חנה יפה החיפאית הינה אדריכלית נוף. מקצועה הינו תחום בעיצוב העוסק בתכנון של מרחבי החוץ – החל מחצרות בתים ועד כיכרות עירוניות, גינות, פארקים, רחובות, טיילות, שמורות טבע, גנים לאומיים ועד כלל השטחים פתוחים.
אדריכלות נוף במגמה שהמכלול הסופי יראה טבעי לחלוטין
בעבר נקרא תחום זה "אדריכלות גנים" ואילו כיום, אדריכלות הנוף קשורה עם האדריכלות של המבנים עצמם וכן הינה חלק בלתי נפרד בתכנון ובעיצוב העירוני.
תפקידו של אדריכל נוף הינו לתכנן ולחבר בין הטבע והסביבה לבין מבנים מעשה ידי אדם – בצורה כזו שהמכלול הסופי יראה טבעי לחלוטין, כאילו שיד אדם לא נגעה בו. ואכן, היבט זה בולט ביותר בעבודותיה של חנה יפה.
פרמטרים רבים ותכנון מפורט
אדריכל נוף נדרש לתכנן בהרבה רבדים ולקחת בחשבון פרמטרים רבים כגון אקולוגיה, תכנון חברתי- סוציולוגי, ניתוח תנאי שטח, חלוקת המרחב הציבורי לתפקידים ואוכלוסיות שונות – כמו גם תכנון מפורט של צמחיה, חומרים, ניקוז מי הגשמים וחיבור המרחב החיצוני למבנים ולמערכותיהם. יש לציין שביצוע תכנון ראוי ע"י אדריכל נוף מקצועי- הינו חלק בלתי נפרד בתהליך הקמתן של גינות קטנות או גדולות.
"גם אני חי פה"
כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן כאשר ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים והגרים פה- ממש כשם המדור- "גם אני חי פה".
במסגרת מדור זה נכיר דמויות חיפאיות ואת מקום מגוריהן. ההיכרות איננה דרך מטראז' הדירה, או הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי בלבד, אלא מהותה של הכירות זו הינה להיוודע בבית המארחים – אל הסיפורים, אל המטען הרגשי ואל זווית הראייה הייחודית האישית. בפעם זו נכיר את אדריכלית הנוף חנה יפה.
מיזמים רבים ופרס יוקרתי
עשרים וחמש שנה עבדה יפה בקק"ל ובין פועלה ניתן למנות את תוכנית הפיתוח ל"אתר שוני", בו השתתפה בתיעוד הממצאים הארכאולוגיים אשר נחשפו באתר. כמו כן היא תכננה את נטיעתם של יערות רבים במרחב עליו הייתה אחראית, למשל: בהר יונה, בהר הקפיצה ולצד גדות נחלים.
חנה יפה תכננה והביאה אל הפועל מיזמים אשר בהם נמצא דגש על היבט השימור לגווניו השונים. למשל במיזמים: מצודת בירייה, מצודת כ"ח, משמר הירדן הישנה, שימור והנגשת בית הכנסת העתיק בנבורייה, גן הברון בראש פינה, פארק המעיין במטולה- כמו גם בטיילת הזיתים, טיילת נוף העמק בנצרת עלית, הפארק הגאולוגי בקריית שמונה, שביל הר שאול בגלבוע ופיתוח שבילים לצידי נחלים רבים כמו נחל חרוד, נחל קישון, נחל נעמן, ופיתוח פארק נשר על נחל קטיע אשר בעיר נשר.
על פיתוח פארק נשר זכתה חנה יפה, בשנת 2007, ב"פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף".
ילדה בנשמתה, אופטימית, אשת צדק ועקרונות
את חנה יפה אשר נולדה בחיפה (1959) ניתן לתאר כאשה שהיא ילדה בנשמתה, אופטימית, נפש חזקה (ע"פ חבריה הרבים), אשת צדק ועקרונות. חנה מתארת ילדות מאושרת בשכונת הדר – בה חייה, עם אחיה הבכור חמי (נחמיה, שהיה בוגר ממנה ב 3 וחצי שנים), סובבו סביב לימודיהם בבית הספר הראלי מכתה א' עד כתה יב'.
