(חי פה סיפורבניין) – מעטים יודעים כי ראול וולנברג, חסיד אומות העולם שהציל רבבות יהודים הונגרים, עבד והתגורר בחיפה.
פקיד ב״בנק הולנד״
ראול וולנברג היה איש עסקים שוודי. שעבד תקופה מסוימת במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת כפקיד ב״בנק הולנד״ ששכן בעיר התחתית בחיפה, ברחוב הבנקים פינת רח׳ המגינים. כיום נמצא במקום זה בניין משרדים, עליו הוצב שלט להנצחתו של וולנברג.
המגורים ברחוב ארלוזורוב
בשנת 1936 הוא התגורר בבניין מגורים ברחוב ארלוזורוב 17 דהיום. הבניין נמצא בין ״בית שטרוק״ (ראו בכתבה בקישור) לבין פינת רחוב מיכאל.
אם לשפוט לפי מראהו המוזנח של הבניין כיום, קשה לתאר את איש העסקים, בן למשפחת אצולה שוודית והדיפלומט לעתיד – מתגורר בו. אולם גם כאן הוצב שלט מטעם המועצה לשימור אתרים ועיריית חיפה ובו מצוינים קורותיו של וולנברג.
הכרות עם היהודים הגרמניים
לפי עדויות שונות, בזמן שהותו בחיפה הכיר וולנברג יהודים יוצאי גרמניה שהצליחו להמלט מהרייך השלישי טרם סגירת גבולותיו. הכרות זאת עם מצבם של היהודים הגרמניים השפיעה כנראה על פעולו העתידי של וולנברג למען יהודי הונגריה.
ראול וולנברג בהונגריה
בשנת 1944 נשלח וולנברג כדיפלומט מטעם ממשלת שוודיה להונגריה. כאן הוא פעל רבות להצלת רבבות יהודים הן ע״י הנפקת מסמכי הגנה מטעם שוודיה והן ע״י שיכונם בבתים מוגנים בחסות שוודיה. ב-1945, עם שחרור הונגריה ע״י הצבא האדום מידי הנאצים, נעצר ראול וולנברג ע״י הרוסים ומאז נעלמו עקבותיו. ניסיונות לברר פרטים על גורלו נתקלו בטענת הרוסים כי וולנברג נפטר בכלא ב-1947.
חסיד אומות העולם
על פועלו להצלת כ-20000 מיהודי הונגריה הוענק לראול וולנברג תואר ״חסיד אומות העולם״ ע״י המוסד ״יד ושם״ בשנת 1966.
- הערה לקוראים היקרים: הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות שונים, בויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלולים לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
תודה לך על תגובתך. אומנם בקרתי במקום לאחרונה וראיתי את כל השנויים שמתבצעים כיום אך העדפתי להשתמש בתמונה שצלמתי לפני זמן מה.
מתי נדע שהגיע המשיח?
כאשר נראה את הפיקוח של עירית חיפה מכריח להחזיר את חזית הבנין למצבה המקורי . כך זה בעיריה אשר לעומדת בראשה יש עבר גם באדריכלות.
נכון להיום ממשיכים לשבור את החזית. אונסקו לא תכיר יותר את הבנין שהכריזה.
אולי כב' האדריכל יחזור ויבקר בבנין ויתעד את הפתחים החדשים שנקרעו בקירות הבנין?
ממש עיצוב מחדש
https://machteret1944.org
רצ"ב הקישור לאתר שמספר את הסיפור של מחתרת תנועות הנוער הציוניות.
בתוכו משולב כמובן חסיד אומות עולם – קארל לוץ.
הסיפור הוא כ"כ מסמר השיער שקשה מאד להבין אותו ולהכיל אותו בכלים של היום.
קיימת גם עמותה באותו שם שעוסקת בהנצחת הסיפור שלא זכה לכבוד הראוי לו.
מחתרת אדירה שהצילה עשרות אלפי יהודים פחות נחשבת כיוון ההצלה נעשתה בתחבולה וללא ההרואיקה שלמרד אלים. גדי
תודה רבה, גדי, יש למצוא דרך להביא לידיעת רבים את הפרק הזה בתולדות המאבק להצלת עמנו!
