באנר טירת כרמל 240624
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

מגדל הנביאים בהדר הכרמל – תקווה נכזבת

מגדל הנביאים שוכן בקצהו הצפוני של רחוב הנביאים, מרחק...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

מגדל הנביאים בהדר הכרמל – תקווה נכזבת

מגדל הנביאים שוכן בקצהו הצפוני של רחוב הנביאים, מרחק של כ-500 מ׳ ממגדל ארמון וכתובתו היא רחוב חורי 2.

קיצור תולדות תכנון המגדל

תכנון המגדל החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת על מגרש שבו שכן ביתה המפואר של משפחת ח׳ורי שכונה ״ארמון ח׳ורי״. משפחת ח׳ורי היתה משפחה נוצרית אמידה מאוד ממוצא לבנוני אשר רכשה חלקת אדמה גדולה ובנתה את ביתה במקום זה כבר ב-1908. 

הנכס עבר גלגולים ומאבקי ירושה רבים וב-1935 נקנה ע״י וולף סלבוצקי, יהודי אמיד מלונדון. ב-1948 חברת סולל בונה רכשה חלק מהשטח (דרומית לרח׳ ח׳ורי דהיום) ועליו הקימה את ״בית סולל בונה״, ע״פ תוכניותיו של אדריכל ש. רוזוב, בניין שנחשב לגורד השחקים הראשון  בחיפה (נחנך ב-1953).

מ- 53׳ ועד 1980, האדריכל ש. רוזוב הכין מספר רב של חלופות תכנוניות לאתר המגדל העתידי (על החלקה שמצפון לרח׳ ח׳ורי), בהתאם לדרישותיהם המשתנות של היזמים השונים. ב-1980 ארע קרע סופי בין אדריכל רוזוב לבין היזמים ובראשם הקבלן זכריה דרוקר. התכנון הועבר לידי האדריכל הצעיר מ. צור.

מגדל הנביאים נחנך ב-1985 בלווי מסע פרסום נרחב שבמסגרתו הוכרז כי ״סוף סוף יהיה מה לעשות, היכן לקנות, יהיה מקום שאפשר לעשות בו עסקים. חיפה מתעוררת!״
אולם, כיום אנו יודעים שמגדל הנביאים לא עמד בציפיות היזמים. הצלחתו של הבניין היתה קצרה ומוגבלת בלבד.

מגדל הנביאים

המגדל בן 10 הקומות שנפתח ב-1985 שוכן בנקודת החיבור שבין העיר התחתית להדר הכרמל,  כאשר לצידו מתנקזים מספר רחובות חשובים: רחוב הנביאים המוביל לרח׳ הרצל, הציר הראשי של הדר, רחוב חסן שוקרי שבו שוכן היכל העיריה ורחוב חורי היורד אל ואדי ניסנאס.

המגדל כולל שטחי מסחר, משרדים , 2 בתי קולנוע (שאוחדו בהמשך) וחניון. צורתו מורכבת ממספר גושים מלבניים בגבהים שונים , להבדיל מצורת המגדל הטיפוסית המעוצבת בדרך כלל כגוש יחיד. החזיתות מחופות בזכוכית שבה משתקפת הסביבה הבנויה, כגון בית סולל בונה הסמוך ובתי האבן של רח׳ חסן שוקרי.

בקומה הראשונה של המגדל שוכן תיאטרון ״אל- מידאן״, תיאטרון ערבי שהוקם ב-1994 על בסיס אולמות הקולנוע הראשונים שאוחדו לאולם אחד. ישנה רחבה ובמרכזה פסל מופשט ומספר בריכות נוי שכיום יצאו מכלל שימוש.