אבי המשפחה היה מנהל חשבונות וגם גמולוג (למד גמולוגיה בבורסה בר"ג) והאם, אשר שלטה בשפות רבות, הייתה מזכירה בכירה במשרד עו"ד. אהבתה אל הטבע נבעה כבר בימי ילדותה בה נהגו בימי שבת לצאת עם האב משכונת הדר אל מה שנקרא אז "ה-הר" (מעלה הר הכרמל) לשם טיולים בנושא של זיהוי פרחים.
הסב ונכדתו הצעירה
הקשר האמיץ של חנה אל היופי הטבע והאסתטיקה, מעוגן בדמותו של הסב אשר היה דמות מהותית בחייה. בתחילת שנות ה 30 עלו ארצה, מרומניה דרך צרפת, הסב ורעייתו והתיישבו בחיפה.
הסב עסק גם ביצירת ריקועי נחושת, תכשיטים ועבודות יד. מכאן קצרה הייתה דרכה של הנכדה הצעירה חנה אל מלאכות היד, תפירת בובות ייחודיות, קרמיקה וציור. ההורים תמכו בכישרונותיה ואף שלחוה לחוגי ציור ברח' ירושלים ולקייטנות האומנות אשר היו בבית מילר.
מפעילת מכ"ם בחיל הקשר ומפקדת צוותים
את שירותה בצבא החלה כ"קשתית", שהייתה הוורסיה הקודמת של תצפיתנית. חנה סבורה שאף על פי שהתצפיתניות מהוות את עייני הלוחמים בשטח באמצעות חמ"לי איסוף שונים הפרוסים ברחבי הארץ, תפקיד הכולל הפעלת מערכות המסייעות לגילוי וסיכול גורמים עוינים למדינת ישראל וביצוע מעקב על גדר המערכת וזיהוי התנהלות חשודה במרחב האזרחי – הרי שיחסם של הדרגים הגבוהים אל דיווחי התצפיתניות מאז שירותה ועד לעת האחרונה טרם השתנה.
חנה מספרת שבעת שירותה הצבאי, היא עצמה דיווחה אודות תנועה לא שגרתית בגבול. היא דיווחה שוב ושוב אך ללא כל תגובה מצד הדרג שהיה מעליה… עד אשר אכן חדרו מחבלים. חנה יפה אשר סיימה את קורס מפעילי המכ"ם בחיל הקשר המשיכה בתפקידה ואף שירתה כמפקדת צוותים.
לימודים …
חנה יפה הינה אדריכלית נוף, בוגרת הטכניון בחיפה, בעלת תואר שני במנהל משאבי טבע וסביבה ותואר שני נוסף בתולדות ציוויליזציות ימיות עתיקות מאוניברסיטת חיפה, וכן דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.
יפה למדה בודהיזם במסגרות שונות וכן "תיאטרון גוף" – פנטומימה בשיטת ז'אק לקוק, וכמו כן למדה שלוש שנים במחלקת לימודי אסיה באוניברסיטת חיפה במסגרת טרום דוקטורט.
… ועבודה
לאחר סיום לימודיה התקבלה יפה לעבודה בקק"ל כמתכננת ולאחר מכן כאדריכלית מרחב תיכון. במסגרת זו עסקה במגוון פרויקטים והבולטים שבהם הינם פארק הזיתים בשכונת נוף העמק במגדל העמק, ופיתוח הפארק העוטף את התיאטרון העתיק שנחשף בשוני.
בשנות עבודתה השתלמה חנה יפה בתחומים שונים וביניהם שיקום ושחזור מטעם לשכת המהנדסים והאדריכלים, דיני ויחסי עבודה, היבטים סביבתיים בתכנון וקורס דירקטורים מטעם "מען – לשכת המסחר והתעשייה לנשים בישראל". כמו כן היא השתתפה וסיימה את הקורס הראשון ליועצי נגישות לבעלי צרכים מיוחדים.
