שוק תלפיות – עבר זוהר, הווה מקרטע ועתיד לוט בערפל

אחרי שנים של הזנחה בשוק תלפיות, אנשים פרטיים החליטו שהגיע הזמן שהשוק יחזור למקום המרכזי שהיה לו בעבר. גם העירייה הבינה את חשיבותו של השוק, והיא מבצעת תכנון הכולל סקר שימור מפורט שעתיד להסתיים בעוד כשנה ולאחר מכן תיקבע עלות השיקום.

ההיסטוריה של שוק תלפיות

השוק נבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, על מנת להחליף את השווקים בעיר התחתית. המאורעות בשנת 1929 הפכו את השווקים בעיר התחתית ואת ההגעה אליהם למסוכנים לתושבים, ולכן הוחלט על הקמת שוק בהדר הכרמל. המצב הביטחוני הפך להיות אף מסוכן יותר במאורעות בין השנים 1936 – 1939, מה שנתן דחיפה נוספת להקמת השוק.

תחרות בין אדריכלים:

ההצעה לבניית השוק הועלתה במועצת העיר חיפה. ראש העיר דאז, חסן שוכרי, לא התנגד לכך שמי שיהיה אמון על הקמת השוק יהיה וועד הדר הכרמל. הוועד ערך תחרות בין אדריכלים על מנת למצוא את התכנית הטובה ביותר לשוק והזוכה היה האדריכל משה גרסטל. עד להקמת השוק הוקם שוק ארעי לתוצרת חקלאית ברחוב סירקין. הוועד רכש את הקרקעות עליהן נבנה השוק מערבים, ומלכתחילה הוא רכש גם את הקרקעות הסמוכות על מנת למנוע אפשרות של בניית שוק מתחרה סמוך.

הקניון הראשון של חיפה – 200 חנויות

השוק נפתח באפריל 1940 והיו בו כ-200 חנויות שונות. השנים הראשונות היו קשות בגלל מלחמת העולם השנייה והשוק התחיל להרוויח רק 4 שנים לאחר הקמתו. במלחמת העצמאות, בקרבות על חיפה, גג השוק שימש את ההגנה על מנת לערוך תצפיות. בשנת 1950 הוקם שוק נוסף בגלל הצפיפות בשוק תלפיות ברחוב הפרסים. כעשור לאחר מכן, 1961, הוקם שוק חדש ברחוב קיבוץ גלויות.

ההזנחה של השנים האחרונות:

בשנות ה-90 עם הירידה בקרנה של הדר, גם שוק תלפיות הוזנח והפך להיות פחות מרכזי. הפעילות בתוך המבנה צומצמה לקומה התחתונה והעלייה לקומות הגבוהות יותר הוגבלה.
תושבים רבים בחיפה זוכרים את ההליכה המשותפת עם ההורים או הסבים והסבתות לשוק על מנת לרכוש פירות, ירקות, דגים ועוד. לצד הנוסטלגיה והצער על הימים שחלפו והאנשים שכבר אינם בינינו, רבים היו רוצים לראות את שיקום השוק והפיכתו למשמעותי ומרכזי בחיי התושבים והעיר. מובן, ששיקום שוק תלפיות הוא חלק בלתי נפרד מהשבת ההדר להדר ואין אחד יכול בלי השני.

דבר התושבים:

"אני גרה בשכונה הרבה זמן", אמרה היום האמנית טל גבעון לכתבת חי פה, "וקשה לי מאוד לראות את המצב כאן. צריך קודם כל להפריד בין מי שגר בשכונה לבין מי שיש לו אינטרס עסקי או נדל"ני, שברור שתהיה לו דעה מגובשת, שמטרתה לקדם את האג'נדה שלו. החשש שלי הוא ממה שקורה בקטע הנדל"ני. יש פה החמצה גדולה באופן שבו העירייה פועלת. לא ברור לי למה להביא לכאן נדל"נסטים תל אביביים, ובכלל הניסיון להפוך את חיפה לתל-אביב הוא לא נכון. אפשר היה לראות את זה במתחם 21 בעיר התחתית, כשיוצרים שברובם אינם תושבי העיר קיבלו חנויות ללא עלות, ואם בודקים היום אפשר לראות שלא יצא מזה כמעט כלום. כשאני מסתכלת על שוק תלפיות אני חוששת מאוד שהשיפוץ יגרום למצב דומה לזה שנוצר בשכונת בת גלים. ללא ספק, בת גלים היא אחת השכונות היפות בארץ ועל אף הפוטנציאל שלה, היא לא מצליחה להתרומם. אנשים, שהאינטרס שלהם הוא עסקי ונדל"ני לא יכולים לפעול לטובת התושבים, שמתגוררים בשכונה והצרכים שלהם שונים".