מעניין מאוד..אשתדל להגיע ולהשתתף
אילה,
אם בכוונתך להגיע לטכס חלוקת "אות המציל היהודי" שדיברתי עליו את צריכה להרשם באתר:
http://m1944event.aitech.co.il/ גדי
כתבה מעניינת. לא הכרתי את הפרטים לגבי מגוריו בחיפה רק בגלל זה צריך להכריז על הבניין הזה כבניין לשימור. את דירתו של ראול להפוך למוזיאון לפועלו של ראול. מה דעתך ראשת העיר חיפה. זה לא יותר חשוב מטיפוח חזירי הבר בחיפה. מה דעתך.
גדלתי ברח' שילוח לפני שהתחרד. כל הסביבה היתה מקסימה. ביתו של ראול ולדנברג נחשב כמפואר ושכנו בבית הסמוך היה יוסף אלמוגי. היום ההזנחה שולטת בכל. כמה חבל
תודה על תגובתך. איפה היה הבית של אלמוגי?
אלמוגי גר ברח' ארלוזורוב 120. שכנו לבנין היה שמעון רודיק. שניהם כיום רחובות.
גם בירושלים יש רחוב על שמו.אמנם במרכז העיר, אבל בסך הכל סימטה די עלובה. מעליב ולא משקף את פועלו ועוז ליבו. חבל.
תודה על תגובתך! זאת עוד הוכחה שאיננו יודעים לכבד כראוי את אלה שפעלו לטובת העם היהודי .
מוזיאון בית הזכוכית היום ממוקם בבנין שנקרא אז "בית הזכוכית" (uveg hasz) בגלל מפעל הזכוכית של היהודי וויס שפעל בו בעבר. המוזיאון נמצא ברח' וודאס 29 בבודפשט (vadasz utca 29)
קרל לוץ הוא בודאי ובודאי חסיד אומות עולם.
סיפור הפעילות של מחתרת תנועות הנוער הציוניות בבודפשט בתקופת המלחמה הוא סיפור מופלא, מרתק, על גבול הלא יאמן של הצלת יהודים ע"י יהודים והצלה של הרבה לא יהודים שהתנגדו למשטר הפשיסטי של אדמירל הורטי ולמחליפיו האנטישמים אנשי צלב החץ בראשות פרנץ סלאשי ששימש בובה לשלטון הנאצי שם בהנהגת אייכמן.
סיפורה של המחתרת הונצח בכמה וכמה ספרים ובתכניתו של יוסי אלפי מספרי סיפורים ב-2016.
אבי דב פריד ז"ל שהיה חבר המחתרת אמור לקבל את "אות המציל היהודי" יחד עם עוד כ-200 אחרים בטקס שיתקיים בקיבוץ הזורע ב-13.12.2022
דויד גור (גרוס) שניהל את מעבדת הזיופים של המחתרת תוך סיכון עצמי אדיר חי היום ברמת גן.
אפשר לשמוע ממנו סיפורים מסמרי שיער מכלי ראשון. גדי
תודה רבה על המידע המרתק. אודה לך מאוד אם תוכל להזכיר שמות ספרים בנושא ואולי מקורות נוספים, כגון סרט תיעודי.
בת הזוג שלי,דורית הלר,כתבה שיר זכרון על ראול ולנברג,
לקחה ללב את מותו בגיל צעיר בכלא,ואת התאבדות הוריו
כשנודע להם על גורל בנם.
וולנגרב הציל את אבי, דודיי, וסבתי. (איך עליתי על הסיפור הזה הוא בעצמו נס גלוי.) אני צמא על כל טיפת מידע אודות וולנברג. תודה רבה.
תודה רבה לך, מאוד מרגש לקבל תגובה מאדם שמשפחתו ניצלה ע״י וולנברג.
הייתי מוסיף כאן את שמו של קארל לוץ
הקונסול השוויצרי בבודפשט שפעל במקביל ולצידו של וולנברג.
ההסבר האפשרי לתמיכתו בהצלת יהודים במהלך המלחמה הוא שרותו כקונסול שוויצריה ביפו א"י במהלך שנות ה-30 ותמיכתו אז בצד הערבי.
בעזרת שיתוף הפעולה שלו עם המחתרת של תנועות הנוער הציוניות והעלמת העין שלו מפעילותה ניצלו קרוב ל-100,000 יהודים.
המחתרת ישבה ב"בית הזכוכית" – היום מוזיאון, משם ניהלה את הזיוף הענק של תעודות חסות שוויצריות ופעילויות נוספות כמו בתי יתומים בחסותו של לוץ.
תודה על המידע המרתק. על איזה בית זכוכית אתה כותב? האם לוץ מוכר גם הוא כחסיד אומות העולם?
