באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת...

החיים לצד נרקיסיסט

אגדה יוונית עתיקה מספרת על נרקיסוס, גבר נאה במיוחד...

שכנה | סיפור קצר | אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם...

המלון בבת גלים נבנה במהירות הבזק על אף שהוא חוסם את קו החוף

זוהי כתבת המשך לכתבה שפרסמתי לפני כחודשיים בתקופת הבחירות...

על הרגלים ועל הקושי לשחרר אותם

הרדיו פתוח. קריין בקול עמוק אומר: "לא מתרגלים עד...

חיפה תתעוררי! קשישים ועריריים מתים בבדידותם ואיש אינו מבחין בחסרונם

בדידות קשה וכואבת

כבר תקופה ארוכה שאנו שומעים על מקרים רבים בהם נמצאות גופות קשישים עריריים, אך גם אנשים צעירים יותר. נפשות בודדות שחיו בגפם, ללא איש שיאחר להם חברה, שיתעניין בשלומם. מותם מתגלה פעמים רבות רק רק לאחר זמן מה, כשהשכנים מתחילים לחוש בריח הקשה שעולה מדירתם.

20 מקרים בשנה החולפת

שנת 2021 נסגרה בחיפה עם מספר מחריד(!) של 20 מקרי מוות של אנשים גלמודים שנפטרו כשהם לבדם בעולם, ללא איש שיהיה איתם ברגעיהם האחרונים. עם כל השיח בנושא ועלייתו לסדר היום, גם בתקשורת וגם בוועדות השונות בעיר ובישראל כולה, ועל אף שכל פרסום של מקרה כזה מעורר תגובות קשות בציבור, 2022 החלה בדיוק באותה הצורה, ללא כל שיפור, כשחודש מרץ רק התחיל וכבר נרשמו בחיפה 2 מקרים נוספים.

איש לא היה שם ברגעיהם האחרונים

אותם אנשים לא יצרו קשרים חברתיים ועל פי רוב לא שמרו על קשר עם שכנים או קרובים. איש לא הבחין בחסרונם, איש לא ראה, איש לא היה שם ברגעיהם האחרונים. התופעה אף החריפה עם תחילת משבר הקורונה, כשהחלה מגמת הריחוק החברתי והבידודים.

שוב גופה בחיפה | גבר בן 84 נמצא מוטל בביתו בחיפה בתוך ערימות אשפה (צילום: זק"א)
גופתו של תושב חיפה בן 84 נמצא מוטלת בביתו בתוך ערמות אשפה (צילום: זק"א)

כשאין אף אחד

רובנו מנהלים קשרים חברתיים ביום יום, יש אנשים שירגישו בחסרוננו, שיבחינו אם יקרה לנו משהו – בני משפחה, חברים, עמיתים במקום העבודה… אבל מה קורה כשמדובר בקשיש שכבר אינו עובד זמן רב ואיש לא מצפה להגעתו בבוקר? או עריריים שאין להם בני זוג או ילדים, אין להם הורים, אחים, או אפילו יש להם אחים או בני משפחה כלשהם, אך אלה אינם שומרים עמם על קשר רציף?

סגורים בעולמם

במהלך חיינו, רובנו יוצרים קשרים חברתיים, האדם מטבעו הוא יצור חברתי הזקוק לבני אדם אחרים, כל אחד במידה המתאימה לו. אך יש אנשים, שממגוון סיבות לא מחזיקים בקשרים כאלה. אחת הבעיות הבולטות בנושא הזה היא בעיות נפשיות. ישנם אנשים שבשל קשיים נפשיים כאלה ואחרים, חיים את חייהם כשהם סגורים בעולמם, עד כדי כך שהם מעבירים את היום יום שלהם בבדידות מוחלטת. הם יוצאים רק לשם קניית מצרכים בסיסיים או השלכת אשפה ומיד ממהרים לשוב ולהסתגר בביתם. יש כאלה שאפילו את הפעולות הפשוטות האלה אינם מסוגלים לבצע.

חלקם מצויים בקשר עם אגף הרווחה ומקבלים קצבאות ועזרה בדמות מטפלת לפי שעה, אך חלקם לא מוכרים כלל לרווחה. במקרה כזה, כשחי בינינו אדם שמנותק מכל המסגרות – אינו עובד, ללא משפחה או חברים, במקרה כזה, כשהאדם הולך לעולמו אין מי שיבחין בחסרונו.