מגדל הנביאים (איור ד״ר דוד בר און)

מ. צור, אדריכל הבניין

משה צור, יליד תל אביב (1948), למד אדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים בטכניון. עם סיום לימודיו החל לעבוד במשרדו של פרופ׳ אל מנספלד, ממנו פרש ב-76 כדי לפתוח משרד תכנון עצמאי יחד עם האדריכל ג. גור. אשתו, אדר׳ אורנה צור הצטרפה אף היא למשרד. 

בתל אביב וברמת גן, תכנן משרד מ. צור מגדלי משרדים ומגורים ומתחמי היי-טק. כמו״כ היה שותף בתכנון העיר חריש ובשדה התעופה תמנע. מגדל הנביאים היתה עבודתו הראשונה של מ. צור בחיפה. מלבדו תכנן בחיפה את בניין ״אלביט״ במת״מ, אשר זיכה אותו בפרס ״רכטר״ לאדריכלות לשנת 1988.

בנוסף לפרס ״רכטר״, קיבל מ. צור פרסים רבים נוספים על עבודותיו וביניהם:
פרס מטעם המועצה לישראל יפה על פרויקט מוזיאון הילדים בחולון (2003) ופרס המועצה הבינלאומית לבנינים גבוהים (2019).

מגדל הנביאים כיום

המגדל היום מזכיר את גורלה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב: תקוה גדולה ואכזבה גדולה לא פחות. הסיבות לכך נעוצות הן בבעיות תכנון שונות והן בשנויים החברתיים והכלכליים שהדר הכרמל הושפע מהם.

הרחבה שבחזית המגדל דהתה תחת השמש הקופחת, בריכות הנוי ששולבו בשטח הרחבה מלאות באבנים במקום במים. השילוט האגרסיבי, הלא מאורגן, פוגע בשלמות החזיתות מחופות הזכוכית. רק הן ממשיכות לשקף את הבניינים בסביבה ואת השמיים הכחולים כבהתחלה.

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

ד"ר דוד בר און
ד"ר דוד בר און
ד״ר דוד בר און • אדריכל ומתכנן ערים

כתבות קשורות לנושא זה

30 תגובות

  1. מבנה מעולה חבל שלא המשיכו בהדר לבנות לגובה
    תיראו כמה חיים הכניס מגדל אחד העם.
    כל הדר צריכה פינוי בינוי כזה

    • תודה על תגובתך. אכן, תהליך ההתחדשות העירונית של הדר הכרמל מחוייב המציאות, אך יש לשמר את הבניינים בעלי הערך ההיסטורי והאדריכלי.

