אגדת הקסם של אליל ההמונים החיפאי שלא נגמרת
בצל המלחמה והיום ה- 229 לקרבות הקשים וירי הטילים על ישראל, נערכה השבוע (רביעי, 22/5/24) בבית העלמין הישן חוף הכרמל שבחיפה האזכרה המרגשת במלאת 49 שנים למותו הטראגי של הזמר מייק בראנט ז"ל. השנה, עקב המלחמה לא הגיעו קבוצות מעריצות ומעריצים גדולות רבות מצרפת, בלגיה וקנדה המגיעות מידיי שנה לפקוד את קיברו של מייק בראנט. הנער החיפאי שהרטיט את לבבות המעריצות ובין לילה הפך לאליל ההמונים ולזמר בינלאומי נערץ.
חלפו 49 שנים מאז שבשיא הקריירה וההצלחה שם בראנט קץ לחייו, קולו נדם והוא רק בן 28 בלבד. סיפורו של מייק בראנט ז"ל האגדה שעדיין מלאה בקסם – הוא היה אגדה בחייו ואגדה גדולה גם שנים רבות לאחר מותו. קיברו מוסיף להיות אתר עלייה לרגל למעריציו מהארץ ומכל רחבי העולם. המעריצים ממשיכים לעשות היסטוריה בכל שנה בחיפה. מייק בראנט האגדה שלא דועכת לעולם. בשנה הבאה (2025) ימלאו 50 שנה למותו.
אתר "חי פה" תאגיד החדשות מביא לכם סקירה נרחבת מיוחדת ובלעדית בצל המלחמה והיום ה-229 לקרבות הקשים וירי הטילים על ישראל נערכה השבוע (רביעי, 22/5/2024) בבית העלמין הישן הסמוך לבית העלמין הצבאי שבשכונת נווה דוד בחיפה האזכרה השנתית והמרגשת לזיכרו של משה ברנד הוא הזמר החיפאי הבינלאומי מייק בראנט ז"ל שלפני 49 שנה בדיוק קפץ אל מותו הטראגי מהקומה השישית של ביניין במרכז פריז שבצרפת, ממרומי הקריירה המצליחה והנוסקת שלו הזמר מייק בראנט ז"ל שם קץ לחייו והוא רק בן 28 בלבד.
האזכרה של מייק ברנאט ז״לֹ ◄ צפו
האזכרה
לאזכרה הגיעו לחלוק לו כבוד בני משפחתו בהם אחיו צביקה בראנט שהגיע מתל אביב, עשרות מהמעריצות והמעריצים הוותיקים שלו שהגיעו מצפון ומדרום מערים שונות בארץ בהם קרית גת, כפר סבא, רמת גן, תל אביב, חיפה והקריות ועוד, מוקירי זיכרו וכל זאת גם אם חלפו להן 49 שנה וכאילו היה זה רק אתמול, נשאר הזמר מייק בראנט ז"ל אהוב ונערץ כפי שתמיד היה. נוסיף כי השנה, בצל המלחמה המתמשכת כבר קרוב לשמונה חודשים לא הגיעו לארץ קבוצות מעריצים גדולות ורבות המגיעות מידיי שנה ממספר מדינות בהם צרפת, בלגיה וקנדה.
במהלך טקס האזכרה הקריאו מעריציו המחוברים ומתואמים בינהם כבר קרוב לחמישה עשורים, דברים מרגשים לזיכרו כשהם משמיעים גם משיריו הניצחיים והאהובים מעל קיברו, כשמותו בטרם עת של מייק בראנט גדע קריירה בינלאומית מפוארת. בתום האזכרה ערכו מעריציו גם סעודת מצווה לזיכרו והעלו זיכרונות נוסטלגיים מתקופת חייו.
הקבר של מייק ברנאט ז״לֹ ◄ צפו
עוד במהלך האזכרה אמר צביקה ברנד, אחיו של מייק:
תודה רבה וענקית לכל אחד ואחת מכם שהגעתם מכל רחבי הארץ לכבד את זיכרו של מייק בראנט וזה כלל לא מובן מאליו גם בימים אלה. מי ייתן ושנהיה כולנו בריאים ונגיע לכאן לציין את זיכרו גם בשנה הבאה שתהיה 50 שנה לזיכרו מייק !
את מהלך האזכרה למייק בראנט ז"ל ערך בחן רב ובטוב טעם החזן החיפאי הוותיק בעל הקול הצלול והנעים דניאל קאופמן, כשבמהלך האזכרה גם נשא תפילת "מי שבירך" מרגשת ביותר לשלום חיילי צה"ל.
