(חי פה בטבע) – בשבוע שעבר הצגנו בטור זה, את קהילת שביל אהוד שהתגבשה סביב השביל השכונתי בעקבות יוזמה של שכנים המארגנים מפגשים בטבע. הפעם פניתי לאפי בת אילן, שמובילה את קבוצת הליקוט וההקשבה הייחודית של ואדי לוטם, תושבת הכרמל הוותיק, שבכישרון רב היטיבה לתאר את מפגשי קהילת נחל לוטם בוואדי שליד ביתם ואת החיים הסודיים שגילו שם…
קהילת נחל לוטם | אפי בת-אילן
בשבת האחרונה (1/7/23), לקראת הירח המלא של תמוז (שזרח ביום שלישי השבוע), קהילת ואדי לוטם קיבלה מתנה לא צפויה בעליל. סיור ליל ירח בפתח הערוץ שהתארגן בספונטניות בשבת בצהריים הפך למסע רומנטי – הקבוצה הקטנה מצאה את עצמה פוסעת בין גחליליות סבלניות, נייחות, נטועות בסבך או על סלע נמוך, והמחזרים שהבהבו סביבן בשייט רגוע ומהפנט, מחפשים את בת הזוג לרגע, או לעונה.
ההפתעה היתה מכופלת ומשמחת מאוד. אמנם חברי הקהילה כבר החלו לדווח על גחלילית בודדת, או לכל היותר שתיים, שנצפו בגינות או בחדרי מדרגות, אבל ההתמעטות שלהן בארץ ידועה. איש לא ציפה לראות רבות מהן בבת אחת, ועוד אצלנו בנחל. הקסם שאחז בקבוצה הקטנה שכיתתה את רגליה בחושך ודֹוַוח מיידית שלח אדוות של התפעמות סביב סביב, והתניע שני סיורים ליליים נוספים.
מי לא רוצה לראות גחלילית?
בדרך הטבע, רוב פעילות הקהילה לא קורית בלילות כמובן, אלא בשעות היום, עם דגש מובהק על זריחות ושקיעות. זו פעילות שמתנהלת בוואדי עצמו, וכן בשיחה ערה על ציפורים, צמחים, רוחות ותמורות בקבוצת ווטסאפ תוססת אשר משכה אליה גם חיפאים שאינם מתגוררים ישירות על שפת נחל לוטם. להביט בטבע הקרוב אלינו, לשתף, לשאול שאלות ויחד לחקור את התשובות האפשריות הם צורת פעולה שמחברת אותנו לפלורה ולפאונה סביבנו ואחד אל השנייה ואל ההיסטוריה של המקום באותה עת.
מלקטים ומקשיבים
הקהילה התגבשה פורמלית תודות לסיורי הוואדיות החיפאיים הראשונים בסתיו של 2021, בהובלת ענבל חן ברגב, שמתוכה עלתה יוזמה של רותם לוי, חוקרת צעירה ומדריכת טיולים שהביאה לסיורים המוקדמים חיוניות גדולה, הסתכלות עשירה על מקומו של הוואדי המרכזי הזה במרקם העיר והשפע המיוחד שלו, ולא פחות חשוב – איוונטים מושקעים ומסודרים.
הסיור הראשון, שנקרא "ליקוט והקשבה בוואדי לוטם" הפך לסוג של שם חיבה ושמה של הקבוצה הפעילה בווטסאפ. היוזמה של רותם התחברה בטבעיות לתהליכי למידה אישיים של כמה מחברי הקהילה שכבר ניהלו התכתבויות ענפות סביב זיהוי קולות השחרורים והבולבולים המקומיים, מועדי הגעת הסיסים והשרקרקים, ושינויים עונתיים בשני סוגי הלוטם ופלישות של כובע הנזיר מעבר לגדות הוואדי ולאורכו.