  2. מגדל הנביאים היה חדשני והקדים את זמנו. את הפאנלים של זכוכית ייבאו במיוחד מאיטליה ולראשונה הוקם בישראל מבנה שכולו מחופה קיר מסך מזכוכית. משה צור הצעיר התחיל את קריירת מגדלי המשרדים שלו עם מגדל הנביאים. המגדל היה חדשני בקנה מידה בינלאומי: רמפה אלכסונית בין קומות הקניון, הראשונה מסוגה בחיפה. מעליות בתוך חלל קניון, המגדל הראשון עם תחנת הכרמלית פעילה, עירוב שימושים, חללים גמישים.
    המגדל הקפיץ את חיפה לחזית הבנייה החדשה למשרדים עם מיטב השכלולים. קניון איילון, הנחשב לראשון בישראל הקדים אותו בכמה חודשים, אך קניון הנביאים נבנה במקביל.
    אם תישאלו אדריכלים פוצים שמאלנים מהפקולטות המוטות פוליטית מייד יקפצו על הבנייה הערבית הכעורה (חלקה פלילית) ממנה כנופיות נהגו להטיל אימה על תושבי הדר היהודית. המדרגות – מדרגות הנביאים היו זירת לוחמה של ההגנה בקרב על חיפה. העובדה שהותירו חלק מהבנייה הכעורה הזו בתוספת מוסכים ומפגעים נוספים פגעה ביוקרתו של מגדל הנביאים. חבל שלא גילחו בתוכנית המקורית את כל רחוב פרץ וחורי ובנו קרית משרדים (זו הייתה התוכנית וחלק ממנה זה בניין מפלגת העבודה).
    התוכנית לייצר קריית משרדים שתתחבר עם העיר התחתית לא מומשה מכל מיני סיבות, חלקן הכוונה המוטעית להקים את קרית רבין עם מגדל הטיל. משרדי הממשלה נטשו את מגדל הנביאים עוד לפני שבתי המשפט נטשו את רחוב ח'ורי ורוקנו את הדר ואת המגדל מכח קנייה חזק שהיה מייצר תנועה בקניון.
    ברגע שעזבו משרדי הממשלה, התרוקן המגדל. אותם שמאלניסטים ירוצו להשוות אותו לתחנה המרכזית החדשה, למרות שאין שום דמיון, למעט כמה עסקים וכנסייה שהתמקמו בכמה מהחנויות הריקות.
    התחנה המרכזית בתל אביב הייתה מפלצת מגושמת מכוערת ומסופי תחבורה. מגדל הנביאים היה מגדל אלגנטי, שבחוכמה ורגישות פירקו את המעטפת שלו למספר קוביות שמדגישות את הטופוגרפיה כלפי העיר התחתית, וקירות המסך שלו משקפים את השמיים והעננים עד שלפעמים הוא 'נבלע' כולו אם מסתכלים מכיוון העיר התחתית. המגדל גם העניק רחבות וכיכרות, מזרקות ומרפסות אל הנוף ורבים פה זוכרים את זה לחיוב. ההזנחה היא מנת חלקה של עיר שלא יודעת לשמור על שום מונומנט ושהבריחה עסקים ותושבים.
    מגדל הנביאים הוא יצירת מופת חדשנית, בצורה ובמבנה, בתנועה ובחומרים – ועד היום אחד ממגדלי המשרדים המוצלחים והחדשניים בנוף השבלוני של מלבנים ועיגולים חסרי זהות לגובה שממלאים את גוש דן, גם אם הם אלגנטיים – מגדל הנביאים שאינו גבוה (גבוה בהרבה מ-10 קומות כמצוין בכתבה) מעניין ויפה יותר מהם אפילו שמלאו לו 40, עומד במבחן הזמן ומחכה ליזמים שישפצו ויחזירו אותו להיות מה שנועד להיות – מגדל המשרדים המפואר וה"landmark" של הדר.
    לו היינו בתל אביב ודאי כתבי הסגנון והטעם הטוב היו מכתירים אותו לסמן דרך פורץ דרך שמתחייב לשמור כאחד ממגדלי המשרדים הראשונים בשנות ה-80. אבל זו חיפה, והם באים לפה ללכלך ולקלקל.
    כשהם יספרו לכם על וילה חורי תגידו להם שמאחורי הוילה היו עמדות צלפים ערבים. נא בעין.

    • לקורא הנאמן והדעתן, אייל, תודה על תגובתך. זה לגיטימי להלל את מגדל הנביאים, כמו שלגיטימי לבקר אותו בחריפות. אבל להכניס לכאן ענייני שמאלנים וימניים- זה ממש לא המקום וזה מוריד מערך דבריך. חבל!

  3. דוד בראון , בקשר לכתבה על בנין סלים ביי סאלם בעיר, היה ראוי שתדע מי זה הארכיטקט יחזקאל.י. זוהר שהיה מבכירי הארכיטקטים החיפאים בזמן המנדט ובשנים לאחריו.זוהר היה יליד יוגוסלביה ואת למודיו האקדמים השלים בהונגריה.עלה לארץ עם משפחתו בשנות העשרים של המאה שעברה וכאן נישא לפינה כץ בתו של אפרים כץ מסביניה.משרדו היה ליד שער פלמר והרבה מהבנינים שם הם פרי תכנונו.בנה הרבה בשכונותיה של העיר: הדר, כרמל צרפתי ובתל מאנה.גם בית הרופאים ליד בי"ח רוטשילד הוא פרי תכנונו.

