(חי פה עם בעלי החיים) – כאלף אפרוחי שחפיות ים מתו בימים האחרונים מסיבה שטרם התבררה.
מרשות הטבע והגנים נמסר לחי פה:
כאלף אפרוחים של שחפית ים מתו במהלך הימים האחרונים מגורם שעדיין אינו מזוהה, במושבת השחפיות הדוגרות בעתלית, שהיא מושבת הקינון העיקרית של שחפית הים והיחידה בארץ, של השחפית הגמדית. תמותה פתאומית זו, פירושה חיסול עונת הקינון, עבור שני מיני השחפיות, אשר נמצאים בסכנת הכחדה בישראל.
◄אפרוחי השחפיות המתים – חיסול עונת הקינון • וידאו
אמצעי הגנה
בעתלית מתקיים פרויקט המשותף לרשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, במסגרתו מתבצע מעקב רציף, יום ולילה, אחר המתרחש במושבה, באמצעות מצלמות המופעלות על ידי צוות מתנדבים מיומנים. בנוסף, רט"ג הקימה סביב המושבה, אמצעי הגנה אשר שומרים על השחפיות המקננות מפני פגיעה של טורפים כמו תנים, כלבים, שועלים וחתולים.
לפני כחודש החל אירוע תמותה באי מבודד אשר נמצא במושבת השחפיות שדוגרות בעתלית. בתוך מספר ימים מתו רוב האפרוחים במושבה – כאלף אפרוחי שחפית הים, מרביתם בני ימים אחדים (5-3 ימים).
חיסול עונת הקינון
במושבת הקינון בעתלית דוגרים מעל אלף זוגות של שחפית הים ועוד כ-200 זוגות של השחפית הגמדית. זו מושבת הקינון העיקרית של שחפית הים והיחידה בארץ, של השחפית הגמדית. תמותה פתאומית זו, פירושה חיסול עונת הקינון, עבור שני מיני השחפיות, אשר נמצאים בסכנת הכחדה בישראל.
אפרוחים מתים וגוססים ודגימות מפרטים בודדים בריאים ששרדו את המגיפה, נלקחו לבדיקות מעבדה במספר עיתויים, על ידי ד"ר יוסף כיאט, צפר בכיר בחברה להגנת הטבע ומנהל הפרויקט ועל ידי וטרינר רשות הטבע והגנים. בבדיקות שנערכו במכון הווטרינרי של השירותים הווטרינרים, נדחתה האפשרות של תחלואה בשפעת העופות. החשש עלה מכיוון ששפעת עופות זוהתה לאחרונה בשחפיות ים במרכז ובמזרח אירופה. בבדיקות נשללה גם האפשרות לפגיעה על ידי נגיף הניוקסל, שפגע אנושות במושבה זו בשנת 2016 בשחפיות משני המינים, בעיקר באפרוחים, אך גם בבוגרים.
ממשיכים בבדיקות
הדבר שזוהה בבדיקות הוא דווקא נגיעות מובהקות בחיידק shigelloides Plesiomonas – שבודד בתרביות נקיות מאיברים שונים, שהגיעו ממספר פרטים. מדובר בחיידק אופורטוניסט, שעלול לגרום למקרי תמותה ותחלואה באפרוחים באופן ישיר (מקרה חריג דומה תואר בספרות המדעית כגורם תחלואה ותמותה יחד עם חיידק אחר, באפרוחי פינגווין שהוחזקו בגן החיות באזל בשוויץ) או באופן עקיף, בעקבות חשיפה לגורם ראשוני, כגון נגיעות בווירוס. דגימות הועברו לבדיקות נוספות, שנועדו לזהות מעורבות של נגיפים אחרים, אך עדיין אין תשובות.