"כולנו זקוקים לחסד"

אנשים זקוקים לקשר, אדם אינו יכול לחיות ברווחה ללא מגע עם בני אדם אחרים, אך ישנם כאלה שפשוט אינם מצליחים. לא מעט אנשים אוחזים בקשרים רופפים בלבד, עולים חדשים שעלו בגיל מבוגר או ללא משפחה, וכשחלה הדרדרות במצבם הבריאותי והגופני אינם יודעים לאן לפנות. קשישים או נכים שמתקשים לצאת מדירתם ואין מי שיסייע וכך מוצאים עצמם מנותקים מהעולם.

אילוסטרציה – shutterstock

העירייה מנסה לצמצם את התופעה

באגף הרווחה בחיפה מנסים לפעול לצמצום התופעה ודרכים שונות, כדי למנוע את המקרים הבאים. כחלק מכך עובדי אגף התפעול החלו בביקור בבתיהם של תושבים קשישים ובודדים, דורשים בשלומם ומבלים איתם מעט.

יש לציין שבעירייה קיים אגף שתפקידו לדאוג לרווחת התושבים ובאגף הרווחה ישנה מחלקה לקשיש, שתפקידה לדאוג לאוכלוסייה המבוגרת בעיר, כל אלה מתוקצבים ואמורים לדאוג לאנשים שאין להם מי שיטפל בהם ואינם מסוגלים לדאוג לעצמם.

גופה במצב ריקבון נמצאה בחיפה (צילום: זק”א)
גופה במצב ריקבון נמצאה בחיפה (צילום: זק”א)

מה עלה בגורל האישה שגרה שנתיים בחדר המדרגות?

לאחרונה פורסמה כתבה בחי פה אודות אישה שלפני כשנתיים עברה להתגורר בחדר מדרגות בבניין מגורים בשכונת הדר, לאחר שפונתה מביתה ולא הייתה לה אפשרות כלכלית לשכור דירה אחרת. במשך שנתיים אמללה את דיירי הבניין, כשכל הציוד שלה היה מפוזר בחדר המדרגות בכניסת הבניין, היא היתה זועקת בקולי קולות בכל שעות היממה ועושה את צרכיה בגינה המשותפת. חלק מדירות הבניין עמדו ריקות בגלל איכות החיים הירודה שנגרמה לדיירים, ואיש לא חפץ להשכירן.

בשנתיים בהן התגוררה האישה בחדר המדרגות פנו השכנים לעירייה ולמשטרה שוב ושוב כדי שיטפלו באישה האומללה, גם למען איכות חייהם וגם למענה. לדבריהם העירייה הפנתה אותם למשטרה והמשטרה בחזרה לעירייה, אך איש לא הגיש סיוע. לאחרונה האישה נעלמה וכעת חוששים הדיירים שאולי קרה לה משהו, והם חזרו ופנו למשטרה, אך נכון לעכשיו איש אינו יודע מה עלה בגורלה.

המקרה הזה הוא מקרה קלאסי של אישה שמצבה גרם לה להתנתק ממרוץ החיים ואין לה קשרים חברתיים או מישהו שדואג לה.

כך גם במרבית המקרים בהם נמצאים קשישים ועריריים ללא רוח חיים בביתם. תארו לכם אנשים במצב דומה, שעל קשיהם ומצוקותיהם איש לא יודע, גם לא על סיום חייהם.

פינוי גופה בחיפה ע"י זק"א | התמונה להמחשה (צילום: אהרן ברוך לייבוביץ)
פינוי גופה בחיפה ע"י זק"א (צילום: אהרן ברוך לייבוביץ)

"איך אף שכן לא מתעניין בשלומי כששומעים אותי צורחת?"

לפני זמן מה פנתה אליי תושבת העיר שמתגוררת כ-7 שנים בשכונת הדר. היא סיפרה שבגלל מצוקה נפשית ממנה היא סובלת, היא אינה יוצאת מדירתה. כשיש לה אשפה לזרוק, היא מניחה את השקית בכניסה לדירה ומקווה שאחד השכנים יוריד אותה אל הפח בחוץ.