    • תודה רבה על תגובתך המעניינת, חבל שלא הגבת במקום הנכון. לפי הידוע לי, יחזקאל זהר היה מהנדס אך יתכן ואני טועה מאחר ואין עליו ערך בויקיפדיה. היה רצוי כי תדאג לכתיבת ערך עליו בויקיפדיה.

  4. לא משנה איזה בניין תבנו. אם מי שקונה את הנכס הוא יהודים אשכנזים קמצנים שלא מוכנים להשקיע שקל בהשקעה שלהם, ותופרים חוזי השכרה דרקוניים שכובלים את השוכר למוות-המבנה יידרדר ויהפוך לפח זבל. תסתכלו על כל מרכז תל אביב כדוגמה. תכנסו לדירות ותראו איך המבנים נראים חיצונית ופנימית. תופעה מכוערת אצל היהודים, לדפוק בחסות החוק ,לזרוק ולחפש פראייר חדש . די מסביר את המצב הפוליטי חברתי אליו הגענו. אותו גועל נפש של תככנות וחמדנות ללא ערכים חברתיים או לאומיים.

  5. תודה על מדור מעניין. הציור יפהפה.
    לא סיפרת למשל על הנוף המדהים מהבניין. היתה מסעדה שנקראה החמישית, שממנה נשקף הנוף. ונסגרה. היו שם אולפני הטלוויזיה ערוץ 1. (של הצפון).וכיום של התאגיד כאן. שנים רבות ישנה חנות גדולה למוזיקה. משרדי ממשלה.
    פוטנציאל גדול לבניין. בר

    • תודה רבה על תגובתך, הוספת מידע חשוב, שבוע טוב!

  6. באמת חבל על מגדל הנביאים. מקום עם פוטנציאל . כמו הרבה דברים פה בחיפה יורדים לטמיון ,הקזינו בבת גלים,מרכז חורב קצת מתעורר,מרכז הקונגרסים שאיחלו לו רבות. בת גלים בכלל עדיין ישנה. רכבל הכדורים מסטלה מריס לבת גלים. הרכבלית ש יא צריכה להיות פתוחה בשבת לטיילים והיא לא. פיתוח בנייה של שכונות חיפה בפגרה ארוכה מאוד…….ויש עוד וחבל על חיפה היפה המקסימה שלנו.,שחכתי הדר . הדר שאתה מרכז הקניות של חיפה הפכה לשוק עצוב מאוד .

    • תודה על תגובתך, אכן לחיפה חסרה הנהגה עם חזון שתדחוף אותה קדימה. אולי ההנהגה החדשה תרים את הכפפה…

  7. בבניין יש בעיות רטיבות קשות ביותר שעלות תיקונן כ 5 מליון שח לפחות.
    קיר המסך נוזל מכל הכיוונים ודורש איטום מקצועי ולא "תיקונים בסיליקון" כפי שבוצעו וכיערו את כולו.
    כמעט כל המרפסות נוזלות לקומות התחתונות.
    קומות המשרדים שייכות לעשרות בעלים שכולם מנסים להתנער מהוצאות האיטום הגבוהות.
    הבלגן חוגג בגלל חוסר תקציב לתיקון מאות הנזילות בבניין.
    היה יכול להיות שם יופי של בנין. רק שאין הנהלה בכלל וועד הבניין שמורכב ממספר בעלים קמצנים, מתקמץ על הכסף. חבל. כולם יפסידו.

    ועד הבניין

    • תודה על תגובתך, ירון, ידוע שהתחזוקה היא ״עקב אכילס״ של הבניינים בארץ. שבוע טוב!

