מכאיבות מתמיד • המדוזות חזרו לחופי חיפה

כמידי שנה, חוזרות המדוזות ופוקדות את חופי ישראל וגם על חיפה הן לא פוסחות

המדוזה המכונה ריזוסטומה פולמו, ששנים ארוכות היא דיירת קבע בחופי ישראל, נדחקה לשוליים על ידי מדוזה פולשת מים סוף – החוטית הנודדת, הידועה בגודלה, בשרידותה ובזרועות הארס הארוכות שלה.
את נחת זרועותיה של זו, חשים המתרחצים הישראלים בכל קיץ.

זרועות החוטית הנודדת

זרועות הארס הארוכות של החוטית הנודדת הן עדינות ודקות כמאית המילימטר.
המדוזה כולה שקופה, כך שקשה מאוד לראותה. לרוב נבחין בה רק כשכבר נחוש כאב..
דבר מעניין הוא, שכשיש גלים, זרועותיה נתלשות מגופה ו"מרחפות" – בתוך המים.
כשזרוע כזו פוגשת בגופינו (או בגופו של בעל חיים אחר), משתחררים ממנה דמויי צלצלים זעירים, בגודל אלפית המילימטר. אלה מלאים בארס מכאיב מאוד. הכאב הוא עצמתי ומשתק ומתואר פעמים רבות ע"י הנצרבים, ככאב המזכיר בתחושתו התחשמלות.
כאב זה עלול להימשך מספר שעות או אפילו מספר ימים, תלוי בחומרת הפגיעה.

חיישנים פעילים

תאי הצריבה נקראים נמטוציסטים , והם פעילים גם כשהזרועות מוטלות על החוף .
זרועות המדוזה הן בעלות מנגנון מכני הפועל בדומה למוקש נעל, ומופעל על ידי חיישנים מקרוסקופיים. לכן, מומלץ מאוד להימנע ממגע עמן גם כאשר הן מחוץ למים. לא פעם, אנשים נוגעים בהן או מנסים להפוך אותן בעזרת הרגל ומגלים את הטעות כשכבר קצת מאוחר..
ישנם מקרים בודדים המגיעים לחדרי המיון בעקבות פגיעת המדוזה.
לשמחתנו, לנו הישראלים, יש מזל. באוקיינוסים וימות ברחבי העולם, קיימות מדוזות המסוגלות לגרום נזקים קשים בהרבה.

כשמדוזה מסיימת את חייה…

כשהמדוזה מסיימת את חייה, ע"י שטיפתה אל החוף, או לאחר שזרועות הציד שלה נאכלו ע"י דגים שונים, היא מתפרקת בשמש ומה שנשאר ממנה הוא מעין יריעה הדומה לשקית ניילון (ראו תמונה).
סרטני השייטון, גם הם נהנים להשביע את כרסם משאריות גופה של המדוזה.

חידת המדוזה

מדוזה היא חידת טבע. אין לה לב ולא מוח.
היא מורכבת מתאי עצב פרימיטיביים ואיברים פשוטים נוספים ואיכשהו, היא מתפקדת נפלא .
ישנן מדוזות שלהן עיניים מפותחות והן יודעות לאן הן רוצות לשחות.
החוטית פשוט נעה לה עם הזרם האורכי לאורך חופי ישראל, ללא כל שליטה עצמית. כמויות רבות של מדוזות חוטיות מצטברות בלגונות הפתוחות, כך שאנו, במפרץ חיפה ובחופי הקריות פוגשים אותן בהמוניהן.

אבל עד מתי?

רצוי בזמן זה להימנע מכניסה למים.
לא ניתן באמת לדעת כמה זמן הן עוד יהיו כאן, אפשר רק לנחש.
השנה החלו המדוזות להגיע לקראת סוף חודש מאי ולצערנו, המסה העיקרית עוד לפנינו.
יש לזכור כי היצור הזה תלוי לחלוטין בחסדי הרוחות, ולכן, דברים עוד עשויים להשתנות.

חוף אחד בר מזל

חוף אחד באזורנו מצליח לחמוק מ"הצרות היפות" הללו – החוף הפתוח בבת גלים, הממוקם מחוץ לקו השיוט של המדוזות (מסטלה מאריס היישר לקריות).
הן יגיעו אליו רק במצב בו תנשב רוח צפונית חזקה, וגם אז, רק בכמות קטנה.

אז מה עושים כשנצרבים?

אינני איש רפואה, לכן לא אוכל לתת המלצה לטיפול במצב של פגיעה.
רק מעצם עיסוקי וניסיוני הרב בים, אני יכול לומר שהדבר שאני נוהג לעשות ומקל על הכאב, הוא לגרד את המקום בעזרת כרטיס פלסטי ומקפיד להישאר במים מספר דקות לאחר הפגיעה. הסיבה לכך: תאי הצריבה רגישים לשינוי בטמפרטורה, כך שדווקא יציאה מהירה מן המים (מה שרוב האנשים עושים מתוך אינסטינקט) גורמת לתאי ארס נוספים לפעול כשהם פוגשים את חום השמש. (אצלי כרטיס זה מחובר למצלמה דרך קבע).