה קטלנית ולא משנה מה שיעשו, אתם תמשיכו להתלונן ולהשמיץ. גם את העובדים שעושים ימים כלילות, כדי לטפל בהורים שהשלכתם לבתי אבות וגם את המערכת כולה.
    תסתכלו על עצמיכם, למדו משהו מהיקום שנגעל ממכם ונותן לכם צ'אנס להשתפר.

    שנה טובה יותר.

  3. בתי הדיור המוגן עסוקים בדאגה מתביעות הגוברת על דאגה לדיירים אחרת היו מעודדיםצביקורי משפחות ושוקדים על הפעלת הדיירים בעיקר בימי הסגר, בחוגים והרצאות ופתיחת חדרי האוכל. במקום זאת, אפס מאמץ מלבד סגירת דלתות.

  4. הבדידות היא מחלה קשה. בתור מאד מקורבת לנושא של קשישים בבתי אבות,גם בלי הקורונה יש משפחות ר ב ו ת
    גרים מחוץ לעיר….גרים בחוץ לארץ….סתם לא משפחתיים וכד שלא מבקרים חודשים את הוריהם/הסבים והסבתות וכד כך שיש קומץ שך 50%שאכן לא נפגשים עם משפחתם.אבל יש את הצוות שמשתדל לספק חברה כך שלא ה כ ל אשמה הקורונה.
    תעשו בדק בית…..ותראו שאני צודקת.
    שנה טובה שנת בריאות וחג שמח לכל בית ישראל!

  5. ההגבלות נעצרות כאשר מדובר בבתי האבות המיועדים למגזר הדתי והחרדי. הם גגם איפשרו להוציא דיירים לבתי ילדיהם. ואח"כ הם ימלאו את בתי החולים.

  6. את מי את חושבת שזה מעניין??? כולכם אדישים.צאו,תעשו הפגנה אז ישמעו אתכם.אתם שותקים ולא עושים כלום חוץ מלהתלונן.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...