הגיע הזמן להתייחס לחיפה כחיפה • דעה • גילה לבני זמיר

ארנונה לעסקים במדרגות:
ועדת הכספים של עיריית חיפה מקדמת הנחה בארנונה לעסקים אשר יפעלו בסמוך למדרגות היורדות מהכרמל לעיר התחתית. החלטה זו, אשר עברה בוועדה ביוני 2019, תובא, ככל הנראה, לאישור מועצת העיר.

כשהנהגת העיר מדברת על עתידה של חיפה, היא נוקבת בשמות מקומות אחרים בחו"ל כדי להמחיש את הצפוי לנו. במהלך השנים עלו שמות כמו ברצלונה, סן פרנציסקו, בוסטון וברלין כדוגמא למודל הרצוי אליו חיפה אמורה לשאוף.  אבל מדוע אנו צריכים לשאוף להיות משהו אחר? האם מישהו שם לנגד עיניו עיר זרה בבואו לקדם את תל אביב או את ירושלים? גם אנו, בבואנו ליצור אטרקציות תיירותיות ומיצוי פוטנציאל עירוני בחיפה, אנו חייבים להתייחס לחיפה בפני עצמה על כלל מרכיבי האוכלוסיה, הנוף, ההסטוריה והסיפורים האותנטים והמגוונים של העיר.
 

השבוע הוכרז בתקשורת על יוזמת עידוד עסקים בגרמי מדרגות מסויימים במודל הפלאקה שבאתונה. בעברי, כשהייתי חברת סיעת "חיים בחיפה", דובר על כך רבות כחזונו התיירותי של נחשון צוק כיום סגן ומ"מ ראש העיר. אפילו חגגנו את הרעיון בארוחת בוקר במדרגות אל כיאם הצמודות לבורג' השוכן מתחת לגן הזיכרון ברחוב שיבת ציון. אל המדרגות הללו מגיעים מרחוב אמיר הנמצא מתחת ללשכת הגיוס ומלון ביי קלאב היפהפה. אזור שמעט חיפאים מגיעים אליו אם בכלל ושם נמצאות מדרגות רחבות ידיים במצב  מחודש ומצויין, במקום רחבה קטנה והכל נשקף לנוף מרהיב אלי עיר תחתית ונמל חיפה. הזמנו את הקהל כדי שיראו מה אפשר לעשות מהמדרגות וכיצד להפוך את הבעיה הטופוגרפית לנכס תיירותי וכלכלי.
התאספנו בבוקר יום שישי ביוני 2015 במדרגות אל כיאם שעיריית חיפה ניקתה  לבקשתינו ביום שלפני. חלק מאיתנו הביאו משהו טעים, אחרים התנדבו למלצר. פתחנו שמשייה, פרשנו מפות משובצות על השולחנות והתקרובת הונחה עליהן. האורחים הגיעו והיה פשוט מקסים. ככה רצינו להראות שנכון לאמץ את מודל הפלאקה למדרגות חיפה.

המדרגות הן חלק מחיינו
המדרגות המעניינות בחיפה נמצאות בחלקים הותיקים שבה. יש בהן סיורי מדרגות ועד לפני שנה, היה כאן מרוץ מדרגות שהביא אליו המוני אנשים  מרחבי הארץ שרצו במדרגות מהעיר התחתית עד למרומי הכרמל.  לאורך גרמי המדרגות חיים אנשים שהמדרגות הם חלק מחייהם וגם בחיי שלי – המדרגות מהוות מסלול חשוב: מדרגות שפינוזה הסמוכות לביתי הן הציר העיקרי. לפני שנים כתבתי סיפור על המדרגות, שתחילתו עוד מתחילת שנות ה-80, כסטודנטית לעיצוב גרפי במרכז האקדמי לעיצוב ויצו בו למדתי ושכן ברחוב חנה סנש. המדרגות היו חלק ממסלול ההליכה שלי ושל החבר הסטודנטיאלי שלי לביתו ברחוב הלל. לימים נישאנו והקמנו משפחה וביתנו נמצא ברחוב מונטיפיורי, מרחק של דקות הליכה מהמדרגות. אנו גרים בו 34 שנים והיום המדרגות הן גם הדרך בה אני הולכת לבתיהם של דור ההמשך שלנו.

