באנר החברה הכלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה • הפרויקט והאלבום

המוזות הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר שתי הנכדות התל...

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

בני משפחת סקר בעוספיא יודעים: ביחד ננצח ◄ וידאו

עולם של יופי קלאסי ומלכותי אל ביתם המהודר של בני...

שפני סלע נראים יותר ויותר בחיפה • האם טפיל הלישמניה (שושנת יריחו) צריך להדאיג את החיפאים? | צפו

שפני סלע הם חיות חביבות בסה"כ, אך הם עלולים לשאת טפיל בשם לישמניה, המועבר מהם לבני האדם ע"י עקיצה של זבוב החול (חרק זעיר דמוי יתוש). השפנים אומנם רק נושאים את הטפיל, אך אצל בני אדם הוא עלול לגרום לנגע קשה בעור, הקרוי "שושנת יריחו", נגע מוגלתי גדול, שאין לו תרופה והוא עלול להישאר בגוף חודשים ואף שנים. הלישמניה החלה להתפרץ בישראל בשנות ה-80 באזור הערבה, משם נדד הטפיל לעמק הירדן והכנרת. בשנת 2018 החלה התפרצות באזור המרכז (הוד השרון) וכעת זוהו מקרים גם בכרמיאל. חיפה נמצאת בין אזורי הלישמניה, אך עדיין לא דווחו מקרים כאן. חשוב לציין כי הלישמניה נודדת משפן לשפן ומהשפן לבן האדם באמצעות זבוב החול, אך אין זה אומר שהשפנים בחיפה נגועים בלישמניה, שכן לנגיף יש קצב נדידה משלו.

שפני סלע בנווה שאנן (צילום: מוטי מנדלסון)
שפני סלע בנווה שאנן (צילום: מוטי מנדלסון)

ריבוי שפני סלע בחיפה

כעת מדווחים תושבים משכונות שונות בחיפה, כי לאחרונה הם נתקלים בשפני סלע במקומות שונים בעיר, הרבה יותר מבעבר.

חיפה היא עיר בעלת משאב טבע אדיר. מפגשים עם חיות בר בעיר שכזו הם בלתי נמנעים, הם התרחשו כאן מאז ומעולם. אך נראה שבשנים האחרונות הופר באופן מסוים האיזון האקולוגי ובשל כך מתרבים החיכוכים בין חיות הבר לתושבי העיר. חלק מהפרת האיזון מתבטא בהתרבות חזירי הבר בחיפה, התרבות החולדות, ועכשיו גם שפני הסלע.

מי שמסתובב בשכונות נווה יוסף, דניה ונווה שאנן בחיפה, אולי שם לב להתרבותם של שפני הסלעים החביבים. תושבים בשכונת דניה סיפרו לחי פה כי שפני סלע מגיעים לגינותיהם ואוכלים מן העצים ומהצמחים.

שפני סלע מטפסים על עצים בנווה שאנן (צילום: כרמי פרל) | צפו


שפני סלע מטפסים על עצים בנווה שאנן (צילום: כרמי פרל) | צפו


ג׳, תושבת דניה, סיפרה לחי פה: ״אני גרה בדירה תחתונה, בקומת עמודים שפתוחה לוואדי בשכונת דניה. לפני חצי שנה ראיתי עלים וענפים הרוסים בגינה שלי, בשיחים שגדלים בה כבר 30 שנה. הבנתי שזו עבודה של שפני סלע כשראיתי אותם מסתובבים בוואדי, וכשפגשתי בהם על המדרגות שלי. הם חותכים את העלים ואוכלים אותם. הבאתי מישהו שסגר את כל קומת העמודים, זה עלה לי המון כסף. ניקיתי חלק מהוואדי, וזה לקח הרבה זמן. לפני חודשיים ראיתי שהם אכלו מצמח ציפור גן עדן שיש לי בגינה, הם אוכלים את השורש. לפני שלושה שבועות הם כבר הגיעו לקומה שלי, אני לא יודעת איך הם מצליחים להגיע לשם. זה לא רק אצלי, הם אכלו עלים של עצים וצמחים גם בגינות של השכנים״.

גדר מאולתרת בגינה שביקרו בה שפני סלעים (צילום: חי פה בשטח)
ענפי ציפור גן עדן אכולים (צילום: חי - פה)
ענפי ציפור גן עדן אכולים (צילום: חי פה)

האם יש לחיפאים סיבה לדאגה?