כנסים, קונגרסים וטיולים ברחבי הגלובוס
במסגרת עבודתה בקק"ל, וכן בחופשות פרטיות שונות, יפה הייתה ונשארה טיילת וותיקה ומנוסה ברחבי העולם. היא השתתפה כמרצה בקונגרס ECLAS שנערך בשנת 1997 בטכניון, בקונגרס IFLA בבואנוס איירס (1997), בקונגרס IFLA באתונה (1998), בקונגרס IFLA בקוסטה ריקה (2000) ובכנס FAO בויזיאו, פורטוגל בשנת 2001, וכן בכנס השנתי של האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנת 2006 בירושלים.
בנוסף לכל זאת – בשנים 2003–2005 נטלה יפה חלק בפרויקט "Delta" מטעם השוק האירופי המשותף ובשנת 2007 ייצגה את הקק"ל במונטנה ואיידהו אשר בארה"ב – בסמינר CIPAM לניהול שטחים מוגנים ושיתוף הציבור.
זוכת "פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף" לשנת 2007
אדריכלית הנוף של קק"ל, חנה יפה זכתה בפרס קרוון לשנת 2007 על תכנון פארק נשר. בכל שלוש שנים מאז 1971, מוענק פרס קרוון ("האוסקר" של אדריכלי הנוף!), מטעם עיריית תל אביב והוא הינו הפרס המרכזי בישראל לנושא תכנון נוף.
יפה זכתה בפרס זה על תכנונה את פארק נשר, אשר הוקם על שטח רחב ידיים אשר בתחילה יועד לבנייה. בעקבות תכנית חלופית אותה תכננה יפה והוגשה מטעם הקק"ל לעיריית נשר, שונה ייעודו של רוב השטח לאזור ירוק, אשר בו הוקם פארק זה.
ועדת השופטים, נימקה את בחירתה של יפה לזוכה בפרס בשל תרומתה לשיקומו של שטח פגוע, ופיתוחו של האזור עד לידי פארק מרהיב המקשר בין השכונות אשר גובלות בו.
פארק נשר והגשרים התלויים
פארק נשר, אשר פותח בשנת 2004 בידי קק"ל ועיריית נשר הינו פארק רחב ידיים אשר מציע לציבור המבקרים בו אטרקציה מקומית ייחודית בדמות של שני גשרים התלויים בין ההרים המיוערים. הגשרים הינם בגובה של עשרות מטרים מעל נחל קטיע אשר הוא נחל אכזב קצר היורד מהר הכרמל לכיוון העיר נשר.
שני הגשרים הצרים והמתנדנדים נמתחים לאורך של 70 מטר, והם תלויים מעל צמרות העצים וערוץ הנחל. למותר לציין שהגשרים הינם בטוחים לחלוטין, ואפילו מי שסובל מעט מפחד הגובה – אל לו לחשוש.
מסלול הטיול בפארק מתאים לכל גלאי המשפחה. מסלול ההליכה בפארק מגיע ישירות אל הגשרים התלויים. רשת של שבילים מסומנים מאפשרת מסלולי הליכה ברמות קושי שונות ומשתנות.
נושא הדוקטורט: מרחבי הנצחה לאירועי קיצון במלה"ע השנייה
בשנת 2009 פרשה יפה מהקק"ל, ומאז היא עוסקת בנושאים שונים כמו: הכנת תסקירי השפעה על הסביבה ותכנון התנדבותי, אשר עיקרו בפיתוח פרויקטים למען הציבור.
כמו כן היא ממשיכה בכתיבת הדוקטורט שלה בנושא אקטיביזם ארטיביזם ופרפורמטיזם במרחבי הנצחה לאירועי קיצון במלה"ע השנייה. כמקרה המבחן לתזה זו השתמשה יפה במרחב ההנצחה אשר בהירושימה- זאת במסגרת הפקולטה לאדריכלות נוף בטכניון ובמחלקה ללימודי אסיה אשר אוניברסיטת חיפה.
