באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824

היהודי התשיעי • פרק 4

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

יוסי ברגר • מעצב מוצר, צלם וסופר חיפאי

פגישה עם יוסי ברגר עשויה לתת טעם של הימצאות...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

מתנ"ס נווה יוסף: girls just want to have fun

העוצמה בביטוי האמנותי של הפסיפס האנושי במתנ"ס נווה יוסף

אחד הדברים שכבשו את ליבי במתנ"ס נוה יוסף, היא התחושה שהקיום המשותף של קבוצות כה מגוונות הוא מובן מאליו. בשכונה כמו נווה יוסף יש מקבץ גלויות ופסיפס אנושי שאותו ניתן למצוא רק בשכונות החוף או שולי העיר. השכונות שלרוב חולפים על פניהן בלי לנסות להכיר את מי שמתגורר שם. שכונות ותיקות וגדושות שיכונים קשים וחסרי חן, שלידן לפעמים צומחות שכונות חדשות המתנכרות לאלו הותיקות, שכונות שאינן נהנות מפיתוח וטיפול בחזות העיר והן נותרות אחרונות או לא מוזכרות ברשימת הריבוד והגינון.
IMG_2027.jpg

דור האימהות והסבתות מפרגנות
אחוז בני הקהילה האתיופית הוא גדול ונוכח מאוד בקהל ובאנשים הנמצאים במתנ"ס. כשאנו עומדים ומצפים לתחילת המופע, מתיישבות בצד הבמה נשים מבוגרות ממוצא אתיופי בלבוש מסורתי, עטורות קעקועים. הן פותחות בית קפה קטן על המדרכה: אחת מהן אוחזת תרמוס ומוזגת ממנו קפה שחור לתוך כוסות קטנות. הן ישובות במעגל ומפטפטות. על חלקת הדשא של האי – תנועה שרועים קשישי הקהילה עם מקלות ארוכים וכובעים לראשיהם ומתבוננים בהתרחשות. ברחבה שלפני הבמה יושבות ילדות קטנות ונרגשות ומחכות שהבנות הגדולות כבר יגיעו. שלושה דורות של בנות יוצאי אתיופיה, המייצגות את המקום ממנו באו ואת המציאות העכשווית.
IMG_2023.jpg
הקהל שהוא פסיפס מרהיב של הנוף האנושי בחיפה ובשכונה פרט
בקהל גם יוצאי חבר העמים, ותיקים ועוד -כולם: ייצוג אנושי מרהיב נמצאים שם ומצפים ללהקת "קולות שלובים" של שלוחת מגנצא נווה פז אשר עומדת להופיע.

הבנות עולות על הבמה וההופעה מתחילה. זו חבורת בנות צעירות בין גילאי 13-16, שרות נפלא ורוקדות לפי כוריאוגרפיה של המדריכה שעומדת דרוכה בצד.
http://www.youtube.com/watch?v=12KrU0ZMc40

שמחת החיים והכשרונות המתפרצים גורפים את כולם. אני מתבוננת בבנות הלבושות במכנסיים קצרים, גופיות, טייץ צבעוני ורוקדות בתנועות ושפת גוף המודעת לנשיות הצעירה. מולן האמהות והסבתות המייצגות עולם ממנו הגיעו, על מלבושיהן המסורתיים והערכים על פיהם הן חיות. הפער החזותי הוא גדול והן מפרגנות בגדול לבנות הצעירות במחיאות כפיים ושמחה מול המראה כובש הלב.
girls just want to have fun! שרות הבנות באחד הקטעים, והן בהחלט מייצגות הרבה פאן וכייף – ללא מעצורים וללא התנצלות.זה לא מובן מאליו.
בשכונה פגשתי נשים מדור האמהות של הבנות הללו, נשים חזקות, קשות יום, רבות מהן חד הוריות, החיים לא פשוטים בלשון המעטה, אבל העוצמה והנחישות לגדל ילדים שיצעדו לעתיד אחר ולשנות את המצב השכונתי – היא גדולה.

במופע היתה המון שמחה המעידה כי אם מישהו מחליט לתייג את שכונת נווה יוסף על כל הרובע המזרחי שלה כשכונה ללא עתיד, הרי שהוא התבלבל. צריך לראות את הקהל הרב שנהר למתנ"ס, להצגות ולמופעים, את אלו שמגיעים אליו דרך קבע לחוגים והפעילויות השונות, אלו מעידים כי יש לשכונה ולאזור המזרחי של חיפה לב פועם ששם בצד את המצב הסוציואקונומי ומאפשר לילדים ולילדות וכל הבאים בין כתליו, ביטוי אמנותי, יצירתי שאינו מבדיל בין מגדרים ומוצא, אינו מחשיב כסף או מעמד ושם נופלות כל החומות והעוצמה האמנותית על שמחת החיים כובשת לחלוטין.
IMG_2020.jpg

הילדות הקטנות יושבות מול הבמה ומחכות למופע
בסיום המופע שרו הבנות שיר אתיופי והגישו אותו עם ריקוד טיפוסי. הביצוע היה נפלא והראה כיצד ניתן לחבר בין השרשים והנכסים התרבותיים ולבין התפיסה המתאימה לבנות הצעירות כך שגם מי שאינו מחובר לתרבות האתיופית, יכול ליהנות ולשמוח כי זה פשוט כיף ומעורר לשמוח.נותר לי רק להצטער שלא נותר די זיכרון במצלמה לצלם אותו.

שני הקטעים המצורפים לכתבה ימחישו את השמחה והכשרונות האדירים שחזינו בהם ב-25 ליולי 2013, היום האחרון לפסטיבל תיאטרון קהילתי נווה יוסף.
להתראות בפסטיבל של השנה הבאה וכולם מוזמנים במהלך כל השנה ליהנות משפע ההיצע האיכותי והאמנותי שיש למתנ"ס להציע: לימודי מוסיקה ברמה מצויינת, ניו מדיה וציוד משוכלל, להקות תיאטרון ריקוד ושירה, היכולת לפגוש אנשים חדשים ומעניינים וליצור קהילה אמיתית ואותנטית.

http://www.youtube.com/watch?v=d2QO7ZV0e1o&feature=youtu.be

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="מתנס נווה יוסף" tag="353" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

גילה לבני-זמיר
גילה לבני-זמיר
מרכזת חממת חיפה לחקר דתות - באוניברסיטת חיפה. בוגרת תכנית מנדל למנהיגות חברתית בצפון. מרצה ומובילה סיורים בנושא: קהילה בונה התחדשות עירונית. תושבת הדר. מובילה ושותפה במאבקים חברתיים חיפאיים. [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...