תאונת דרכים קטלנית בכניסה הדרומית לחיפה

(חי פה) - גבר נהרג ושלושה אנשים נפצעו בתאונה...

תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

"מעולם לא שאלתי את סבא על התקופה ההיא" • סיפור הישרדות בלתי נתפס

(חי פה עם זיכרון השואה) – את סיפור ההישרדות של משפחת אביו הכיר ערן מורילס מחיפה רק במעט. בעקבות מפגש משפחתי החל במסע חיפוש אחר פרטים נוספים מקורותיהם שפרש בפניו סיפור בלתי נתפס ומלא תהפוכות, אותו כתב בספר בשם "למטה מפרה", שראה אור לאחרונה.
לרגל יום השואה הבינלאומי שצוין בסוף השבוע האחרון. (הכתבה עלתה במקור 29.01.23)


המפגש המשפחתי שהחל את המסע

ערן מורילס גדל בחיפה, בן לאב שעבר את תקופת השואה בפולין. בילדותו הכיר במעומעם מעט מקורותיה של משפחת אביו במלה"ע ה-2, אך חלפו שנים עד שהחל לרדת לעומקם של הדברים. היום ערן מתגורר בתל אביב, הוריו עדיין מתגוררים בחיפה, בנווה שאנן.

"בשנת 2000 ערכנו כינוס משפחתי קטן, בו סיפרו אבא שלי ואחותו את שזכרו מחייהם בפולין, וחלקים מסיפור ההסתתרות המדהים שלהם", מספר ערן. "אותו מפגש היה תחילתו של מסע חקר שלי בעקבות הפרטים הרבים שחסרו, בתקווה לחשוף את הסיפור כולו ואולי אף לאתר את משפחותיהם של המקומיים שסייעו להם".

משפחת מורילס התגוררה בעיירה בשם פרושוביץ בדרום פולין. בשנת 1942 יהודי העיירה גורשו ממנה בשני גירושים. יום לפני הגירוש השני, סבו של ערן, יוסף, שהיה סוחר בקר, נמלט צפונה לאזור הכפרים עם שני ילדיו – מוניאק בן ה-4, אביו של ערן, וברוניה, בת ה-8. מרבית היהודים לא הצליחו לעשות זאת, וכך גורשו אל מותם.

יוסף נולד וגדל במשפחה יהודית, היחידה בכפר באזור אליו נמלט עם ילדיו. היו לו חברים גויים רבים בכפרים, לכן האמין שיסייעו לו וכך יצליח להסתתר.

בתחילה התחבאו בעליית גג בבית חברו של יוסף, אולם תוך זמן קצר נאלצו לעזוב, בשל חשש המשפחה המסתירה מהסיכון הגובר, כשהלכו ותכפו סיורי הגרמנים בכפרים בחפשם אחר יהודים. מכאן התגלגלו האב וילדיו בין מקומות רבים, לפעמים התחבאו ברפתות, לעיתים בדירי חזירים, בעליות הגג של בתים. לבסוף שהו תקופה ארוכה (ככל הנראה – מעל שנה) בבור שנחפר עבורם מתחת לרפת, בו אפילו לא היו יכולים לשבת זקוף. 9 אנשים הצטופפו בבור הזה. "בלילות סבא שלי היה יוצא מהבור כדי להשיג אוכל", מספר ערן.

"מעולם לא שאלתי את סבא…"

יוסף ניצל ממוות מספר פעמים. לילה אחד המתינו גויים חמושים לו ולאהרון אחיו בבית אחד האיכרים ממנו נהגו לרכוש מזון, והתכוונו להוציאם להורג. השניים הצליחו לנוס בכיוונים מנוגדים, אולם אהרון נפגע מכדורי המרצחים ונהרג.

באותו הלילה, בהיעדרו של יוסף, גורשה שאר המשפחה מבור המסתור משום שמחביאיהם חששו שייתפסו שם, דבר שיגרור את רצח המסתירים והמסתתרים גם יחד. יוסף הפך ל"מבוקש", ושוב לא יכול היה להסתכן ביציאות ליליות להשגת מזון. בהמשך מצא דרכים יצירתיות להתגבר על המגבלה הזו.