בתי הגידול הטבעיים של שפני הסלע מצויים באזורים סלעיים והרריים, מסלעות מלאכותיות שפזורות ברחבי העיר יכולות לשמש עבורם בית גידול נוח. בשנים האחרונות קצב ההתרבות של שפני הסלע הולך וגדל, ובמקביל תועדה גם התרחבות תפוצתו של טפיל הלישמניה, טפיל שמועבר לאדם על ידי עקיצה של זבוב החול, ומחולל מחלת עור הידועה בשם ״שושנת יריחו״ (לישמניה של העור). שפני הסלע ידועים כפונדקאים לטפיל הלישמניה, ולכן התרבותם והתקרבותם לאזורים מיושבים עלולה לגרום להתפרצות המחלה בערים. האם יש לתושבי חיפה סיבה לדאגה?

שפן סלעים בדניה (צילום: חי - פה)
שפן סלעים בדניה (צילום: חי פה בשטח)

"לא נותנת לנכדות לשחק בדשא"

״אני כבר לא נותנת לנכדות לשחק בדשא, כי אני מפחדת שיש שם זבובים. אין לאן לפנות ואין עם מי לדבר. העירייה לא עושה עם זה כלום. דיברתי עם האקולוגית הראשית של העירייה, כל מה שהיה לה להגיד זה שבחיפה אין לשימניה. אמרתי לה – אבל תהיה״, אומרת ג׳.

הטפיל מועבר בעקיצה

ראשית, יש לציין כי זני הלישמניה שקיימים בחו"ל אלימים יותר מהזנים המוכרים בישראל. בישראל, לישמניה של העור יכולה להיגרם בידי שני סוגים של טפילי לישמניה: לישמניה מייג'ור ולישמניה טרופיקה. שפני הסלע הם חיות המאגר העיקריות של טפיל הלישמניה טרופיקה. טפיל הלישמינה מועבר לאדם על ידי עקיצה של זבוב החול, מעופף שנראה כמו יתוש קטן.

זבוב החול (צילום: נחלת הכלל, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), מתוך ויקיפדיה)
זבוב החול (צילום: נחלת הכלל, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), מתוך ויקיפדיה)

עלייה בהיקף התחלואה

על פי נייר עמדה שפרסם משרד הבריאות לפני כחמש שנים, ״העליה בהיקף התחלואה (של מחלת הלישמניה, א.ב.) והתפשטותה למקומות חדשים היא תופעה כלל עולמית. למרות מאמצים רבים של אנשי מקצוע, מחקר ואנשי שטח בארצות רבות, וחרף משאבים כספיים ניכרים המושקעים בנושא בקנה מידה עולמי, לא קיים בעולם פתרון שורש למניעת מחלה זו, צמצום התפשטותה וטיפול יעיל״.

במסמך אחר שפרסם משרד הבריאות נכתב כי ״עד שנות ה-90 של המאה העשרים רוב התחלואה בלישמניה של העור בישראל נגרמה על ידי הטפיל לישמניה מייג'ור. ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהיארעות המחלה, בין השאר עקב עלייה בהיקף התחלואה הנגרמת על ידי לישמניה טרופיקה והתפשטות שני סוגי הטפילים לאזורים גאוגרפים חדשים בישראל״.

שפן סלע בשכונת דניה (צילום: חי פה בשטח)

התערבות האדם בטבע

התפשטות טפיל הלישמניה טרופיקה לאזורים חדשים ומיושבים, קשורה, ככל הנראה, בקשר ישיר להתרבות שפני הסלע והתקרבותם לערים. הטפיל מסוג לישמניה טרופיקה נפוץ בעיקר סביב הכנרת, גב ההר ביהודה ושומרון, מרכז הגליל ובקעת הכנרת.

מוטי מנדלסון, חוקר ים וטבע (וכותב בחי פה), מספר: ״ראיתי שפני סלע בנווה שאנן, הם נמצאים בוואדיות ובשטחי יער בין בלוקים של מגורים. הם עולים ועוברים את הגדרות. הם חמודים, ולכן אנשים אוהבים אותם ומאכילים אותם, מה שגורם להם להגיע לשטחי המגורים. הדבר העיקרי שקורה עם חיות הבר, הוא שאנחנו דוחקים אותן לפינה, משתלטים להן על שטחים, ואז הן באות אלינו. זה מה שנקרא התערבות האדם בטבע.״

שפן סלע (צילום: מוטי מנדלסון)
שפן סלע (צילום: מוטי מנדלסון)

שמואל בראונשטיין, לוכד חולדות, עכברים, נחשים ועוד, מספר לחי פה: ״לא מזמן היה לי מקרה של שפן סלע שנכנס לתוך חדר מדרגות בטכניון, עלה למעלה ולא יכול היה לרדת. הרמתי אותו והוצאתי אותו עם כפפות מיוחדות מאסבסט, כדי שלא יוכל לנשוך אותי. שחררתי אותו בחזרה למשפחה שלו, ביער".

