באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

באושר ועושר? • על זוגיות שנייה ופרק ב'

האגדות שגדלנו עליהן מבטיחות אהבה לנצח, אושר ועושר. מסתבר...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 4 • המנדט הבריטי על פלשתינה

מיהו פלשתינאי? – גרסת המנדט הבריטי באפריל 1920, בועידת סן...

להיכל עיריית חיפה בא בחור חדש – ישן

כניסתו של מר יונה יהב ללשכת ראש העיר חיפה...

חיפה עיר בטבע • מערות חיפה

(חי פה בטבע) – ואדיות חיפה הן הרבה מעבר למסלולי טיולים. יש בהן תצורות גיאולוגיות וסלעיות מרתקות, פינות טבע, מורשת לשימור וכן מערות רבות.

מערות ואדי רושמיה

ואדי רושמיה שזורם בו נחל גיבורים, המנציח את הקרב לשחרור חיפה במלחמת העצמאות, הוא קניון עמוק שממזרחו שכונות נווה שאנן ויזרעאליה וממערבו שכונות ורדיה, רוממה, רמת הדר וגאולה. הערוץ זורם לאחר גשמים חזקים ומנקז אליו את מי הנחלים היורדים מרכס הכרמל: שאנן, זיו, רמז, ורדיה, אבן ותן. מעל ערוץ הנחל ויובליו עוברת מערכת כבישים מהירים שביחד עם המצוקים התלולים בגדות הנחל, מגבילה את יכולת הציבור להשתמש במרחב כאזור לפעילות נופש ופנאי.

משני צדי הואדי ישנן מערות קרסטיות שהשימושים בהן התחלפו לפי עתות הזמנים. חלקן שמשו למגורי אדם בתקופות קדומות, כמקלטים המוניים ליישוב המקומי מפני הפצצות בזמן מלחמת העולם השנייה ומאוחר יותר הן שמשו כמחצבות אבן לבניה המואצת של העיר חיפה.

מערה בואדי אבן מתחת רחוב האסיף (צילום: ענבל חן ברגב)
מערה בואדי אבן מתחת רחוב האסיף (צילום: ענבל חן ברגב)

מערת מחצבה בתקופה המנדטורית

מערת המחצבה התת קרקעית הגדולה בכרמל נחצבה בתוך מערה טבעית בואדי רושמיה בשנת 1928 והמרחב של הואדי היה לאזור המחצבות העיקרי של חיפה בתקופת המנדט לצורך פיתוח עירוני מואץ. האבן שנחצבה במערה שמשה לבניית נמל חיפה, שובר הגלים במפרץ חיפה, נתיבי הכבישים שעוברים בדרך רופין, וכן לפסי הרכבת שעברו מתחת לגשר ואדי רושמיה.

מערת גאולה

אתר פרהיסטורי פחות מוכר הנמצא באגן הנחל למרגלות שכונת "ורדיה מול הים" החדשה.

עמית מנדלסון, ראש תחום מורשת האדם במכון דש"א (דמותה של ארץ), אוניברסיטת תל אביב, מספר על מערת גאולה:

מדובר על מצוק ובו שרידי מערה ששימשה להתיישבות האדם הקדמון בתקופה הפליאוליתית התיכונה, 250 אלף עד 45 אלף שנה לפני זמננו, בה שכן באזורנו האדם הניאנדרטלי לצידו של ההומו ספיאנס. חלקו העיקרי של האתר נפגע כתוצאה מחציבת אבן בתקופת המנדט הבריטי. ומצפון למצוק המחצבה נמצא מצוק טבעי קטן ובו מערה קטנה נוספת. המערה קבלה את שמה בשל הסמיכות לשכונת 'גאולה' שהוקמה לידה.
מערת גאולה (צילום: עמית מנדלסון, אתר inature.info)
מערת גאולה (צילום: עמית מנדלסון, אתר inature.info)

חפירות הצלה

עמית מנדלסון מספר על חפירות הצלה: "האתר נחפר לראשונה על ידי החוקר ורשנר בשנים 1958-1964. בחפירות נמצאו ארבע שכבות ובהן תעשיית כלי צור, עצמות מפוחמות, כלי עצם ועוד. החופר ציין כי במערה יש שני חדרים, אולם זה שריד ממערה גדולה יותר שנפגעה בפעולות חציבת אבן בתקופת המנדט.

