ההיסטוריה המפוארת של חיפה מאפשרת אופטימיות באשר לעתידה • פרשנות

(חי פה בראי הזמן) – חיפה ידעה ימי שגשוג והבטחה גדולה, עד כי נאמר עליה שתהיה "ניו יורק של המזרח הקרוב". זה עוד אפשרי.

בבואי לכתוב על חיפה ועל עתידה, עליי להתחיל בנקודת ראות היסטורית, אם זה על חיפה של לפני עשרות או מאות שנים, או במקרה זה, ארחיק לתקופה הקדומה, שכן לדעתי אז נקבע גורלה של חיפה, אם כי טרם הייתה קיימת באותם ימים. לפני כמה אלפי שנים פעלו בארץ נמלים אחדים, כמו עכו, יפו וקיסריה ונמלים נוספים.

נמל עכו היה החשוב ביותר מבין נמלי צפון הארץ, ונאמר עליו שהוא פועל כ-4,000 שנה.

בסוף המאה ה-19 היתה עכו בעלת חשיבות מרכזית בכל הנוגע לסחר הימי, היו בה מחסנים עצומים לסחורות שהגיעו מעבר לים, וגם כאלה שיצאו מעכו לאיי יוון ולנמלי הים התיכון. מה אם כן, אירע לעכו, זאת שלפני 200 שנה היוותה מבצר צבאי שעמד בכבוד מול צבאו של נפוליון. אותו נפוליון שכבש את מצרים, אך לא הצליח לגבור על עכו?

הסיבות לכך היו הביצורים החזקים של חומת עכו, וגם, כנראה שהצבא הצרפתי היה לבוש במדים יפים, אך לא ידע כיצד לפעול בחמסינים של ארץ ישראל…

היו כמה אירועים שהעלו על המפה את חיפה, שהייתה אז עיירת דייגים:
באמצע המאה ה-18 השתלט על האזור ד'אהר אל-עומר אל-זידאני, והוא פיתח את חיפה ובנה בה שכונות חדשות.

הטמפלרים הגרמנים שהיו אירופאים משכילים, התיישבו בחיפה לפני למעלה מ-150 שנה והם בנו את הרחוב המודרני הראשון שנקרא כיום שדרות בן גוריון. כמו כן, הביאו לחיפה את המודרניזציה בתחומים רבים נוספים.

בין היתר, פיתחו הטמפלרים שיטת בנייה מיוחדת במינה: בתים בסגנון גרמני מרווח, הבנויים מאבנים מסותתות.

אירוע נוסף היה החלטתם של העות'מאנים הטורקים לבנות את הרכבת החיג'זית, שהייתה אמורה לצאת מהאזור המפרץ שלנו, דרך עמק יזרעאל ובית שאן לצמח, ומשם לירדן, סוריה ואף לערב הסעודית. הרכבת נבנתה במטרה לשרת את הנוסעים המוסלמים להגיע לחאג' במכה.

הטורקים פנו לשם כך למהנדס רכבות גרמני בברלין, והוא תכנן ואף פיקח על הבנייה. הטורקים עשו שגיאה פטאלית בבניה, ובמקום לבנות רכבת בעלת פסים רחבים תקניים לנסיעה במהירות עד 150 קמ"ש, הם העדיפו לבנות פסי רכבת צרים המשמשים באירופה לנסיעות ליישובים קטנים ולכפרים ובמהירות נמוכה של כ-50 קמ"ש.

מאחר שהיו חסרים לטורקים חומר בניין, ובעיקר עצים עבור האדנים והסקת הקטרים, הם כיסחו בצורה נרחבת את ארץ ישראל שהייתה מיוערת. כדאי לציין שהעצים הרבים הקיימים כיום בארץ, ניטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל.

התפתחותה של חיפה:

באופן מפתיע, הטורקים החליטו שתחנת המוצא של הרכבת תהיה בחיפה ולא בעכו. ומדוע? עד אמצע המאה ה-19 השתמשו בימים אוניות מפרש, שנעו באמצעות אנרגיית הרוח. הן היו קטנות יחסית, ומהירותן הייתה תלויה בכיוון הרוח ובעוצמתה. אוניות מעין אלה היו מגיעות לעכו במשך אלפי שנים.

