(חי פה בתרבות) – בתפאורה המושלמת והאקוסטיקה הנהדרת בכנסיית יוחנן הקדוש בחיפה, נשמעו קטעי מוזיקה קנוניים מופלאים שבוצעו ע"י מיטב המבצעים
ברחבי מדינת ישראל ישנן כנסיות נוצריות רבות. רובן באזור ירושלים ובית לחם, מיעוטן ביפו, חיפה, הגליל והגולן ויש אפילו בנגב. יחד עם קהל המאמינים הנוצרי המשתתף באירועי התפילות, חברו אוהבי המוזיקה הקלסית כדי להאזין לסוגה זו במקומות בהם התפאורה ייחודית והאקוסטיקה משובחת. כל זאת בשילוב של כלי נגינה אותנטיים וצלילי אבוב אציליים, ממש כפי שהיה מקובל על ידי המלחינים הגדולים בעידן הבארוק, דוגמת באך, טלמן, בוקסטהודה ועוד, כל ההיבטים הללו יוצרים חוויה של ריחוף ברקיע והופכים את המופעים הללו לפופולאריים במיוחד.
קהל המאזינים שהגיע לאירוע בכנסייה היה מורכב מפסיפס של אנשי העיר חיפה עצמה וסביבותיה. למותר לציין שקהל מאזינים זה ממלא בהמוניו את הכנסיות בהן מתקיימים קונצרטים אלו.
כאן נספר על קונצרט משובח שנערך ב"כנסיית יוחנן הקדוש". זוהי כנסייה אנגליקנית אשר שוכנת בוואדי ניסנאס בחיפה, ברחוב יוחנן הקדוש, פינת רחוב חורי שבעיר התחתית.
בימי חול ואירועים מיוחדים
מבנה הכנסייה הוקם בשנת 1938 ונבנה בסגנון התחייה הגותית. חזיתו מחולקת לשלושה אגפים, כאשר אגף התווך נמצא בן שתי קומות, ואילו שני אגפי הצד הינם בני שלוש קומות כל אחד. במרומי האגף הצפוני ניצב לו מגדל פעמונים אשר נושא צריח מחודד.
כיום משמשת הכנסייה בימי חול כבית ספר יסודי שפועל במתחם, בו לומדים תלמידים ותלמידות נוצרים, דרוזים ומוסלמים. בימי החגים ובאירועים מיוחדים משמש המקום את העדה האנגליקנית אפיסקופאלית שבחיפה. בנוסף לכל זאת, כנסיית יוחנן הקדוש הינה מקום מענג לקונצרטים שונים.
חינוך לשלום
יש לציין שבית הספר האפיסקופלי "יוחנן הקדוש" מיישם מתודולוגיה של חינוך לשלו"ם (שלווה ומצוינות!). זוהי תכנית לימודים ייחודית אשר פותחה ע"י צוות ביה"ס ומכילה בתוכה היבטים הנוגעים לחיי הפרט והחברה. למותר לציין שלחינוך לשלו"ם השפעה חיובית של שלוות נפש ומצוינות בקרב כל אלה המאמצים תכנית לימודית זו.
אנסמבל ה"בָּארוֹקַדָה"
עמוד התווך של הקונצרט הינו אנסמבל ה"בָּארוֹקַדָה" אשר הוקם בשנת 2007 על ידי קבוצה של נגנים סולנים אשר השתלמו באקדמיות יוקרתיות למוזיקה עתיקה בחו"ל. אנשי הקבוצה שבו לכאן כדי להקים תזמורת בארוק אותנטית בישראל. בין חברי התזמורת נמנים בוני כלים, המתמחים בבניית כלים תקופתיים.
האנסמבל, שנוסד ע"י המנצח יובל בן עוזר ומורכב מזמרים מקצועיים, מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים ברחבי הארץ וניצב בצמרת העשייה המקהלתית המקצועית בישראל. בנוסף, לחבורת הנגנים סדרת קונצרטים משלה, וכן תוכניות עם מיטב התזמורות המובילות בארץ.
אין מנצחים
ל"בארוקדה" רפרטואר המשתרע על פני התקופות – החל ממוזיקת ימי הביניים ועד למוזיקה בת זמננו.
גם כיום, בדיוק כפי שהיה נהוג בתקופת הבארוק, פועל ההרכב ללא מנצח. כלומר, לכל אחד ואחת מן הנגנים אפשרות ההחלטה, כך שהמוזיקה הינה תוצר אורגני של דיאלוג מפרה בין הנגנים כולם.