נציין כי לפני כשנה ננעלה במוזיאון העיר חיפה התערוכה אודות חייו ודמותו של האגדה הבינלאומית והישראלית – מייק ברנט, התערוכה התקיימה בעקבות תרומת אוסף נדיר של צביקה ברנד, אחיו הצעיר של מייק וביתו יונה ברנד, אחייניתו של מייק למוזיאון העיר חיפה.
בראיון מרגש לכתב החדשות של "חי פה" אמרה הגב' אוחיון-יצחקי:
הייתי אז ילדה קטנה בת 13, אפשר להגיד שאני חיה ונושמת את מייק בראנט כבר מעל 50 שנה. הארכיון הפרטי שלי מלא והזיכרונות שלי ממייק בראנט עמוסים ומלאים אצלי בבית. יש לי מאות תמונות, כתבות וגיזרי עיתונים רבים ששמרתי מאותה תקופה נוסטלגית וכמובן גם עשרות תקליטים ודיסקים מקוריים של מייק של אז, כולל אוספים שונים שיצאו בצרפת גם בשנה האחרונה. הייתי בהרבה הופעות שלו כשהופיע בארץ. אני יכולה להגיד שאם כל כך הרבה אנשים ומעריצים של מייק מגיעים לבית העלמין כאן בחיפה היום גם אם כבר חלפו להם 49 שנה, זה רק מוכיח כמה כולם אהבו אותו כל כך ולא שכחו אותו לכולם, וככל הנראה גם לא ישכחו.
בתערוכה היה ניתן לראות קטעי וידאו נדירים מהופעותיו, תמונות נדירות מאלבומי המשפחה הפרטיים, פרטי לבוש נדירים, אלבומי מעריצים, שערי מגזינים ועיתונים מקומיים ובינלאומיים שהוקדשו לו, פריטי אספנות, מזכרות, פתקים ומכתבים בכתב ידו של מייק ועוד. התערוכה, שפכה אור על דמותו המורכבת ועל חייו הסוערים של ברנט, יחד עם סיפורה האחר של ישראל באותן שנים ועל היררכיית המוזיקה והבידור הישראלית של אותם עשורים, כיום כל מוצגי התערוכה נעולים אי שם במחסני המוזיאונים של עיריית חיפה.
הרקע של בראנט
מקומות בהם גדל והופיע בראנט, היו בית הוריו בילדותו ונערותו בהם ביתו ברחוב שרה 10 שבעיר התחתית וברחוב הפרטיזנים 8 בשכונת קריית אליעזר, שם בכניסה לביתו כיום – שלט קטן מוזנח, דהוי וכמעט מחוק לגמרי, בשלט כתוב להלן: "מייק בראנט, הזמר הישראלי המצליח ביותר בחו"ל אי פעם".
מרחק של מטרים ספורים משם נמצא רחוב מייק בראנט שנחנך על שמו בחודש אוגסט 2020 בשכונת קריית אליעזר. מבנה ה"רונדו" הוא האולם העגול והמיתולוגי שבתוך מלון "דן כרמל" שעל הכרמל, ב"רונדו" הופיע בעבר מידיי יום הזמר מייק בראנט ביחד עם חבריי להקתו "אמני השמיים" כמעט מידיי יום משנת 1965 ועד לשנת 1967, בתקופת הופעותיו אלה ורגע אחד קטן לפני שהוא עובר לחו"ל והולך לכבוש את צרפת החליט גם לשנות את שמו ממשה למייק שיהיה לו לשם במה קליט ונוח.
לידתו של מייק ברנאט
מייק ברנאט נולד בשם משה (מיכאל) ברנד ב-1.2.1947 לברוניה ופישל, הורים ניצולי שואה מעוטי יכולת מפולין שברחו מאירופה בגלל הנאצים במחנה מעצר של ניצולי שואה בפמגוסטה שבקפריסין. עם עלייתה של המשפחה לישראל חודשים ספורים לאחר לידתו התיישבה בקיבוץ גבת שבגליל ומאוחר יותר התגוררו בחיפה שם נולד גם אחיו הצעיר, צבי. עד גיל 5 הילד משה לא דיבר ולו מילה אחת.
