תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...

להקדים תרופה לשרפה • הקמת אזורי חיץ בשכונות חיפה הכלואות

(חי פה) - שריפות הענק שפקדו את חיפה בשנים...
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

צילומים ייחודיים של יצורי הים בחיפה

לאחר אינספור צלילות, חלקן בטמפרטורות נמוכות ותנאי ראות קשים,...

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה • הפרויקט והאלבום

המוזות הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר שתי הנכדות התל...

רעות אשכנזי • ריאליזם אוטודידאקטי

אליזבט קרוגלוב היא יוצרת ויזמית מקומית בעלת גלריה לאמנות...

בן שמיח או פשוט משיח – אמן קירות קלאסיים

אומנם בן לא נולד בחיפה, אבל הוא הכי חיפאי...

"אדוני השוטר, אז אולי…" • אוסף סיפורים מניסיונו של שוטר תנועה מתנדב ○ יוסי ברגר

כל מה שנהג הישראלי מוכן לעשות כדי להתחמק מדוח תנועה


פרק ראשון
מדוע התנדבתי למשטרת התנועה?

אם תשאלו את חבריי ואת קרובי משפחתי, רובם יאמרו כי אני אמנם אדם די רגיל אבל עם חוש צדק קצת מוגזם.

אינני יודע אם הם צודקים אולם תפישת עולמי גורסת שאסור לנו להישאר אדישים מול חוסר התחשבות ובריונות ציבורית המתרחשים סביבנו. ההתעלמות מההתנהגות הזו גורמת לפגיעה באיכות חיינו ולפיכך, כשאני רואה התנהגות של חוסר ההתחשבות בזולת ואת תרבות האי-ציות לחוק שהכתה שורשים בחברה הישראלית, אינני יכול להישאר אדיש.

יש מי שיסביר ויצדיק התנהגות זו של הישראלים כתולדה של אותה מרפקנות שנדרשה ליהודים בגלות כדי לשרוד בחברה בלתי צודקת שבה הופלה לרעה כמיעוט בארצו. אולם, כאשר תרבות זו משתלטת על אורח חיינו במדינה הדמוקרטית והמתקדמת שאליה אנחנו שואפים, אני מאמין בלב שלם שאסור לנו לקבלה, חובה עלינו לעשות הכל כדי לשנותה וכי לאף אחד מאיתנו אין את הזכות להישאר אדיש לתופעות הללו.

"רק לרגע"

כשמדובר בתרבות נהיגה, העניין הזה הופך למשהו שהוא קצת יותר ממעצבן ומטריד. כולנו מכירים את תחושת התסכול, הרוגז והמתח בו אנו מצויים בעת הנהיגה בכבישי ישראל. זה נגרם בעיקר בשל העובדה שחלק גדול מהנהגים הישראלים מביאים את ההתנהגות הקלוקלת הזו של חוסר התחשבות, חוסר סבלנות וסובלנות ותחרותיות מטופשת, אל הכבישים. כאן ההתנהלות הזו הופכת מאי נעימות גרידא לסכנת חיים של ממש.

קשה להבין, מה גורם לנהג הישראלי לסכן את חייו ואת חיי הסובבים אותו רק כדי להיות זה שמזנק ראשון בצומת כשהרמזור מתחלף לירוק? להסתכן בעקיפה כשעל הכביש מסומן קו לבן רציף, תוך סכנת חיים של ממש? מה עובר בראשו של נהג שחוסם נתיב הומה בכביש "רק לרגע", כדי להוציא כסף מהכספומט, תוך הפרעה, זלזול והתעלמות מכל עוברי הדרך שהוא חוסם, או לנסוע על השול תוך התעלמות מכל האחרים התקועים בפקק?