  8. במרץ 1980 הגשתי כפרויקט גמר בפקולטה לארכיטקטורה בפירנצה איטליה יחד עם קולגה חיפאית,(אדריכלית מיכל שטרן). את תכנון המע"ר של חיפה המחבר את העיר התחתית עם הדר הכרמל, הכרמלית וציר הנביאים, משולב במבני ציבור, מסחר, חניון תת קרקעי ורחבות פתוחות לנוף. בדיוק בשטח זה הוקם אחר כך מגדל הנביאים ש"הרג את כל הקונספציה" שהיה אמור להיות לרווחת הציבור כולו. הפרויקט קיבל מצוות הפרופסורים הבוחנים באיטליה את הציון הגבוה ביותר, 110 מתוך 110.

    • תודה על תגובתך המעניינת הממחישה את ההבדל בין עבודה אקדמית (ברכותי על הציון הגבוה) לבין המציאות בה פועלים כוחות כלכליים ופוליטיים שאינם בשליטת האדריכל.

  9. אוליהכתבה תעורר יזמים להחזיר לבניין עסקים. מי זוכר את השק"ם המפאר ואת הקפיטריה על הגג שהשקיף.על הנוף היפה?
    כמו מגדל ארמון שמתחיל להתמלא בפעילות .

    • תודה על תגובתך, הלוואי והנבחרים החדשים יקראו את הכתבה ואת דברייך.

  10. המגדל הוא דוגמא מובהקת לתת ביצוע מבחינת טיב חומרים שמתחבר עם תת תחזוקה והתוצאה הרסנית. רחבה בחזית עם אבני ריצוף שבורות ..ותחושת הזנחה קשה עם חנויות ספוראדיות בפנים פרט לחנות כלי המוזיקה שמצילה מעט את כבוד המקום. מלכתחילה גודל הרחבה המופרז שידר שממה. תחושת חוסר פרופורציה ושאיפות גדלות כוזבות. ואף למעשה הוא לא נגיש משום כיוון. נגישות ממנו ואילך אך משום מה הנושא לא נאכף כבמקומות אחרים, אולי מחשש פן זה יקריס סופית את כל העניין.

    • תודה על תגובתך, שמת את האצבע על הנקודות הכואבות.

  11. רוזוב נפטר ב1975, לכן אני מניח שהעניין עבר לטיפול בנו, ארי רוזוב (שגם נפטר כבר). משרדו של צור מתכנן מבנים לתעשיה ומסחר, יצירתם האחרונה שעומדת כבר היא הבנין בשחור במת"ם, קצת לפני הכניסה למתחם קוסמוס, עם הגג המשופע. הבנין מפואר ומאובזר ביותר מבפנים כולל אטריום מרשים במרכז, חדר אוכל רחב ומרפסות עם צמחיה. לתשומת לב, השימוש בריבועים ובזכוכית שחורה מאד מאפיין את צור.

    JUST MY 2CENTS

    תודה על הכתבה

    • תודה על תגובתך. אכן מי שלא עושה, לא עושה טעויות. אבל מי שעושה, יכול גם לתקן את טעויותיו.

  12. האם לא ראוי לשים על הבנין שלט גדול עם שמו של האדריכל – כך שכולם ידעו מי אחראי על הבזיון?

    • למה אתה כל כך שלילי? למה לראות בבניין ביזיון? לא ראוי לעשות שלט בכלל על אף בניין, כמו שיי קבלני שיפוץ שתולים שלט מקובע לקיר, "הבניין שופץ בעזרת הקבלן……"למה זה טוב, לכל מבנה יש את האנרגיה ְלו את היתרונת והחסרונות. ולא תמיד הבעיה תואמת…חבל שאתה לא מפרגן זה בחינם…

    • תודה על תגובתך, אך לא נכון להאשים בכל את האדריכל

    • החוק מחייב לציין בשלט על הבנין את שמם של הפועלים שנהרגו בהקמתו .
      הנזק בשל תכנון לקוי יתכן וחמור יותר.
      למה שלא יצויין בשלט?

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...