כילד נמשך אל המוזיקה דרך מזמורי ופיוטי בית הכנסת שבשכונת קריית אליעזר. משה גדל בחיפה וכבר בילדותו תמיד אהב לשיר. הוא נהג לשיר באירועים משפחתיים, בחתונות של קרובים, בבר מצוות ובכל אירוע מזדמן. הילד תמיד שר ולא חדל מכך. כילד קטן, חלומו הגדול של משה, היה להיות זמר ידוע וכבר בהיותו בן 11 הופיע במקהלת בית הספר "הכרמלי" והפך לבן היחיד במקהלה. משה ברנד לא סיים את חוק לימודיו ונשלח על ידי הוריו לעבוד בקיבוץ בצפון. מאוחר יותר הצטרף לשיעורי הדרמה של תיאטרון חיפה. הוא נאלץ לוותר על שירותו הצבאי מסיבות בריאותיות.
הצטרפותו ללהקה
בשנת 1962 הצטרף ללהקה בה היה חבר גם אחיו צביקה ולאחר מכן שינה את שמו למייק ברנט והחל להופיע כזמר במלונות בחיפה ובתל-אביב. בשנת 1967 אביו שהיה אהוב עליו נפטר והותיר אותו עם לב שבור. בגיל 19 הצטרף מייק ללהקת "כרמון" שאיתה נסע גם למספר הופעות ברחבי העולם. שנתיים אחר כך חזר להופיע במלון "שרתון" בתל-אביב והוזמן להופיע גם במועדון "בקארה" שבמלון "הילטון" בטהרן שבאיראן. שם פגש את הזמרת הצרפתיה סילבי ורטאן שהזמינה אותו לבקר אותה בפריז.
ברנט התחיל להופיע בעיר האורות פריז והתחבר עם המלחין הנודע ז'אן רנאר. רנאר היה זה שכתב לברנט את השיר "Laisse Moi Taimer" (הניחי לי לאהוב אותך) שהפך בין רגע ללהיט ענק ומושמע ברחבי כל מדינות העולם, השיר המפורסם שלו, שגם פירסם אותו והביא לו תהילה אדירה ברחבי העולם כולו, מיד רנאר החתים אותו על חוזה הקלטות ל- 5 שנים.
בשנת 1970 הופיע ברנט לראשונה בטלוויזיה הצרפתית וגרם לקריסת מערכת הטלפונים של רשת הטלוויזיה. ביצע את השיר "Mais Dans La Lumiere" וזכה לפרס המוזיקה שהוענק מטעם RTL והפך בין לילה לכוכב. אלבומיו נמכרו במאות אלפי עותקים ולסיבובי ההופעות שלו לא היה ניתן בכלל להשיג כרטיסים.
בשנת 1971 אחרי שהחלים מתאונת דרכים קשה שעבר, ברנט הופיע לראשונה באולם "אולימפיה" הנודע והיוקרתי בפריז. שנה מאוחר יותר בפסטיבל סן רמו באיטליה הוא גילה ואימץ את השיר "Qui Saura" שבוצע על ידי הזמר חוזה פליסיאנו. ברנט שר את השיר בעיבוד חדש של מישל זו'רדן שפילס את דרכו לראש מצעדי הפזמונים בצרפת.
ברנט התחיל לכתוב גם בעצמו, את המילים לשירו הראשון Cest Ma Priere, שכתב רישאר סף וגם אלבום זה כבש את המקום הראשון בכל מצעדי המכירות. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 בראנט לא היסס וחזר לארץ על מנת להופיע בפני חיילים בחזית ולבקר גם את החיילים הפצועים שאושפזו אז בבתי החולים בארץ, לאחר מכן חזר לצרפת בסוף שנת 1974 כאיש שונה.
ניסיון התאבדות ראשון
רבים אינם יודעים שב- 22.11.1974 מייק בראנט ניסה להתאבד בקפיצה מהקומה החמישית של מלון השלום בז'נבה שבשוויץ אך נפילתו, שהיתה בעוצמה רבה, נבלמה במרפסת בקומה השלישית והוא שבר את רגלו והוא ניצל. אמר אז בראנט: "אני מודה לאלוהים על שהציל את חיי".
הוא סיפר אז בראיון רדיו ראשון, מתוך בית החולים שבו הוא היה מאושפז, "זו הייתה שטות גמורה. אני חושב שזו הייתה הפעם האחרונה, אני מקווה ובטוח בכך". הזמרת דלידה ושארל אזנבור שהיו מידידיו הטובים, ביקרו אותו בבית החולים בו היה מאושפז בניסיון לרומם את רוחו. הוא יצא עם זעזוע מוח ושברים ברגליים אך בעיקר עם מלנכוליה קשה. ב-1.2.1975 בחדרו שבבית החולים הוא חגג את יום הולדתו ה-28.