בשנת 2016 בוצעה חפירת הצלה נוספת על ידי הארכיאולוג עומרי ברזילי, לקראת הקמת שכונה חדשה, ורדיה מול הים, כולל חישוף מכני של אזורים שכוסו במפולות סלעים במהלך השנים. גם בחפירות אלו נמצאו ממצאים פרהיסטוריים וביניהם מגוון עצמות של מיני בעלי חיים שונים, כולל אריה מערות, דב, צבוע נקוד ומין דרבן שנכחד מהעולם הגדול מהדרבן ההודי שלנו כיום. במקום נמצאו גם כלי צור ומעט שרידי אדם."

מצוק מערת גאולה (צילום: עמית מנדלסון, אתר inature.info)
מצוק מערת גאולה (צילום: עמית מנדלסון, אתר inature.info)

היסטוריה נעלמת

עמית מנדלסון מספר: "כיום המכלול מוזנח והנגישות אליו קשה, למרות ערכו המדעי והנופי. האתר שוכן למרגלות דרך אריאל שרון. הגישה מחייבת חציית גדר, ירידה ללא שביל ברור במדרון תלול (תוך איגוף אזורי מצוקים) והליכה בעשבייה גבוהה וצפופה. המצוק העיקרי, הדרומי, הינו מצוק חציבה מלאכותי ולמרגלותיו סלעים שחלקם קרסו במהלך השנים. מומלץ להסתפק בתצפית לבסיס מצוק המחצבה ממרחק בטוח ולא לשוטט למרגלות המצוק בשל סכנת התמוטטות.

המצוק הטבעי הנמצא בחלק הצפוני של האתר הינו מצוק יציב יותר ומתאים להנגשה לציבור עד למערה הקטנה ממש. בהשקעה קטנה למדי (יצירת גרם מדרגות, ניכוש עשבייה והוספה מינימלית של מעקות בטיחות), ניתן להסדיר שביל הליכה היורד לאתר המערות ולהציב שילוט הסבר על המקום."

מצוק מערת גאולה (צילום: עמית מנדלסון, אתר inature.info)
מצוק מערת גאולה (צילום: עמית מנדלסון, אתר inature.info)
מצוקי מערת גאולה, המרכז למיפוי ישראל (צילום: עמית מנדלסון)
מצוקי מערת גאולה, המרכז למיפוי ישראל (צילום: עמית מנדלסון)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

ענבל חן ברגב
ענבל חן ברגב
ענבל, מורה ועו"ד , מייסדת קבוצת "בשבילי חיפה" בפייסבוק המחברת טבע חיפאי וקהילה מקומית. פועלת להעלאת המודעות לטבע העירוני ולשימור ואדיות חיפה.

כתבות קשורות לנושא זה

11 תגובות

    • עוד שנים ספורות האתר יהרס ויכוסה בבניה חדשה, ואז לא יהיה צורך יותר להגיע.

  1. כל הכבוד לך ענבל חן ברגב על כתבה זו.המשך יום מקסים ענבל

  2. חיפה עיר עם כל כך הרבה אתרים חשובים והסטוריים שסובלים מהזנחה להתעלמות הרשויות.חבל

  3. חברים עזבו רכבת קלה בתל אביב –
    עזבו יום הולדת למני הלפרין המגניב,
    לעציוני יש ג'ינגל !!!
    אני חוזר, בקריינות של מחסני חשמל –
    רק היום, לעציוני יש ג'ינגל!
    שירו איתנו:
    תפתחו מקלטים, משה דץ בלהיט –
    לעציוני יש ג'ינגל,
    כל מתלבט – עכשיו כבר החליט!

  4. עיקרו של השטח מתחת לדרך אריק שרון הוא שטח פרטי שהיה מסווג עד לאחרונה כשטח פרטי פתוח (שטח ירוק).
    עירית חיפה, בתבונתה כי רבה, שינתה את היעוד בתכנית המתאר החדשה שאושרה ע"י האדריכלית קליש, לקרקע לבניה.
    הוגשו כבר תכניות בניה לשטח זה ולא רחוק היום שהוא יבנה .
    עדיין ניתן לעצור את הבניה ולהשאיר את המערות ההיסטוריות.
    שלא יגידו נבחרי הציבור שלא הוזהרו מראש.