הספר: "התרבות והמרחב השבטיים: מסע לשימור והעצמה"
באוקטובר 2018 יצא סיפרה של חנה יפה "התרבות והמרחב השבטיים: מסע לשימור והעצמה" בהוצאת רסלינג, אשר הינה הוצאת ספרים עיונית המקדישה עצמה לקידום השיח התיאורטי-ביקורתי בשדה האמנות, התרבות והחברה.
ספרה של חנה יפה נפתח בתיאור של מאבק להצלת מרחב קדוש וטבעי בעל הוד קדומים ועובר דרך העצמת שבטים ותרבויות נעלמות.
הספר חוצה יבשות וימים, כמו גם עובר דרך נופים ההולכים ונכחדים. כל זאת לצד אורחות חיים מסורתיים המשלבים בתוכם את המודרניזם. הספר מעניק טעימה ביחס למנהגיהם ומסורותיהם של בני תרבויות שונות בכל רחבי העולם, מסביר מדגיש ומספר הן על המשותף והן אודות השוני ביניהם.
ספרה של חנה יפה מבוסס על מפגשים אישיים שלה עם התושבים. בדבריה היא שמה זרקור על ניתוח טקסטים ספרותיים-מקומיים ועל ייחודה של כל תרבות ותרבות. מתוך ספרה של יפה עולות שאלות ותהיות רבות הקשורות הן לעתידן של התרבויות הללו והן לעתידנו בכלל.
עזרה ושיתוף פעולה עם להקת "סומסום"
את מסיבת ההשקה של סיפרה החליטה יפה לערוך בצורה חגיגית וייחודית, בה תהא קורלציה בין מהותו של הספר לבין תרבות של שמחה וריקוד קהילתי. החלטתה הייתה לערוך מסיבת השקה כפולה ב…"שוק תלפיות" החיפאי, כלומר: מסיבת רחוב! לדידה, וברוח סיפרה התאימה לכך לא אחרת אלא את "להקת סומסום" אשר באותה העת עמדה להוציא את אלבומה הרביעי.
"סומסום" הינה להקה היוצרת מוזיקה צוענית חיה, המגיעה משבטי צוענים ברחבי העולם (טורקיה יוון ומזרח אירופה). בנוסף לכך, הלהקה יוצרת מוזיקה מקורית בהשראה צוענית- מוזיקה מגוונת ועשירה, מלאה בקצב וברגש. המופע שלהם הינו קצבי, סוחף מחד ואינטימי מאידך, ומשלב הן שירים בשפות שונות והן קטעים אינסטרומנטלים בעיבודים ייחודיים אשר בדרך כלל מקפיצים גם את הקהל המאופק ביותר.
שינוי ופתיחת דף חדש
בעברה גרה חנה בדירת קרקע באזור הסמוך אשר מול מלון דן כרמל ובית רוטנברג. את דירתה זו, בעלת האופי הכפרי, היא שיפצה וייפתה – וניתן היה להישאר בה עוד זמן רב. אלא שבשנת 2008 נפטר אביה של חנה ובשנת 2009 היא פרשה מקק"ל, כך שהתחושה אשר חשה באותה העת הייתה תחושה שעליה לעשות שינוי כל שהוא ואפילו "לפתוח דף חדש".
חשבה, הפנימה ועשתה. יפה קנתה דירה בה דייריה גרו כבר כשנה. ביתה הנוכחי של חנה נמצא בלב שכונת שמבור והוא משקיף על מורדות השכונה ואף אל חוף הים.
"האי הירוק" והצלת עצי הוושינגטוניה
בסוף שנת 2009 הנוף אל הים היה פתוח יותר, אולם במהלך השנים נבנו קומות נוספות בפיתוח השכונה – דברים שהם בעלי כורח המציאות. יחד עם זאת, הצליחה חנה במאבקה, שלמרות הפיתוח הסביבתי לא ייגדעו עצי הוושינגטוניה אשר מול מעונה.
בצד מערב, הנוף הניבט ממרפסת מעונה של יפה הינו נוף עוצר נשימה ומן הצד האחר נמצא מתחם של שלווה בדמות גינה קטנה. זהו אי ירוק הפורח ומלבב אשר נמצא מצידו השני של הבניין.