קול מרגש ומיוחד במינו
למייק היה קול מרגש ומיוחד במינו, ובנוסף לכך, היה בעל מראה יוצא דופן. היה לו גם סוג של קסם וכריזמה, תעוזה ויכולת הופעה בימתית מרשימה, שלא נראתה אז על הבמות בישראל. היה בו "סקס אפיל" וכישרון פנומנלי. כל התכונות הייחודיות האלה, הביאו אותו להצלחה מטאורית מסחררת, כמו זיקוק שהתפוצץ ביום אחד.
תקליטיו נמכרו במיליוני עותקים, סרטים נעשו אודותיו, מחזות זמר, בהם שולבו להיטיו הידועים, הועלו על הבמות. במהלך הופעותיו הרבות, אלפי נערות ונשים צועקות וצורחות קפצו על בראנט, והיו גם כאלה רבות שהתעלפו. גם אם היה מוקף סביבו במספר שומרי ראש מטורזנים, יש לציין כי גם לאחר ההופעות, מעריצות היסטריות היו מקיפות את ריכבו, כשניסו את מזלן למשוך בבגדיו או לקחת משערותיו, אך תמיד עשו זאת ללא הצלחה.
בעוד הוא מחלים מניסיון ההתאבדות הוא הקליט שיר נוסף שהפך ללהיט ולשלאגר אדיר – "Dis Lui" ("אמור לה"). בראנט המשיך להופיע ולהקליט אך מצבו הנפשי הידרדר, 5 חודשים לאחר ניסיון ההתאבדות שלו ב־25/4/1975 אירע האסון, כשהוא רק בן 28, שם ברנט קץ לחייו בקפיצה ממרפסת ביתו שבקומה השישית ברחוב "ארלנג'ר" 6 שברובע ה־16 בפריז, שבצרפת. מייק בראנט הובא למנוחת עולמים ב-7/5/1975 כשקהל של אלפי אנשים הגיע ללוות אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה, בתוך כך יש לציין כי עד עצם היום הזה ביום השנה לזיכרו קיברו הפך לאתר עלייה לרגל למעריצים רבים מהארץ ומהעולם. גם היום, לאחר 49 שנים, נשארנו עם הסוד הגדול של מותו השותק ועם הגעגועים למייק בראנט, שלא חלפו עם השנים, אלא רק הלכו גברו והתעצמו.
בתחילת שנת 2020, החליטה ועדת השמות בעיר בחיפה, להנציח את זיכרו של הזמר מייק בראנט, בקריאת רחוב "שד' מייק בראנט" על שמו. ואכן בחודש אוגוסט 2020 נחנך הרחוב, בדיוק מטרים ספורים בסמיכות לבית בו גרו הוריו של בראנט, ברחוב הפרטיזנים 8 שבשכונת קריית אליעזר, בחיפה. אכן כן, גם היום, 49 שנה לאחר מותו הטראגי של מייק בראנט, עדיין הוא איש שרבים בעולם מעריצים אותו ואת שיריו ודואגים לשמר את זיכרו בכל דרך שניתן לעשות זאת.
אחת מהמעריצות הוותיקות והידועות של מייק בראנט שהגיע לאזכרה בבית העלמין היא הגב' מרסל יצחקי-אוחיון, בת 69, מתגוררת בטירת כרמל. עשרות שנים ולמעשה עד היום היא מחוברת למועדון קהילת המעריצים וה"פורום של מייק בראנט" בישראל, ברשתות החברתיות.
עוד אחד שפגשנו אותו באזכרה ליד המצבה של מייק בראנט בבית העלמין היה גם יצחק שמואלי, בן 73, שבעברו גר בסמיכות להוריו של בראנט בשכונת קריית אליעזר, שאמר:
אני משתדל להגיע לכאן מידיי שנה בשנה זה חשוב לי מאוד, יש הרבה אנשים בעיקר מהעיר חיפה שטוענים שהם אלה שגילו את מייק בראנט שהיו חברים טובים שלו שנים רבות, למען האמת הכל בלוף אחד גדול ! את מייק בראנט לא היה צריך בכלל לגלות כי כולם יודעים שהוא פשוט נולד זמר, מייק היה הנציג הכי מפורסם של מדינת ישראל והיה השגריר הכי טוב שלה, חבריו ומוקירי זיכרו האמיתיים הם אלה שאנחנו פוגשים כאן מידיי שנה בשנה בבית העלמין ביום האזכרה השנתי שלו וזה לרוב תמיד אותם האנשים ויישר כוח וכל הכבוד להם שכל אחד מהם גם מלבד שהוא זוכר להגיע ולכבד את זיכרו של מייק גם דואג ומביא כיבוד של עוגות ועוגיות, בורקסים ושתייה ועורכים בתום האזכרה בבית העלמין גם סעודת מצווה מכובדת לזיכרו, אלה הם חבריו האמיתיים.
