באנר קרטיית אתא

תאונת דרכים קטלנית בכניסה הדרומית לחיפה

(חי פה) - גבר נהרג ושלושה אנשים נפצעו בתאונה...

תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא

ט"ו בִּשְׁבָט פּוֹרֵחַ, אַךְ הַלֵּב קָמֵל • חג בצל המלחמה

עִם הָעָם בְּצִיּוֹן הַמְּבַכֶּה אֶת נְפִילַת לוֹחֲמָיו, וְעִם הִתְקַדֵּשׁ...

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

ועדת "איכות הסביבה" של חיפה, עסקה במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון – דיווח מהדיון

גילוי נאות: הכותבת היא פעילה בנושאי איכות סביבה בקבוצה "אמהות ואבות מצילים את מפרץ חיפה"

ביום ג', ה- 7/8/2019 התקיימה בעירית חיפה ועדת "איכות הסביבה" העירונית של חיפה, שעסקה הפעם במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון. המבקר ביקר בין היתר את פעולות המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון ומשרד הבריאות בהתנהלותם לעניין הזיהום החמור והסיכונים במפרץ חיפה.

ועדת "איכות הסביבה" של חיפה, שעסקה במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון (צילום: אלה נוה)
ועדת "איכות הסביבה" של חיפה, שעסקה במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון (צילום: אלה נוה)

בעוד שנציגים מהמשרד להגנת הסביבה (שלמה כץ, מנהל המחוז), ממשרד הבריאות (פרופ' יוני דובנוב, סגן מנהל המחוז) ומאיגוד ערים חיפה (עופר דרסלר, מנכ"ל, אלה ברלין, אחראית לנושאי האוויר , ושרית גולן שטיינברג –  יו"ר) נכחו , נציגים ממנהל התכנון שהוזמנו, לא הגיעו לדיון.  

מחקרים אפידמיולוגים שיוצאים לדרך השנה
נציג משרד הבריאות, פרופ' יוני דובנוב, טען בהמשך לביקורת מבקר המדינה כי אכן "לא היינו מספיק חזקים" בנושא של הניטור האפידמיולוגי הבריאותי. הוא ציין כי המחקרים החדשים שהיו צריכים לצאת ב 2017 התחילו בפועל רק בשנה האחרונה (2019). טובנוב הסביר כי מחקר הסרטן שיבחן צעירים מגיל הגיוס ועד קבלת סרטן – יצא לדרך, באיחור, כי מוביל המחקר נפטר. מחקר מעקב הילודים יצא גם הוא לדרך השנה. מחקר ילדים – ישווה ילדים מחיפה לילדי מרכז הארץ. במחקר הזה יבדקו מזהמים בתוך חומרי גוף וגם ניטור ביולוגי לפי רזולוציה של כתובת מגורים מדויקת.

ניתוח המחקרים עוד ייקח זמן
השמחה עדיין מוקדמת – מתברר כי ראשית עוד מוקדם לדבר על התוצאות של המחקרים שהחלו באיחור אופנתי, ובנוסף – מתברר כי כשיגיעו תוצאות 7 המחקרים האפידמיולוגיים, תהיה בעיה, שכן מבקר המדינה חייב הקמת גוף משותף שיראה את הדברים בראיה מתכללת ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, ולכן תידרש אינטגרציה של כל המחקרים כבר בשנה הבאה. למשרד הבריאות אין תקציבים לכך, ולא כח אדם / גוף שיעשה את זה. בעוד שבמדינות אחרות מסכמים מחקרים כאלו 30 מומחים במשך שנתיים, בארץ אם יימצא תקציב וחמישה מומחים לכך – זה יהיה  מבחינת משרד הבריאות – הצלחה.  אם לקצר את הדברים, כשהציבור ינסה להבין מה הוא יכול להסיק מהמחקרים, גם שם יעמוד בפניו מכשול שכרגע לא ברור איך ייפתר.