"אתה חייב"

בהיותי "שוחר צדק" וכמי שמתבייש להישאר אדיש כאשר מישהו עובר את הגבול בהתנהגות בוטה וחסרת התחשבות, נהגתי להעיר לנהגים בכביש על התנהגות לא נאותה. למזלי מקרים אלה הסתיימו ללא אלימות. ידועים לא מעט מקרים שהסתיימו אחרת. זוגתי ניסתה להניא אותי מהתערבות מהסוג הזה אך העלתה חרס בידה.

באחד הימים ראיתי בתיבת האימייל שלי במקום עבודתי, קול קורא להצטרף לקורס שוטרי תנועה כדי לפעול במסגרת יחידת מתנדבים. בתחילה דחיתי את האפשרות הזאת על הסף בשל אופי עבודתי שהיה כרוך בנסיעות רבות לחו"ל. אולם, כאשר סיפרתי על כך לזוגתי היא דווקא עודדה אותי.

"אתה חייב להתנדב למשטרה," אמרה. "עדיף שתביא לידי ביטוי את חוש הצדק שלך כשאתה בתפקיד ולא כאשר אתה עם הילדים באוטו".
קורס שוטרי תנועה נערך בשני שלבים והיה ברמה גבוהה. השעורים ברובם היו מעניינים והועברו על ידי גורמי מקצוע ממשטרת ישראל. קורס שלב א' נמשך כחצי שנה ולכשהסתיים קיבלתי מדים ויצאתי לראשונה לכבישים.

ניסיון רב שנים

באחת המשמרות הראשונות שובצתי למזלי למשמרת עם שמואל ידידי, שוטר מתנדב ותיק ומקצועי מאד. שמואל אימץ אותי והיה לחונך האישי שלי. ברוחב לב האופייני לו, חלק עימי את רזי המקצוע ואת ניסיונו רב השנים.

לעבודה כשוטר עם בן זוג קבוע, יתרונות רבים – השניים לומדים האחד מהשני ומשלימים האחד את השני. (השוטר ה"טוב" והשוטר ה"רע" הוא רק חלק מהרפרטואר.)

לאחר פרישתו של שמואל לגמלאות, המשכתי לעבוד עם בני זוג קבועים עד שהגעתי לפרקי ופרשתי אחר כבוד כשאני משאיר מאחור בצער את ויקטור, שותפי האחרון לניידת.

משטרת_תנועה (חי פה בשטח)

רגע טעון

לאחר שנים ארוכות בתפקיד הזה, אני יכול להעיד על כך שהאחריות המוטלת על כתפיו של השוטר בדרכים, שצריך להתמודד עם אותם נהגים עברייני תנועה, הינה אחריות כבדה ולא פשוטה כלל ועיקר. במהלך העבודה נחשף השוטר למגע אנושי מרתק שבו עליו לדעת להתמודד עם אינספור מצבים, החל במפגש עם אזרח כועס שמתבשר שיקבל דוח תנועה, דרך טיפול בתאונות דרכים, רמזורים תקולים, חסימות חנייה, בדיקת שכרות ולפעמים מצבים קומיים כגון פינוי עדר פרות שהחליט לטייל על הכביש. כל זה עליו לעשות לפעמים בחמסין לוהט ולפעמים בגשם שוטף.

אולם הרגע בו עוצר השוטר אזרח שעבר עבירת תנועה בצד הדרך, הוא רגע טעון במיוחד ולא נעים, המביא לעיתים קרובות לתגובות בלתי צפויות.
במהלך השנים נתקלנו בלא מעט מקרים שחשפו את פרצופו של הישראלי התחמן והמכוער המנסה לחמוק מעונש על עבירה שביצע. לעיתים היה זה מצחיק ומשעשע ולעיתים עצוב ומעורר סלידה.

להתנהגותו של הנהג הישראלי מאפיינים רבים. הבולט שבהם הוא חוסר הכבוד שהוא רוחש לשוטר. נהג לא יהסס לנבל את הפה ולדבר סרה בשוטר שמולו.