האישה סיפרה שהיא מקבלת מביטוח לאומי מטפלת שמגיעה אליה למספר שעות שבועיות, והיא למעשה הקשר היחידי שלה לעולם. מאחר שהיא לא מסוגלת לצאת מדירתה, העובדת עורכת עבורה קניות. אותה אישה שיתפה כי לפעמים, בשל המצוקה הנפשית הקשה, היא זועקת וצורחת, ואז שואלת את עצמה כיצד זה איש מהשכנים אינו דופק בדלת ושואל לשלומה… "

"זה נכון שיש לי בעיות נפש, אבל עדיין, אני בנאדם ואני לא מבינה איך לאיש לא אכפת", אמרה בעצב. "אני לא מבינה את האטימות כלפי ואת חוסר העניין של השכנים".

באחד המקרים, כך סיפרה, היא צעקה בביתה ואז שמעה שכנים שעולים במדרגות, אחד מהם אמר לשני שלא יתרגש בגלל הצעקות, כי היא חולת נפש. "ואם אני חולת נפש", היא אומרת בכאב, "אי אפשר לדפוק בדלת ולשאול מה שלומי? כל השכנים פה יודעים שאני במצב לא טוב וגרה לבד. אי אפשר להיות אנושיים ולגלות קצת עניין? כמה זמן זה ייקח להם? 5 דקות עיכוב עד שהם יגיעו הביתה, זה הכול".

גם האישה הזו, בגלל מצבה, הפסיקה להיות בקשר כמעט לחלוטין עם אנשים. מאחר שהיא בשנות ה-50 לחייה סביר שמחכות לה עוד שנים ארוכות של בדידות. ובמקרה שמדובר בקשישים, מוות בודד לא נשמע כ"כ רחוק…

יוצאים רק לרגע ושבים אל בדידותם (צילום: אור ירוק)

פעם ביום תדפקו בדלת של השכן הבודד

אליעזר סמט, מתנדב זק"א מספר:
"בשנה האחרונה 170 אנשים במדינה הלכו לעולמם ואיש לא שם לב לחסרונם. מתוך ה-170 האלה 20 היו חיפאים. זה נתון מזעזע. אני יודע שאגף הרווחה בחיפה מתאמץ שזה לא יחזור על עצמו, אבל מאוד קשה להתגבר על זה. אנחנו מבקשים מכל אחד שפעם ביום ידפוק על הדלת של השכן הבודד שלו ויראה שהוא בסדר.

הקשיש שכב על הרצפה יותר מ-24 שעות

אני לא מבקש לשבת איתו לקפה, אלא רק לבדוק שהכול בסדר. זה יכול להציל חיים. לפני כמה חודשים שכן דפק על דלת של שכן מבוגר ושמע צרחות. פרצו את הדלת וגילו שאותו קשיש שכב יותר מ-24 שעות על הרצפה לאחר שנפל. ככה מצילים חיים. חשוב להבין, שגם לנו בזק"א קשה מאוד לראות גופה במצב של ריקבון. זה מראה נורא.

יש גם צעירים יותר

מה שקורה הוא שיש אנשים גם בגיל 50 או 60 שאין להם קשר עם אף אחד. לחלקם יש קרובי משפחה רחוקים בחו"ל או אפילו בארץ, אבל במהלך השנים הקשרים מתנתקים ואנשים מוצאים את עצמם ממש לבד, בלי קשר לאף אחד בעולם. לכן אף אחד לא מרגיש בחסרונם כשהם מתים. אנחנו חיים בשנת 2022, לא ייתכן שבן אדם יהיה בודד בעולם, בלי אף אחד שיגלה בו את העניין הקל ביותר".