בבדיקות שערכו פקחי רט"ג במושבות האחרות המוכרות של שחפיות הים, נמצא – באי היונים, כנראה הייתה פגיעה דומה לעתלית וכלל לא זוהו אפרוחים, אך נספרו כ-80 זוגות בדגירה ובתחילת קינון; בשמורת החולה, במושבה היחידה המוכרת ממזרח לקו פרשת המים, נמצאו 37 קינים פעילים, עם יותר מאפרוח לזוג, מה שמעיד שכנראה מושבה זו לא נפגעה.
90% מהאוכלוסיה הדוגרת בשיראל
"שני המינים, שחפית הים והשחפית הגמדית, מגיעים לעתלית בעונת האביב ומבלים את החורף לחופי מזרח אפריקה ודרומה", מסביר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע. "מושבת הקינון בעתלית תומכת במעל 90% מהאוכלוסייה הדוגרת בישראל, של שני המינים. ישנה חשיבות רבה, להגנה מקסימלית על מושבת קינון של השחפיות בעתלית, בה נמצא אחוז גבוה כל כך מהאוכלוסייה הדוגרת בישראל. עם זאת, במושבה כל כך צפופה, כמו זו בעתלית, הסיכון להדבקה מהירה, במקרה של מחלה התוקפת את המושבה, הוא בגדר 'כל הביצים בסל אחד', כפי שהתרחש, לצערנו, באירוע הנוכחי. מצב זה, הוא תוצאה של המגמה המדאיגה, של פגיעה וצמצום בתי גידול לחים במרכז וצפון ישראל, בעשורים האחרונים. ישנו צורך דחוף, לייצר ולשמר אתרי קינון נוספים לשחפיות ברחבי ישראל, אשר יאפשרו את הורדת הצפיפות הגבוהה במושבת הקינון בעתלית. למרבה המזל, התפרצות זו, של מחלה אשר אירעה בעתלית, לא פגעה בבוגרים, אלא רק באפרוחים. עם זאת, אירוע זה משמש תמרור אזהרה, לקראת אירועים חמורים יותר, אשר עלולים להתרחש בעתיד".
תחת איום מתמיד
אוהד הצופה, אקולוג עופות דורסים, ברשות הטבע והגנים: "המצב הפגיע של השחפיות בישראל, כשרוב האוכלוסייה מרוכזת באתר יחיד, הינו תוצאה של פגיעה רחבה בבתי גידול לחים בישראל, מזה עשורים רבים. ומאידך, הפרעות קשות באתרים שנותרו, גם אם מוגנים כשמורות (אי היונים, שפך נחל דליה) דוחקים את כל השחפיות, להתרכז במקום מוגן יחסית. לשם כך, רט"ג פועלת כיום לשקם אתרים נוספים, בחוף כרמל, החשובים לשחפיות הים וגמדיות, כגון להקים מחדש מלחה, במה שהיה בעבר בריכות דגים שננטשו בנווה ים ושיקום שמורת הדיפלה (שפך נחל דליה).
הופעה שכיחה יחסית של מחלות מדבקות בפרט ופתוגנים בכלל, הינו איום, שנצטרך להמשיך להיערך אליו, לאור התהליכים להם אנו עדים בארץ ובעולם, עם התפרצויות של מחלות המופיעות בתדירות שכנראה הולכת ועולה כנראה, כשפעת עופות.
הצד המעודד בסיפור הוא ההצלחה של שיתוף הפעולה בין הגופים, שכולל מצלמות, הנצפות על ידי מתנדבות ומתנדבים: בזכות המצלמות, זוהתה מהר התחלואה ובעקבותיה – תגובה מהירה של הגורמים הווטרינריים שלנו, שיחד עם המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, תאפשר לחקור את התופעה ולזהות את גורמי התמותה. במקרים רבים בעבר, התמותה והכישלון בקינון, זוהו רק בדיעבד, לקראת סוף העונה, וברוב המקרים, נותרנו חסרי אונים לתוצאות הקשות וללא תשובות שיאפשרו להיערך לשנים הבאות".
אסדת הגז ???