'לו יהיה ראשי מים'
בשבת האחרונה (22/4/23) הופיע אנסמבל ה"בארוקדה" עם הזמר אנדריאס שוֹל (יליד 1967), זמר קונטרה-טנור גרמני, אשר לו מנעד קולי בתחום האלט, ונודע כמומחה למוזיקה של תקופת הבארוק.
לזמר אנדריאס שול יחסים קרובים עם ישראל, שכן הוא השתתף בחגיגות היובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל (2015). כמו כן השתתף בפרויקט של עידן רייכל, בו השתתף בשני קונצרטים, בת"א ובירושלים, ואשר רעייתו הישראלית, תמר הלפרין, ניגנה בהם בפסנתר.
בקונצרט זה הקנטטה "די לי" מאת י.ס באך (האב) היא היצירה הקאנונית. לצדה ככבו יצירות בארוקיות אחרות ממשפחת באך, בראשן המוטט הנהדר "לו יהיה ראשי מים", מאת י.כ. באך (הדודן של האב). כמו כן כלל הרפרטואר מלחינים בארוקיים נוספים, כגון שיץ, בוקסטהודה וטלמן.
אמונה באמנות
הקנטטה "די לי", שמספרה 82 ביצירותיו של יוהן סבסטיאן באך, לזמר סולו וכלים, היא אחת מהקנטטות הנערצות ביותר במכלול של באך. כ-70 שנים מוקלטת היצירה פעמים רבות והיא אף מושמעת תכופות בפומבי.
המילים אשר מושרות בקנטטת "די לי" מבטאות אמונה נוצרית נלהבת ואף תמימה. המוזיקה כאילו גואלת את הטקסט ומאפשרת למאזין התחברות אליו, ובמיוחד אל ההיבט האנושי הנצחי שבו. לכן, גם נפש שאיננה נוצרית ואפילו בעלת דת יהודית תהא מסוגלת לכך מבלי כל חשש חו"ס להשתמדות. דהיינו: ניתן להתחבר לאמונה של באך בלי להתנצר, או אפשר ומותר להתפעל מהישגי האמנות שהולידה האמונה הנוצרית מבלי לחטוא לחילוניות.
מחשבותיו של שמעון הצדיק
קיצור סיפור הרקע של הקנטטה "די לי" הינו סיפור המעשה בו מרים ובעלה יוסף מביאים אל בית המקדש בירושלים את ישוע התינוק כשהוא כבן 40 יום. לפי המסופר בברית החדשה בגרסה על פי לוקאס, שם פוגש אותם ירושלמי זקן אשר שמו שמעון, והוא לוקח את התינוק בזרועותיו ואזי חש ומרגיש בעזרת קול מהשמיים שמגלה לו שאין זה תינוק "רגיל", ובעצם אירוע זה מתמלאת תכלית כל חייו.
רוב הטקסט של הקנטטה הינן מחשבותיו של אותו "שמעון הצדיק" שאירעו לאחר המקרה בו נשא את התינוק ישוע בזרועותיו. מכאן ואילך אין לשמעון זה כל עניין נוסף בחיים, "די לו" – והוא מחכה בהשלמה גמורה למוות אשר בו תהא לו שלווה מוחלטת.
זמר עם אבוב
אנסמבל ה"בארוקדה" יחדיו עם אנדריאס שול, הופיעו עם שלושת האריות שמרכיבות את קנטטת "די לי". הראשונה היא הדואט לזמר ואבוב, כאשר מיד עם ההתחלה נשמעת ברקע מנגינה "מוכרת משהו", במיוחד לאוזנם של מאזיני היצירות הגדולות והמפורסמות של באך.
'עורו קורא לנו הקול'
האבוב פותח בעלייה, בדיוק כמו המוטיב של האריה הנערצת "רחם נא" במתאוס פסיון, של הדואט לסופרן ובאס בקנטטה הפופולרית "עורו, קורא לנו הקול", דהיינו, באך לא התבייש למחזר את המוטיב הזה ולחזור עליו גם כאן.
התינוק ישוע
האריה השנייה, אורכה כתשע דקות, והיא למעשה מרכז היצירה. זהו שיר ערש ארוך שנפתח ב"הירדמו עיניים עייפות" והוא מופנה אל ישוע התינוק אשר נישא בידי שמעון, ואל שמעון הזקן עצמו. כאן אין אבוב, מול זמר- אלא כלי מיתר רגישים וענוגי צליל היוצרים מנגינה נפלאה.