"אין גוף שיעשה את זה אין תקציב וזה אחד הדברים שאנו מתריעים כבר עכשיו"
בשלב זה, בו כל נוכח בחדר הבין שהסחבת במחקרים החדשים שוברת שיאים חדשים, פניתי אני אל פרופ' דובנוב תוך אזכור פרק התכנון הסטוטורי בדו"ח המבקר, שבו נמצאה ביקורת גם כלפי משרד הבריאות – ושאלה, מדוע אם משרד הבריאות יקבל תוצאות מחקריות רק בעוד כמה שנים- מדוע שלא יעצור את כלל תכניות ההרחבה? התייחסתי גם אל התכנית "קרקעות הצפון" – תכנית שלא נעצרה ואשר תוסיף 1.28 מיליון קוב נפט ותזקיקים שמרביתם המכריע חדשים ביחד עם אזור תעשייה פטרוכימית/זיקוק חדש למימוש, וזאת עם עוד 600,000 קוב תזקיקים המבוקשים בנמל המפרץ החדש.  

ועדת "איכות הסביבה" של חיפה, שעסקה במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון (צילום: אלה נוה)
ועדת "איכות הסביבה" של חיפה, שעסקה במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון (צילום: אלה נוה)

משרד הבריאות אינו דומיננטי במאבק על עתיד מפרץ חיפה
שאלות נוספות אשר הפניתי לנציג משרד הבריאות: "איך זה יתכן שהמשרד משרד הבריאות לא הוא זה שבא לוועדות התכנון ונלחם?.. אתם אלו שהיתם צריכים לבוא לוועדות ולעצור 600,0000 קוב תזקיקים בנמל המפרץ החדש לעצור 1.28 מיליון קוב נפט ותזקיקים  בקרקעות הצפון ואזור ענק של פטרוכימיה. זה לא יתכן שתושבים מתנדבים צריכים להשקיע שנים מהחיים שלהם כדי להחליף משרד ממשלתי שלא טורח להתערב …"

 פרופ' דובנוב ענה בתגובה כי משרד הבריאות פרסם עוד בדצמבר 2015 דו"ח התייחסות של משרד הבריאות לתחלואה בחיפה, דו"ח שתקף עד היום. בדו"ח הזה, בפעם הראשונה, משרד הבריאות יצא עם שינוי מדיניות ואמר שיש קשר סיבתי בין מה שקורה בחיפה לבין הזיהום. הדו"ח דיבר על סרטן, תחלואה לבבית, אסתמה ועוד.  
דובנוב טען בדיון: "התפקיד שלנו מאוד חשוב כתפקיד המתריע אנו הילד שצועק אש אש…עכשיו אנשים יודעים יש אש. " הוא טען שנציגת משרד הבריאות – מהנדסת המחוז יושבת בוועדות התכנון ושבמשרד כל הזמן דנים על אותם הנחיות לתכנון ".

לדעתי, תשובתו לא סיפקה מענה – מדוע ואיך למעשה אושרו תכניות חדשות שמגדילות את הזיהום ומדוע משרד הבריאות הוא לא זה שחשף זאת לציבור בעצמו – לרבות חישובים של תוספת המתים, והחולים שיגרמו כתוצאה מכך…

פרופ' דובנוב הזכיר כי המבקר קבע כי משרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה צריכים לשקול להקים מכון לאומי ייעודי שיקיים מחקרים בנושא בריאות וסביבה וינגיש מידע ויתריע לציבור, וכך השיב פרופ' דובנוב: " יכול להיות שיוקם מכון ,יכול להיות שתהיה החלטה אחרת, זה לא בידיים שלנו"…

"משרד הבריאות כבר אינו שומר הסף בנושא בריאותם של תושבי חיפה"
שירה גורלי, מנהלת היחידה לתכניות אב ותכנון מדיניות בעירית חיפה, שחברה בוועדת איכות הסביבה, טענה: "אני מרגישה כל הזמן בדיונים, שאתם לא משמשים כשומרי הסף שלנו…אני רוצה ממשרד הבריאות לשמוע שיש סף כזה וכזה – זהו הגעתי לסף, עד כאן. אולי מאה אנשים שמתים בשנה זה בסדר?  כשסוללים כביש חדש – ימותו אנשים, זה סיכון שלוקחים, השאלה האם יש לכם מטרייה שיכולים להגיד פה  הגענו לקו האדום או שלא?"