4 שלבים

לתגובת הנהג הישראלי שנתפש בקלקלתו יש ארבעה שלבים עיקריים:
שלב ראשון – הכחשה. "אני דיברתי בטלפון? מה פתאום. אין לי בכלל טלפון."
שלב שני – פרוטקציה. זוהי תופעה נפוצה למדי שבה שולף עבריין התנועה הישראלי את הטלפון הנייד שלו ומתקשר לחבר או קרוב משפחה כלשהו, המקושר בצורה זו או אחרת למשטרה. הוא מושיט את הטלפון לשוטר שעצר אותו ומבקש ממנו שידבר עם אותו מקורב בתקווה שמעמדו של זה יחלצו מהצרה.

כשזה לא עוזר, עובר הישראלי המצוי ל…
שלב השלישי – שלב התחנונים: "אדוני השוטר… אז אולי…" תוותר לי הפעם? יש לי אישה חולה ובדיוק עכשיו חזרתי מבית החולים…" וכשזה לא עוזר, מגיע הזמן לעבור ל…
שלב הרביעי והאחרון – שלב ההתקפה. לא כך לימדו אותנו בצה"ל? ההתקפה של מר (או גברת) ישראלי באה לידי ביטוי בניבול פה, באיומים, בקללות ובביטויים מעליבים. "הלוואי שתקנה תרופות בכסף של הקנס" – הוא אחד הביטויים השגורים בפיו של הישראלי המתוסכל. רבים מאיימים, בעת שהדוח נמסר לידיהם, ב"נפגש בבית המשפט!"

כמחווה לשוטר אזולאי

גם בבית המשפט יצא לנו להיפגש לעיתים עם אלה שחשבו שעל השופט יוכלו "לעבוד" ביתר הצלחה. בכל המקרים שבהם התייצבתי להעיד, לא ארע שהנהג הנאשם יצא זכאי.
במהלך השנים אספתי מעט מהסיפורים שהתרחשו במפגשים הללו וקיבצתי אותם תחת הכותרת "אדוני השוטר אז אולי.." בהקשר אינטואיטיבי ובמחווה לשייקה אופיר הבלתי נשכח בדמותו של השוטר אזולאי שיצר אפרים קישון.


השראה ופרי הדמיון

הסיפורים, הדמויות והמקומות המופיעים בסיפורים אלה, נוצרו בהשראת חוויותיי כשוטר. בהחלט ייתכן שמי מקוראי הסיפורים הללו יזהה בהם דמות המוכרת לו ואולי אפילו את עצמו, אולם יש לדעת שהעלילות בסיפורים נכתבו בהשראת מקרים שקרו, אבל הדמויות, השמות והמקומות שבהם, כולם פרי דמיוני המה וכל קשר בינם לבין אירועים, שמות ומקומות הקיימים במציאות, מקרי בהחלט.


על המחבר – יוסי ברגר

יליד תל אביב (1953), גדל במושב חצב שבדרום ולמד בבית הספר התיכון האזורי בבאר טוביה.
לאחר השחרור החל את לימודיו לתואר הראשון בבית הספר לאומנות ועיצוב "בבצלאל" במחלקה לעיצוב תעשייתי. על עבודת הגמר בסיום לימודיו זכה בפרס "ספיר" לעיצוב.

עבד מעל 35 שנה בחברה ביטחונית גדולה שבה עסק במהלך השנים בתחומי הפיתוח, השיווק והניהול. בתקופת עבודתו השלים את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול שבטכניון. בתפקידו האחרון שימש במשך למעלה מעשור כמנכ"ל משותף בחברת בת בגרמניה.