במדרגות שפינוזה אני יורדת לפינת בר גיורא לבקר את ביתי, משפחתה ושתי נכדותי. נכדתי הבכורה דניאלה, הולכת עם אימה  מדי בוקר לגן הדו לשוני ברחוב הלל, מביתן ובטוחה ששפינוזה  הוא מישהו שמתגורר במדרגות והיא אף משוחחת עם קלסתרו המצוייר עליהן.
כדי לאסוף את נכדתי מהגן, אני יורדת במדרגות שמואל המתחילות בצומת הס מונטיפיורי,  במסלול העובר בינות בתים משותפים שבקומת הקרקע שלהן חצרות יפות, פונה אל סימטה שקטה ואחורית ממנה יורדים אל בר גיורא צומת הס, משם אני ממשיכה במדרגות אל רחוב הלל ואז אוספת את נכדתי מהגן הדו לשוני, יחד אנו יורדות בסימטה לרחוב מסדה לכרמלית עימה אנו עולות הביתה  לתחנת גולומב, יוצאות מפתח התחנה ואז עוצרות להתבונן בנוף המרהיב של פיסת הים התכולה הנשקפת מעל גגות הבתים ובינות העצים. יורדות במדרגות וילנסקי וחוצות את סימטת השחר אל רחוב הס ומשם עולות במעלה הרחוב אל הבית של סבא וסבתא.      

כדי לבקר את בני המתגורר ברחוב מסדה, אני הולכת במורד רחוב הס, חוצה את ארלוזרוב ויורדת במדרגות כורש, חוצה את רחוב הלל וממשיכה עד פינת כורש-טבריה ומשם פונה  ימינה לרחוב מסדה. כשאני במרכז הכרמל, אני מעדיפה ללכת הביתה דרך מדרגות גדרה הזורמות בינות בתים יפהפיים המוקפים בעצי אורן וגינון מטופח בשולי המדרגות, ליהנות מהשקט והטבע. להגיע לרחוב חשמונאים -וינגייט ומשם להמשיך לרחוב מונטיפיורי,  מרחוב מסדה אני יורדת במדרגות צפת או במדרגות העמק לעבר רחוב בן יהודה כדי להגיע לאוטובוס בבית הקרנות. במעלות הנביאים אני יורדת לכיוון שער פלמר וזה רק חלק מהשיגרה.

המדרגות הן מסלול הליכה שלעולם לא שבעים ממנו. בימי חיי בחיפה טיילתי בעוד הרבה גרמי מדרגות שמוליכות מכאן לשם, גיליתי עולמות נחבאים ואני רק יכולה להבין את מי שרוצים לגלות את חיפה דרך המסלול הלא שגרתי הזה הכל כך אופייני לחיפה. מצער שלא מנקים ומטפחים אותן  על בסיס קבוע, במיוחד באזורים מרמת הדר ומטה, שם מצב המדרגות מתאפיין בלכלוך ובשוליים רחבים מוזנחים.

טברנה בחדר המדרגות
אולם היוזמה להקים עסקים במדרגות היא תמוהה בעיני והיא לחלוטין לא מחוברת למציאות החיים במדרגות החיפאיות. איני רואה שום דימיון בין רוב המדרגות של חיפה למדרגות הפלאקה באתונה שיכולות להוות בסיס השוואתי ליוזמה מעין זו ובכל הכרוך בהשקעה לקידומה. המדרגות עוברות דרך בתים שרובם ככולם משותפים אז שהסיכוי שמישהו מהשכנים יפתח  בחדר המדרגות או בחצר המשותפת בית קפה, טברנה, חנות מזכרות או בית מלאכה קטן וציורי, הוא רעיון רומנטי, נחמד אבל לא מציאותי.  בראש מדרגות שפינוזה יש בית ספר ומולו מעון לילדים בסיכון. מהיכרותי את האנשים החיים במדרגות שפינוזה, לא נראה לי שמישהו יסכים לעסק ציבורי בתחומו או יעזוב את מקום עבודתו כדי לחכות מדי יום לאורחים מזדמנים שירצו לשתות קפה או לקנות צלחת קרמיקה עליה מצוייר נוף חיפאי.