האיזון הופר

"פעם גם פנה אלי מישהו שביקש להרעיל, אמרתי שאני מצטער, אבל אני לא עושה את זה", מוסיף בראונשטיין. "נכון לעכשיו, אין בעיה קשה של שפני סלע, אבל האיזון הופר. לדעתי הבעיה היא שאין ציפורי טרף. פעם היו נשרים שהיו אוכלים את השפנים, והיום ציפורי הטרף פחתו, אז בהתאם, שפני הסלע מתרבים. אולי הסיבה לכך היא שפעם היו מרעילים את החולדות ברעלים קשים על בסיס ציאניד, והציפורים אכלו את החולדות, קיבלו את הרעל גם כן ולאט לאט מספרם ירד. ככה מופר האיזון. לפני כמה שנים החליפו את החומרים שמהם עשויים הרעלים, והיום החומרים האלה לא נשארים בגוף״.

נכון לעכשיו, ניתן לומר כי אין ראיות להתפרצות לישמניה בחיפה

פנינו לד״ר ענבל גרינפלד, מומחית ברפואת משפחה ומחלות זיהומיות בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, ותושבת חיפה בעצמה, על מנת שתשפוך אור על הנושא: ״טפילי הלישמניה הנפוצים בארץ גורמים למחלות עוריות, בניגוד לסוגים אחרים בעולם שגורמים למחלות קשות של איברים פנימיים, שעלולות לגרום למוות. יותר מ-99% במקרי המחלה בארץ, מדובר במחלה עורית, שאין בה סכנת מוות. לא כל זבוב חול מעביר את המחלה ולא לכל שפן סלע יש את טפיל הלישמניה. זה לא שאם רואים שפן סלע בחיפה זה אומר שיש לישמניה בחיפה. אם כן קרה ששפן סלע נשא את הטפיל, וזבוב חול העביר אותו ממנו לאדם, בד״כ מתפתחת מחלה עורית. מדובר בפצע שמחלים מאוד מאוד לאט, במשך חודשים. זה לא יפה אסתטית, אבל זה לא משהו שמחייב טיפול חד משמעי".

כיצד יודעים אם עקיצה היא עקיצה של זבוב חול?

״זה פצע שיש לו מראה אחר. אפשר לעשות אבחנה קלינית ע״י רופא שבודק את הפצע ומאבחן, ויש גם אבחנה מעבדתית. אם זה לא מהווה בעיה אסתטית, המהלך הטבעי של הנגעים האלה הוא שבסופו של דבר הם נרפאים, אבל זה יכול לקחת הרבה חודשים. אם זה באזור הפנים חלילה, אז נותנים טיפול.״

שפן סלע בחיפה (צילום: יבגני שפירא)

עד כמה נפוצה הלישמניה בחיפה?

״בחיפה אנחנו לא נתקלים בהרבה מקרים בכלל. יש מקרים בגליל ובאזורים סביב הכנרת, והרבה מאוד מקרים באזור בקעת הירדן. אני לא ראיתי מקרים של לישמניה בתוך חיפה״.

איזה טיפול נותנים לפצע?

״המקרים הקלים מטופלים באופן מקומי או שאינם מטופלים. אם הנגע הוא מעל חמישה סנטימטר, או במקום תפקודי או אסתטי שמהווים בעיה – מטפלים. אם הנגע מערב את הריריות, נדרש טיפול תוך ורידי באמצעות תרופה שנקראת ״אמביזום״, וזה טיפול שנותנים בבית חולים".

ד"ר ענבל גרינפלד (צילום: דוברות כללית)

על פי רשות הטבע והגנים, ישנן שתי דרכים שבהן ניתן לצמצם את תופעת התקרבות שפני הסלע לערים:

  1. פינוי סלעים ומסלעות בקרבת שכונות מגורים.
  2. אטימת מסלעות. שפני הסלע אינם נוהגים לחפור, ולכן אפשר לאטום את המסלעות באדמה ואף בבטון. באתרי בנייה חדשים, שקרובים לשטחי מחיה של שפני סלעים, יש לדרוש מהקבלנים לפרק את המסלעות או לסתום את פתחיהן בבטון עוד לפני הקמת השכונה החדשה.
שפני סלע בנווה שאנן (צילום: מוטי מנדלסון)
שפני סלע בנווה שאנן (צילום: מוטי מנדלסון)