 פרופ' דובנוב, נציג משרד הבריאות השיב – "אנו לא מסתייגים מהדו"ח של 2015 ומאותם אמירות של המשנה למנכ"ל, המנכ"ל והשר.  אנו אומרים שהיעד שלנו הוא ערך בריאותי  – ולא ערך סביבתי." בתגובה – נשאל מהו היעד הבריאותי?

דובנוב השיב " אם אנחנו נישאר עם למשל חלקיקים עדינים כמו שיש היום – הערך הוא פי 2.5 ממה שקבע ארגון הבריאות העולמי – אז אנו בעודף תחלואה לפחות 15 אחוז". אנחנו עדיין עוד רחוקים מהיעד שלנו"…"כל נפש חשובה – אין לנו דבר כזה שעשרה אנשים ימותו וזה בסדר. אין דבר כזה. אם נעמוד בערך היעד -זו המטרה – משרד הבריאות מתנגד לכל תוספת זיהום ומתנגד לזה שאנו נעמוד רק בערך סביבתי  – שינינו את המדיניות שלנו… ברגע שאנו מדברים על ערך יעד בחלקיקים מסוג  2.5 מיקרון כסמן, אנו כן יכולים להבדיל בין חלקיקים שכתוצאה ממדבר וכאלו שבאים משריפת דלקים, עד כמה שנוריד את  החלקיקים שבאים משריפת דלקים -אנו בדרך הנכונה. השפעה של החלקיקים שבאים משריפת הדלקים היא השפעה הרבה יותר חמורה". 

מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה מר שלמה כ"ץ – הגיב לדו"ח
(לדעתי, במשרד להגנת הסביבה הופנמה חומרת הטענות של מבקר המדינה)
בתגובה לדו"ח המבקר, תיאר כ"ץ מחדש "ירידות זיהום אוויר" שקרו לטענתו במפרץ חיפה, ירידות שמבקר המדינה חלק עליהן והוכיח כי לא כך הדברים. כ"ץ התייחס לירידה "מ-4000 טון של תרכובות אורגניות נדיפות לפחות מ 1000 טון", כהגדרתו.
הוא טען שכ-20 מפעלים נסגרו בעשור, וכי נכנס הגז הטבעי וכל אלו תרמו לירידות זיהום". לטענתו של כ"ץ, בשנתיים הקרובות יתחברו עוד מפעלים קטנים לגז טבעי ולאחר מכן אי אפשר יהיה לרדת יותר מזה ברמת הזיהום.
שלמה כ"ץ: "רוב הפעולות כבר נעשו…רוב ההשקעות שהיו צריכים להשקיע כבר השקיעו בעשור האחרון, הרבה מעבר לזה – לא ניתן ואין מה לעשות"…
הוא תקף את הדו"ח של מבקר המדינה וטען שהדו"ח לא מדבר על יעדים ומטרות, אלא רק על דרכי ניטור פיקוח ואכיפה. עוד טען – "תנו לי מספר או ערך שצריך להגיע אליו ולא שמנו יעדים כאלו  – שיכולים להיות יותר נמוכים ? במה ? בתחמוצות חנקן? בתחמוצות גופרית?  בחלקיקים? בוי או סי ? במה ואיך? 
אני לא רואה  – שיש אפשרות להגיע לערכים משמעותית יותר נמוכים מאשר הערכים שנקבעים".

במענה לדבריו של שלמה כ"ץ ענתה יו"ר הועדה כי במפעל "דשנים" ניתנת למפעל אפשרות לחרוג יותר מהתקן כהקלה. כ"ץ הודה בנושא זה, שהמשרד להגנת הסביבה מאפשר למפעל לחרוג בשיאי זיהום אבל הדגיש שבין השיאים יש תקופות של פליטה נמוכה…
(א.נ.: מבחינה אפידמיולוגית, חמור ביותר מצב של חשיפה לשיאי זיהום חריג, ותקופות הפליטה הנמוכה בין השיאים, לא רלוונטיות).