אין שטחים פתוחים והאוכלוסייה החזקה בורחת:

גבעון מציינת עוד שהרבה מהדירות באזור גדולות, ולכן קשה להשכיר אותן. "מה שקורה הוא שרבים מבעלי הדירות מפצלים אותן לכמה דירות קטנות או משכירים אותן כדירות לשותפים. מגיעה לכאן אוכלוסייה צעירה שמתחלפת כל הזמן. בצורה כזו לא ניתן ליצור שכונת מגורים. אני מאד מוטרדת מזה שבשכונה אין תשתיות ושטחים פתוחים, שניתן להשתמש בהם לטובת התושבים. הייתי רוצה לראות חוקי שימור מחמירים והקפדה על יישומם. אם מישהו קונה בית, אפילו להשקעה, הוא לא יכול לפצל את הדירה או לעשות איתה מה שהוא רוצה. השכונה עלולה לאבד את הייחודיות שלה. אנשים, שלא גרים פה, ורק רוצים למקסם את הרווח מהנכסים שלהם, פחות אכפת להם ממה שקורה בשכונה. אין כאן השקעה במדרכות, בתאורה או בביטחון האישי של התושבים. כמובן, לעומת מה שהיה כאן לפני כמה שנים, המצב מאוד השתפר, אבל עדיין יש הרבה עבודה לעשות".

גבעון תומכת מאוד בתכניות לשיקום השוק, על אף שהיא עדיין לא רואה פעילות בשטח. "לפני כשנה אספו את כולנו ודיברו איתנו על תכניות שיקום השוק", אומרת גבעון, "חלק גדול מהתושבים כאן לא הגיעו למפגש וחבל. הגיעה חברה תל אביבית, שהציגה את התכנית, שזה כבר מקומם, כי יש מספיק חברות חיפאיות, ולא ברור למה לא להשתמש בהם ולתת להם עבודה. עדיין לא ברור מה יקרה עם תכנית השיקום והאם ניתן באמת לעשות שיתוף ציבור עם חלק גדול מהאוכלוסייה פה, שטרודה בבעיות היום יום שלה ונראה שהיא לא פנויה לקחת חלק במפגשים כאלה. אני, בכל מקרה, מאוד מקווה שהשיקום ישמור כמה שיותר על המראה המקורי של השוק".

פוליטיקאים מקומיים:

יו"ר סיעת חיים בחיפה ד"ר עינת קליש רותם סבורה שיש צורך לשקם את שוק תלפיות, אבל צריך לעשות את זה בחוכמה ולא כלאחר יד. "הפרויקט הזה, יותר מכל פרויקט שיקום עירוני בחיפה, צריך להיעשות עם המון המון רגישות ונשמה. המקום לא יסבול עיריית-פיל-בחנות-חרסינה. גם אני לא. השוק הוא לא רק אחד בנייני הבאוהוס היפים בארץ (ואולי בעולם), הוא גם הלב הפועם של העיר. בדיוק כפי שהמטבח הוא החדר הכי חשוב בבית, וכפי שמזון הוא מקור החיים – כך שוק תלפיות יהיה פרויקט הדגל בחידוש לב העיר של חיפה, שישפיע לטובה גם על הדר וגם על העיר התחתית". קליש רותם מציינת עוד כי לא ייתכן כעת שכל הנוגעים בדבר נסערים מכך שמבנה השוק מוזנח כל כך הרבה שנים.