דלפק האוכל המשמש כשולחן שרטוט
כיום, כאשר חנה חושבת, עובדת ומיישמת פרוייקטים חדשים – המקום האהוב עליה ביותר לעשות זאת הינו שולחן העבודה… שולחן זה אינו אלא דלפק האוכל המפריד בין המטבח לבין חדר המגורים. את תפקיד "שולחן האור" להעתקת השרטוטים – ממלא חלון הנוף הניבט אל המרפסת.
שזלונג ירוק ואווירון
בחדר המגורים, בסמוך לכורסת שֶזלוֹנג (מצרפתית: "כיסא ארוך") מוארכת ירוקה ומעוצבת, המאפשרת החזקת הרגליים לכל אורכן, על גבי הכיסא – נמצא פריט עיצובי ייחודי בדמות צעצוע אווירון.
אמנם פריט זה יועד בעבר לאחיין של חנה, אשר חשק להיות טייס, אך כיום נפשה הצעירה והשובבה מאפשרת לה עצמה להשתעשע בישיבה עליו ואף לבצע "נסיעה/טיסה" ברחבי הבית.
"עלמה" המסמלת מהות של תקווה
בחדר השינה, ממש מעל המיטה תלויה בובה. בתקופה בה הייתה יפה שקועה עד צוואר בהתמודדות בריאותית היא ראתה פרסום של צילום אשר ריגש אותה מאוד. זוהי בובה אשר נעשתה בעבודת יד על ידי האומנית סיגל סלע המייצרת בובות ייחודיות. הבובה אשר שבתה את ליבה של יפה, הינה בובה שלה העניקה סלע את השם "עלמה" והיא מסמלת עבור יפה מהות של תקווה.
הבובה עלמה מרחפת מעל מיטתה של יפה, תלויה על מעין כדור פורח וזורעת סביבה תחושה של תקווה לעתיד טוב יותר.
מריונטות, בובות ייחודיות ועבודות אומנות
מכל קצות תבל הביאה יפה מזכרות רבות וחפצים שונים. במעונה נמצאות מריונטות האופייניות לארצות רחוקות. מקורן של המריונטות בעת העתיקה, וככל הנראה היו מריונטות ביוון העתיקה. השימוש במריונטת בעת החדשה מקורו באיטליה של תקופת הרנסנס בה התפתחה הקומדיה דל'ארטה. בבורמה נקראות המריונטות בשם "יוק תה" שמשמעו "מיניאטורה".
בין המזכרות ניתן אף למצוא בובת "אנטי וודו" השומרת מפני "עין הרע" ומושכת אליה את המזל הטוב – כמו גם עבודות אומנות ייחודיות, למשל עבודת פסיפס, המכונה "קרופצי", מעשה ידי האומנית נילי שילה.
עקרונות ומלחמות למען האזרח הקטן ומאבק למען מבוטחי קופ"ח
בנובמבר 2005 פצחה יפה במאבק ובמלחמה למען מבוטחי קופות החולים. באותה העת קופת חולים כללית התנהלה מול מבוטחיה בצורה של אי אישור תשלומי בדיקות למרות ששתי ועדות בירורים פנימיות שלה פסקו לטובת המבוטחת חנה יפה.
באותה העת התמודדה יפה עם מחלות סרטן ולב – ואכן קיבלה החזר של כמה אלפי שקלים תמורת בדיקה לאבחון גידול בבית החזה. אך מיד לאחר מכן נדהמה לגלות שהקופה תובעת אותה בבית הדין לעבודה, באמצעות משרדו של עו"ד.
היא לא העלתה בדעתה שקופת חולים כללית תחליט להמשיך במאבק המשפטי נגדה, זאת מכיוון שוועדת הבירורים העליונה של הקופה עצמה החליטה שיש לממן לה את הבדיקה שנועדה לוודא אם הגידול הסרטני שאובחן אצלה בכליה הימנית התפשט גם לבית החזה. יפה לא תיארה לעצמה שהנהלת קופ"ח כללית תעז לתבוע ולגרור לבית הדין חולת סרטן ולב – במיוחד שכאמור לאחר שכבר זכתה בשתי ערכאות בירור פנימיות של הקופה.