שלמה כץ - מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה
שלמה כץ – מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה – ארכיון

כץ טען עוד: "סה"כ דו"ח המבקר – דו"ח לא פשוט, אני יכול להגיד מה עשינו כדי ליישם אותו, אבל בסוף המבקר לא מדבר על הערכים, הוא לא מדבר על הפחתות – אלא להפך הוא קובע במפורש שבעשור אחרון היתה הפחתה משמעותית מאוד – בכל המזהמים".  יש לציין, שהמבקר חלוק בנושא זה…

כשיו"ר הועדה העירה למנהל המחוז כי לא היו ירידות בכל המזהמים ולא הושגו כל המזהמים הוא השיב  בציניות: " באיזה מזהמים לא?". משנשאל אם יש ירידה בחולי הסרטן טען "אני לא מבין שום דבר בחולי סרטן"…

המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה (צילום: חי פה)
המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה (צילום: חי פה)

בענין שאלות על אכיפה וסמכויות המשרד טען : "התיקים שלנו לא פשוטים, מאוד מורכבים…בשביל זה המצאנו עיצומים כספיים שלא הכל ילך לאכיפה פלילית…כדי למצות דין יותר מהר.." אך בפועל, לשאלה כמה עיצומים כספיים הוטלו על המפעלי – טען שבחיפה הוגשו 9 עיצומים כספיים. על הליכים פליליים טען: "אם אני אגיע לשימוע והתיק יתנהל בבית משפט שבע שנים זה טיפול? "

גם לשאלה אחרת על אי עמידה ביעדים של המזהם גופרית דו חמצנית – (כשהיתה הפחתה של 10 אחוז במקום 75 אחוז בין 2014-2018) ניסה לחמוק וענה – "תני לי מספרים בכמות… מאיזה מספר?".

בהמשך, הודה כי ירידות מזהמים  – נבעו מסגירת חיפה כימיקלים, שבסגירתו ירדו 580 טון תרכובות אורגניות נדיפות. כששאלו אותו אם ככה, אם לא היה נסגר המפעל אז לא היו עמידות ביעדי ההפחתה – טען "מה זה משנה? חשוב לך הורדת הזיהום"…

לשאלות על בז"ן ומפעלי התשלובת, סירב כץ להתיחס וטען כי הוא בניגוד עניינים :" אם עוד פעם אחת תגידו את המילה בז"ן אני קם והולך". בשלב מסויים התכוון לעזוב את החדר בשל שאלות בנושא זה.

כץ טען בנושא החומרים המסוכנים – שהגזים הכי מסוכנים- כלור ברום ואמוניה שהיו בכמויות גדולות במפרץ חיפה – יצאו מפה בגלל סגירת תעשיות אלקטרוכימיות, חיפה כימקלים, ובעקבות ועדת שפיר. לדבריו "ברגע שהסרנו או הורדנו משמעותית זיהום אויר וחומרים מסוכנים אין עוד הרבה ללכת". כץ  לא התיחס לשורת תכניות שמגדילות את החומרים המסוכנים במפרץ חיפה – למשל נמל המפרץ והדלקים.

בנושא זיהום האויר בחלקיקים נשימים עדינים – כץ האשים כהרגלו את המדבר ברמות החלקיקים הנשימים העדינים, "אנו על סך המדבר ובאופן כללי יש רמה גבוהה יותר של חלקיקים ממדינותOECD אנחנו במזרח התיכון"…

בתגובה לכך עניתי, בשם "ארגון אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות":
"בסוף אפריל 2019 – תושבים כאן נחנקו…אתם מצאתם שהחריגות נבעו מהמפעלים בלי להזכיר שמות – ולא חלקיקים מאירופה והמדבר ומקומות אחרים –  ולעומת זאת מדיניות המשרד הייתה למחוק את ימי החריגות כי עושים טובות למפעלים, כך לפי דו"ח האיגוד – שם כתוב שמחקו חריגות כי המפעלים היו בתקלות"…"אני רוצה תשובה למה שבעה ימי חריגה תעשייתיים נמחקים ולא נחשבים?"

לגבי הנמל החדש – נמל המפרץ והדלקים טען שלמה כץ כי עירית חיפה בעבר (בראשותו של יונה יהב) הייתה זו שתמכה בהקמתו: "מי קידם את הנמל? מי לחץ שיהיה נמל?"

עוד טען כי "הסדר גודל של המזהמים מהאניות הוא בסדרי גודל של כל המפעלים ביחד,  אם לא יותר". עוד הוא טען, כי כמות האוניות – תלך  ותגדל פה, ומאחר ולא אשרו את נספח 6 של אמנת מרפול, זו בעיה.

