באנר מוזאוני חיפה 0308024

תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

בתי החולים הראשונים בחיפה • מבט היסטורי

בראשית המאה ה-20 עוד לפני קום המדינה הוקמו מספר...

חנוכת מצפה חדש בפארק הכרמל • בשיתוף הפנימייה הצבאית בחיפה

טקס נטיעת עץ לזכר חללי הפנימיות הצבאיות בחיפה ובתל...

פעמיים איבדנו ריבונות – האם למדנו משהו? • דעה

מדינת ישראל היא הביטוי הריבוני הישראלייהודי השלישי בארץ ישראל....

הבניין הישן ברחוב השקט בכרמל • להחזיר עטרה לישנה

ישיבת תפארת הכרמל עברתי השבוע (9-13/6/24) ברחוב התשבי השקט שעל...

בביתה של המשוררת החיפאית צביה פורר

שכונת רמת אשכול השבוע הלכתי לבקר חברה קרובה, צביה פורר...

סידרת הקונצרטים האוניברסיטאית בחיפה • מזור לנפש

המכתם "כְּשֶׁהַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים – הַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת"… מקורו במאה ה- 4 לפנה"ס, במחזה של מחבר הקומדיות היווני, מֶנָנדרוס, נכתב: "במָקום שהאלימות שוררת בו – מאבד החוק את תוקפו". כיום, למרות שהאמנות נתפסת כמותרות – כלומר דבר שכביכול אין בו כל צורך אמיתי בר קיימא, כי הרי אין לאמנות השפעה מהותית על החיים האמיתיים של המלחמה, היא דווקא עשויה לעזור בריפוי הנפשות של הלוחמים.

אמת, מכונות המלחמה אכן רועמות והאזעקות אמנם צורמות ומפחידות, אבל האמנות ממשיכה להיווצר וצריכתה מהווה מזור לנפשם של אנשי העורף כמו גם כאתנחתא לכוחות הלוחמים.
הפעם, הובא הנושא לנפש הקהל: מוסיקה עתיקה ותקופת הבארוק, עם "אופירה זכאי וחברים".

זמר הקונטרה טנור דורון שלייפר, יאיר אביגדור לאוטה, טל ארבל ויולה דה גמבה ואופירה זכאי תאורבו. (צילום: רחלי אורבך)
זמר הקונטרה טנור דורון שלייפר, יאיר אביגדור לאוטה, טל ארבל ויולה דה גמבה ואופירה זכאי תאורבו.
(צילום: רחלי אורבך)

הקונצרט הפותח את הסידרה – "אופירה זכאי וחברים"

דהיינו, גם כיום מתקיימים בעירנו חיפה אירועי תרבות רבים ואף משובחים ביותר. אחד מן האירועים המיוחדים ואף ניתן לומר מן המובחר שבהם התקיים בצהריי יום ראשון 7.1.24. היה זה קונצרט ייחודי ומעולה שאף היווה את פתיחת "סידרת הקונצרטים האוניברסיטאית" בחיפה.

נושאו של האירוע היה מוסיקה עתיקה ותקופת הבארוק, כל זאת עם האנסמבל "אופירה זכאי וחברים".

אנסמבל "אופירה זכאי וחברים"- דף תוכנית הקונצרט (צילום: רחלי אורבך)
אנסמבל "אופירה זכאי וחברים"- דף תוכנית הקונצרט (צילום: רחלי אורבך)

אולם הקונצרטים ע"ש הכט

האודיטוריום, אולם הקונצרטים ע"ש הכט, אשר במרומי ההר, היה מלא מפה לפה בקהל רב אשר ספג בהנאה רבה את הקונצרט אשר הוגש לקהל החיפאי חינם אין כסף.

בין ברכות הפתיחה וכאילו הודעה "אגב אורחה", הוסבר שבעתיד תהיה עלות, אם כי צנועה, לכל מופע ומופע. מאוד מעניין כיצד יתפתח הדבר ואיך ישפיע על הקהל.

אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" ◄ צפו

אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" עם זמר הקונטרה טנור דורון שלייפר (צילום: רחלי אורבך)

על המוסיקה

המוסיקה שהושמעה הייתה עתיקה ומתקופת הבארוק. מוסיקת הבארוק הולחנה מתחילת המאה ה-17 ועד למחצית המאה ה-18, יש לה מקום של השפעה רבה וכבוד בהתפתחות המוזיקה הקלאסית המערבית.

בעת כתיבתן נחשבו יצירות אלו לחדשניות. אך עתה, במאה ה 21 הן נשמעות לאוזננו כבעלות קצב זהה. למרות זאת הן ממשיכות להתבצע בימינו ואף כעת הן פופולריות יותר מאשר היו בעת בריאתן.

טל ארבל בויולה דה גמבה ◄ צפו

"אופירה זכאי וחברים"- טל ארבל בויולה דה גמבה בעלת צלילים גבוהים (צילום: רחלי אורבך)

באירוע זה ניגן האנסמבל "אופירה זכאי וחברים", אשר כלל את זמר הקונטרה טנור דורון שלייפר, יאיר אבידור אשר על הלאוטה, טל ארבל ניגנה על שני סוגי ויולה דה גמבה ואופירה זכאי בלאוטה ובתאורבו.

על מוסיקת הבארוק

על ציר רצף הזמן של המוסיקה הקלאסית המערבית, תקופת הבארוק נמצאת לאחר תקופת הרנסאנס ולפני התקופה הקלאסית ורק לאחריה באה התקופה הרומנטית.

לעיתים קרובות, מוסיקת הבארוק נכתבה לנגנים וירטואוזים, ולכן ניתן לומר שהיא קשה יותר לביצוע מאשר מוזיקת הרנסאנס. הבדל נוסף שבין תקופת הרנסאנס לתקופת הבארוק הוא עלייתם של הקטעים האינסטרומנטליים, וירידתו של סגנון הא-קפלה שהיא שירה ללא לווי כלי.

מאפיין חדש נוסף נכנס למוזיקת הבארוק והינו קישוט נרחב של היצירה, אשר קישוט זה לעיתים קרובות אולתר על ידי הנגן עצמו.
בין המלחינים הבולטים של תקופת הברוק נמצאים: מונטוורדי, שיץ, קופרן, שרפנטייה, לולי, פכלבל, פרסל, קורלי, טלמן, ראמו, סקרלטי ועוד.

מוסיקת הבארוק ◄ צפו

איר אביגדור לאוטה, טל ארבל ויולה דה גמבה ואופירה זכאי בתאורבו (צילום: רחלי אורבך)

חברי ההרכב

חברי ההרכב "אופירה זכאי וחברים" אשר מתמחים במוסיקה עתיקה ביצעו מוסיקה ווקאלית ואינסטרטמנטלית מהמאה ה 17. הרפרטואר אשר הושמע בקונצרט זה היה מאנגליה ומאיטליה וכלל את המלחינים: הנרי פרסל, ג'ירולמו פרסקובלדי, מת'יו לוק,ברברה סטורוצי וויואלדי.

אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" -טל ארבל על ויולה דה גמבה, צלילים גבוהים, ואופירה זכאי בתאורבו. (צילום: רחלי אורבך)
אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" -טל ארבל על ויולה דה גמבה, צלילים גבוהים, ואופירה זכאי בתאורבו.
(צילום: רחלי אורבך)

כלי נגינה עתיקים – "על קצה המזלג"

לאוּטַה הינה כלי נגינה אשר קדמה לגיטרה הקלאסית. כלי פריטה זה, הגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס למקובל ופופולארי מאד. הלאוטה משמשת ככלי סולו וגם ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים. בדרך כלל מנגנים על מיתרי הלאוטה בעזרת האצבעות.

בעת הכיבוש המוּרי הובאה הלאוטה לספרד וממנה הופצה התפזרה לכל מחוזות יבשת אירופה. מסוף ימי הביניים ועד למאה ה- 18 הפכה הלאוטה, לכלי ייחודי ומרכזי וממנה התפתחה, במהלך המאות הבאות, הגיטרה.