מרשות הטבע והגנים נמסר לחי פה:
״שפן סלעים מוגדר בחוק ׳חיית בר מוגנת׳ ואין לפגוע בו. הוא אף מהווה מרכיב חשוב בשרשרת המזון בטבע בהיותו טרף לחלק מהעופות הדורסים. עם זאת, בהתמודדות עם מחלת הלישמנייה פרסמה רשות הטבע והגנים היתר פגיעה כללי בשפני הסלעים באזורים מיושבים ובקרבתם בלבד. (פגיעה בשפני סלעים אסורה בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים). יש לפעול על פי הוראות ההיתר בלבד!
יובהר כי פגיעה בשפני סלעים בלי לצמצם את בית הגידול שלהם לא תפתור את הבעיה, שכן שפני סלעים אחרים ימלאו את החסר תוך זמן קצר״.

תגובת עיריית חיפה:

בחיפה וסביבתה אין הימצאות של לישמניה (הטפיל הגורם למחלה המוכרת כ"שושנת יריחו"). לא קיימת עדות לגידול באוכלוסיית שפני הסלע בעיר. קיימות בחיפה הנחיות מרחביות לבניה הדורשות קירות תומכים במגרשים הגובלים בשטחים טבעיים על מנת למנוע היווצרות מסלעות בהן עלולים להתבסס שפני סלע.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

אלינור בר
אלינור בר
לפניות ורעיונות לכתבות צרו קשר בכתובת האימייל שלי: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

12 תגובות

  1. תפסיקו להסית את הציבור נגד חיות הבר של הכרמל עיתון מקולל תתביישו

  2. בבחירות הבאות קאליש תיתמודד מול מועמד חזיר בר ומועמד שפן סלע והיא תפסיד מול שניהם

  3. המטרד היחידי המדאיג, הם הבבונים של ביבי ובמיוחד אלה שממוצא יהודי ערבי מצפון אפריקה!
    הם טרם השלימו עם הדחתו של העכוזן המאוכלס על ידי בבונים אלה: אוחנה, זוהר, רגב, מארק…..
    החזירים החיפאים שמים אותם בכיס הקטן……

  4. הדאגה שלנו החיפאים זה שונאי החיות הבלתי נסבלים ששורצים בעיתון הזה
    לא נאה לכם בטבע בחיפה תעברו למרכז הארץ חצופים
    לא הספיק לכם לשפוך דמם של חזירי הבר עכשיו אתם מחפשים קורבן חדש בדמות השפנים המסכנים?? תתביישו
    פופוליסטים זולים .מימים ימימה יש שפני סלע בכרמל פתאום התעוררתם ,עיתון נבזי .מקווה שיתבעו אותכם על השנאת חיות שאתם מעודדים

  5. כל היופי שבחיים בטבע שבעיר – תהנו ותלמדו את הילדים/נכדים.
    מי שמודאד – שיגדר וירסס.
    הסכנות האמיתיות – בכביש.
    לא קראתי על התושבים המודאגים שהילדים שלהם צריכים לרדת מהמדרכה לכביש בגלל חסימה על ידי מכוניות. זו סכנה שמתבטאת במספרים.
    יאללה – הלאה.

  6. לאור התרבות החיות בחיפה מן הצדק להכריז על העיר כשמורת טבע ולהביא תיירים לסיורים ולא לשכוח את החתולים בהרצל החלוץ והנביאים.

  7. חחח עוד כתבות הפחדה.
    שפני סלע.
    מדוזות.
    חולדות.
    עכבישים.
    להקת כרישים.
    מישהו באתר מתמחה בכתבות הפחדה סביב בע"ח.
    המטרד האמיתי היחיד זה חזירי הבר שחייבים דילול מיד

  8. הבעיה היא שישנם אנשים שאוהבים את היצורים החדשים האלו שחדרו למקומותינו בעקבות הסגר מהקורונה, הרחובות היו ריקים וכל החיות נכנסו.ישנם אנשים אוהבי חיות שמאכילים את החזירים ואפילו שמעתי על מישהי שאספה חזיר לביתה ומגדלת אותו. יופי לנו מאוהבי החיות.

  9. היות וחיפה ידועה כבר במניעת הרג בעלי חיים,אין לנו סיכוי לחסל את הבעיה הזו.
    היו שםני סלע רבים לפני כ25 שנה בואדי לוטם ואז התרבו הבזים וטרפו אותם.
    אולי כדאי לעודד לגדל בזים?

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...