בשלב זה טען פרופ' דובנוב- ממשרד הבריאות " הצפי של כמות האוניות פי 2.5 מהיום" . בתגובה, השיב סגן ראש העיר, נחשון צוק, כי לדעתו הבעיה לא בנמל המפרץ אלא במספנות הקישון ולטענתו כמות המכולות שתעלה פי 2, ולא כמות האניות.

שלמה כץ השיב: "בנמל לא מטפלים וזה סדרי גודל…אם המדינה לא מאשרת את אמנת מרפול ולא חתמה – ולא אישרה- אתה לא יכול לאכוף חוקים שהמדינה לא אשרה. האוניה לא מוגבלת בסוג הדלק שיכולה להכנס בו, זה לא קשור אם זה קישון או מפרץ  – בראיה כוללת של נמל אין טיפול. זה בסדרי גודל של כל התעשייה ביחד".

בהמשך נשאל כ"ץ מדוע לא מתקיימת התרעה לציבור בזיהום אויר חריג וימי אינברסיה.

פרופ דובנוב ממשרד הבריאות טען בתגובה לדברים שאמר כ"ץ: 
"המטרה שלנו ברורה. אנו רוצים לדעת מה קורה ומה ערך יחסו ספציפי למפעל ספציפי לתחבורה ספציפי וכלי ספציפי מהשפעה בריאותית. כנ"ל סביבתי – על זה הייתי אומר עד היום – עוד לא הגענו – עד סף היכולת שלנו… לא סיימנו זה דרך די ארוכה וחייבים לעשות ביחד. לא נחכה עד לסוף המחקרים- אנו כבר אמרנו – לא נוסיף פה אף גרם של זיהום – רק להוריד. כל יצור או פס יצור חדש – או מפת חדש – לא יוסיף אלא יוריד זיהום".

ועדת "איכות הסביבה" של חיפה, שעסקה במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון (צילום: אלה נוה)
ועדת "איכות הסביבה" של חיפה, שעסקה במסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון (צילום: אלה נוה)

ריחות חריפים של חומרים כימיים בקריית חיים
בהמשך הדיון, תושבת האזור, שלומית שפיצר סיפרה על הריחות החריפים שהיא מריחה בקריית חיים – וכי לא חוזרים אליה בפניות בנושא :"הורגים אותנו לאט…אני מרגישה שרוצחים אותי ואת הילדות שלי בשקט בשקט ולפנות בוקר ובסופי שבוע, אין עם מי לדבר". מנהל המחוז הפנה אותה להתקשר מול כל הנוכחים למוקד התלונות של המשרד להגנת הסביבה, ולאחר המתנה ארוכה – נציג השירות  הוכיח את טענתה כשבשידור ישיר – גילגל את התושבת להתלונן במחוז חיפה…

איגוד ערים מדווח על ניטור חלקי
מצידו – איגוד ערים חיפה טען כי אכן לא מנוטרים כל החומרים – וכי בכוונת האיגוד בימים אלו לבחון אפשרות טכנולוגית ולאתר ספקים בכדי להוסיף ניטור עבור כ- 60 מזהמים וזאת בכדי להתמודד בין היתר עם בעיית זיהוי מקורות הריחות במפרץ.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

3 תגובות

  1. זעזעה אותי ההתנהגות שלו.. של מר שלמה כץ מנהל האזור של המשרד לאיכות הסביבה… מה זאת אומרת על כאול לא יכול לדבר בשל ניגוד אינטרסים, ואם אומרים עוד פעם את המילה בז"ן בישיבה הוא מאיים לצאת… מי שמך מה שנקרא… למה אדם עם ניגוד אינטרסים בכלל משמש בתפקיד הזה מלכתחילה. פשוט ביזיון. גם אם זאת בת דודה רחוקה, זה שזה גורם לא להוציא בלי בושה משפטים כאלה מהפה מבוזה ומבזה בעיניי.

    • התחושה היא שמי שאמור לשמור על בריאותנו, פשוט לא עושה זאת. כולם שקרנים

  2. ישר כח לשומרים על הבית. אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...