כמי שנלקח מה"בית המוגן" ל כל דיריו להוצאה להורג על שפת הדנובה וניצל בנס, יכול חהעיד שכל מערכת כתבי ההגנה והבתים המוגנים היה תכסיס גרמני לאסוף את היהודים מרצונם הטוב ולרכז אותם באזור קרוב לדנובה. לא לחינם הרוסים עצרו את וולנברג. בסופו של דבר הדנובה קפאה והרוסים הגיעו וכל אלה שטרם הספיקו להשמיד בטוחים שניצלו בגלל כתבי החסות. אלה שהוצאו במרוכז מהבתים לשפת הדנובה אי אפשר להזמין לעדות.
תודה על תגובתך, מידע מרגש הסותר את הכתוב בויקיפדיה. ממליץ לנסות ולתקן את המודע שפורסם שם.
אני מבקש לציין שהשלט המנציח את ולנברג התאפשר בזכות תרומתו של מר דוד נשר, שפועל גם להנצחתם של יהודי הונגריה ובמקרה זה לא רצה שהעניין יתמסמס ויידחה בגלל עניינים בירוקרטים בעירייה.
גילוי נאות, דוד נשר הוא דוד שלי.
תודה על תגובתך. האם מדובר בדוד נשר המנהל אודיופון ברחוב ירושלים?
אכן, ערכת ביקור מהנה ידידי הכתב דוד ברחוב ארלוזורוב 17 בעיר חיפה.מקווה כי נהנית.
לדעתי סיקור זה אמין וחשוב.ישר כח לך ידידי הד"ר דוד.ושבת שלום.
תודה רבה על תגובתך.
הערה נוספת – לפי פרסומים, הבניין בארלוזרוב 17 רשום באונסק"ו כמבנה לשימור והנצחה
(ייתכן ותרמה לכך גם העובדה ש-רעייתו של מזכ"ל האו"ם דאז קופי אנאן היא : Nane Maria Lagergren ,
שהיא בתה של אחותו למחצה של ולנברג , אבל אינני יודע מתי הסטטוס הזה נקבע באונסקו)
תודה רבה על המידע. מעניין לדעת המ המשמעות המעשית של הכרזה כזו. האם האו״מ ישפץ
וישמר את המבנה?
ל-ד"ר דוד בר און
אינני יודע מה המשמעות של הרישום הנ"ל
וכמובן תודה רבה על הכתבה והאיור הנפלא
משמח לראות כיצד לשילטי הנצחה כמו גם לכתיבה בויקיפדיה יש ערך לדורות.
היה למשפחתי הזכות לפעול למען השלטים ברחוב הבנקים, ארלוזרוב ושכונת רמת אשכול.
קרוביי מר ראובן רוז היה ראש הוועד החיפאי למען ראול ולנברג. ושנים רבות לאחר פטירתו פעלה אשתו מרת סוזי רוז בכדי לשמר את ההנצחה.
אנקדוטה – כבר לפני עשרות שנים פנה ראובן רוז לעירייה (המכתב בידי) בכדי שיקבעו רחוב על שם ולנברג ולאחר שהנושא לא קיבל התייחסות אף הציע להם "לתרום" את רחוב נחמיה בו התגורר לטובת העניין מאחר ורחוב נחמיה למעשה מורכב משני חלקים מופרדים לגמרי שאין בהם רצף. (רחוב חריג במיוחד)
השלט ברחוב הבנקים הוצב לפני כ-25 שנים בתרומה של אזרחים.
בשנת 2005 כבר לא ניתן היה לראות שלט על הבניין בארלוזרוב 17 (בזמן שוולנברג שהה במקום הוא נקרא "פנסיון רביץ" בעלי הפנסיון היו חרדים. בחדר שבו שהה ולנברג בפנסיון שהה פליט מגרמניה)
לכשראיתי ב-2005 שהשלט איננו פניתי לעירייה ולמספר גורמים שונים ויש לציין שהן המשפחה החרדית שגרה בבית והן העירייה שיתפו פעולה בחפץ לב וכבר באוגוסט היה השלט החדש.
באותה שנה גם כבר לא היה השלט רחוב הכחול עם הסבר קצר על שם הרחוב ברמת אשכול וגם שם העירייה לבקשתי טיפלה בכך והציבה מחדש 2 שלטים.