זמן מה אחר כך הקופה החליטה לבטל את התביעה ולוותר על הכסף, אולם אך רק בתנאי שיפה תחתום ותסכים לכך ש"שני פסקי הבוררות יוכרזו בטלים ומבוטלים". יפה דחתה את ההצעה, בנימוק שזהו מאבק עקרוני על זכויות החולה וזכויות האזרח.
היא שלחה לבית הדין את כתב ההגנה, ובו ביקשה לדחות את תביעת הקופה. "אם לקופת חולים יש זמן רב לבזבז על מלחמות שכאלה בלקוחותיה", כתבה יפה בין השאר, "אנא שתקדיש אותו לסיוע לחולים ולנזקקים, ואם יש לקופה עודף משאבים להגשת תביעות מעין אלה מול האזרח הקטן, ובמקרה שלי – חולת סרטן ולב, אנא שתקדיש את משאביה לאגודה למלחמה בסרטן או לכל מטרה חיובית אחרת"… וכך קרה שהקופה נסוגה מתביעתה.
פעילות התנדבותית למען הקהילה ותקווה לעתיד נקי
חנה יפה הינה פעילה סביבתית וחברתית. כיום מקדמת יפה, בהתנדבות, את פרוייקט "פארק הידידות" אשר אמור להיות באזור הבסיס הצבאי ברח' טשרניחובסקי, כמו גם הקמת אנדרטאות מחד ומאידך גני מרגוע בבסיסי צה"ל.
יפה תכננה והביאה להקמת פינת גן בחוף שמן במתחם אשר בתחנת הנגמלים מסמים, כמו גם קידמה את הגן אשר ב"בית מאיה" בנווה דויד – בו הופרחה החצר. הפרוייקט אשר בעזרתה קרם "אור ועצים" הינו בבית הספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים – הנרייטה סולד – בו הקימה גן אקולוגי ייחודי, אשר זכה בפרס ראשון ארצי.
לדברי חנה יפה הדברים הכי מוצלחים הינם דווקא הפרויקטים של יזמי נד"לן – אשר נמנעו מלהיות!!! וזאת למען ולשם טובת הציבור.
עתה הקהל כבר מבין את "חשיבותו של הירוק"
יפה מייחלת שתהא בעירייה ובשאר הרשויות אוזן קשבת לתושבים בנושאים הכה חשובים של איכות החיים.
לדעתה, רק בתקופת מגפת הקורונה החל הקהל להבין את "חשיבותו של הירוק" באזור המחייה, הבנה שיש לחזקה ולהעצימה. אשר על כן, היא פועלת נמרצות להצלתן של וואדיות חיפה, אותן היא מכנה "ריאות הנשימה של העיר".
כיום חנה יפה נלחמת כלביאה, על שימור הנוף בכלל, ומייחלת לבניית שכונות חדשות אשר יהיו בלתי מזיקות לתווי הנוף ככלל ולטבע בפרט.
אשה מרשימה ולוחמת אמיצה מעוררת השראה
כל הכבוד
כתבה מעולה
מלאת הערכה לפועלך .תמשיכי עוד הרבה שנים לתכנן לכולנו סביבה מרחיבת לב.
אשת לפידות. איזו עשייה וכשרון!!!
יישר כוחה!!
ואוו….. איזו אישה!!!! מדהימה!!!!!
חנה יקרה, הקורא הממוצע לא יודע עד כמה תרומתך לעיר חיפה רבה וכמה זמן את משקיעה למען פרויקטים רבים בהתנדבות מלאה. את מעורבת במאבקים לשימור מבנים, להצלת שטחים פתוחים, להקמת פארקים ציבוריים, לקידום מטרות חברתיות וסביבתיות ,מסייעת לאזרחים ומייעצת לנבחרי הצבור והכל כשלבך ופיך שווים והיושרה המקצועית היא נר לרגליך. זכיתי להכיר שותפה אמיתית לשימור ואדיות חיפה ופיתוח שבילי טיול למען הקהילה ואני מודה לך על כך ועוד.