"ותיקי הוואדי"
כבר באותו סיור ראשון, הוטבעו אופני הפעולה של הקבוצה – קפה חם (מבושל במקום), עוגיות, הכרויות הדדיות, חידושי תוואי מפתיעים, ובעיקר ההזמנה להעמקת הקשב. בסוף אותו סיור, למשל, יעקב גארב, חוקר הסביבה שמתגורר מעל שלוחת נחל התשבי, חלק עם המטיילים פיסות של מיקרו-התבוננות בסביבת מגרש הכדורסל בפתח השלוחה, בה הוא עוקב יום יום במשך יותר משנתיים אחרי דפוסי נשירת והצטברות עלי אקליפטוס, פיזור זרעים, קשרים בין חתולים ונמלים, ונקרים ועמודי חשמל. למשל.
מיכל הרץ, לעומת זאת, בוטנאית וציירת טבע (חובבת, היא מדגישה), פעילה מוכרת בכרמל המערבי ובין מקימות גינת הנרקיסים, מתבוננת בוואדי לוטם מהמרפסת שלה בשושנת הכרמל כבר 40 שנה. היא מצדה סיפרה על בוקר מופלא בו התעוררה לוואדי לבן, ולא משלג, אלא מכנפי חסידות לבנות שחנו כאן ללינת לילה נדירה. היא ידעה להסביר שמסלולן הטבעי של החסידות עובר הרבה מזרחה מכאן, אלא שרוחות חמסין כבדות לפעמים מסיטות אותן למערב.
הידע הרב של מיכל, ושל אחרות כמו הצלמת נילי בנו, שמצלמת את החי והצומח בוואדי (ובכל העיר, ועוד), כבר עשרות שנים, הוא אחד המשאבים הגדולים של הקהילה. השיחה איתן ועם שכנים אחרים הניעה סדרה של ראיונות עומק עם "ותיקי ואדי," שיודעים לספר על בריכת קרפדות, תעלת מים זורמים, פריחה מרובה וסדורה עונתית, ועוד פלאות שאפיינו את הוואדי לפני עשרות שנים.
התבוננות מעמיקה ומצחיקה
ביום השוויון של הסתיו האחרון הקהילה ערכה ערב סיפורים פרפורמטיביים, בו התארחו דוברים שהציגו התבוננות מעמיקה – ומצחיקה – בהשתנות המערכות הגיאוגרפיות בנחל לצד מוזיקה, ומנדלת צמחים ריחנית של סוף קיץ. האירוע נערך מול השקיעה והוואדי הנפרש מהרחבה התחתונה של גן החיות החיפאי ובאדיבותו, בכדי לאפשר לוותיקים שמתקשים לרדת ולעלות מהערוץ להשתתף; הראיונות ואיסוף ההיסטוריה המקומית ממשיכים.
כאמור, רוב פעילות הקבוצה מתרחשת בוואדי עצמו. מאז הסיור ראשון, הקהילה התנסתה בין היתר ב"גששות עצים," ו"יחסי גומלין בין בעלי כנף והצומח" עם מדריך הטבע העירוני והצפר אורן באום; ציור עם הציירת הצעירה מעיין פוגל, שמצאה וציירה נוצות קוקייה מרהיבות בסיור המקדים שלה, ואפילו שרה לנו שיר בפורטוגזית לקינוח; מפגשי ואדי עם תלמידי אדריכלות נוף מהטכניון ומדריכי סיירות, והסתכלות מכוננת על שיקום החורש והאדמה הנחוצים כל כך עם גלעד מרגלית, מחנך ואיש פרמקלצ'ר.
אדוות של השראה
נושא השיקום אינו מקרי כמובן. למידת העומק של הרגלי הבזה שיושבת מעל עמוד החשמל בשביל לאונרדו, למשל, מפעימים ומנחמים, אך לא מבטלים את ריבוי המפגעים שהוואדי הזה, כמו רוב ואדיות העיר, ספגו וסופגים. באביב חברי הקבוצה יזמו והפעילו ימי ניקיון בפתח הוואדי, אחד מהם בעזרת קבוצת Clean City החרוצה ורבת הפעלים, בהובלת אולינקה אליינקה. חברות קבוצה מחויבות שוחחו עם אנשי מקצוע ויצרו קשר רציף עם אנשי מי כרמל שהשקיעו זמן רב בתיקון פריצת ביוב עיקשת בכניסה לוואדי. העירייה התגייסה ליום גיזום ופינוי, ואנחנו מקווים לימים נוספים.
