זֶה שֶ נִבְחַר לִהְיֹות לָנּו לְאָב
מְצַפֶה מִבָנָיו ובנֹותָיו,
שֶּיִנְהֲגּו עַל פִי רְצֹונֹותָיו
וְלא אַחֶרֶת,
גַם כְשֶהַּמְצִיאּות הִיא נִסְתֶרֶת.
עַל אִּשָה לְהִּנָשֵא לְאִ ישָּה
וְֹלא חָלִילָה לְאִשָה.
(כִי בעֵינָיו הַּתֹופָעָה – מְבִישָה!).
בְסֵפֶר שְמֹות, בַתֹורָה הַּקְדֹושָה,
נֶאֱמַר שֶאִם בָנִים ”מִתְחַּתְנִים”
עִם בָנִים –
מִצְוָה לְסָקְלָם בַאֲבָנִים.
וַהֲרֵיהֵם
הֵן לא בָחֲרּו בזֹו הַּדֶרֶך,
אַך בְשֶלּ כָך
חָשִים שֶמֵחַּיֵיהֶם נִטַל הָעֵרְֶך.