פינוי גופה שנמצאה במצב ריקבון ברחוב אבא הילל סילבר, בשכונת נווה שאנו בחיפה (צילום: דוברות זק"א)
פינוי גופה שנמצאה במצב ריקבון ברחוב אבא הילל סילבר, בשכונת נווה שאנו בחיפה (צילום: דוברות זק"א)

"אבא שלי היה עלול להיות אחד מהם…"

מנהל קבוצת הפייסבוק המובילה "חיפאים משפיעים", רועי קליין, איבד לפני כחודש וחצי את אביו. בפוסט שהעלה בקבוצה, כתב קליין שאילולא היה סועד את אביו, היה עלול להיות אחד הקשישים שאיש אינו יודע שהלכו לעולמם. קליין סיפר בפתיחות שלאורך שנים הוא היה הקשר היחיד של אביו לעולם, וציין כי אין לו כל ספק, שאם הוא לא היה עוזר לאביו, הוא היה גומר את החיים בדיוק כמו שאר הקשישים המנותקים בחיפה, שאיש אינו מרגיש בחסרונם כשהם הולכים לעולמם.

מה יכול להיות הפתרון?

אגף הרווחה בעירייה מחלק את חיפה לכמה אזורים ובכל אזור יש לשכה עם עובדים סוציאליים. בכל לשכה יש עובד סוציאלי שאחראי על משפחות צעירות ועו"ס שאחראי על הקשישים. המטרה היא להכיר את האוכלוסייה ולמפות את צרכיה. יחד עם זאת, ברור שאין אפשרות להגיע לכל קשיש, ובדרך כלל הקשישים שמוכרים לאגף הרווחה הם אלה שפונים, או כדי לקבל עזרה או כדי להתנדב. בעקבות מספר המקרים הגבוה של מות קשישים בודדים, נעשה ניסיון כן להגיע לכל קשיש, אבל אם מסתכלים על מספר העו"סים, ברור שזה בלתי אפשרי.

בישראל מאמינים מאוד בערבות הדדית, ואולי חלק מהפתרון הוא שכל אחד מאיתנו יסתכל ויהיה ערני לסביבתו הקרובה, בבניין המגורים, בשכונה, וישים לב אם ישנם קשישים או אנשים בודדים שדלתם כמעט אינה נפתחת, כי אף אחד לא מגיע לבקרם והם לא מרבים לצאת החוצה.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

10 תגובות

  1. כשיש עובדת סוציאלית אחת הממונה על אלפי אנשים זאת התוצאה. עירית חיפה חייבת לתקצב עובדות נוספות ולטפל בתופעה התת אנושית הזאת.

  2. קשה מאוד לטפל בקשיש כזה, לרוב הוא לא מעוניין בקשר.
    לו היה לי בשכנות אדם
    כזה, הייתי ברצון מתקשרת אליו על בסיס יומי כדי לבדוק אם הוא חי, ומבקרת פעם בשבוע.
    אולי כדאי לרווחה לפרסם שהיא מחפשת מתנדבים באיזור מסויים, ללא,ספק אנשים יתנדבו

  3. מחלקת הרווחה של חיפה שווה לתחת וזה מנסיון מעל שנה וחצי פניתי לרווחה ובקשתי עזרה שאני נכהוחולה סרטן וגם הסגרים של הקורונה התחננתי שיבוא משהו שילך עבורי לסופר לקניות עד היום לא באו לראות אותי או לנסות לראות מה מצבי בפעם האחרונה לפני כמה חודשים שוחחה איתי בטלפון עוסקת ומה היא אמרה שאין עוסקת רווחה לשכונת הדר וכשיהיה היא תפנה אותו אלי עד היום לא בא אף אחד תחלקו לזקנים שעון למצוקה בחינם ואז לא תוציאו מתים רקובים מהבית בושה לעצירת חיפה ומחלקת הרווחה שלה

  4. כן ועד היום אני מחכה לטלפון מע.ס. בשם מיכל מהרווחה שהבטיחה להתקשר.

  5. המצב מביש ומקומם, לא נעשה דבר וכל משרד מגלגל את האשמה למשרד אחר. גם כשאזרחים פונים לסיוע בעירוני, מטביעים אותם בבירוקרטיות מיאשות, עד שהם מעדיפים לסבול ולא לבקש עזרה.

  6. הפיתרון פשוט ואיננו דורש השקעה כספית.
    כל איזור, מכוסה על ידי אחריות של עובדת סוציאלית של העיריה.
    על כל עובדת סוציאלית לבנות מערך מתנדבים, שיתריעו מפני העובדת הסוציאלית,
    על אנשים שזקוקים לעזרה :
    -זה יכול להיות משפחות לא מתפקדות, חולי נפש או זקנים בודדים.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...