פעולות אלו והאדוות שלהן נתנו השראה לאחרים בקבוצה לדווח ולטפל במפגעי פסולת מקומיים ולתכנן פעולות ניקיון המשכיות ועקביות. נעמה טסלר, מומחית לשיקום יערות אחרי שריפה וידידת הקבוצה, הגיעה בהתנדבות לתת הערכה של מצב הכניסה למסלול מגן האם ולעזור לחברי הקבוצה להתחיל להבין את הפעולה המתבקשת שם. גם בית-ספר הריאלי שהיה מבקר בוואדי תדיר שב להתעניין בו.
חיבור לחיים בוואדי
סיורי הפרמקלצ'ר והעבודה בשטח שהתפתחו בצורה אורגנית כתוצאה מהחיבור לכל מה שחי ונע בוואדי ממחישים את החזון שמניע את אנשי הקבוצה: חשיפת הנוכחות הגדולה ומלאת החיים של הוואדי כמשאב ללמידה, אמנות וטקסים עונתיים שמעמיקים את הקשר בין קהילות האדם, החי והצומח סביבו, ומבריאים את הקהילות האלו כמארג שלם. אור גילת, חבר הקבוצה ו(בין היתר) מנחה קונסטלציה משפחתית, הציע לנו לפני שנה פעולה פורצת דרך – קונסטלציית עצים. כמו סיורי לילות הירח שהתחילה אחת מחברות הקבוצה בסתיו שעבר, ההצעה לחוות את האנרגיה של העצים בבוסתן הזיתים העתיק בוואדי אכן אפשרה קסם פואטי מיוחד שמתחבר היטב עם הדגש על התבוננות וקשב שהם ה-DNA של הקהילה.
אור תיאר את פעולת הקבוצה כהתעוררות של מערכת עצבים רדומה, שהיא הקשר עם הטבע ודרכו סוג חדש של קשרים יצירתיים בין בני ובנות האדם. כאשר החיבורים נפתחים והאינפורמציה חוזרת לזרום, החישה של העונות, התנודות, והיופי הקרובים אלינו כל כך מעירים פליאה וידע נשכח, ומחזקים את היכולת שלנו לראות את היופי גם בשכנינו האנושיים, המהדהדים את הפליאה ולומדים איתנו. החיבור מעצים את הכוחות שלנו לפעול – ולו עבור כל היופי המאוים הזה. הוואדי שמלמד אותנו את סודותיו – בקצב נשירת העלים, במעוף הגחליליות, בשמחה העקבית והגוברת שהחיבור איתו בונה – מכוון אותנו לריפוי העיר כולה.
הוואדיות הן עורקי ההצלה שחיפה התברכה בהן, האיום עליהם מאיים על כל מה שייחודי כאן. מי ייתן ונמשיך לבנות קהילתיות מקיימת ומודל ליחסים עם ישויות הפרא סביבנו, שיש בקשר איתן להביא וכן לסמל אפשריות לעירוניות וקהילתיות מתוקנות.
כל הכבוד לך ענבל חן- ברגב על הכתבה שלך.לילה טוב לך.
איך מצטרפים לסיור?
והאם מתאים לילדים קטנים?
יש מגוון סיורים ואחרי הקיץ יהיו שוב כאלו המתאימים לילדים. אפשר יהיה למצוא פרטים בדף הפייסבוק "בשבילי רק שבילי חיפה"
הידעתם שלאורך הערוץ יש מספר בארות עתיקים
אנחנו יודעים על כבשני סיד שמן הסתם היו פעילים עד לפני מאה שנה או אפילו יותר מזה. אשמח מאד לשמוע על הבארות. אפשרי למצוא אותי בפייסבוק Eppie Bat-ILan
פחות הייתי ממליצה לצערי על מר אייל, שכן בנוסף לבקיעותו הרבה והעמוקה בנושאים שונים בחיפה או בכלל, זכורני כי לעג לאנשים טובים המאכילים את חתולי הרחוב והציע להרוג חזירי בר. התגובות שמפרסם נגועות לעיתים בחוסר בסיסי באמפתיה לחי ולאוהבי החיות. בזבוז של מוח מבריק על לב אטום משהו..