  5. כל הכבוד לך ענבל חן ברגב. שבת שלום ומבורך לכולם.

  6. ואין את מי להעמיד לדין, וישנם מיליון הוכחות מצולמות, מסמכים, שיחות מוקלטות, ואף אחד מהמשתתפים בביזיון לא יועמד לדין, אבל לרדוף את נתניהו………….. זה כבר סיפור אחר. וחבל.

  7. בואדי רושמיה יש מחצבה ענקית ומסוכנת. היא עומדת שם 7 שנים מאז יונה יהב כראש עיר הצהיר על "פארק בנוסח סנטרל פארק סיני, בתכנון סיני מרהיב" (סרוקה אצלי הכתבה, בין שלל כתבות ההגזמה שהוציא לפני מערכות בחירות). אחרכך הוציאו הדמיות אחרות עם "פארק אתגרי הכי גדול בישראל ואגם יוקמו בואדי רושמיה".
    אכן חצבו שם משהו דמוי אגם, הרסו עשרות דונמים לכאורה לקלוט מי גשמים. הכל נשאר שומם ומסוכן. התברר שכל הקיר שעליו יושב הכביש בקצה רמת ויז'ניץ בסכנת התפוררות מואצת מעל בריכת המאגר שחצבו. כל המקום ננטש ומסוכן. גודר כולו בהשקעה עצומה שירדה לטמיון והרסה את ואדי רושמיה. אין בו אף מסלול טיול או אופניים מוסדר, בכל הואדי. אין בו שום שטח מישורי לפעילות בטבע. כלום. אפילו החניון שהוקם בכניסה התחתונה אליו נלקח.
    הכל נשדד מהציבור. הטבע בואדיות הוא רק מחזיק מקום זמני עד שאילוצי הבנייה הפרועה והסלילה הפרועה יחרבו גם אותו. כבישים יורדים, רצועות חיץ, הנחת צנרת ביוב, עוד מחלף וגשר לשכונה, עוד גילוח לקיר תומך של בניין חדש. כל הטבע בכל חיפה הוא רק זמני וחסר מעמד, עד ש"יתוכנן מחדש" והכי טוב ראינו את זה בואדי אבן במחצבת מורדות ורדיה.
    הנוף הירוק והואדי המקסים של אלפי דירות צפופות במגדלים סביבו נחרב בגלל לחצי בנייה ולחצי חיבור בכבישים. כביש אריאל שרון כמה סמלי הוא כביש שחירב את ואדי אבן כמו ששרון חירב את גוש קטיף. חורבן חברתי ואקולוגי.
    הכתבות האלו אולי ישמשו פעם עוד 20 שנה לדורות הבאים לראות מה היו אותם ואדיות שמוזכרים ככאלו שסימלו את חיפה.
    ואדי שיח, מחלף כרמליה-מורדות הרופא. ואדי לוטם, מחלף מורדות דך הים-רמת התשבי וכך הלאה.
    אולי ישאירו מהם רצועה קטנה וצרה, שתיכלה באיזו שריפה ואז יחליטו שעדיף מגרשי כדורסל או טניס במקום "סתם ואדי"
    זה יהיה העתיד בעיר הזו. המורדות הדרומיים הירוקים ייראו גוש אפור מכוער כמו המורדות הצפוניים מרמת הדר ועד נשר.
    גוש מסה של בטונדה ואספלטיאדה בלתי פוסקות. רצף קבלני – נדל"ני לתפארת "הפיתוח"
    חייבים "פיתוח" מילת הקסם שאיתה מוליכים שולל את עתיד חיפה ומגלחים את איכות החיים בה.

    • דברי אייל הם מסמך מבוסס, אמיתי ומבוסס על התעמרות ועוולות. אני הבעלים וגרתי עם משפחתי בבתים הנטושים בקירבת הגרנד קניון. מכיר את הנושא על בוריו.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...