"ליהב היה 14 שנה כראש עיר לפעול על מנת לשקם את שוק תלפיות, ולכן עכשיו ההיתממות של כל מי שהיו אמורים לעשות את השיפוץ הזה כבר מזמן היא מלאכותית. לא ייתכן שעד שתושבים לא זועקים שהם לא יקבלו מצב חמור כל כך של הזנחה במרכזה של העיר, לא נעשה דבר. זו אחריות עירונית לדאוג לשיקומה של שכונת הדר ושל השוק ואני אוודא שזה יעשה ועל הצד הטוב ביותר. אני בטוחה שגם יהב כתושב העיר שגדל בהדר, יתפעל מהאופן שבו אני אחזיר את ההדר להדר".

תגובת עיריית חיפה – השיקום בפתח:

מבנה שוק תלפיות הופעל במשך שנים על ידי חברות פרטיות ללא כל יכולת של העירייה להתערב בנעשה במקום. מדובר במבנה היסטורי המהווה אבן דרך בתולדות אדריכלות הבאוהאס בארץ ועל כן הוכרז כמבנה לשימור ע"י העירייה, אשר ניהלה מאבק משפטי ארוך עד שהוחזר לבעלותה.
בימים אלה מבצעת העירייה תכנון הכולל סקר שימור מפורט, המלצות סקר השימור יוטמעו בקפדנות במסגרת השיקום העתידי של המבנה. סקר השימור והתכנון המפורט צפויים להסתיים בעוד כשנה ולאחר מכן תיקבע עלות השיקום.
התכנון יתבצע בשיתוף הסוחרים ודיירי המקום על מנת להבטיח כי זה יעלה בקנה אחד עם הפעילות המתקיימת במקום ואת המשך הפעילות הסדירה במקום וכי הפעילות שתתקיים לאחר השיקום תהווה את הליבה שסביבה תפותח פעילות נוספת משלימה כגון: מסעדות, בתי-קפה, סדנאות בישול וכד'.
שכונת הדר שינתה את פניה בשנים האחרונות, במהלכן עברה, ועודנה עוברת, תנופה אדירה של פיתוח והתחדשות עירונית, ומהווה מוקד משיכה עבור אוכלוסיות צעירות מרקעים שונים, אשר נמשכים לאווירה החדשה המתהווה בה ולתרבות העשייה המאפיינת אותה.

בשנים האחרונות נוספו לשכונה מאות צעירים, תוך שהם יוצרים מעורבות אקטיבית במגוון תחומי עשייה בשכונה, כגון: פיתוח סביבתי, ייזום אירועי תרבות ועוד, ויצירת אחדות ושיתוף פעולה בין כלל קבוצות האוכלוסייה השונות המתגוררות בה.

התחדשות השכונה מתבצעת במישור הפיסי, החברתי והתרבותי כאחד. די אם נזכיר את ההשקעות האדירות בשיקום רחובות ומתחמים שלמים, דוגמת רחובות: הרצל, החלוץ, הלל, פבזנר, בן יהודה ועוד. מגמת זו של תנופה ושל התחדשות עירונית וחברתית הביאה לעלייה במחירי הנדל"ן בשכונה, שהינה מהגבוהים בחיפה.

לצד השיקום הפיזי, מתקיימים בשכונה שורה של אירועי תרבות הכוללים בין היתר את הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים המתקיים מדי שנה בחג הפסח עם עשרות אירועי רחוב.
במהלך הקיץ מתקיימים עשרות אירועים נוספים לאורך כל ימי השבוע: בגן בנימין, ברחבת בית הקרונות, בשוק תלפיות, בשלוחת מתנ"ס טבריה 15.
בין האירועים: פסטיבל למוסיקה אתנית אקוסטית "על גג העולם", פסטיבל הסיפור החיפאי, הקרנות סרטים בגן בנימין, מסיבות רחוב במסדה, מופעי רוק ואירועי חוצות נוספים.

כפי שנעשה בכל אלה כך יעשה גם במבנה שוק תלפיות.