כל הכבוד לך ענבל חן הרכב.שבת שלום
מרתקים החיים בוואדי לוטם, ומרתקת הקהילה האוהבת, שמתמסרת לפלאי הוואדי, ולטיפוחו.
כתבה נהדרת.
תודה לכל פעילי הקהילה , מוביליה, והמצטרפים לסיורי הגילוי וההתבוננות, שמאפשרים לקוראים להנות , אפילו מרחוק, ומאוד.
תודה גם לך, זמירה. מעניין מעד כמה רחוק… 🙂
איזה כיף לדעת שיש אנשים כאלו. איך מצטרפים לקבוצת הוואטסאפ ?
מתגורר בהתשבי
קבוצה מקסימה של אנשים איכפתיים אוהבי אדם טבע וסביבה, תענוג לקרוא את הכתבה המעניינת, המשיכו לעשות טוב , ממש עשיתם חשק להצטרף אליכם , חבל שאני רחוקה ..
מדוע שלא תתעדו את כל הידע הזה במקום שילך לאיבוד או יהיה שמור רק אצל מעטים?
אתם יכולים למשל להעלות את המפגשים ליוטיוב, או לקיים ארועי "לייב" בזום שאליהם יצטרפו מי שמתקשים לטייל בואדיות
אבל רוצים לחוות את המקום.
הי אייל, רעיון משובח. תרצה לסייע ?
אתה אכן מדייק, אייל.
וכמו שענבל כתבה, אם תרצה להיות מעורב בחשיבה על איסוף החומרים, אהלן וסהלן. זהו בדיוק היעד הבא שלנו, כיף שהרגשת את מה שמתבקש כמונו…
נהדר ומרגש מאוד! תודה רבה על הסיקור!
הכתבה הכי מעניינת שקראתי לאחרונה.אכן זו קבוצה נפלאה ולצערי הרב איני יכולה בגלל גילי המתקדם להצטרף לטיוליה בואדי שכה אהוב ומוכר לי.
קבוצה חיובית במלוא מובן המילה.בימים טרופים אלו היא נחמה לאוהבי הטבע וחיפה.
יבורכו פעיליה ויוזמיה והמשך נפלא לכולנו.
חיפה בורכה בים, הר ואדיות ושלוחות. חיפה בורכה בתושבים איכפתיים, שומרי עיר וסביבה יקרים
לצערי לכול הטוב הזה עדיין לא נמצא ראש.ת עיר שיקח את הפנינים הללו ויעשה מהם את כתר העיר המתבקש.
אשמח לראות מצע הששואתי בנושא טבע וסביבה בין המועמדים השונים. מצע ולא סיסמאות, מצע שהוא בסיס לתוכנית עבודה ישימה
מסכימה לגמרי.
הגיע הזמן, וזה עלינו לכתוב את המצע הזה, משהו ישים, ריאלי וטוב לחיפה ירוקה, מקיימת ומוכנה לשינויי האקלים. התשתית נמצאת, את הנכונות בדרגים הגבוהים בואו נייצר ונביא למועמדים הרלוונטיים. מבחוץ (עדיין לא הסתכלתי על זה לעומק) נראה שאם אנחנו לוקחים את הטבע בחיפה ברצינות, כדאי למצוא את נקודות הלחץ ולראות אם נוכל להביא את שרית גולן להתחבר עם הירוקים, ולייצר מסה קריטית בעד עיר שטוב לחיות בה. יש הרבה גופים שתומכים בתושבים שרוצים לעבוד מול המועמדים, ולמיטב ידיעתי פורום ציבורי כרמל כבר על זה. בוא נדבר