נגינה עם לאוטה ◄ צפו

אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" – אודיטוריום הכט, חיפה (צילום: רחלי אורבך)

תֵיאוֹרבּוֹ הינו כלי פריטה אשר שייך למשפחת הלאוטה, אבל הוא בעל צוואר ארוך הרבה יותר. כמו אצל הלאוטה, החזית עשויה מעץ והיא כוללת פתח תהודה. תיבת התהודה של התיאורבו היא בעלת גב קמור וצוואר מחובר לחלק החיצוני של תיבת התהודה אשר נמתח ממנה ומעלה.

ויולה דה גמבה הינו כלי נגינה בעל חמישה עד שבעה מיתרים וכן קשת. הויולה דה גמבה  מזכירה בצורתה את הצ'לו. הדימיון הינו הן בצורה והן בגודל. כמו הצ'לו גם הוויולה דה גמבה מנוגנת בדרך כלל בישיבה, גם בה אוחזים בצורה אנכית בין הברכיים או שמניחים אותה עם הדופן על הרגל.

בקונצרט זה השתמשה המוסיקאית טל ארבל בשני סוגים של ויולה דה גמבה: האחת בעלת צלילים נמוכים והאחרת בעלת צלילים גבוהים.

חברי אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" - חיוכי סיום הקונצרט (צילום: רחלי אורבך)
חברי אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" – חיוכי סיום הקונצרט (צילום: רחלי אורבך)

רפרטואר הקונצרט היה ייחודי ביותר עם מיטב הנגנים וכלי תקופת הבארוק

ההופעה הייתה מרשימה והביצוע מרהיב ומפעים. אם כי ניתן לומר שבשל ייחודו של הרפרטואר, אשר איננו נהיר לכל בר בי רב מן הנדרש היה לתבל את ההופעה במעט הסברים בין הקטעים (ולא רק דברי פתיחה קצרצרים, שגם הם בקושי נשמעו… שכן, עד אשר הובא המיקרופון, מעט המשפטים שנאמרו הסתיימו), וכן הייתה רצויה פרשנות זעירה לכל קטע וקטע.

חברי אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" (צילום: רחלי אורבך)
חברי אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" (צילום: רחלי אורבך)

"סידרת הקונצרטים האונברסיטאית תשפ"ד"

את "סידרת הקונצרטים האונברסיטאית תשפ"ד" ערך פרופ' עודד זהבי, ראש החוג למוסיקה ועל ההפקה הייתה המפיקה של בית הספר לאמנויות הגב' ורד לוינסון. הכניסה לקונצרט הראשון הייתה כמו לכל הקונצרטים שהיו בעבר חופשית, אם כי כאמור בהמשך הסידרה תידרש קניית כרטיסים אשר ישמשו כמשאב למלגות סטודנטים למוסיקה.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

רחלי אורבך
רחלי אורבך
עוסקת בחינוך מיוחד, אומנות ומוסיקה. מתנדבת במועדוני חרשים. עוסקת בציור ובהאזנה מודרכת למוסיקה קלסית.

כתבות קשורות לנושא זה

9 תגובות

  1. חבל שיוצא לידיעת הציבור אחרי שכבר היה. תדאגו לרשימת מופעים ואלו יצירות ינוגנו.

  2. שלום לכם. אשמח לקבל בווטסאפ את תוכנית הקונצרטים הבאים שלכם.יום שעה ומחיר הכרטיס. בהוקרה, עליזה ארליק

  3. תודה רבה על הכתבה ועל הפירגון!
    רק תיקון קטן: נפלה טעות בשם של נגן הלאוטה יאיר אבידור (כתוב בטעות ״אביגדור״).

  4. אל תתמכו במוסד שמוכן להעניק תארים אקדמים שלו לתומכי חמאס ששיבחו את הטבח באזרחי ישראל.
    צריך להחרים את הארועים באוניברסיטת חיפה וכל דבר שקשור במוסד הזה, הצלילים ממנו צורמים מאד.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...