יוסי ברגר (אלבום פרטי)

יוסי מתגורר בחיפה משנת 2004, אב לשישה וסב לעלמה הנהדרת. העיסוק העיקרי שלו ביחד עם טלי, זוגתו לחיים, הוא גידול שני ילדיהם הצעירים.
יוסי התנדב למשטרת התנועה משנת 2008 ובשנים האחרונות שירת בתחנת "זבולון" בקריות. "אדוני השוטר אז-אולי" הוא ספר שכתב על אירועים משעשעים ומרגשים שחווה במפגשו כשוטר עם אזרחי חיפה והצפון. הספר נכתב כמתנת פרידה לשותפו במשך שנים רבות שפרש לגמלאות. הספר הודפס במספר עותקים מצומצם אך לא יצא לאור.
לאחר פרישה לגמלאות מוקדמות החליט להקדיש את מירב זמנו הפנוי לכתיבה. הוא השתלם בסדנאות כתיבה ובמקביל כתב את ספרו הראשון.
במותחן הנעורים "תעלומת השכן שממול" (ספר ראשון בסדרת "צוות מפענחי התעלומות), ספרו הראשון שיצא לאור בספטמבר 2020, מתוארת הרפתקה המתחילה בשכונת קריית חיים ומסתיימת במתקן סודי של רפאל בדרום הארץ.
ספרו השני, "נגן הקלרינט מקאזאן" הינו רומן מתח שמתחיל אף הוא באחד מהרחובות בכרמל ומתרחש בחיפה, בכרמיאל ובמה שביניהם.
ספרו השלישי, "תעלומת הסוס הנעלם", ספר שני בסדרת "צוות מפענחי התעלומות", אף הוא מותחן נעורים שמתחיל בקיבוץ שומרת שבצפון ומסתיים בעיר ג'נין שברשות הפלסטינית. הספר יצא לאור בשבועות הקרובים.
ליוסי אתר אינטרנט המביא את "מאחורי הקלעים" של כתיבת הספרים ומביא סיפורים קצרים פרי עטו.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

יוסי ברגר
יוסי ברגר
תושב קרית חיים. בעל תואר ראשון בעיצוב תעשייתי בבצלאל ותואר שני בהנדסת תעשייה והניהול בטכניון. אב לשישה וסב לנכדה אחת חמודה. פנסיונר של רפאל, שוטר מתנדב במשטרת התנועה לשעבר וכיום עוסק בעיקר בכתיבה. ארבעה ספרי מתח שכתב יצאו לאור: "היהודי התשיעי", "נגן הקלרינט מקאזאן", "תעלומת השכן שממול" ו"תעלומת הסוס הנעלם". חבר באגודת הסופרים ושותף בקבוצת משוררים מהקריות בהנחיית ענת לקריף. על "מאחורי הקלעים" של כתיבתו אפשר ללמוד באתר "יוסיפור" בקישור הבא: https://booketesh.weebly.com/ "בעידן הפייק בו אנו חיים, חובה על כל בר דעת לאמץ חשיבה בקורתית!"

כתבות קשורות לנושא זה

5 תגובות

  1. יוסי, כבוד!
    תאור מדוייק של המציאות הישראלית בכבישים.
    מצפה לספר.

  2. פנייה מנומסת לאזרח היא חלק מהמקצוענות של השוטר וכל שוטר שאיננו נוהג כך, איננו מקצוען במקרה הטוב.
    בסיפורים שיבואו בשבועות הבאים, תבחין שנהגנו בכבוד ובנימוס רב גם מול גסות הרוח והזלזול של האזרח כלפי השוטרים. אבל אפילו במקרה הזה על השוטר לשמור על איפוק ועל כבודו של האזרח שהרי זה מובן שבנסיבות האלה האזרח מתוסכל ונמצא במצוקה.
    אגב, בארה"ב השוטר אולי מנומס אבל עם אפס סובלנות כלפי זלזול בחוק וחוסר כבוד כלפיו. האכיפה שם חדה, מידית וחמורה.

  3. קודם כל שיהיה לכם את הכבוד המינימלי לפנות לאזרח כאילו הוא לא שפוט שלכם, תלמדו מהשוטרים בארה"ב !
    ואז נדבר ! ! !

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...