"מעולם לא שאלתי את סבי על התקופה ההיא. הוא נפטר בשנת 1992, מבלי שזכיתי לשוחח איתו על כל זה. המפגש המשפחתי בשנת 2000 הצית בי סקרנות עצומה. לא הבנתי איך אבי ואחותו לא מחפשים את מי שסייע להם. הסתבר שהם זוכרים לא מעט דברים שקרו שם, אולם לא שמות של כפרים ואנשים. שניהם היו צעירים מכדי שיזכרו. פניתי ליד ושם, אך לא היה שם כל מידע על ענייננו".

"קצה הקרחון"

"כילד ידעתי מעט מאוד. בעקבות המפגש ההוא הבנתי שיש בידי רק קצה קרחון, חלק קטן מסיפור מרתק. השם היחיד שזכר אבי היה שם המשפחה הראשונה שאצלה הם התחבאו, אבל לא הצלחתי למצוא משהו שנראה קשור. הן אבי והן דודתי סברו שכבר לא ניתן למצוא את אלה שהסתירו אותם בשל השנים הרבות שחלפו.

"הגעתי לאדם בשם שמואל בלומנפלד, שהכיר את סבי והתגורר באותה עיירה, פרושוביץ. שמואל החזיק מכתב בפולנית, שבו הייתה התייחסות לסבא שלי. לשמואל היה זיכרון מדהים, הוא הכיר וזכר כמעט את כל מי שגר בעיירה. הוא תרגם באוזנינו את המכתב, וכך שמענו בפעם הראשונה את שם הכפר ללוביץ' שבפולין. בדיעבד התברר שזה היה הכפר בקרבתו היה המחבוא שתחת הרפת".

יומולדת לאבא בפרושוביץ

"קיוויתי שאוכל לקבל מידע נוסף מילדיה של מאשה, אחות סבי, שהתחבאו עימם באותו בור, המתגוררים בארה"ב. הם לא הסכימו לשוחח איתי על הנושא, שמבחינתם היה מאוד טראומטי. בשנת 2010 טסנו הוריי ואני לפולין. זה היה בחודש מאי גשום במיוחד, מה שסיכל חלק מתוכניותינו לחפש אחר המסתורים בכפרים, באזור שמצפון לפרושוביץ. ביקרנו בבית הולדתו של אבי בפרושוביץ, שנראה בדיוק כפי שנראה אז, כשעזבו אותו לפני שנים רבות".

סבו ואביו של ערן (צילום: אלבום משפחתי)

האם אבא מסוגל ללכת

"דודתי ברוניה ביקרה שם ב-1998 ופגשה את אחותו של בעל הבניין, שעדיין גרה באחת הדירות בו. הן לא התראו מאז שנת 1945. האישה מאוד התרגשה לראות את דודתי. היא שאלה אם אבא שלי מסוגל ללכת, משום שאחרי שחרורם מהמחבוא היה נופל, בשל השהייה הארוכה כמעט ללא תנועה. לצערי, לא פגשנו את האישה הזו. רציתי מאוד למצוא גם את הבית של הוריו של סבא שלי, הבית בו נולד, בכפר בשם גורקה קושצ'יובסקה. ידעתי שמול הבית הייתה באר, והאמנתי שזה יספיק כדי לאתר אותו. נסענו לכפר הזה, אך לא עלה בידינו למצוא את הבאר או הבית".

"בשנת 2016 טסתי לשם שנית, הפעם עם אבי בלבד. מזג האוויר היה ידידותי בהרבה לעומת זה שהיה בנסיעה הקודמת. כשהסתובבנו שם בין הכפרים והגבעות באזור הדי נידח הזה, הבנו איך עלה בידיהם שלא להיתפס, איך הצליחו להתחבא זמן רב כל כך (יותר מעשרים ושישה חודשים). זה פשוט "באמצע שום מקום". סבי השכיל למצוא מקומות מחבוא בפאתי כפרים, אצל אנשים בהם בטח. בנסיעה הזו הצלחנו למצוא את הבאר שהייתה מול הבית בו סבא שלי נולד, הבית והרפת שלצידו כבר לא קיימים".