במאה ה-19, עם התפתחות מנועי הקיטור, הומצאו הרכבות וגם ספינות הקיטור, שהיו גדולות בהרבה מספינות המפרש, ובשל גודלן הן נזקקו למקום עגינה בעל מים עמוקים. את זאת עכו לא יכולה היתה לספק, מאחר שסביבה מצויים סלעים בעומק לא רב בים. הטורקים בחרו בחיפה בשל המפרץ השקט יחסית בו היא שוכנת.

האוניות הגדולות הגיעו לחיפה ופרקו את הסחורות לתוך סירות רחבות שהובילו את הסחורות למזח הקטן, שהיה באזור חוף שמן של היום. ניתן לומר שהטכנולוגיה קידמה את חיפה להיותה עיר חשובה ביותר באגן המזרחי של הים התיכון.

הבריטים בחיפה

13 שנה לאחר שנפתחה תחנת הרכבת חיפה מזרח ב-1905, נכנסו הבריטים לארץ ישראל לאחר ניצחונם במלחמת העולם הראשונה. הם הגיעו ממצריים תחילה לדרום ומרכז הארץ ומאוחר יותר הגיעו גם לחיפה.

המושלים הטורקיים של חיפה נמלאו בפחד, הם מכרו את רכושם בגרושים ממש וברחו מכאן. האנגלים היו אז בשיא תפארתם, ושלטו בשליש מהעולם. היה חשוב להם להקים קשר עם מדינות הנפט, וגם הקמת דרך יבשתית להודו שהייתה בשליטתם.

תוך 30 שנה הם עשו בחיפה ניסים ונפלאות. בין השאר הם בנו רכבות לכיוון צפון, ללבנון ולסוריה, דרומה לתל אביב ולירושלים, עזה וסיני, עד מצריים. כדאי לצפות בלוחות הזמנים של הרכבות מ-1938. הם התקינו צינור נפט מכירכוכּ שבעיראק לחיפה, בנו בתי זיקוק ומפעלים שונים, וגם היהודים שהגיעו מגרמניה ושאר מדינות אירופה, השתתפו בבנייתה של העיר חיפה שלנו.

הארכיטקטים האמינו ביכולות הגדולות של העיר היפה הזאת. עולים יהודים מגרמניה הקימו בעשור השני של המאה ה-20 את בית הספר הריאלי ואת הטכניון. רב היה דמיונם וחזונם של מייסדי חיפה היהודים, והם נהנו משיתוף פעולה עם חלק גדול מערביי חיפה. במשך תקופה מסוימת ראש עיריית חיפה היה חסן שוקרי הערבי, שהיה בקשר טוב עם יהודי העיר. מהנדסי חיפה (ביניהם יוסף מילר) אף בנו מפעלי תעשייה בעבר הירדן.

"ניו יורק של המזרח הקרוב"

חיפה היוותה הבטחה כה רבה לאזור זה, עד כי אמרו שחיפה תהיה "ניו יורק" של המזרח הקרוב. הבריטים החליטו לבנות בחיפה את המרכז התעשייתי הגדול באימפריה שלהם מחוץ לאנגליה. התעשיות הרבות בחיפה סייעו לכוחות הבריטים בעזרה טכנית ואספקת דלק בזמן מלחמת העולם השנייה.

נמל חיפה שירת את כל ארץ ישראל, וסחורות נשלחו והגיעו מירדן, סוריה, עיראק ואף מאיראן.

נראה היה כי חלק מפרנסי העיר תל אביב לא ראו בעין יפה את ה"מיקס החיפאי" – הידידות עם הבריטים, וכן התעצמות הפוליטית של העיר שהייתה עד 1968 העיר השנייה בגודלה בישראל.

הנפילה הכלכלית בחיפה התרחשה לאחר מלחמת העצמאות, לאחר תבוסתם של שבעה צבאות ערב. הארצות הערביות הטילו חרם על ישראל. לפתע הפסיקו להגיע סחורות מהארצות מסביב, היבוא לישראל הסתכם רק בצרכים של אוכלוסייה של פחות ממיליון איש בארץ וזאת בניגוד למיליוני התושבים בארצות השכנות במזרח התיכון שלפני 1948. ואמנם, נמל חיפה קלט מיליוני עולים מאירופה וצפון אפריקה, והמדינה התפתחה יפה, אך לפתע ירדה מכה נוספת על חיפה. מפאת חשבונות פוליטיים פנים ארציים, הוחלט להקים בתי זיקוק ונמל מתחרה באשדוד. הוציאו מיליונים על בנייה באזור שאינו מתאים גיאוגרפית (אין בו מפרץ), ותנועת האוניות התחלקה מאז 1963 לשני הנמלים. (אם כי חיפה יכלה בקלות לשמש נמל מספיק גדול עבור כל המדינה באותו הזמן).