ללכת במיוחד לגרם מדרגות כדי לשתות קפה
איני רואה שום סיבה שהאנשים החיים בבתים שבמדרגות, יבחרו בהרפתקאה בעלת התכנות עיסקית כלכלית נמוכה ברמת התאבדות. הנחה בארנונה? נראה לי שהחובות מעסק כזה יהיו קשים יותר להחזר מאשר לשלם את מחירה המלא של הארנונה. ומה הקטע בעצם? הרי ברחובות הנוחים לגישה בהדר וגם בכרמל יש בתי קפה בשפע וחנויות שונות. מדוע לאדם ללכת במיוחד לגרם מדרגות כדי לשתות קפה או לקנות מזכרת? לעומת זאת, במצב של נכסים רבים ריקים, נטושים ומוזנחים, האם לא היה עדיף לעודד אכלוס של נכסים ריקים ומוזנחים הנמצאים ברחובות הדר כמו יוסף, פבזנר, ירושלים ונורדאו? וגם ברחובות היותר מאופייני מגורים כמו בצומת רש"י הס רמב"ן?  כמו בהס 1 פינת ארלוזרוב שם יש קומת מסחר שלמה סגורה ומוזנחת במפלס הרחוב? מבחינת תרומתם למגוון התיירותי והעיסקי, החייאת הרחובות ושיפור הנראות האורבנית, תרומתם היתה לעין ערוך גדולה יותר מאשר להמר על המדרגות. נראה לי שדי היה להציב ספסלים למנוחה, ברזיות לשתייה ואולי לחשוב על תוכן סיפורי לכל גרם מדרגות.  כמו הפורטרט של שפינוזה המתנוסס מול בלפור. זה בהחלט צעד פשוט וזול כדי להפוך אותן למעניינות.

רשימת גרמי המדרגות שנבחרו לטובת עידוד הקמת עסקים שיקבלו הנחות בארנונה
מי שמכירים אותן יכולים רק לתמוה מה הסיבה והראציונל לבחירתן של מדרגות גדרה, שפינוזה, העמק וצפת, כשיש מדרגות הרבה יותר מתאימות בהן יש עסקים כבר היום וגרמי מדרגות עם התכנות הרבה יותר ריאלית להקמת עסקים בהן או בזיקה קרובה אליהן

בית קפה או טברנה ליד הבורג'
לעומת זאת, יש מקומות בהם המדרגות אכן מזמינות עסקים ובחלקן מסתבר שאפילו יש כאלו!  המדרגות המחברות בין רחובות החלוץ והרצל מול השוק וגם מדרגות אורה ואמפי מלאות עסקים קטנים שהיו שם מאז שאני זוכרת את עצמי. כך גם במדרגות בין הרצל ונורדאו, סיפרתי על מדרגות אל כיאם? הרי רק טבעי ששם צריך להיות בית קפה או טברנה ליד הבורג' שצפוי להיות wework, בית מגורים וחיבור בין גן הזיכרון בהדר לואדי סאליב. כשיורדים לרחוב מעלה השחרור וחוצים את הכביש למדרגות היורדות לואדי, אפשר להכנס לבית ממול, שבקומת הקרקע שלו שוכן סטודיו מדהים ורחב ידיים של האמנית תמר מסר. יצירותיה האמנותיות של תמר נרכשות ומוצגות במוזיאונים ובספריות ברחבי העולם. הסטודיו היפהפה שלה רק ממחיש את הפוטנציאל באזור העתיק של חיפה המאפשר את יוזמת המדרגות. משם ניתן לרדת במדרגות סימטת העמים או מדרגות עג'לון המוליכות אל קרית הממשלה דרך בתי ואדי סאליב העתיקים, שם נמצאות הסימטאות העתיקות והציוריות כמו בירושלים העתיקה, כמו בצפת, עכו ויפו העתיקה. בסביבת העיר התחתית והרובע העתיק של חיפה קיים הפוטנציאל הגדול של אתנחתות קטנות, קולינריות ותיירותיות המתחברות לארכיטקטורה הציורית של המבנים העתיקים. דוגמא מצויינת לכך אפשר למצוא בחמאם אל פאשה-מסעדה וגלריה יפהפיה  אותה מנהל ארן ברנדר. מסביב לה עומדים חללים ומבנים סגורים,שוממים ומתפוררים.

מקומות אלה מכילים בתוכם את הסיפורים ההסטוריים של חיפה שמהם אפשר ליצור ענין ייחודי לעיר, להחיות ולהפריח את החיים בחיפה כמות שהיא, בלי לכפות עליה יבוא של מקום אחר מארץ אחרת.