(אינני יודע האם כיום השלטים ברחוב ועל הבית קיימים. אני מקווה שכן אשמח לדעת)
תודה רבה על המידע המאלף! השלטים ברחוב ארלוזורוב וברחוב וולנברג ורמת אשכול קיימים. לגבי השלט ברחוב הבנקים אין לי מידע. היה ראוי כי החדר/ הדירה בו התגורר וולנברג יהפך לאתר הנצחה, הלא כן?
הסביבה הזו הייתה ביתם של רופאים, דוקטורים, אמנים, מהנדסים, מורים, פרופסורים.
הכל דעך מה שיש שם עכשיו זה שטייטל מלא הזנחה מהמאה ה-19 עם אוכלוסיה שלא אכפת לה מהסביבה. לא טיפוח הבניינים, לא טיפוח הגינות, לא טיפוח הרחובות, לעיתים הזנחת עצמם. רחוב שהפך ללא יותר מכביש רועש של כלי רכב באלפים המפייחים דרכו את הבניינים המתבלים וחנויות כלבו מיושנות לצרכי השטייטל ועוברי אורח בתחנות העולות מרחוב הרצל המחכים לאוטובוס לברוח מהסביבה המנוכרת, הרועשת והמוזנחת שנוצרה בלב הדר.
תודה רבה על תגובתך. כך חולפת תהילת עולם!…
תודה רבה על מילותיך, את נותנת לי סיבה טובה להמשיך בפרויקט זה., שבת שלום!
כילידת חיפה כתבותיך תמיד מרגשות ומעשירות אותי ואיוריך יפים, מעניינים ומוסיפים זוית ראיה חדשה
ד״ר דוד בר און מבצע עבודת קודש בכתיבתו זו כל הכבוד
תודה רבה על מילותיך החמות.
לפני שבוע עברתי בארלוזורוב 17 ליד השלט שבו כתוב כי זהו ביתו לשעבר של ראול ולנברג. זה מרגש לדעת שאיש מדהים כזה שהציל כ"כ הרבה יהודים וגורלו כה טרגי, היה פעם תושב חיפה.
תודה רבה על תגובתך.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות???
תודה על תגובתך.
לחשוב שאנשים בסדר גודל כזה כמותו פעלו ועבדו במאה הקודמת במקומות שאנחנו נקראים בדרכם מידי יום בעיר התחתית ושאנחנו באמצע עבודה או סידורים דחופים.רק לעצור רגע וללכת אחורה בזמן בדמיון ולראות איך היהודים הציוניים הענקים הללו מהלכים ופועלים במבנים וברחובות הללו.כן כמו שציינת בגילוי נאות המידע קיים באתרים שונים אבל תודה שאתה מעלה את זה פה בכתבות המעניינות שלך
תודה על תגובתך, אכן עלינו להכיר תודה לפועלם וזאת מטרתי
בין בית ולנברג ובית שטרוק קיים "בית האוניברסיטה" עליו קיים שלט האומר: "בבנין זה פעל שנים רבות המוזיאון העירוני לאתנולוגיה ולפולקלור בניהולו של פרופ' דב נוי, עד שחוסל בהתאם להסכם הקואליציוני, ממצאיו נעלמו ובמקומו פועלת ישיבה חרדית".
תודה על תגובתך, עובדות מקוממות!
בשנות השישים והשבעים פעל המוזיאון לאתנולוגיה ופולקלור בבית הרמן שטרוק, ביחד עם המוזיאון והספריה למוסיקה. הייתי מגיעה לשם רבות. שווה כתבה נפרדת. אהבתי מאד את המוצגים והפריטים המרהיבים. מתעניינת לדעת מה עלה בגורלם, ואם יש סיכוי שהמוזיאון ייפתח מחדש.
הכרתי היטב את לסלו סמושי שעבד עם ולנברג בהצלת יהודים ונאבק כדי שתינתן לו הכרה כפי שמגיע לו.סמושי היה תושב חיפה.
אחד הניצולים הגיע מאוסטרליה כדי להודות לסמושי ז"ל על הצלתו ואיחר בכמה דקות .האמבולנס שלקח את סמושי לבית החולים עבר לידו .אני הייתי נוכחת בעת המעמד המרגש והמתסכל עבור האיש שהגיע מאוסטרליה.
הכבוד לולנברג ולכל עוזריו
תודה רבה על תגובתך המרגשת המחזקת את תחושת הדחיפות באזכור וכיבוד אלה שבזכות פועלם בעבר אנו חיים בהווה.