3 מחביאים עיקריים

"היו שלושה מחביאים משמעותיים מבחינתי. שמו של הראשון הוא קוטיזה (זה השם היחיד שזכר אבי), שנים לא הצלחתי למצוא אותו. במהלך הנסיעה ב-2016 גילינו שכנראה מדובר במשפחה מהכפר קלימונטוב, כארבעה ק"מ מצפון לפרושוביץ. בעזרת הפייסבוק הצלחתי למצוא אדם שהוא נצר למשפחה שהחביאה אותם ובמקרה מתגורר כיום באותו בית שבעליית הגג שלו הסתתרו".

"את המחביא השני לא מצאתי. ידעתי רק שהאיש גידל טבק, היה אלמן והיו לו שתי בנות. בשיחותינו בכפרים נשאלו אנשים רבים לגביו, אבל לא הצלחנו לגלות משהו על אודותיו".

כריכת ספרו של ערן מורילס – "למטה מפרה" • איור: תמרה טובול | עיצוב הכריכה: ענבל אוחנה.

פרה וסוס יחיד

"המחביא השלישי היה עני במיוחד. הייתה לו פרה אחת וסוס יחיד, והתגורר בבית עשוי קש, בוץ ואבנים קטנות. נהוג היה אז לרתום שני סוסים לעגלה, אך איש מאלה עימם שוחחנו לא ידע להצביע על אדם שאת עגלתו משך סוס אחד בלבד. ייתכן שעוניה של משפחתו היה גורם מכריע בהסכמתו לספק מחבוא לסבא שלי, ששילם לו, וכך יכול היה לכלכל את משפחתו שלו. מדובר במקום המסתור האחרון – בבור שחפרו מתחת לרפת. הצלחנו למצוא את המקום בזכות מפגש עם אישה מבוגרת, שהכירה היטב את המשפחה שלנו. היא סיפרה שבתור ילדה הייתה עוברת ליד מקום שהחביאו בו יהודים, וגם זכרה את שמו של האדם שהתגורר בבית הזה. היא לא ידעה להגיד בוודאות אם שם הוסתרה משפחתי, אלא רק שהוסתרו שם יהודים. היא אף נסעה עימנו כדי להראות לנו היכן עמד הבית. יום לאחר מכן נסענו לכפר שבו גר הבן של אותו אדם שהסתיר יהודים. האיש סיפר שאבא שלו נפטר מיד אחרי המלחמה וכן שאין לו מושג אם המשפחה שלו הצילה יהודים. לאחר שנים עלה בידי למצוא אישור להשערה שזו המשפחה שהחביאה את משפחתי".

"כשחזרתי בשנת 2016 מהביקור השני בפולין, החלטתי לכתוב את הסיפור, אך התחלתי לכתבו רק בשנת 2019. הספר "למטה מפרה" (זהו ספר פרוזה, לא תיעודי), שכמובן מגולל התרחשויות רבות שקצרה היריעה מלהזכיר כאן, וראה אור לפני כחודש. בספר שלושה חלקים: הראשון פורש את ההתרחשויות המרתקות ואת סיפור ההסתתרות במהלך המלחמה, החלק שני מביא בקצרה את קורותיהם אחרי סיומה. השלישי מסופר מנקודת מבטי ומתאר את ה"מסע" בעקבות חלקיקי הסיפור שהיו בידיי".


צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

2 תגובות

  1. שלום ערן,
    ההתרחשויות עליהן אתה מספר בספר נשמעות מדויקות ומעניינות. גם השפה טובה ובהירה ובאמצעותה אתה מצליח לתאר את האירועים והתחושות. עם זאת, שם הספר לא ברור. למטה מפרה, במובן של DOWN THE COW? כפי שכתבתי לך, אשמח לקרוא את הספר בעוד כחודש, ובינתיים אני מאחלת לך הצלחה בפרסומו ובשיווקו.
    בברכה,
    לאה פוקס

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...