מייק בראנט ז"ל היה באמת זמר ענק רק חבל שהתקשורת בארץ לא אהבה אותו ורק ניצלו אותו בצרפת, הלב שלו תמיד היה ונשאר בישראל וההוכחה לכך שתמיד עזב הכל בצרפת והגיע בדחיפות ומיידית להופיע בפני ולמענם של חיילי צה"ל במלחמת יום כיפור. לדעתי מייק ז"ל נתן לנו הרבה כבוד בעולם ולא יהיה עוד זמר ענק כמו מייק בראנט הוא תמיד ישאר בליבנו לעד, אגדה שמלאה בקסם, יהי זיכרו ברוך !".
עוד אחת מהמעריצות הוותיקות והידועות של מייק בראנט שפגשנו המגיעה מידיי שנה בשנה והגיעה גם השבוע לאזכרה בבית העלמין בחיפה ביחד עם בנות משפחתה היא מיקה קייט, בת 64, מהעיר קריית גת שבדרום הארץ שאמרה: "ביום שהזמר מייק בראנט קפץ אל מותו הטראגי ממרפסת ביתו שבפריז, הייתי בכלל נערה תלמידה בכיתה י"א בקריית גת שם אני מתגוררת עד היום".
מיקה נולדה בשם מארי קייט כשהיתה בת שנתיים כשעלתה לישראל עם משפחתה לעיר קריית גת. בחדרה עד היום ישנה כשקירותיו מכוסים בהמוני תמונות גדולים וקטנים של הזמר מייק בראנט. אז היתה נערה בת 14, כששמעה את קול הזמיר של מייק שהיה נחשב לאחד הזמרים הגדולים והאהובים בישראל ובכלל גם בעולם. יש לה גם קעקוע גדול של דמותו של מייק על כתפה.
בביתה יש למיקה אוסף עצום וענק של תקליטים, גיזרי עיתונים שונים מהארץ ומהעולם ונוסיף כי אפילו בגיל 18 היא החליפה את שמה למיקה, היא אם ל-3 ילדים וסבתא לנכדים, וכפי שהיא אומרת תמיד תהיה ותמיד תישאר מעריצה לנצח של מייק ברנט ז"ל. בשנה הבאה ימלאו 50 שנה למותו הטראגי של מייק בראנט, הנער החיפאי שהפך לאליל ההמונים שם קץ לחייו והוא רק בן 28, אכן היה מייק ברנט אגדה בחייו ואגדה גם במותו, זאת היא אגדה המלאה בקסם מיוחד שלא נגמרת גם אם חלפו להן עד היום 49 שנה, יהיה זיכרו של מייק בראנט ברוך !
מייק ברנט ז"ל זמר אדיר שהצליח באירופה ובעולם גאוות ישראל חבל שהלך מאיתנו בגיל כל כך צעיר יהי זכרו ברוך
כחברו הקרוב ביותר של מייק ברנט ז"ל, וכאותו אחד שהביא ואף גרם להצלחתו הרבה מעבר לים, וכאותו אחד שיזם גם את העלאתו של רח' על שמו של מייק, וכחבר קרוב מאוד שלו, אני נדהם כל פעם לשמוע או תקרוא גם חלק. לא מבוטל של סיפורים שאין בהם כל כיסוי לעברו של מייק, אילי כתוצאה מסיפורים שסופרו ע"י אנשים שמעולם לא היה להם קשר הדוק עם מייק, אך מצאו להעלות את אותם חלקי סיפורים שלדעתי נראים ונשמעים גם כהמצאות שנלקחו מחלומות.
הסיפור האמיתי אודות חייו של מייק בתחילת נמצאים ממש אצלי ואצל עוד מספר מועט של חברנו היקרים שלצערי הלכו לעולמם.
זכרו של מייק ישאר עמי לעולמי עד.
עוזי אברהם
לשעבר זמר וממקימי
להקת " נערי החצר" המפורסמת.
כל הכבוד לך ידידי אדיר יזירף. שבוע טוב ומבורך לך
אזכרה לאגדת הקסם בצל המלחמה . ישר כח לך ושבת שלום לך ידידי אדיר