ישראל התפתחה במהירות, ומאמצע שנות ה-70, הוקמו בה מפעלי ההיי-טק. בין הראשונות הייתה חברת INTEL האמריקנית. לא בכדי הם בחרו בחיפה, שכן בעיר הזו קיים הון אנושי ותעשיות מתכת, כימיקלים ואנרגיה.

אך עם הזמן החלו רבים מצעירי חיפה להעדיף את תל אביב ולעקור אליה.

רבים מהחיפאים שעוברים למרכז הארץ מתגוררים בה בצפיפות ובדירות קטנות מכדי להכילם. ומה עם החיפאים? הם תמיד מתלוננים, עד כי החלו לחשוב שחיפה היא עיר קטנה ושכוחת אל. החיפאים אוהבים לקטר על העירייה (כל השנים) כי לדעתם העירייה היא שאחראית למעמדה הנוכחי של חיפה. העיריות בחיפה לדורותיהן עשו, כך לעניות דעתי, כל אשר לאל ידן כדי להחזיר עטרה ליושנה, אך דבר אחד נמנע מהן – היכולת להחזיר את העורף הכלכלי של חיפה כפי שהיה לפני 1948.

גם אם לא נדגיש את ערכה הטכנולוגי של העיר, הרי שקיימים בה דברים יוצאי דופן בארץ, דוגמת מנהרות הכרמל, הכרמלית, הרכבלית, תחנות אוטובוס המשולבות עם הרכבת, מפעלים עתירי ידע, ואף רפא"ל שוכן אתנו.

סביב חיפה יש סביבה נהדרת: הפארק הלאומי בכרמל, הקריות המשגשגות, עמקים, כפרי הדרוזים ולכל המקומות האלה אפשר להגיע תוך דקות של נסיעה.

חבר טוב שלי שהתגורר שנים רבות בחו"ל כולל 10 שנים בניו-יורק, אמר לי שהאזור שמתחיל ליד הרכבל בסטלה מאריס ועובר על קו פרשת המים עד הרכבלית באוניברסיטה, הוא המקום היפה והטוב ביותר לגור בו מבחינת האקלים, איכות החיים והנוף האנושי! (הרחובות: טשרניחובסקי, הנשיא, מוריה ואבא חושי והשלוחות שלהם).

לסיכום,
קורה דבר נפלא בחיפה והוא מימוש ההבטחה של הסכמי אברהם. פתאום ישנן מדינות המעוניינות לשתף פעולה איתנו (ואלה שאינן מעוניינות, אינן שוות דבר וחצי דבר, בגלל מלחמות האזרחים הרצחניות המתנהלות בהן).

קו הרכבת החדש ביותר מוביל לבית שאן. כאשר יתקינו קטע לא ארוך נוסף, הרכבת תוכל להגיע לירדן, ומשם, במרחקים סבירים, נמצאות עיראק והמדינות הגובלות בהן.

האם נראה לכם שסתם כך הגיעו אלינו נציגי שתי הארצות הגדולות בעולם ומבקשות שיתוף פעולה עימנו? לא בכדי הסינים רכשו זכויות בנמל כרמל החדש וההודים רכשו את נמל חיפה. בתור המעצמות הגדולות באסיה הן אולי רואות את אשר אנחנו לא שמנו לב אליו לגבי האפשרויות הבלתי מוגבלות של חיפה, שעשויה לשמש שער ימי ויבשתי לאסיה ולאירופה ומרכז טכנולוגי ומסחרי בינלאומי.

לא ירחק היום וחיפה תחזור להיות מועמדת לתואר "ניו יורק של המזרח התיכון".

• נפתלי בלבן – אוברהנד, אוקטובר 2022, נכתב בטיסת אל-על מברלין לתל-אביב.