האריה השלישית יש בה נימה של שלווה ושל שקיעה בתרדמה, כביכול שחרור ממצוקות החיים אשר מתחלף במחול שמח- וכל זאת משום שהמוות קרוב- כאשר המילים הינן "אני שמח במותי". אנדריאס שול הפגין וירטואוזיות קולית מרשימה , והתזמורת ביצעה נגינה זריזה ומדויקת.
◄באך, קנטטה מס' 82 'די לי' • אריה מס' 3 • צפו
'שה האלוהים'
המשך הקונצרט כלל את פרק ה-"האגנוס דאיי" שהינו אחד מפרקי המיסה או רקוויאם. בדרך כלל המוזיקה של פרק זה מאופיינת ברגש עז.
שֶׂה הָאֱלֹהִים – "אגנוס דאיי" הוא כינוי לישוע, כינוי אשר מופיע בברית החדשה. זהו גם שמו של החלק האחרון בתפילת המיסה הקתולית, חלק אשר הולחן הרבה פעמים רבות על ידי מלחינים שונים, כמו למשל באך – הפרק העשרים וארבעה במיסה בסי מינור; מוצרט – הפרק השישי ברקוויאם; בטהובן – הפרק העשירי במיסה סולמניס; פורה – הפרק החמישי ברקוויאם שלו; שוברט – הפרק השישי במיסה השנייה; גיום דה מאשו – הפרק החמישי במיסת נוטרדם; אולם לעיתים פרק זה עומד לבדו כמו ביצירתו של סמואל בארבר "אדאג'ו לכלי מיתר".
◄bwv 232 באך – אגנוס דאיי • צפו
טלמן
חלק נוסף ברפרטואר הקונצרט אשר התקיים ב"כנסיית יוחנן הקדוש" שבוואדי ניסנאס, כלל גם את הקונצט'טו לאבוב מאת טלמן בנגינתו המופלאה של האבובן גוסטב פרידריכסון.
גאורג פיליפ טלמן היה מלחין גרמני בן תקופת הבארוק. יצירותיו של טלמן מקוטלגות ב"רשימת יצירות טלמן" (TWV). אלו שידועות כוללות יותר מ-500 קנטטות כנסייתיות, 44 פסיונים, 40 אופרות, 600 אוברטורות תזמורתיות ויותר מ-1000 קונצ'רטי, סונאטות וטריו סונאטות.
◄ טלמן • קונצרט'טו לאבוב – twv 51 • צפו
כהדרן משובח ביותר בוצע "אל נא תלך מעימי דודי", על פי פרלוד מס' 1 מאת באך, על פי מילותיו של רבינדרנאט טאגור, בתרגומו של שלמה גרוניך לעברית:
"אל נא תלך מעימי דודי
בטרם אומר לך:
לך לשלום
לך לשלום…"
כתבה מעניינת ביותר. אשמח להשתתף בקונצרטים הבאים
תודה רבה רחלי איכות ממעלה ראשונה!
תודה רבה על השיתוף.
מה שמבייש זה תגובה כמו התגובה של המגיבה שולה – שמעידה על אישה בורה וחסרת תרבות. הכתבה הנוכחית היא מלבבת ומלאת ידע, אהבת אדם באשר הוא ואהבת מוזיקה שמחברת בין בני אדם – שאפו לרחלי אורבך הכתבת!!!!
לילי מדוע את לועגת לשולה? מה עשתה לך שולה? היא בסה"כ הביעה את דעתת בשאלת דיאלוג וצריך לכבד דיעות גם אם שנינו לא מסכימים איתה.אפשא לענות לה באי הסכמה או בהסבר לפי השקפתך.
כתבה נוראית ומביישת.
הדתה באמתלה של מוסיקה? מה אין בימות/היכלי/אולמות תרבות נייטרליים לשמוע מוסיקה קלאסית או אחרת?
אישה בורה ותגובתה מעידה על חוסר הבנה בתרבות וחוסר אהבת אדם באשר הוא אדם.
לטעמי שולה הגיבה באופן ענייני לגופה של הכתבה
ותגובתך לילי באופן אישי לגופו של אדם אפרופו אהבת אדם באשר הוא אדם…